דים אמור 

האם נוטריון בישראל רשאי לאשר תרגומים ומסמכים משפטיים בשפה שבה, לפי ראיות לכאורה, הוא עצמו הצהיר כי מעולם לא למד אותה באופן רשמי – ושקיים ספק ממשי באשר לשליטתו המלאה והמקצועית בה? זוהי השאלה המרכזית העומדת בלב תחקיר נרחב של מערכת "מעקב", אשר הוביל לאחרונה להגשת תלונה משמעתית חדשה וחמורה אל משרד המשפטים נגד עורכת הדין והנוטריון לי קפלן מאילת (מ"ר 218175).

ביום 4 באוקטובר 2026 הודיעה היחידה לאכיפת דין משמעתי בלשכה המשפטית של משרד המשפטים באופן רשמי כי התלונה החדשה שהוגשה נגד קפלן נקלטה והועברה להמשך בירור ובחינה של התובעת בדין המשמעתי (מכתב רשמי שמספרו 027-99-2026-016757). התפתחות זו מגיעה לאחר שרשרת ממצאים, תמלילים ועדויות מבית המשפט שנגבו ונאספו על ידי מערכת "מעקב".

התחקיר שחשף את הסתירה: הצהרה רשמית מול הקלטות

ראשיתה של הפרשה בתחקיר ענק ומקצועי שפרסמה מערכת "מעקב" ב-14 בספטמבר 2026. במרכז התחקיר עמדה בחינת שירותיה של עו"ד קפלן, אשר הציגה את השפה האוקראינית כאחת השפות שבהן היא מעניקה אישורים נוטריוניים. באישור נוטריוני מיום 27 במאי 2025, הצהירה קפלן כי היא "שולטת היטב" באוקראינית ובעברית, ועל יסוד הצהרה זו אישרה נכונות תרגום מאוקראינית לעברית.

אלא מנגד, בחומרים שהוגשו בעבר למשרד המשפטים נכללו שתי שיחות מוקלטות שבהן – כפי שתועד במכתב רשמי של משרד המשפטים עצמו – קפלן נשמעת לכאורה אומרת בבירור כי אינה דוברת אוקראינית.

מדובר בסתירה מהותית, החורגת מגבולות של אי הבנה שולית. סעיף 15 לחוק הנוטריונים, תשל"ו-1976, קובע באופן שאינו משתמע לשני פנים כי נוטריון רשאי לאשר נכונות תרגום אך ורק כאשר הוא שולט היטב בשפת המקור ובשפת התרגום. כאשר למסמך נוטריוני נודעות השלכות משפטיות, כספיות ואישיות כבדות משקל, השאלה האם הנותן את האישור אכן מבין את השפה הופכת לסוגיה יסודית של אמון הציבור במערכת המשפט.

קראו את התחקיר המלא – לחצו כאן

הטיפול הקודם והסגירה שהעלתה סימני שאלה

כבר ב-4 בנובמבר 2025 מצא עו"ד דוד גונן ממשרד המשפטים, לאחר בחינת חומרים ראשוניים, כי "על פניו ישנו חשד לקיומה של עבירת משמעת". ואולם, בפברואר 2026 הוחלט לסגור את התלונה. כפי שהעלתה בדיקת "מעקב", במסגרת אותו בירור לא נערך לעו"ד קפלן מבחן מעשי בשפה האוקראינית על ידי גורם מקצועי וניטרלי.

בנוסף, סימן שאלה נוגע לעורכת הדין והנוטריון משה אלפסי, שכיהן בתפקידים בכירים בתחום הנוטריונים בלשכת עורכי הדין וייצג את קפלן באותו בירור. לפי תרשומת הדיון מישיבת זום מינואר 2026, אלפסי העיד על אמינותה, אך הודה בגלוי כי אין בידו לקבוע מהי רמת שליטתה בפועל באוקראינית. בהמשך, כפי שפרוטוקול בית המשפט מציג, תיארה קפלן קשר חברי קרוב בינה לבין אלפסי. בתלונה החדשה מתבקש משרד המשפטים לבחון האם הקשר האמור היה ידוע לגורמים המטפלים, והאם ננקטו הצעדים הנדרשים למניעת חשש לניגוד עניינים או למראית עין.

השיחה המקוצרת, התגובה והעדות בבית המשפט

כאשר מערכת "מעקב" פנתה בשעתו ישירות לקפלן בשפה האוקראינית, השיחה נקטעה והסתיימה בתוך 46 שניות בלבד. בעקבות הניסיונות לקבל תשובות, פנתה קפלן לבית המשפט וקיבלה צו במעמד צד אחד נגד המערכת ונגדי. ואולם, לאחר התייצבות המערכת בבית המשפט והצגת הנתונים, הצו בוטל במלואו.

ראוי לציין ולהבהיר כי במסגרת עבודתי העיתונאית, ביום 29 באפריל 2026, פניתי לעו"ד והנוטריון לי קפלן בשפה האוקראינית – שפת אמי – וביקשתי לנהל עמה שיחה בשפה זו.

קפלן השיבה לי ברוסית. על פי התיעוד והתמליל שצורפו לתלונה, במהלך השיחה היא לא ניהלה עמי שיחה שוטפת באוקראינית, ואף לא השיבה באופן שממנו ניתן היה להתרשם כי הבינה באופן מלא את הדברים שנאמרו לה באוקראינית.

דקות ספורות לאחר מכן, התקשרה למערכת עובדת מטעמה של קפלן, נדיה חייטס, אשר ניהלה שיחה שוטפת באוקראינית. לפי התמליל, חייטס ציינה כי קפלן למדה את השפה "באופן עצמי", ולא היה ידוע לה על אישור רשמי הלומד על ידיעת השפה.

נתון זה מצטרף לעדותה של קפלן עצמה בבית המשפט, שצורפה אף היא לתלונה. מתוך הפרוטוקול עולה כי קפלן אינה ילידת אוקראינה, לא למדה בבית ספר או באוניברסיטה באוקראינה, ולא רכשה שם השכלה פורמלית בשפה.

לצד זאת, התלונה מציגה ציר זמן חשיפתי: בעוד שב-17 בספטמבר 2024 נעשה שימוש באימות חתימת מתורגמן, הרי בהמשך – לרבות באישור ממיאי 2025 – הוצגו פעולות המבוססות לכאורה על שליטה עצמאית ישירה בשפה. השינוי בדפוס הפעולה מעורר ספקות הדורשים בירור מקצועי.

התלונה החדשה: "לבודק – ולא להסתמך על ניחושים"

ב-23 בספטמבר 2026 הוגשה על ידי מערכת "מעקב" התלונה החדשה למשרד המשפטים, כשהיא מגובה במקבץ ראיות: הקלטות, תמלילים מלאים, מסמכים רשמיים, פרוטוקולים והצהרות מבית המשפט.

מטרת התלונה אינה לחרוץ דין מראש. הבקשה שהופנתה למשרד המשפטים היא לבצע בדיקה עובדתית, מקצועית ואובייקטיבית, אשר תכריע בסוגיה באופן פשוט:

1. הצעת מסמך משפטי באוקראינית שקפלן לא נחשפה אליו מראש.

2. דרישת קריאה, הסבר ותרגום מקטע ממנו בזמן אמת.

3. קיום שיחה חופשית באוקראינית בפני מומחה בלתי תלוי לשפה.

ככל שעו"ד קפלן אכן שולטת בשפה ברמה הנדרשת מנוטריון, מבחן מעשי פשוט זה יעניק תשובה מוחלטת ויסיר כל צל של ספק.

הכדור עובר לתובעת המשמעתית

התחקיר העיתונאי ואיסוף הממצאים אינם פסק דין, והתלונה הקודמת נסגרה בעבר. ואולם, לאור קיומן של הקלטות, מכתבים רשמיים, פרוטוקולים משפטיים ואישורים נוטריוניים המציגים לכאורה מצג סותר – השאלה אינה מדוע מערכת "מעקב" עומדת על בירור האמת, אלא כיצד יפעל משרד המשפטים.

עם קליטת התלונה ב-4 באוקטובר 2026 והעברתה לבחינת התובעת בדין המשמעתי, הגיע עת ההכרעה. מערכת "מעקב" תמשיך ללוות את הפרשה ולדווח לציבור עד לקבלת תשובות ברורות.

צילום: נוצר באמצעות סוכן ה-AI של מערכת "מעקב".