דים אמור
שנה שלמה עבדה מערכת "מעקב" על תחקיר מקיף ומטריד, שחושף תמונה קשה ומדאיגה על ההתנהלות במחלקת המצילים והחופים בעיריית בת ים בניהולו של ראש העיר צביקה ברוט. התחקיר, שהתחיל בעקבות מקרה מוות של ילד שטבע בחוף בת ים, גבול ראשון לציון, חושף שרשרת של כשלים, אי קיום התחייבויות חוזיות וביזבוז מאות אלפי שקלים של כספי ציבור על ציוד הצלה שכלל אינו נמצא בשטח.
מחדלי חוף "תאיו"
המקרה שלא דובר בו כמעט בתקשורת, והמשטרה מיהרה לסגור אותו ללא כתבי אישום, ללא מעצרים וללא בירור ראוי, הפך לנקודת פתיחה לחשיפת מערכת שלמה שבה אי לקיחת אחריות הפכה לנורמה. מקור שביקש לשמור על אנונימיות ושקיבל מהמערכת הבטחה מלאה לכך, ושיקרא בשם הבדוי "דורון לוי", חשף לפני "מעקב" את פרטי היום הטראגי ואת שרשרת הכשלים שהובילה למות הילד.
ביום הטרגדיה, לפי עדותו של המקור, התפתח ריב קשה בין המציל הראשי גבי אלבז לבין המציל יורם בצלאל מחוף "תאיו". הריב, שהתחיל בנושא אישי והתפתח לטענות מקצועיות, הוביל לכך שאלבז לקח את הטרקטורון – כלי רכב חיוני המיועד להגעה מהירה למקרי טביעה רחוקים מעמדת המצילים – ונעלם מהחוף "תאיו". באותו יום עבדה כחובשת גברת אלכסנדרה לנסקוי, כלל הנראה בת זוגו של יורם בצלאל, שלפי המקור הייתה חסרת שליטה מספקת בשפה העברית וללא ידע מרשים ברפואת חירום. לדברי המקור, המרפאה באותו יום הייתה סגורה לחלוטין, והחובשת שהתה בעמדת המצילים הגיעה ללא תיק עזרה ראשונה.
המקור מתאר כי מתחילת היום שררה בחוף "תאיו" אווירה עמוסה ולחוצה, שכן החוף היה מלא בבני אדם רבים. גב' לנסקוי הכינה משקאות קרים, ובשלב מסוים היא ובצלאל החליטו כנראה להתבודד בחדר של תחנת ההצלה. לפי דברי מקור, נשברה שגרת היום בחוף "תאיו" בעקבות טביעתו של ילד, שאירעה במרחק של כ-350 מטר בלבד מעמדת המצילים. במילים אחרות, האירוע הקטלני התרחש בטווח ראייה וסמוך לעמדה שאמורה הייתה לפקח על אזור הרחצה.
המצילים הבחינו בהתקהלות חריגה של אנשים רבים במקום, ונוצר בלבול. לדברי המקור, המצילים קראו אל יורם בצלאל ולחובשת אלכסנדרה לנסקוי, לאחר שחשדו כי מדובר במקרה טביעה. לנסקוי, כך נמסר, רצה לעבר המרפאה כדי להביא את תיק העזרה הראשונה, אולם באותה עת לא נמצא הטרקטורון במקום, וגם אופנוע הים לא היה בחוף. עוד ציין המקור כי לפי הנהלים, חל איסור על אנשים שאינם מצילים מוסמכים לשהות בעמדת המצילים, ולפיכך ייתכן כי לנסקוי כלל לא הייתה אמורה להימצא שם באותה עת.
המצילים נאלצו לרוץ כ-350 מטר למקום הטביעה. זמן יקר אבד, והתוצאה הייתה טרגית. החובשת, ללא ידע מקצועי מספק, ניסתה לבצע פעולות החייאה עד שהגיע אמבולנס של מד"א, אך הזמן שאבד עשה את שלו.
(המידע מבוסס על עדותו של מציל ששוחח עם מערכת "מעקב". המערכת לא נכחה באירוע, והן המשטרה והן עיריית בת ים לא חקרו את המקרה – לפי המסרים של המקור)
על פי מסמכי המכרז שנבחנו על ידי מערכת "מעקב", החברה המספקת שירותים רפואיים בחופי בת ים מחויבת להחזיק טרקטורון (בנוסף ובנפרד מצוות המצילים) וכן אמבולנס ייעודי. בפועל, הציבור מממן את החזקת כלי הרכב הללו מכספי הארנונה והחוזה העירוני. אולם במהלך התחקיר התברר כי הרכבים הללו קיימים רק על הנייר – אך לא בשטח. לו היו זמינים, ייתכן שהיה ניתן להציל חיים. נדמה כי לעיריית בת ים נוח לעצום עיניים ולהתעלם מכך שהקבלן, ככל הנראה, אינו מקיים את תנאי החוזה. לנושא זה נקדיש פרק נפרד בהמשך התחקיר.
אך התחקיר חושף בעיה מערכתית עמוקה וחמורה בהרבה. נתון מדאיג במיוחד עולה ממנו: בעיריית בת ים קיימים, על פי הרישומים, כמה טרקטורונים ואף מספר אופנועי ים – אך לדברי מצילי החופים, כלי השיט הללו מעולם לא נראו בפעולה בשטח.
החזקתם, בדיקותיהם התקופתיות, הביטוחים, הרכישות, האחסון, הגרירה והטיפולים – כולם ממומנים מכספי הציבור, ומסתכמים במאות אלפי שקלים, אך בפועל אין לציוד זה כל תרומה להצלת חיי אדם.
המשמעות חמורה: הכלים שאמורים לשמש את המצילים בשעת חירום פשוט אינם נמצאים בחופי בת ים.
בימים אלו מתנהל במערכת "מעקב" תחקיר עיתונאי נפרד ומעמיק, הבוחן את פרטי הרכישות, המסמכים הרשמיים והפערים הבולטים שבין הדיווחים לבין המציאות בשטח.
העירייה עצמה אישרה בתגובתה הרשמית ל"מעקב" את קיומם של הטרקטורונים ואופנועי הים – ברם בתשובתה נמצאו אי דיוקים מהותיים בנוגע למספרם בפועל. סוגיה זו תיבחן לעומק במסגרת תחקיר המשך שיפורסם בהמשך.
שוב יש להדגיש: לאחר המקרה הטרגי לא נרשם הד ציבורי, לא נפתחה חקירה מעמיקה מצד המשטרה – כמעט דממה. כאילו חייו של ילד אינם שווים דבר. דווקא השתיקה הזו, והאדישות הממסדית שנלוו אליה, הן שדחפו את מערכת "מעקב" לפתוח בבדיקה יסודית ובתחקיר מעמיק, כדי לחשוף את מה שהוסתר מן הציבור.
מערכת "מעקב" פנתה לעיריית בת ים לקבלת תגובה, אך נמסר מידע חלקי ושגוי – דבר שהגביר את הצורך להעמיק בתחקיר ולחשוף את האמת.
הצלה על הנייר – בפועל אין ציוד, אין הכשרה רפואית
בשנת 2019 וגם בשנת 2023 זכתה חברת "המרכז לרפואת חירום בע"מ" במכרזי עיריית בת ים למתן שירותי הצלה והחייאה בחופי העיר. על פרסום המכרז חתם ראש עיריית בת ים צביקה ברוט, גם בשנת 2019 וגם בשנת 2023, והוא ממשיך לכהן בתפקיד גם בשנת 2025.



למרות שמסמכי המכרז משנת 2019 ומשנת 2023 דומים ואף כמעט זהים בנוסחם, ההתמקדות שלנו היא במכרז משנת 2023 – הנחשב לרלוונטי והעדכני ביותר.


במסגרת המכרז, חברת "המרכז לרפואת חירום בע"מ" התחייבה לעמוד בהתחייבויות מרכזיות רבות. בין היתר, החברה הצהירה שכל עובד שיועסק כחובש יהיה בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות. החברה התחייבה לספק טרקטורונים לפי התקן המוגדר במסמכי המכרז, וכן אמבולנסים לפי התקן – כלומר רכבי שטח מסוג 4X4 המסוגלים לנסוע בחול ובתנאים קשים כדי להגיע במהירות האפשרית למקום האירוע. עוד התחייבה החברה לעבוד לפי חוק הסדרת מקומות רחצה, תשכ"ד-1964, ולפי הצו הסדרת מקומות רחצה (מצילים, סדרנים, פקחים ומגישי עזרה ראשונה), תשכ"ו-1965.
לפי הצו הסדרת מקומות רחצה מתשכ"ו-1965, אזור רחצה מוכרז מחייב נוכחות של מגיש עזרה ראשונה שמחזיק בתעודה מאת מגן דוד אדום או חובש מטעם חיל הרפואה בצה"ל, או אח או אחות מוסמכים. הצו מגדיר במפורש: "מגיש עזרה ראשונה – אח או אחות מוסמכים וכן אדם שניתנה לו תעודה מאת מגן דוד אדום בישראל כמוסמך להגשת עזרה ראשונה בחוף הים, או אדם שהוסמך להיות חובש על ידי חיל הרפואה של צבא ההגנה לישראל ובידו תעודה המוכיחה זאת".
מערכת "מעקב" חושפת מכרז פומבי, אשר אמור היה להיות פתוח ונגיש לציבור – אך ככל הנראה הוסתר מעין הציבור. המסמכים הועברו למערכת באמצעות מקור מתוך עיריית בת ים. עתה מתבהרת הסיבה להסתרת המכרז: נראה שכל הצדדים המעורבים מודעים לכך שהקבלן הזוכה איננו עומד בתנאי המכרז, בעוד שעיריית בת ים – כך מסתמן – בוחרת להעלים עין וליהנות מהעיוורון המכוון.



החוזה, ההתחייבויות וההצהרות שצורפו למכרז מספר 59/23 לשנת 2023 מהווים חלק בלתי נפרד מתנאיו וממחויבויות הצדדים על פיו (בעצם, תבינו כמה עולים שירותי הקבלן, וכמה משלמת המדינה על אמבולנסים, ציוד הצלה ושירותים נלווים):






• זהו החוזה והמסמכים שהועברו למערכת "מעקב" על ידי מקור בעירייה. מסמכים אלה היו אמורים להימסר על ידי דוברות העירייה – אך לא נשלחו. מדובר, כך נראה, בניסיון מכוון להסתיר מידע מהציבור.
על פי החוזה והמכרז, עבור ציוד ייעודי כגון אמבולנסים וטרקטורונים, לרבות החזקתם, שימורם וטיפולם השוטף, התחייבה עיריית בת ים לשלם סכומי כסף ניכרים, בנוסף לשכר העובדים, להפרשות הפנסיוניות ולהוצאות נלוות נוספות. בפועל, הציבור הוא הנושא בעלויות הגבוהות של תחזוקת הטרקטורונים והאמבולנסים העירוניים.
אולם התחקיר חושף אי עמידה בחוזה באופן חמור ביותר, המהווה כלל הנראה סכנה ממשית לחיי אדם. מערכת "מעקב" ביצעה סיורים בחופי בת ים ולא מצאה את הטרקטורונים והאמבולנסים מטעם "המרכז לרפואת חירום בע"מ". כאשר מערכת "מעקב" יצרה קשר עם המנכ"ל המשותף של החברה, מר דודו אשרי, הוא סירב למסור הסברים באשר לכך שהחברה שבניהולו אינה עומדת בהתחייבויותיה החוזיות מול עיריית בת ים. בנוסף, נשלחה אליו פנייה עיתונאית רשמית ומנומקת, אולם עד למועד פרסום כתבה זו – לא התקבלה ממנו כל תגובה.
כששבים אל המקרה הטרגי שבו טבע הילד, מוסר המקור כי במקום לא נכחו טרקטורון או אמבולנס של חברת "המרכז לרפואת חירום בע"מ" – וזאת למרות שהחברה התחייבה לספק ציוד ייעודי, לרבות טרקטורון ואמבולנס. מצילים ששוחחו עם מערכת "מעקב" סיפרו כי אינם נתקלים כלל בנוכחות אמבולנסים של החברה בחופי בת ים.
באשר לחובשת, גב' אלכסנדרה לנסקוי, קיים חשד ממשי כי אין ברשותה רישיון נהיגה באמבולנס. אף מדוברות העירייה נמסר כי לא נמצאו פרטי רישיון אמבולנס על שמה.


ביום 12 במרץ 2025 עברה לנסקוי ריענון בן 20 שעות בלבד, אף שמשרד הבריאות מחייב, על פי הנהלים, ריענון בהיקף של לפחות 22 שעות לתקופה 2024-2025.
יתרה מכך, לפי צו הסדרת מקומות רחצה (1965), החברה איננה עומדת בדרישות החוזה ואינה מוסמכת לספק מצילים בעלי הכשרה ממד"א, מצה"ל או מקרב אחים מוסמכים. גם תנאי המכרז של עיריית בת ים מחייבים ניסיון מקצועי של שלוש שנים לפחות – דרישה שאינה מתקיימת בפועל. גב’ לנסקוי התקבלה לעבודה ללא ניסיון קודם, בניגוד מוחלט להוראות החוזה והמכרז, ובניגוד להצהרות מנהלי החברה בפני עיריית בת ים, המעבירה להם כספים ציבוריים בהיקפים ניכרים.
עוד עולה כי החוזה אינו מתיר להעסיק בעמדות ההצלה מגישי עזרה ראשונה בלבד, אולם בעיריית בת ים נדמה כי חיי אדם אינם בראש סדר העדיפויות. אף גורם בעירייה – לא מערך הפיקוח, לא אגף המכרזים ולא מבקר העירייה – לא טרח לבדוק מדוע לא רק שהציוד שעליו משלם הציבור איננו קיים בחופים, אלא שגם הידע המקצועי הבסיסי חסר לחלוטין.
ממצא חמור ומעורר תמיהה נוסף שנחשף בתחקיר נוגע לכך שחברת "המרכז לרפואת חירום בע"מ", שבה הוכשרה גב' אלכסנדרה לנסקוי, אינה מוכרת כיום על ידי משרד הבריאות ואינה מוסמכת להכשיר חובשים או להעניק הכשרות רפואיות כלשהן.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה רשמית:
"על פי המידע שבידינו, לחברת "המרכז לרפואת חירום בע"מ" ניתן רישיון להכשרת חובשי רפואת חירום ונהגי אמבולנס עד לאמצע חודש מאי 2022, ומאז לא חודש הרישיון".

המשמעות חמורה: תעודת ההסמכה שברשות גב' לנסקוי חסרת תוקף חוקי, ולמעשה אינה תקפה כלל. חרף זאת, לנסקוי הועסקה כחובשת – תפקיד הכרוך באחריות לחיי אדם – אף שבמועד האירוע הטרגי שבו טבע הילד למוות היא לא החזיקה בהסמכה רפואית תקפה, והציגה תעודה שניתנה בידי גוף הפועל ללא רישיון תקף ממשרד הבריאות.

למעשה, בשיחה עם מד"א ועם דוברות ארגון "איחוד הצלה" נמסר כי הם כלל אינם מכירים קורסים להכשרת חובשים או לעזרה ראשונה הנערכים במתכונת מקוונת. לדבריהם, ניתן אמנם להעביר חלק תאורטי מצומצם מן החומר באמצעות זום, אך את הרכיבים המעשיים – ובהם פתיחת וריד, ביצוע החייאה ותרגול פעולות חירום – לא ניתן ללמד בווידאו בלבד; מדובר בהכשרות המחייבות תרגול פיזי ומעשי בשטח.
במסגרת התחקיר נערכה גם שיחה עם החובש יובל, המועסק על ידי חברת "המרכז לרפואת חירום בע"מ" ועובד בחופי בת ים. יובל אישר כי ברשותו אין אמבולנס מטעם החברה, ואף ציין כי גם אילו היה – אין לו רישיון להפעלת אמבולנס. לדבריו, לחברה אין טרקטורון ייעודי, ובמקרה של צורך בפינוי הוא מזמין את מד"א. עם זאת, יובל שירת בעבר כחובש בצה"ל, ולכן עומד בהגדרות ובדרישות המכרז לשנת 2023.
תעודת רפואה או זיוף יוקרתי? חקירה באוקראינה נפתחה
במהלך התחקיר נחשפה פרשה נוספת המעוררת סימני שאלה קשים. מדוברות עיריית בת ים התקבל לעיונה של מערכת "מעקב" צילום מסך חלקי, שבו נטען כי גב' אלכסנדרה לנסקוי למדה רפואה בעיר פולטבה שבאוקראינה. במסמך שכותרתו "דיפלומה" הופיע מספר תעודה M23 № 034383, ולצידו צורף אישור נוטריון ישראלי – שהעניק למסמך חזות של אמינות ורשמיות.
נוכח חומרת המידע, פנתה מערכת "מעקב" לנוטריונית גב' אלה מז’נסקי, ששמה מופיע על גבי המסמך, בבקשה להבהרה. מז’נסקי אישרה כי אכן חתמה – ברם, אך ורק על תרגום המסמך מאוקראינית לעברית, ולא על מקור הדיפלומה עצמה. לדבריה, היא לא התבקשה לבדוק את אמיתות המסמך, ולא הוסמכה לכך, אלא רק לוודא שנוסח התרגום נאמן למסמך שהוצג בפניה.
במסמך שנמסר לעירייה ולמערכת "מעקב" נכתב כי גב׳ לנסקוי היא "רופאה" שסיימה את לימודיה ב-30 ביוני 2023. אולם בדיקה שביצענו במאגר ההשכלה הגבוהה האוקראיני העלתה כי דיפלומה שמספרה M23 № 034383 אינה קיימת כלל.

יתרה מכך, מהמידע הרשמי עולה כי מועד חלוקת הדיפלומות באותה אוניברסיטה היה 25 ביוני 2023, ולא ב-30 ביוני – אי דיוק נוסף המטיל צל כבד על אמינות המסמך.
בהמשך פנינו לאיגוד הרופאים באוקראינה, שם נמסר לנו באופן חד משמעי כי לא קיימת רופאה בשם אלכסנדרה לנסקוי, ואף לא מתמחה רשומה תחת שמה. פנייה נוספת לאוניברסיטה ששמה מופיע על גבי המסמך הובילה לשיחה עם אחת מעוזרות הרקטור, שמסרה עדות מטרידה שלפיה מדובר בתעודה מזויפת שנרכשה לכאורה תמורת כ-3,000 דולר – וכי גם הרקטור עצמו עלול להיות מעורב בפרשה.
יש להדגיש: לא היינו נוכחים באוקראינה ולא חזינו בכך במו עינינו; ייתכן שמדובר בצירוף מקרים או בטעות בתיעוד. עם זאת, רצף הנתונים והסתירות מצדיק בירור יסודי.
בעקבות הממצאים פנתה מערכת "מעקב" באופן רשמי לאוניברסיטת פולטבה בבקשה לקבל מענה על הדיפלומה שמספרה M23 № 034383. בתגובה התקבל מסמך כללי שבו פירטה האוניברסיטה את הישגיה האקדמיים ומעלותיה, אך לא נמסרה כל תשובה עניינית לשאלה בדבר הדיפלומה הספציפית – תגובה שעוררה תחושה כי נעשה ניסיון להתחמק ממתן מענה ישיר.

נוכח ריבוי הסימנים המדאיגים, העבירה מערכת "מעקב" את המידע שנאסף לפרקליטות המחוזית של פולטבה. זמן קצר לאחר מכן נמסר כי נפתח הליך בירור רשמי, וכי הפרקליטות החלה בחקירה מקצועית באוניברסיטה – בחשד למכירת דיפלומות רפואיות מזויפות.

מעיריית בת ים נמסרה תגובה רשמית בנוגע לאירועים שהוזכרו:
מעיריית בת-ים נמסר בתגובה:
האירוע הטרגי התרחש בחוף בו הרחצה אסורה, אשר מרוחק כ-350 מטר מתחנת ההצלה בחוף המוכרז, תאיו. ילד טבע למוות, אך האב ואדם נוסף שנכנס לסייע, ניצלו מהמים על ידי המצילים של עיריית בת-ים ובסיוע מצילי עיריית ראשון לציון.
ציוד ההצלה ונגישותו – מנהל תחנת ההצלה/המציל הראשי אחראי על זמינות ציוד ההצלה. באירוע הטרגי שפורט בפנייתך וכפי שהבהרנו קודם התרחש בחוף שבו הרחצה אסורה, הציוד שהשתמשו בו היה מתחנת תאיו הסמוכה ובה קיים ציוד עזרה ראשונה בהתאם לדרישות צו הסדרת מקומות רחצה – לרבות ציוד עזרה ראשונה בחוף ובמרפאה. כמו כן, מתקיימות ביקורות סדירות של משרד הפנים לאימות זמינות ותקינות הציוד.
בנוסף, לשאלתך בעניין הטרקטורון ואופנוע הים, על פי התקנות, טרקטורון ואופנוע ים אינם נכללים בציוד ההצלה המחויב על פי צו ההסדרה מקומות רחצה.
העסקת גורמים רפואיים – שירותי הרפואה בחופים ניתנים באמצעות קבלן חיצוני אשר נבחר במכרז כחוק, המרכז לרפואת חירום (רצ"ב מסמכים). מדובר בקבלן רפואת חירום עם ותק של 36 שנות ניסיון, אשר נותן שירותיו בבת-ים, ראשון לציון, תל אביב והרצליה. בעת האירוע כל הגורמים שהשתתפו בטיפול הינם מוסמכים, לא הועסק מעולם אדם שאינו מוסמך למתן טיפול רפואי, לרבות החובשת בעלת התעודה הזרה (מצורפת תעודת ההסמכה וההכשרה שלה). ובהמשך כשפוטרה אינה פוטרה על ידי העירייה שכן מועסקת על ידי חברת קבלנית וגם פה צרפנו מסמכים רלוונטיים.
נוכחות לא מורשית בעמדות מצילים – נהלי העירייה קובעים כי בעמדת המציל רשאי להימצא אך ורק מציל או מי שהוסמך לכך על ידי מנהל אגף החופים. נוהל זה נאכף באמצעות ביקורות פנימיות שוטפות וכן ביקורות חיצוניות מטעם משרד הפנים.
תיאום בין גורמי חירום – כפי שנאמר, האירוע התרחש בחוף אסור לרחצה, משולט ומסומן בהתאם לנהלים. עם קבלת הקריאה, התקיים שיתוף פעולה מצוין בין תחנות ההצלה של בת-ים וראשון לציון, הן בים והן ביבשה.
הקשר הינו ישיר באמצעות מכשירי קשר ייעודיים, והמוקד העירוני מפעיל את גורמי החירום על פי פרוטוקול מסודר.
עבודות בחוף סלע ג' – העבודות הן תחת אחריות אגף פרויקטים ותשתיות של העירייה, והן בוצעו על ידי קבלן שנבחר במכרז כדין כשהעבודה נעשתה תחת פיקוח של מפקח חיצוני כנדרש בחוק.
הפקת לקחים – לאחר המקרה המצער בוצע תחקיר מעמיק בשיתוף כלל הגורמים העירוניים הן של עיריית בת-ים והן של עיריית ראשון לציון, במקביל לתחקיר פנימי שערכה עיריית בת-ים.
מבחינת משפטית, האירוע התרחש בתחום חוף אסור לרחצה, משולט ומסומן בהתאם להנחיות משרד הפנים. לכן, אין בסיס לאחריות עירונית רשלנית באירוע זה.
עיריית בת-ים משתתפת בצער המשפחה על האירוע הטרגי, אך מדגישה כי כלל הפעולות שבוצעו היו בהתאם לנהלים, על ידי גורמים מוסמכים בלבד, ותוך שיתוף פעולה מלא עם כלל הרשויות.
כעת נבצע ניתוח של תשובת עיריית בת ים, תשובה המעוררת סימני שאלה מהותיים ומספר קשיים עובדתיים. בעירייה טוענים כי הצו איננו מחייב הצבת אופנועי ים בחוף, אולם גם אם כך הוא, נותרות שאלות חמורות באשר להתנהלות ולשימוש בכספי הציבור:
אם החוק אינו מחייב, מדוע נרכשו מספר אופנועי ים מכספי הציבור? מדוע אינם נמצאים בשטח ואינם מופעלים בפועל בעת הצורך? מי עושה בהם שימוש, אם בכלל? ואם מדובר בציוד שאיננו בשימוש – מדוע לא נמכר והכסף לא הושב לקופה הציבורית?
בנוסף, נראה כי בדוברות העירייה לא הוטמעה הפסיקה הענפה של בתי המשפט – השלום, המחוזי ואף העליון – שקבעו באופן עקבי כי גם כאשר מדובר בחוף שאינו מוכרז, האחריות לשלום הציבור מוטלת בראש ובראשונה על הרשות המקומית.
צו הסדרת מקומות רחצה אכן איננו מחייב להחזיק אופנועי ים, אך עולה שאלה הפוכה: איזו הוראה או נוהל מחייבים את העירייה לרכוש ציוד ימי יקר, אך להותירו סגור ומאוחסן הרחק מהחוף?
אחריות רשויות גם בחופים שאינם מוכרזים
ת"א (ב"ש) 31250-11-18 פלוני נ' עיריית אשדוד – אב לחמישה טבע באזור אסור לרחצה. בית המשפט קבע כי העירייה התרשלה תפעולית לאחר שאופנוע הים הוחזר למחסן לפני סיום שעות הפעילות, וחייב אותה בפיצוי – אף שנקבע אשם תורם של 70% למנוח.
רע"א 3238/13 – למרות שלטי "אסור לרחצה", נמצא כי המקום הופעל הלכה למעשה כחוף רחצה פעיל (תחזוקה, שירותים, מתקנים). לכן נקבע כי נדרשים אמצעי בטיחות ואכיפה ממשיים, ולא ניתן להסתפק בשילוט בלבד.
ת"א (שלום) 862/02 – קטין טבע בחוף מוכרז בראשון־לציון לאחר שהמצילים הפסיקו עבודתם בשעה 14:00 בשל שביתה. בית המשפט קבע כי גם כאשר אין שירותי הצלה פעילים, מוטלת על העירייה חובה לדאוג לחלופה או לסגור את החוף בהתאם לחוק.
16 במאי 2025 | שוב טרגדיה בבת ים
המטוס הקל התרסק במרחק של כ-250 מטרים בלבד מן החוף ושקע במים.
הטייס חולץ במצב קל, ואילו נער בן 15 שנלכד בתוך גוף המטוס חולץ בהמשך – כשהוא במצב אנוש. דאז בבית החולים נמסר: "צוותי הרפואה נאבקים על חייו של הנער".
שנה בלבד לאחר האסון שבו נספה ילד, שוב פוקדת את חופי בת ים טרגדיה קשה – כנראה ללא הפקת לקחים אמיתית מאירועי 2024.
מדוע לא הופקו הלקחים מהמקרה הקודם, שבו טבע הילד?
נתון חשוב: בתאריך 3 באפריל 2025 פנתה מערכת "מעקב" לעיריית בת ים בשאלות ממוקדות, הנוגעות להיעדרם של אופנועי ים המיועדים לחילוץ והצלה.
בפנייה נמסר לעירייה כי כלי השיט מצויים במחסן עירוני, על חשבון כספי הציבור, בעוד שהמצילים עצמם אינם רואים אותם כלל בחוף.
כעבור שלושה ימים, ביום 6 באפריל 2025, התקבלה תשובה רשמית מטעם העירייה, שהתייחסה אף היא לאותו הנושא.
מעיריית בת-ים נמסר בתגובה:
עיריית בת-ים רכשה במהלך השנים שני אופנועי ים, האחד בשנת 2014 והשני בשנת 2019, במסגרת היערכות כוללת לשדרוג יכולות ההצלה בחופי העיר. הרכישה שבוצעה על ידי מנהל אגף החופים לשעבר, נעשתה מתוך מטרה לשלב את הכלים בפעילות פיקוח, חילוץ והצלה, בכפוף לאישורים רגולטוריים של משרד הפנים.
מאז הרכישה, העירייה פועלת לשמור על תקינות הכלים ולוודא את כשירותם להפעלה, כולל ביצוע בדיקות תקופתיות, ביטוחים, טסטים ותחזוקה שוטפת, בעלות שנתית מצרפית של כ-9,000 ש"ח.
מדובר בסכום נמוך שאינו נחשב להוצאה ציבורית משמעותית, אך מבטיח את מוכנות הציוד לכניסה לשימוש באופן מיידי ברגע שיושלם הליך ההסדרה.
נכון לעכשיו, אופנועי הים אינם מוצבים בעמדות ההצלה מאחר והם אינם נכללים בציוד ההצלה המחויב על פי חוק בתחנות ההצלה, בהתאם לתוספת השישית של צו הסדרת מקומות רחצה. עם זאת, העירייה רואה חשיבות רבה בשילובם ככלי להצלת חיים, ופועלת מול משרד הפנים להכנסתם לציוד ההצלה הרשמי.
במקביל, החלה העירייה בהיערכות להפעלה עתידית של שלושה אופנועי ים- אשר יוצבו באזורים שונים לאורך החוף: בצפון, במרכז ובדרום.
תכנית זו מותנית כאמור גם בקבלת אישור רגולטורי, וגם בהכשרה מקצועית של מצילים להפעלה בטוחה ויעילה של הכלים. גם ההכשרה, כמו הרכישה והתחזוקה, נעשתה כחלק מההיערכות הכוללת ליום שבו יאושרו הכלים לשימוש מבצעי מלא.
ביום 16 במאי 2025 אירע מקרה קשה, שניתן היה, ככל הנראה, למנוע אילו הפנתה העירייה את משאביה לתיקון המחדלים במקום להשקיעם בהגנה על תדמיתה הציבורית.
מוזיקה, ריקודים ובקבוקים: מסיבה בלב עמדת ההצלה
התחקיר שהחל לפני כשנה הוביל אותנו למקרה חמור נוסף, שאירע לפני מספר חודשים בלבד. גם הפעם נראה כי דבר לא נלמד מהטרגדיות הקודמות שאירעו בחוף "תאיו" בבת ים.
אדם שהסכים לשוחח עם מערכת "מעקב" (שמו המלא שמור במערכת; נשתמש בשם הבדוי "לירון") מסר כי בביקורו בחוף "תאיו", הבחין במתרחש חריג בעמדת המצילים: במקום התנהלה, לדבריו, מסיבה רועשת בליווי מוזיקה, ריקודים ווכו'.
"אם מישהו היה טובע באותו רגע — איש לא היה שומע דבר", טען לירון. "המוזיקה רעשה, אנשים רקדו, בקבוקים היו פזורים בכל מקום".
עוד סיפר כי הגיש תלונה מסודרת למוקד העירוני, אך לדבריו לא קיבל מענה ברור באשר להמשך הטיפול. "חזרו אליי מהמוקד והבטיחו לבדוק את הנושא", אמר. "מאז לא שמעתי דבר".
מצילים מסרו למערכת "מעקב" בעילום שם כי באותו מועד נכחו בעמדת המצילים מר יורם בצלאל ובת זוגו, גב' אלכסנדרה לנסקוי, המשמשת כחובשת. לדבריהם, השניים חגגו במקום, רקדו והתחבקו לעיני הנוכחים.
כאשר נשאל לירון באיזו שעה התרחש האירוע, הבהיר כי הדבר אירע בשעות הצהריים – בעיצומן של שעות הפעילות הסדירות בחוף.
עדויות קשות על אלימות בחוף: "הותקפנו על ידי מציל ופקחים"
עוד מקרה המעורר סימני שאלה קשים באשר להתנהלות עובדי ציבור בחופי בת ים. לפי עדויות שהגיעו לידי מערכת "מעקב", אירע עימות חריג בחוף העירוני, שבו נטען כי מציל בשם יורם בצלאל והחובשת אלכסנדרה לנסקויהיו מעורבים באירוע אלים כלפי שני גולשים מקצועיים.
לדברי הקורבנות, אשר שוחחו עם מערכת "מעקב" במהלך השבוע, השניים הגיעו לגלוש בשעות הבוקר המוקדמות, בטרם יציאתם לעבודה. לפתע, כך לטענתם, ניגש אליהם המציל יורם בצלאל, טען כי חצו קו אסור והורה להם לצאת מן המים. הגולשים השיבו כי לא עברו כל גבול מסוכן, אך ביקשו לשוב לעבר החוף.
למעשה, לדבריהם, המציל הגיע אליהם על גבי חסקה, דרש מהם לעזוב את המים באופן מיידי, וכאשר סירבו – החל, לטענתם, להכות אותם באמצעות משוט, בעוד הם עדיין בעומק הים.
אחד הגולשים, כך לפי עדותם, נפצע מדימום כתוצאה ממכה חזקה, והשניים נאלצו להגיע אל החוף. אלא ששם, לטענתם, נמשכה התקיפה: המציל היכה אותם שוב באמצעות המשוט, עד ששבר את הגלשן.

בהמשך הוזעקו למקום פקחי עירייה, ביוזמתו של יורם בצלאל. לדברי הקורבנות, במקום להעניק סיוע או להרגיע את הרוחות – הצטרפו הפקחים למעשה התקיפה, היכו את השניים, ועיכבו אותם במשך למעלה משעתיים ללא כל סמכות חוקית. בתום העיכוב, כך לטענתם, רשמו להם הפקחים דו"חות.
הנפגעים טוענים כי מאז הם סובלים מטראומה קשה, נמנעים מהגעה לחוף ומפחדים להתלונן, לאחר שלדבריהם הושמעו כלפיהם איומים מצד המציל. "הם עשו לנו לינץ’. אם מציל ופקחים של העירייה, עם מצלמות גוף, מרשים לעצמם לנהוג כך – זה כבר מריח כמו מאפיה", אמרו למערכת "מעקב".
לאחר בדיקה מול מצילים אחרים, נמסר לנו כי החובשת שנכחה באירוע היא גב’ אלכסנדרה לנסקוי. הקורבנות העבירו למערכת תמונות מהיום שבו התרחש האירוע, המעידות לטענתם על חלק מהמתרחש.
המקרה ניתן לאימות בקלות יחסית – באמצעות עיון בדו"חות שנרשמו באותו היום ובדיקת שמות הפקחים שנכחו בזירה. אחת מהפקחיות, המכונה נינה, אישרה בשיחה עם מערכת "מעקב" כי אכן עבדה באותו יום, אולם סירבה להתייחס לגופו של האירוע והפנתה את הפנייה לדוברות העירייה.
בית משפט השלום בראשון לציון מתח ביקורת חריפה על יורם בצלאל, עובד עיריית בת ים ומציל ותיק, לאחר שקבע כי הפיץ מידע שקרי וחמור נגד עמיתו לעבודה, אריה ארגז – והציג אותו כמי שנטש תחנת הצלה, הפקיר חיי אדם, ואף פעל בניגוד לדין.
פסק הדין, שניתן על ידי השופט מוטי פירר, מתאר מסכת חמורה של התנהלות שנועדה – כלשונו – "לפגוע במשלח ידו ובמעמדו המקצועי של ארגז". בצלאל שלח בשנת 2010 מכתבים למנכ"ל עיריית בת ים, למבקר המדינה וללשכת עורכי הדין, ובהם האשים את ארגז בהפקרת תחנת הצלה, בעבירות משמעת, בהיעדרות בלתי חוקית, ובקבלת שכר שלא כדין. בית המשפט קבע כי מדובר בפרסומים כוזבים שלא הוכחו, וכי הם כללו "האשמות חמורות בעלות גוון פלילי ומוסרי", שנועדו לפגוע בשמו הטוב של ארגז ולמנוע את קבלתו כחבר בלשכת עורכי הדין.
בפסק הדין פורט כי בצלאל טען, ללא בסיס, שעמיתו עבד כמתמחה בעריכת דין במקביל לעבודתו כמציל – תוך סיכון חיי רוחצים. בנוסף טען כי ארגז "ביים תאונת עבודה", ואף "הפקיר תחנת הצלה". השופט פירר דחה אחת לאחת את טענותיו, וקבע כי לא הובאה כל ראיה שתמוך בהן. "לא הוכח ולו מקרה אחד שבו נותרו פחות משלושה מצילים בתחנה", כתב השופט, והוסיף כי "הטענה בדבר הפקרת חיי הרוחצים – איננה עומדת".
בית המשפט התרשם כי בצלאל "לא נקט אמצעים סבירים כדי לבדוק את אמיתות דבריו", וכי התלונות ששלח "חרגו מתחום אחריותו ונשלחו לגופים שאינם רלוונטיים". בצלאל אף הודה בעדותו כי הפיץ את המכתבים "לעולם כולו – לו ולאשתו", מתוך רצון להבטיח שיגיעו לכל גורם אפשרי. השופט קבע כי בכך נשללה ממנו הגנת תום-הלב: "היקף הנמענים, אי-עריכת בירורים בסיסיים, והכוונה לפגוע במידה העולה על הנדרש – שוללים את ההגנה ומעידים על חוסר תום לב".
הפגיעה לא הייתה תאורטית בלבד. בעקבות מכתביו של בצלאל נפתחה חקירה נגד ארגז בלשכת עורכי הדין ערב בחינת ההסמכה שלו, והוא זומן לבירור משמעתי בעירייה. בית המשפט ציין כי אותו מהלך כמעט מנע את הסמכתו כעורך דין: "הכוונה הייתה להביא לפסילתו של אריק מקבלתו כחבר בלשכה – לו התוצאה הייתה מתממשת, שלוש וחצי שנות לימודים ועשרות אלפי שקלים היו יורדים לטמיון".
פסק הדין מבהיר כי חלק מהביטויים שבהם השתמש בצלאל, כגון "לכאורה" או "ככל הידוע לנו", לא הפחיתו את חומרת הפרסום. "הם לא נועדו אלא לשמש כעלה תאנה", כתב השופט. בית המשפט הדגיש גם את חומרת האשמות שהעלה בצלאל – הפקרת חיים, מרמה, רמייה והטעיה – והבהיר כי לא היה להן כל יסוד עובדתי.
בסיום פסק הדין חייב בית המשפט את יורם בצלאל לשלם לאריק ארגז פיצוי בסך 30,000 שקלים, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 6,000 שקלים. השופט פירר כתב כי מדובר בפרסומים חמורים, "שיש בהם כדי לבזות ולהשפיל אדם בעיני הבריות, ולפגוע במשלח ידו ובמקצועו".
פרשת בצלאל חושפת פרק עגום בהתנהלות פנימית בעיריית בת ים ובמערך ההצלה שלה. היא ממחישה כיצד יריבות אישית במקום עבודה עלולה להפוך למסע הכפשות הרסני, שבו עובד ציבור משתמש במעמדו כדי לפגוע בשמו של עמית.
לצד הפיצוי שנפסק, מבהיר פסק הדין מסר חד: גם מי שפועל לכאורה "מתוך דאגה לציבור" אינו רשאי להפיץ מידע לא מבוסס, בוודאי כאשר מדובר בהאשמות חמורות כלפי אדם אחר. בית המשפט קבע כי דווקא מעובד רשות מקומית – ובפרט מי שאמון על בטיחות הציבור – נדרשת אחריות כפולה וזהירות כפולה.
בכך נחתם ההליך שנמשך למעלה משבע שנים, ובמרכזו אדם שביקש לפגוע בעמיתו והפיץ מידע שקרי וחסר יסוד. מערכת המשפט קבעה את הקו הברור: גם במערכת ציבורית סוערת, יש גבול ברור בין ביקורת לגיטימית לבין שקר והשמצה.
אנו שבים ומתייחסים לפסק הדין שבו פורטה בהרחבה התנהלותם של המצילים, כאשר בית המשפט הנכבד ראה לנכון לצטט את הדברים במלואם. מדובר בפסק דין בעל חשיבות היסטורית, שבאמצעותו ניתן היה לראשונה להבין את עומקם של היחסים והדפוסים השוררים בקרב צוותי ההצלה ובחופי בת ים בכלל. מצער לגלות כי גם בשנת 2020 לא הצליחה עיריית בת ים להפנים את הלקחים שבית המשפט ביקש להאיר, ולא תיקנה את הליקויים החמורים שנחשפו בהתנהלות המצילים המועסקים מטעמה. לוּ ננקטו אז צעדים ממשיים לשינוי ולפיקוח, ייתכן שמערך ההצלה העירוני – היו נראים כיום אחרת לגמרי.
לעיון בפסק הדין המלא – לחצו כאן
בד בבד, ברשות מערכת "מעקב" תחקיר רחב היקף נוסף, הבוחן את סוגיית השימוש באופנועי ים, את המכרזים העירוניים בתחום ההצלה, ואת תפקודם של מר יוסי חכימי – מנהל אגף החופים – ושל גבי אלבז, המציל הראשי, המשמש גם אב למציל נוסף המועסק בעירייה. עם זאת, לנוכח היקפו ועומקו של התחקיר הנוכחי, לא ניתן לפרט כאן את כל הממצאים, והם יובאו במלואם בפרסום המשך נפרד.
תגובות:
בשלב מסוים של התחקיר מסרה דוברות עיריית בת ים כי לשיטתה מערכת "מעקב" עוסקת בפרסום מידע שאינו מדויק ופוגעני כלפי העירייה, ואף טענה כי מדובר בפרסומים המכפישים את שמה. על כן החליטה הדוברות כי אין מקום לשיתוף פעולה תקשורתי. בהמשך, נמנעה העירייה מלהגיב לפניות הרשמיות שהועברו אליה – אף שמדובר היה בבקשות ענייניות הנוגעות לבטיחות הציבור ולשירותים הניתנים לתושבים.
לא פנינו בבקשה לתגובה ממשטרת ישראל, מאחר שהוגשה על ידנו תלונה רשמית בנושא. במסגרת התלונה נמסרו למשטרה עדויות, מסמכים וראיות רלוונטיות, המעידות על חומרת האירועים. בהתאם לכללי האתיקה העיתונאית, נמנענו מלפנות לדוברות המשטרה כל עוד מדובר בפרשה הנמצאת בבדיקה רשמית, שבה אנו צד המעורב בהגשת התלונה.
בתלונה ביקשנו כי החקירה תועבר לטיפול יחידת להב 433, כדי למנוע ניגוד עניינים פוטנציאלי – וזאת מאחר שהתלונה עוסקת, בין היתר, בבעלי תפקידים בכירים בעיריית בת ים.
מר גבי אלבז סירב לשוחח עמנו, והפנה את מערכת "מעקב" לדוברות עיריית בת ים
צילום מתוך דף הפייסבוק של Yoram Betsalel – שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים.





























