דים אמור
אחרי שלושה עשורים של יחסים אינטימיים עם הסיגריה, בחרה אילנית לוי להוציא את העניין לאור, ולא במובן הבריאותי בלבד. הדוגמנית ומגישת הטלוויזיה, ששמרה עד כה את הרגלה המגונה הרחק מעדשות המצלמה, בחרה לחשוף בפוסט דרמטי כי היא מצויה בעיצומו של תהליך גמילה מסיגריות.
"אני בהחלט מתביישת בזה, לעשן זה לא דבר מגניב", הצהירה לוי, כשהיא משתפת את עוקביה בקושי המלווה את הפרידה מהניקוטין. עבור רבים מהעוקבים, היה זה גילוי מפתיע על דמות ציבורית שהקפידה לשדר חזות מוקפדת לאורך שנים. אלא שבעידן שבו כל רגע אישי הופך לתוכן מונגש, נשאלת השאלה האם הווידוי הציבורי הוא באמת הדרך המומלצת לגמילה, או שמא מדובר בעוד הזדמנות למשוך תשומת לב "על כלום".
הצפייה בתהליך הגמילה של לוי חושפת פרדוקס עיתונאי ופסיכולוגי: הכוכבת, המצהירה בפה מלא כי היא מתביישת בהרגלה, בוחרת לתעד אותו לפרטי פרטים ברשתות החברתיות. היא מעידה על געגועים עזים לבת לווייתה משכבר הימים, הסיגריה, ומבקשת להעביר מסר מעצים לציבור: "אתן יכולות לעשות את זה". אך האם מסר זה מכוון באמת לנשים המבקשות להיגמל, או שמא מדובר בעוד הצהרה שמטרתה המרכזית היא שימור הנוכחות הדיגיטלית?
מבקריה של לוי טוענים כי לצד המאבק הפיזי המאתגר, ניצבת התמכרות סמויה ומתוחכמת הרבה יותר: הצורך הבלתי פוסק בלייקים ובאישור ציבורי. בעולם התוכן של לוי, נראה כי הפרידה מהסיגריה היא רק הצעד הראשון. שכן, אם השאיפה היא באמת להשתחרר מהרגלים מגונים ומבושה, ייתכן שמוטב היה לעשות זאת הרחק מהעדשות, מבלי להפוך את הקושי האישי למטבע עובר לסוחר בפיד הציבורי.
האירוניה מכה שנית: בעוד לוי מטיפה לגמילה מעישון, נדמה כי היא עצמה זקוקה לתוכנית גמילה מסוג אחר, גמילה מהתלות במבט הקהל. מי שמבקשת להפסיק עם המנהג המגונה, אולי תגלה כי השלב הבא הוא הבנה שלעיתים שתיקה היא ערובה לאמינות רבה יותר. כי בסופו של יום, גם ה"בושה" שחשה לוי הופכת לתוכן שמייצר מעורבות, והתשוקה ללייקים נותרת ההתמכרות האמיתית שקשה להיגמל ממנה, עם או בלי סיגריה ביד.
נכון לעכשיו, לוי ממשיכה בשלה, משתפת את הציבור בכל שלב של הדרך. נותר רק לתהות: האם לאחר סיום הגמילה מהניקוטין, נזכה לראות גם את ה"גמילה" מהצורך המופגן בתשומת לב? או שמא זוהי מיומנות מקצועית שאין לה כוונה להשליך לפח?
הצילום הראשי נוצר באמצעות סוכן AI של "מעקב"
