• דים אמור
בשעה 10:00 בבוקר החל תהליך השחרור, כאשר שלושת החטופים יצאו על רגליהם מרכבי המחבלים. צה"ל, שנערך מבעוד מועד לקליטתם, קיבל אותם לידיו בסביבות השעה 10:30. מיד עם חצייתם את הגבול לשטח ישראל, הועברו השלושה למתחם הקליטה המיוחד שהוקם בבסיס רעים.
במתחם הקליטה עברו השלושה בדיקות רפואיות ראשוניות, שבהן נקבע כי מצבם הבריאותי סביר. לאחר מכן, התקיים המפגש המרגש עם בני משפחותיהם, שהמתינו בדריכות לשובם הביתה.
בשורות טובות ורעות
עם הגעתו לישראל, התבשר שגיא דקל על הולדת בתו שנולדה בזמן שהיה בשבי. תגובתו הראשונית הייתה מלאת שמחה: "אני פיקס, יש לי ילדה", אמר בחיוך שלא מש מפניו. אשתו, אביטל דקל חן, שהמתינה לו במחנה רעים, ביטאה את תחושותיה במילים פשוטות אך עמוקות: "חזרה לי הנשימה".
לעומת השמחה בקרב משפחת דקל, סשה טרופנוב קיבל את הבשורה הקשה על רצח אביו, ויטלי, באירועי ה-7 באוקטובר. אמו וסבתו, שהיו אף הן בשבי, שוחררו במסגרת עסקת החטופים הראשונה.
משפחת הורן חוותה רגשות מעורבים – שמחה על שובו של יאיר, אך דאגה עמוקה לאחיו איתן שעדיין מוחזק בשבי. אמם של האחים הורן הדגישה: "אנחנו ממשיכים עד שגם איתן יהיה כאן. חיבוק גדול לכולם ותודה".
במהלך טקס השחרור, ניסו ארגוני הטרור להפגין כוח באמצעות שורת פרובוקציות. החטופים הוסעו ברכב שנגנב מישראל ב-7 באוקטובר, ולשגיא דקל הוענקה "מתנת זהב" עבור בתו שנולדה במהלך שביו. המחבלים אף הגיעו לבמה כשהם לבושים במדי צה"ל שנגנבו וחמושים בכלי נשק שנלקחו מכוחות צה"ל במהלך הלחימה.
ארגוני הטרור הקימו במה מיוחדת בח'אן יונס, כשברקע נראים בבירור ההרס והנזק שנגרמו בעקבות המלחמה. הבמה שימשה להעברת מסרים פוליטיים, כולל תגובה לתוכנית פינוי התושבים מעזה. על הבמה הוצב שלט גדול עם הכיתוב "אין הגירה אלא לירושלים", לצד תמונה גדולה של ירושלים והכיתוב "היי אל-קודס, אנחנו חייליך". בנוסף, הוצגו תמונות של מוחמד דף שחוסל ובכירים נוספים בארגון.
למרות קריאת חמאס להמונים להגיע לאזור השחרור, בפועל הגיעו מעטים יחסית לכמות האוכלוסייה. זאת בניגוד לשבוע שעבר, כאשר המוני עזתים הקשו על תנועת הרכבים בדרכם לנקודת החבירה.
מסוק צה"ל שנחת בבסיס רעים נערך להעברת המשוחררים לבית החולים. גורם בטייסת אמר: "התכוננו להעביר את השבים ממנחת רעים לבית החולים בצורה בטוחה ועוטפת, כפי שעשינו בשחרורים הקודמים. לא משנה כמה פעמים ביצענו את המשימה לפני, זה משהו שאי אפשר להתרגל אליו וזכות גדולה להיות שותפים לאירוע כזה".
סיפוריהם של המשוחררים
שגיא דקל חן: גיבור שהציל חיים
שגיא דקל חן, בן 35, הפגין אומץ לב יוצא דופן בבוקר ה-7 באוקטובר כאשר יצא להזהיר את תושבי קיבוץ ניר עוז מפני המחבלים החודרים. בזמן שסיכן את חייו כדי להציל אחרים, משפחתו – אשתו אביטל שהייתה בהריון מתקדם, ובנותיהם בר (6) וגלי (שנתיים) – מצאו מקלט בממ"ד. הודות לתושיית המשפחה, הן שרדו את פריצת המחבלים לביתם.
אמו של שגיא, נעמית, שעבדה כאחראית הנוי בקיבוץ, ניצלה בזכות תושייתה כשהעמידה פני מתה בעת שהמחבלים הגיעו אליה. חודש וחצי לאחר חטיפתו של שגיא, ילדה אביטל את בתם השלישית, שחר.
שגיא, מנהל הפרויקטים של הארגון הפילנתרופי הבריטי JNF UK, הוא יזם חברתי פעיל. בין יוזמותיו הבולטות – הקמת אוטובוס-מכלות שנע בין יישובי הדרום והקמת כפר הנוער "ביכורים". בדצמבר האחרון קיבלה משפחתו עדכון כי הוא פצוע אך חי.
יאיר הורן: קול התרבות של ניר עוז
יאיר הורן, בן 45, הוא דמות מוכרת ואהובה בקיבוץ ניר עוז. כמפיק מסיבות, סטנדאפיסט ושדרן רדיו, הוא תרם רבות לחיי התרבות בקיבוץ ואף ניהל את הפאב המקומי. סיפור חייו מייצג את הקשר העמוק לאדמת ישראל – משפחתו עלתה מארגנטינה והתיישבה בקיבוץ, ולמרות שחזרה לארגנטינה, בחר יאיר בגיל 21 לשוב לישראל. ב-2014 חזר לניר עוז, הקיבוץ בו נולד.
הטרגדיה של משפחת הורן כפולה – יאיר נחטף יחד עם אחיו איתן (37), שהגיע לבקרו בערב החג. לשניים אח נוסף, עמוס. המשפחה חיה בחוסר ודאות מוחלט עד ה-25 בנובמבר, אז התבשרו כי השניים נחטפו בחיים. שורדי שבי שפגשו את האחים דיווחו כי לא סבלו מפציעות וכי מצבם היה תקין, אך מאז שחרור החטופים בעסקה הראשונה לא התקבלו עדכונים נוספים על מצבם.
סשה (אלכסנדר) טרופנוב: הטרגדיה המשפחתית
סיפורו של סשה טרופנוב, בן 27 מרמת גן, הוא עדות לטרגדיה הכפולה שפקדה משפחות רבות. בבוקר ה-7 באוקטובר הגיע לביקור אצל הוריו בקיבוץ ניר יחד עם חברתו, ספיר כהן. בבית שהתה גם סבתו, אירנה. כשפרצו המחבלים לבית המשפחה, רצחו את אביו ויטלי, וחטפו את סשה יחד עם אמו, סבתו וחברתו. הנשים שוחררו במסגרת עסקת החטופים הראשונה.
סשה, שעלה עם משפחתו מרוסיה לפני 25 שנה, הוא מהנדס מצטיין שעבד באמזון כמהנדס חשמל. במהלך תקופת השבי, פרסם הג'יהאד האסלאמי שני תיעודים שלו, בהם תיאר את הקשיים שחווה בשבי.
במסגרת העסקה הנוכחית צפויים להשתחרר 36 מחבלים אסירים שנידונו למאסר עולם ו-333 מחבלים אסירים מעזה, חלקם נעצרו לאחר אירועי 7 באוקטובר. המספרים הגדולים מעידים על המחיר הכבד שישראל מוכנה לשלם עבור השבת בניה הביתה.
