פוליטיקה

שלוש שנים, אפס חוקים: חשבון הנפש הפרלמנטרי של גדי איזנקוט

בזמן שגרף משכורת של 50 אלף שקל בחודש, חבר הכנסת לשעבר והרמטכ"ל בדימוס לא חוקק אפילו חוק אחד: מופע הציוצים המביך של גדי איזנקוט חושף אפס עשייה ושלוש שנים של כלום ושום דבר בכנסת
652632

דים אמור 

בעוד מערכת הבחירות הבאה הולכת ומתחממת, חבר הכנסת לשעבר והרמטכ"ל ה-21, גדי איזנקוט, מנסה למצב את עצמו כאלטרנטיבה שלטונית. בציוץ חריף שפרסם לאחרונה ברשת X, תקף איזנקוט בחריפות את ממשלת נתניהו, הגדיר את פעילות הקואליציה ככזו שתיזכר "לדיראון עולם", והאשים את הממשלה בחקיקה נגד הדמוקרטיה, נגד התקשורת החופשית ובעד השתמטות, תוך שהוא מבטיח כי "הממשלה שנקים תבטל" את החוקים הללו.

אולם, בחינת הרקורד הפרלמנטרי של איזנקוט בכנסת ה-25 חושפת פער עמוק בין הרטוריקה הלוחמנית לבין השורה התחתונה של עשייתו הציבורית. איזנקוט, שנבחר בנובמבר 2022 והתפטר ביולי 2025, לא השלים קדנציה מלאה. בתקופה זו, המשתרעת על פני קרוב לשלוש שנים, הוא לא חתום על אף חוק משמעותי אחד שנחקק על שמו, ולא הוביל שום רפורמה גדולה באופן אישי. הנתונים היבשים מעלים את השאלה המהדהדת: מדוע שציבור הבוחרים יתן את קולו למי שבמשך שלוש שנים כמעט ולא הותיר חותם חקיקתי, מתוך ציפייה שבארבע השנים הבאות המצב יהיה שונה?

F220607OF21-1024×683
רשת X

היעדר ההישגים של איזנקוט אינו נובע מחוסר בהזדמנויות או ממיעוט של פלטפורמות פעולה. לרשותו עמדו כל הכלים הפרלמנטריים הדרושים כדי להשפיע ולשנות. עיקר פעילותו בכנסת התרכזה כחבר בוועדת החוץ והביטחון – אחת הוועדות המשפיעות והחשובות ביותר במשכן. במסגרת זו, הוא השתתף בדיונים בנושאי ביטחון, כשירות צה"ל, מוכנות למלחמה, סוגיית הגיוס ושיקום הצבא. פעילותו הסתכמה בהגשת שאילתות, נשיאת נאומים והשתתפות בדיוני פיקוח על עבודת הממשלה. מדובר בכלים פרלמנטריים שגרתיים, אשר ללא תרגומם לחקיקה בפועל או לשינוי מדיניות קונקרטי, נותרים בגדר דיבורים בלבד.

גם בתקופת המשבר העמוק ביותר של מדינת ישראל, במסגרת מלחמת "חרבות ברזל", זכה איזנקוט לשדרוג פוליטי משמעותי כאשר מונה לשר בלי תיק בקבינט המלחמה לאחר ה-7 באוקטובר. במסגרת זו הוא אכן היה שותף לדיונים ולקבלת החלטות ביטחוניות הרות גורל, אולם מדובר בתפקיד ביצועי-ממשלתי, ולא בעשייה פרלמנטרית כחבר כנסת. גם פרק זה הגיע לסיומו המוקדם כאשר פרש מהממשלה ביוני 2024 יחד עם בני גנץ.

בזמן שאיזנקוט מאשים את יריביו הפוליטיים ב"אמנות בזויה", ב"מכונת השקר והשיסוי" ובהפעלת "קואליציית הפחדה", המבקרים מצביעים על כך שהתפוקה הממשית שלו עבור הציבור ששלח אותו לכנסת הייתה דלה ביותר. חרף העובדה שלא קידם רפורמות או חוקים, איזנקוט נהנה ממשכורת חודשית קבועה של כ-50 אלף שקלים מכספי משלם המסים – שכר ששולם במלואו עבור קדנציה חלקה ועקרה מחקיקה.

בציוצו פנה איזנקוט לציבור והצהיר: "אני מחויב לזה, יודע שגם אתם. ישראל חייבת לנצח, ואני אעשה יחד איתכם הכל כדי שננצח". אולם, אל מול המילים הגבוהות על "המחר שחייב להיות מוקדש לשיקום, בנייה ואחדות", ניצב סימן שאלה גדול בנוגע ליכולת המימוש שלו. מי שמציג את עצמו כרמטכ"ל ה-21 וכדמות "ישרה", יידרש להסביר לבוחרים כיצד שנותיו במשכן הכנסת חלפו ללא הישג חקיקתי יחיד, ומדוע הצהרותיו ברשתות החברתיות צריכות להישקל כמשקל נגד לאפס עשייה בפועל.