דים אמור
כתב אישום חמור שהוגש לבית המשפט המחוזי מרכז לוד חושף מסכת עבריינית שיטתית ומתוחכמת של אלימות, סחיטה באיומים והשתלטות על נכסים ברמלה. במרכז הפרשה: אסמאעיל אבו גאנם, בני משפחתו ומקורביו, הנאשמים בהפחדת בעלי דירות וקשישים, זיוף מסמכים והלבנת הון בהיקף של מיליוני שקלים.
פרקליטות מחוז המרכז, באמצעות עו"ד אלעד אסרף, הגישה כתב אישום חריף נגד אסמאעיל אבו גאנם ושישה מבני משפחתו ומקורביו. מכתב האישום עולה תמונה קשה של תוכנית עבריינית מתוכננת, במסגרתה השתלטו הנאשמים על חמש דירות מגורים הסמוכות לביתו של אבו גאנם ברמלה, תוך הפעלת אלימות פיזית, הטלת אימה, סחיטה בכוח ובאיומים, גביית דמי חסות וביצוע עבירות מרמה ומס בהיקפים נרחבים.
"את לא יכולה למכור, רק אני קונה"
אחד התיאורים הקשים בכתב האישום נוגע למסכת הלחצים והאיומים שהופעלה כלפי מתלוננת בת 82, קשישה שביקשה למכור את דירתה. לפי האישום, אבו גאנם ניצל את מצוקתה של הקשישה, גבה ממנה וממתווכים דמי חסות, והבהיר לה באופן חד משמעי: "את לא יכולה למכור, רק אני קונה". אבו גאנם מואשם כי איים על הקשישה שאם לא תמכור לו את הבית, "לא תוכל למכור לאף אחד אחר".
במקביל, כדי לגרום למתווך מטעמה לחדול מהצגת הדירה ללקוחות פוטנציאליים, איים עליו אבו גאנם וסיפר לו כי "ריסק רכב של מתווך אחר" שניסה למכור בית באזור, וכי אותו מתווך "הוכה ונזקק לטיפול רפואי". באותה תקופה התרחשו בסביבת ביתה של הקשישה אירועי הצתת רכבים, זריקת אבנים ושבירת והצתת גדרות. אירועים אלו הגבירו את אימתה של הקשישה ואילצו אותה בסופו של דבר למכור את נכסה לאבו גאנם במחיר הנמוך משמעותית משווי השוק ובתנאים שהכתיב.
במקרה חמור נוסף, פנו אבו גאנם ונאשם נוסף לבעל נכס אחר ודרשו ממנו למכור להם את ביתו. הם איימו עליו כי "ייקחו אותו ממנו בכוח" וכי "אין בכוונתם לאפשר לו לגור בבית". נאשם נוסף איים כי "יפגע בו במידה ויתקרב לבית", בהמשך תקף הנאשם יחד עם אחרים את מסיגי הגבול שהיו בבית באמצעות מקל, בעיטות ומכות – עד שהניסו אותם מהמקום.
מנגנון המשכנתאות המזויפות והלבנת ההון
לפי הפרקליטות, לצד מעשי האלימות והסחיטה, פעל מנגנון כספי מתוחכם שנועד להסוות את זהותו של אבו גאנם כבעל הזכויות האמיתי בדירות ולהתחמק מתשלום מיסים. אבו גאנם רשם את הדירות על שמות ילדיו ואשתו, ולאחר השלמת הרכישות השכיר חלק מהן ושלשל את דמי השכירות לכיסו.
עבירות הלבנת ההון, שנאמדות במיליוני שקלים, בוצעו באמצעות "תנועה סיבובית" של כספי מזומן שהוטמעו במערכת הבנקאית. הכספים הועברו, בין היתר, דרך חשבונות בנק של בני משפחה ודרך עסק לממכר בשר באור יהודה שבבעלות אחד הנאשמים. אותו נאשם מואשם כי נטל הלוואות במרמה מבנקים ומנותני שירותי מטבע (צ'יינג'ים) בטענות סרק, והעביר את הכספים לאבו גאנם ולבני משפחתו לשם רכישת הנכסים. כמו כן, הוצגו לבנקים תלושי שכר פיקטיביים ומסמכים מזויפים לצורך קבלת משכנתאות במרמה.
החקירה בפרשה נוהלה על ידי ימ"ר מרכז. לצד כתב האישום, הגישה הפרקליטות לבקשת משרד המשפטים בקשה לחילוט הדירות והכספים בשווי מיליוני שקלים שהושגו על פי החשד במרמה.
גרירת רגליים והסתרה? הפרקליטות מסרבת למסור את מספר התיק
למרות חומרת האישומים והאינטרס הציבורי המובהק שבחשיפת הפרטים, מערכת "מעקב" נתקלה בסירוב תמוה מצד מייצג המדינה בתיק. עו"ד אלעד אסרף, אשר הגיש את כתב האישום, סירב למסור למערכת "מעקב" את מספר התיק המשפטי, ובכך מנע מכתבינו את האפשרות להתכונן ולסקר מקרוב את הדיונים בבית המשפט.
עו"ד אסרף טען בשיחה כי יש לפנות לדוברות משרד המשפטים ולא אליו ישירות. זאת, על אף שמספר תיק בית משפט אינו מידע חסוי אלא פרט פומבי וגלוי על פי חוק. בשיחה טלפונית שנערכה מול משרד המשפטים נמסר למערכת מפורשות כי ניתן לפנות ישירות לעורך הדין המטפל כדי לקבל את מספר התיק – אך נראה כי ההנחיה לא עודכנה מול עו"ד אסרף עצמו.
מערכת "מעקב" הגישה פנייה רשמית נוספת בכתב באמצעות הדואר האלקטרוני לדוברות משרד המשפטים לקבלת מספר התיק. המערכת תמשיך לעקוב מקרוב, תתייצב באולמות הדיונים בבית המשפט המחוזי ותביא את מכלול הגילויים בפרשה הקשה.
לטענת מקור של מערכת "מעקב" בפרקליטות, הנאשם אסמאעיל אבו גאנם ובני משפחתו השתלטו, לכאורה, על דירותיהם של קשישים יהודים. עוד מסר המקור כי כבר מראשית הטיפול בתיק עלה בפרקליטות חשש מפני מחאה ציבורית בעיר, במיוחד על רקע תקופת הבחירות, שכן מדובר בפרשה בעלת רגישות ציבורית גבוהה.
לדברי מקור מערכת "מעקב", חרף חומרת החשדות, הפרשה לא זכתה להד תקשורתי משמעותי. לטענתו, מדובר, לכאורה, במסכת ממושכת של התעללות ואיומים קשים כלפי הקשישים.
עוד מסר מקור מערכת "מעקב" כי קיים חשש כבד שלפחות אחד מהקשישים הוא ניצול שואה או בן משפחה של ניצול שואה. עם זאת, מדובר במידע שהתקבל ממקור בפרקליטות בלבד, והוא לא אומת באופן רשמי, ומערכת "מעקב" ממתינה לאישור מצד הגורמים המוסמכים.
בשלב זה לא ניתן לדעת אם קיים קשר בין הדברים לבין העובדה שמספר התיק טרם נמסר לידי מערכת "מעקב". מדובר בהשערה בלבד. מערכת "מעקב" הגישה פנייה רשמית למשרד המשפטים בבקשה לקבל את מספר התיק, וממתינה למענה.
