דים אמור

אירוע ההיעלמות של יובל קוגן בן ה-4, אשר אותֵר בתום כ-30 שעות של סריקות נרחבות כשהוא בריא ושלם, מסרב לרדת מסדר היום הציבורי. ככל שנוקפות השעות מאז איתורו של הפעוט, המרקם העובדתי של האירוע מעורר תהיות נוקבות בקרב הציבור הרחב. היקף כוחות הביטחון שהוזרמו לשטח, הרקע המקצועי המורכב של אביו, התנהלות דרגי השטח והפערים בדיווחים הרשמיים, הופכים את הפרשה לדרמה משפטית וביטחונית רוויית נעלמים, המותירה את הציבור בתחושה כי רשויות האכיפה לא סיפקו את מלוא התמונה.

30 שעות בשיא החום: הנס הרפואי או התעלומה המערכתית?

על פי הממצאים העובדתיים שפורסמו עד כה, הילד יובל קוגן יצא עם אביו לאזור פתוח בתנאי מזג אוויר קיצוניים, כאשר הטמפרטורות בשטח טיפסו לכ-40 מעלות צלזיוס. מדובר בעומס חום כבד ביותר, שבו שהייה ממושכת ללא מחסה, מים ומזון עלולה להוביל להתייבשות קטלנית תוך שעות ספורות, בוודאי בקרב פעוט בגיל 4.

לפי הגרסה הראשונית שנמסרה, הילד איבד קשר עין עם אביו, צעד בכיוון המשוער ואיבד את דרכו. למרות זאת, בתום יממה וחצי בחוץ, אותֵר הילד במרחק של כ-3.8 עד 4 קילומטרים מנקודת ההיעלמות. לאחר איתורו פונה יובל לבדיקות רפואיות, אולם שוחרר במהירות לאחר שלא נזקק לטיפול רפואי משמעותי, ולא ניכרו עליו סימני מצוקה פיזית קשים, כוויות שמש או תשישות קיצונית כפי שניתן היה לצפות.

הפער בין תנאי השטח הקיצוניים לבין מצבו הרפואי התקין של הילד, לצד תיעודים שבהם נראה שאינו צמא באופן מופרז ומציין כי ישן, העלו תהיות בקרב הציבור. בעוד שיש הרואים בכך נס גלוי, גורמים שונים תוהים אם ייתכן שהפעוט שהה במקום מסתור מוצל או הורדם במהלך חלק מהזמן.

מבצע סריקות חסר תקדים: 2,000 מתנדבים, מסוקים ושב"כ

היקף המשאבים שהוקצו לחיפושים לאחר יובל קוגן היה יוצא דופן בכל קנה מידה לאומי. למבצע הסריקות גויסו מאות שוטרים, כ-2,000 מתנדבים, יחידות חילוץ, מסוקים, רחפנים ושיטור ימי. מעורבותם הישירה של דרגים בכירים – בהם מפכ"ל המשטרה, כוחות יס"מ, ואף דיווחים על מעורבות של שירות הביטחון הכללי (שב"כ) – מעוררת שאלות כבדות משקל.

ספקות רבות עולות בנוגע ליעילות הסריקות או למיקום איתורו בפועל: כיצד מערך כה נרחב של אמצעים טכנולוגיים, כלבי גישוש וצוותים שסרקו את תאי השטח שוב ושוב, לא איתר את הפעוט במשך עשרות שעות, עד אשר נמצא מתחת לעץ באזור שכבר נסרק?

כמעט היה חסר רק שאינטרפול יצטרף לחיפושים – ובסוף יובל קוגן נמצא, לכאורה, כמעט באותו המקום שממנו נעלם. אולי זה לא היה סתם עץ, אלא עץ מ"אליס בארץ הפלאות" – כי אחרת קשה להסביר איך אלפי מחפשים, שוטרים, כלבי גישוש, רחפנים ומסוקים פשוט חלפו לידו.

ההשוואה לאירועי נעדרים אחרים הדגישה את הפער ביחס המערכתי. כך למשל, בפרשת היעלמותה של הילדה היימנוט קסאו בת ה-9, שנעלמה ב-25 בפברואר 2024 ממרכז הקליטה בצפת, לא נרשמה מעורבות בהיקף כה נרחב של כוחות ביטחון ייעודיים וגורמי מודיעין בכירים כמו אלו שהופעלו בפרשה זו.

חבל שאביה של היימנוט קסאו אינו פרקליט המדינה. אולי גם אז היו מופעלים כל המשאבים האפשריים, ואולי גם היא הייתה נמצאת במהירות ובשלום. ההשוואה הזו מעוררת שאלות ציבוריות לא פשוטות.

פרופיל האב: פרקליט במשרד המשפטים ותיקים רגישים

אחד המשתנים המרכזיים המזינים את השיח הציבורי סביב הפרשה הוא זהותו של אבי הילד – עו"ד דמיטרי קוגן. קוגן אינו אזרח פרטי מן השורה, אלא פרקליט בפרקליטות מחוז דרום (אזרחי), המייצג את המדינה בתיקים מורכבים ובעלי רגישות גבוהה.

ממסמכים רשמיים ופרסומים של משרד המשפטים מתברר עומק עיסוקו המשפטי:

• תיקי מעמד ואזרחות: על פי גזר דין של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה (מיום 17.12.2023), עו"ד קוגן עוסק בשנים האחרונות בתחום המעמד בישראל מכוח חוק השבות, ומייצג את המדינה בעתירות נגד רשות האוכלוסין – כולל תיקים לביטול מעמד או אזרחות ישראלית שניתנה מטעם לשכת הקשר "נתיב".

לקריאת גזר הדין – לחצו כאן

• ייצוג עמדות המדינה בערכאות עליונות: בראיון שפורסם מטעם משרד המשפטים באפריל 2023, תיאר קוגן את עבודתו תחת לחץ זמנים ואת המאבק המשפטי שהוביל בבית המשפט העליון לשלילת רישיון כלי ירייה מסיבות של מסוכנות.

• טיפול בסוגיות רגישות: כפי שפורסם בכתבה של חנן גרינווד ב"ישראל היום" (14.3.2023), ייצג עו"ד קוגן את המדינה בהליכים משפטיים מורכבים מול בני קהילת העבריים בדימונה, שביקשו להסדיר אזרחות לילדיהם בעקבות גיור מחוץ לישראל. עמדת הפרקליטות, אותה הוביל קוגן, נהדפה בבית המשפט ונענתה בחיוב לטובת המדינה.

• דיווחים על תיקים פליליים: ברשת X ("סודות NEWS") פורסם כי קוגן ניהל מטעם הפרקליטות תיק פלילי משמעותי נגד ראש ארגון פשיעה וריכז את התביעה בתיק רגיש בעל פרופיל ציבורי גבוה.

הרקע המקצועי המוצק והעיסוק בתיקים המשיקים לגורמים פליליים ולסוגיות אזרחיות רגישות, מעלים את החשד כי מעורבותם של גורמי הביטחון הבכירים נבעה מרקע של איומים אפשריים או מחשש לאירוע חטיפה על רקע פלילי או לאומני – תרחיש שנבדק בשלבי החיפוש הראשונים, ואשר לגביו לא נמסר דיווח רשמי מפורט.

תיקי אזרחות, אויבים נסתרים והקו הדק בין האזרחי לפלילי

בעוד שהרשויות מנסות לצייר תמונה של "טיול שהסתבך", בחינה מעמיקה של עיסוקו המקצועי של עו"ד דמיטרי קוגן מעלה תמונת מצב מורכבת בהרבה. קוגן אינו פרקליט שעוסק בנושאים שגרתיים; מתוקף תפקידו בפרקליטות מחוז דרום, הוא ניצב בחזית של תיקים רגישים ביותר הנוגעים למעמד בישראל, אזרחיות, וביטול מעמדות שניתנו מטעם המדינה – זירה המייצרת לא מעט יריבים ואויבים בדרך.

הגבול בין המישור האזרחי למישור הפלילי נוטה להטשטש במקרים רבים, בפרט כאשר מדובר בהחלטות המשפיעות באופן דרמטי על חייהם ועתידם של אנשים. דוגמה מובהקת לכך פורסמה בכתבתו של חנן גרינווד ב"ישראל היום" (14/3/2023), תחת הכותרת: "מסלול עוקף מדינת ישראל: כך ניסו בקהילת העבריים בדימונה להשיג אזרחות ישראלית לילדיהם".

לקריאת הכתבה המלאה בישראל היום – לחצו כאן

הכתבה סקרה שני הליכים משפטיים שנדונו בבית המשפט לערעורים בבאר שבע, שבהם ניסו בני משפחות מקהילת העבריים בדימונה לקבל אזרחות ישראלית מכוח אזרחותם של הוריהם. במרכז שני המקרים עמדה שיטה שלפיה אחד ההורים ביצע גיור רפורמי מחוץ לישראל, קיבל אזרחות מכוח חוק השבות, ולאחר שנים ביקשו ילדיו לקבל אזרחות על בסיס זה. באחד המקרים אף נטען כי האב הצהיר בעת קבלת אזרחותו כי הוא רווק ללא ילדים, ורק שנים לאחר מכן צצו דרישות האזרחות. במקרה נוסף עלה חשד כי מדובר בהליך גיור שנועד אך ורק לצורך קבלת אזרחות.

מי שניהל את המאבק המשפטי מטעם המדינה והתנגד למתן האזרחות האוטומטית היה עו"ד דמיטרי קוגן. מתוקף תפקידו כנציג פרקליטות מחוז דרום, קוגן הציג את עמדת רשות האוכלוסין וההגירה, נלחם בערכאות, ועמדתו המשפטית התקבלה במלואה על ידי בית המשפט בשני המקרים – החלטה שמנעה תקדים רחב היקף להסדרת מעמד בדיעבד.

אף שהקשר של קוגן לפרשה זו הוא מקצועי בלבד, התיק הזה מדגים בבירור את אופי עיסוקו: הוא האיש שלוחם מול ניסיונות עקיפה, בולם מהלכים רגישים, ומייצר תרעומת קשה בקרב גורמים שונים הנפגעים ממאבקיו המשפטיים.

כאשר מחברים את העובדות, פרקליט שמנהל תיקים נפיצים, מתמודד מול גורמים שונים ומחזיק בתפקיד בעל השפעה עצומה, הטענה כי מדובר באב שיצא כלאחר יד ל"פיקניק" תמים בלב מדבר לוהט ב-40 מעלות, על חול קודח שאין בו מקום לישב, נראית תמוהה במיוחד.

סערה ברשתות החברתיות: "יש דברים שלא סיפרו לנו"

הפער בין הגרסה הרשמית למורכבות בשטח הוביל לגל תגובות וספקות מצד הגולשים ברשתות החברתיות. בעמוד הפייסבוק של מערכת "מעקב" נרשמו אלפי תגובות שהביעו תמיהה על השלשלות האירועים.

ציפי צאיג כתבה:

"אני שמעתי שהאבא פרקליט וכנראה חטפו את הילד לפגוע בו והחזירו שראו שהמדינה על הרגליים ומעורבים המשטרה ושב"כ".

עדנה שמחון הוסיפה:

"יש שם דבר שלא סיפרו לנו, לדעתי. הכל מוזר… צריך להכניס את ההורים לכלא על הזנחה".

גולש בחשבון "מכירות פומביות אנונאקי גיים" ציין:

"חייב רווחה בסיפור כזה.. זה חלק מהעניין ברווחת הילד. מה גם שקצת לא נשמע הגיוני שילד בן 4 הלך 11 קילומטר ברגל בחום (אולי נחטף והוחזר לנקודה הזו)".

בין סימני שאלה לעובדות מוצקות

לצד התהיות הקשות והתרחישים השונים, מן הראוי להציג את התמונה העובדתית כפי שהיא עומדת כעת על פי ממצאי כוחות הביטחון:

האירוע שהסתיים בתוצאה המבורכת של איתור הפעוט כשהוא בריא ושלם, מותיר אחריו שרשרת ארוכה של תהיות. מכלול הנתונים, החל מאיכות האיתור בשטח, דרך תנאי מזג האוויר הקיצוניים, ועד לעיסוקו הרגיש של אב המשפחה בפרקליטות, מחייב את רשויות החוק והמשטרה לספק לציבור תשובות ברורות ושקופות. עד שיוצגו ממצאים רשמיים מלאים, הפרשה תמשיך לעורר סערה ציבורית מוצדקת.