דים אמור
בנק ישראל פרסם במרץ 2026 את הדוח השנתי לשנת 2025 – מסמך מקיף הסוקר את מצב המשק הישראלי בשנה שהתאפיינה בהמשך הלחימה מאז אוקטובר 2023 ובהשלכותיה הכלכליות הרחבות. הדוח מציג תמונה מורכבת של כלכלה הפועלת בתנאי חירום ממושכים, אשר מצליחה להפגין עמידות יחסית, אך במקביל חווה שחיקה מתמשכת ביסודותיה.
על פי הנתונים, המשק הישראלי רשם בשנת 2025 צמיחה של 2.9%, שיפור משמעותי בהשוואה לצמיחה של 1% בלבד בשנת 2024. גם התוצר העסקי הציג התאוששות, עם עלייה של 3.2%. עם זאת, קצב הצמיחה נותר נמוך מהמגמה ארוכת הטווח, כאשר אחד הגורמים המרכזיים לכך הוא מגבלות היצע חריפות בשוק העבודה.
הדוח מצביע על מחסור נרחב בכוח אדם, שנבע בין היתר מגיוס מילואים רחב ומהיעדרות עובדים פלסטינים. מציאות זו יצרה שוק עבודה "הדוק", המאופיין בשיעורי אבטלה נמוכים לצד לחצי שכר משמעותיים, אשר השפיעו על פעילות המגזר העסקי ועל קצב ההתאוששות הכולל.
בגזרת המחירים נרשמה התמתנות: האינפלציה בשנת 2025 עמדה על 2.6% ונכנסה לטווח היעד, לאחר שבחלק מחודשי השנה חרגה ממנו. לפי הדוח, ההתמתנות נבעה משילוב של מדיניות מוניטרית מרסנת, ייסוף השקל וירידה בפרמיית הסיכון של ישראל. במקביל, בנק ישראל שמר לאורך רוב השנה על ריבית גבוהה יחסית של 4.5%, ורק לקראת סופה החל בתהליך הפחתה הדרגתי, תחילה ל-4.25% ובהמשך ל-4% בינואר 2026.
לצד ההתייצבות המאקרו-כלכלית, הדוח מדגיש את המחיר הכבד של המלחמה. הפגיעה המצטברת בתוצר מאז תחילתה מוערכת בכ-8.6% תוצר, שהם כ-175 מיליארד שקלים. כאשר בוחנים את הנתונים דרך רווחת האזרחים, ההפסד מגיע לכ-35 אלף שקלים לנפש בממוצע לאורך התקופה.
גם בזירה הפיסקלית נרשמה מורכבות. הגירעון התקציבי ירד לרמה של 4.7% מהתוצר, אך נותר גבוה ביחס לרמות שאפיינו את השנים שקדמו ללחימה. במקביל, יחס החוב לתוצר עלה ל-68.5%, נתון המשקף עלייה ניכרת ומעורר חשש להמשך מגמת התרחבות החוב.
הדוח מציין כי הירידה בגירעון הושגה בעיקר באמצעות העלאות מסים וצמצום הוצאות, אך מזהיר כי הגירעון המבני עדיין גבוה מהרמה הנדרשת לייצוב יחס החוב. המשמעות היא כי ללא צעדים נוספים, קיים סיכון להמשך עלייה ביחס החוב גם בשנים הקרובות.
במקביל, המערכת הפיננסית ושוקי ההון הציגו ביצועים חיוביים יחסית. מחירי המניות עלו, היקף האשראי התרחב והסיכון הפיננסי נותר נמוך יחסית. נתונים אלו משקפים חזרה חלקית של אמון המשקיעים, בין היתר על רקע התמתנות הלחימה במהלך השנה.
עם זאת, הדוח מדגיש שורה של אתגרים מבניים ארוכי טווח. בין היתר מצוינים פריון עבודה נמוך, צורך בהגדלת שיעורי ההשתתפות בשוק העבודה בקרב אוכלוסיות מסוימות, והצורך בהשקעות משמעותיות בתשתיות ובהון אנושי. סוגיות אלו מקבלות משנה תוקף על רקע ההתפתחויות הטכנולוגיות, ובראשן הבינה המלאכותית, אשר צפויות להשפיע על מבנה שוק העבודה ועל דרישות המיומנות בעתיד.
נוסף על כך, מצביע הדוח על שינוי במאזן ההגירה. בשנים 2024-2025 נרשמה מגמה שלילית, עם עלייה במספר הישראלים העוזבים את הארץ. מדובר בהתפתחות בעלת השלכות פוטנציאליות הן על שוק העבודה והן על הביקוש לדיור, וכן על קצב הצמיחה העתידי.
בתוך כך, שאלת שוק הדיור מקבלת ביטוי עקיף דרך תנאי המאקרו והביקוש. ההערכה כי נכסים הכוללים ממ"ד זוכים לביקוש גבוה יותר מתחדדת על רקע המציאות הביטחונית, אף כי הדוח אינו מציג אומדן כמותי ישיר לפערי המחירים. עם זאת, עצם השינוי בדפוסי הביקוש משקף התאמה של משקי הבית לסיכונים ביטחוניים מתמשכים.
בסיכומו של דבר, דוח בנק ישראל לשנת 2025 מתאר כלכלה השומרת על יציבות יחסית גם תחת תנאי מלחמה ממושכים, אך עושה זאת במחיר כלכלי וחברתי משמעותי. לצד נתוני התאוששות, הדוח מצביע על שחיקה מצטברת ועל הצורך בצעדים אסטרטגיים ארוכי טווח – הן בתחום הפיסקלי והן בתחומי התעסוקה, הפריון וההשקעה בהון אנושי – כדי לבלום את מגמות הסיכון ולהבטיח יציבות כלכלית בשנים הבאות.
