• דים אמור
בפסק דין מטלטל שניתן בבית המשפט בנוף הגליל נחשפו שקריה של שני רגינסקי, בעלת משפחתון "פרח", והיחס המטריד כלפי הילדים במוסד שבניהולה. השופטת רים נדאף חשפה בפסק דינה מציאות קשה של צעקות, צרחות ויחס משפיל כלפי ילדים חסרי ישע.
"לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, בתצהירים ובמלוא החומר שהוגש, וכן שמעתי את עדויות המבקשת והמשיבה, ואת טיעוני ב"כ הצדדים, שוכנעתי כי יש לבטל את הצו בצורה חלקית", פתחה השופטת את פסק דינה החמור.
בהמשך קבעה השופטת באופן נחרץ: "שמעתי מקטע של כ-3.5 דקות מתוך ההקלטה השלמה, ואכן התרשמתי כי המדובר בהקלטה מטרידה, חמורה, שמשקפת יחס משפיל תוקפני מפחיד ומאיים כלפי הילדים קטנים, של צעקות וצרחות בלתי פוסקות מצד אחת הסייעות בגן המבקשת והתייחסות חסרת כבוד, חום או אהבה. אין זה היחס ההולם והצפוי מצד צוות הסייעות בגן כלפי ילדים קטנים חסרי ישע".
הפרשה החלה כאשר הדס חכימי חשפה ופרסמה הקלטות מטרידות מתוך המשפחתון. במקום להתמודד עם הממצאים החמורים, בחרה רגינסקי להגיש בקשה לצו נגד חכימי בניסיון למנוע את פרסום ההקלטות.
אבסורד מטריד במיוחד התגלה בהתנהלותה המשפטית של רגינסקי.
תחילה טענה בבית המשפט כי אין לה כל קשר להקלטות, וכי אלה אינן שייכות לה.
מלבד העדות הכוזבת אשר נמסרה לבית המשפט, הגברת רגינסקי הבהירה באופן שאינו משתמע לשני פנים לגברת חכימי כי ההקלטות שפורסמו אינן שייכות למעון הילדים שבניהולה. לאור התנהלות זו, ניתן להסיק כי כנראה מסירת עדויות שקריות הינה דפוס התנהגות שגור עבורה.
אולם ב-8 באוקטובר 2024, רגע לפני הדיון, נזכרה לפתע להגיש 'תצהיר משלים' בו שינתה את גרסתה באופן דרמטי.
במסגרת עדותה הראשונה ותצהירה הראשון מסרה עדות שקר לבית המשפט – עבירה אשר על פי חוק העונשין, דינה עד שלוש שנות מאסר (החוק קובע במפורש: "מי שביודעין מוסר תצהיר שקר, בין בשבועה או בהן צדק ובין שלא בשבועה ושלא בהן צדק, לפני מי שהוסמך לקבל את התצהיר, דינו – מאסר שלוש שנים").
יש לתת את הדעת כי התצהיר עבר שינוי מהותי בסמוך למועד הדיון, עת הוגשה גרסה מתוקנת. מעורר תמיהה הדבר באשר לנסיבות השינוי המאוחר. יש בכך משום התנהלות תמוהה כי מנהלת הגן סבורה, כנראה, כי ביכולתה לשנות את גרסתה על פי הנוח לה.
בית המשפט הנכבד ציין בפסק דינו כי הוגש תצהיר משלים, ובו עולה כי על פי הגרסה המעודכנת, ההקלטות מקורן בגן בניהולה של הגברת רגינסקי, וכי העובדת פוטרה בעקבות התנהלותה הבלתי ראויה. וכך קבעה כבוד השופטת בהחלטתה:
"לפני הדיון שהתקיים ביום 8.10.24 הגישה המבקשת תצהיר משלים בעקבות הגשת תגובת המשיבה, בו היא מודה למעשה כי אותה הקלטה הוקלטה בגן שלה, וכי היא דאגה לפטר את אותה סייעת שנשמעה בהקלטה צורחת על הילדים, למרות שלא הייתה בגן שלה כל התעללות בקטינים".
בפסק הדין התייחסה השופטת נדאף גם לטענות רגינסקי על הנזק שנגרם לה: "אני מאמינה למבקשת כי פרסום ההקלטה פגע במבקשת בצורה כלשהי, אם זה ע"י ביטול הרשמות ילדים לגן ואם זה בתגובות הקשות שהיא מקבלת, אך מה שאמור להטרידה בפועל הוא התפקוד הלקוי של הסייעות בגן, והיחס המחריד שהן נותנות לילדים. המדובר בגן פרטי של המבקשת, שנמצא באחריותה, והיא אמורה לדאוג להעסיק בו צוות מקצועי מתאים".
חומרת המקרה מתעצמת לאור העובדה כי אחת העובדות במשפחתון, מזל בידגלון, פוטרה עקב התנהגות בלתי הולמת כלפי הילדים. עובדה זו מעלה תהיות קשות לגבי הפיקוח והבקרה במשפחתון, ומדוע לא ננקטו צעדים מוקדם יותר.
דפוס התנהלותה של רגינסקי כלפי הורים שביטלו הרשמה או ביררו פרטים כלל, על פי העדויות שהוצגו בבית המשפט, איומים בתביעות משפטיות. במקום להתמודד עם הביקורת ולתקן את הליקויים החמורים שנחשפו, בחרה רגינסקי בדרך של ניסיונות השתקה והפחדה.
בסיום פסק הדין קבעה השופטת נדאף באופן חד משמעי: "בנסיבות אלו, פרסום ההקלטה אינו מהווה הטרדה מאיימת כלפי המבקשת, ובא במקרה דנן לשרת מטרה טובה של הגנה על קטינים חסרי ישע, שאין להם יכולת להתגונן או להתבטא ולשקף את מה שקורה איתם בגן. חשיפת הורי הקטינים למה שמתרחש בפועל בגן של המבקשת אינו מהווה הטרדה מאיימת, אלא חשיפת מצב עובדתי קיים, שיש לטפל בו ולתקנו".
התנהלות זו של רגינסקי מעלה שאלות קשות לגבי אמינותה ויושרתה. השינוי הדרמטי בגרסתה ערב הדיון, לאחר שהגישה תצהיר שקרי לבית המשפט, מצביע על דפוס מטריד של הסתרת האמת והטעיית בית המשפט.
התיק מעלה גם שאלות נוקבות לגבי מערך הפיקוח על מסגרות פרטיות לגיל הרך. העובדה שצוות המשפחתון נהג בילדים באופן כה פוגעני, תוך צעקות וצרחות בלתי פוסקות, מחייבת בחינה מחדש של מנגנוני הבקרה והפיקוח על מסגרות אלו.
רבות מהתלונות נסגרות: מה קורה במשטרה?
נמצא כי חלק ניכר מהתלונות המוגשות למשטרת ישראל מסתיימות בסגירה, כאשר אף הליך הסגירה עצמו מעלה תהיות משמעותיות. תשומת לב מיוחדת נדרשת לאופן סגירת התיקים על ידי החוקר, מר דורון גבאי. כך למשל, קיים תיעוד המצביע על כך שתלונה אחת הוגשה בשעה כ-22:00, ולמחרת היום, בשעות הצהריים, כבר הוחלט על סגירתה. זאת בעוד תלונות אחרות כנגד גב' רגינסקי עודן מצויות בחקירה.
מתעוררת השאלה כיצד ניתן, בפרק זמן כה קצר של שעות ספורות, להגיע למסקנה נחרצת בדבר העדר עבירה פלילית, בפרט כאשר לא הושלם איסוף החומר בתיקים הפתוחים הנוספים. יתרה מזאת, נשאלת השאלה כיצד ניתן לקיים הליך חקירה מקיף ויסודי בתוך שעות ספורות בלבד, שהרי אין בידי החוקר יכולת על-טבעית לצפות את העתיד.
בנוסף, קיים תיעוד של תלונה שנייה אשר נסגרה על ידי אותו חוקר כעבור יומיים בלבד.
למען הסדר הטוב, הריני מביא לפרסום את פרטי הפרופיל של גב' מיכל ספקטור:
מעורר תמיהה נוספת הוא כי משטרת ישראל נמנעה מלהגיב לפניות בנושא. לפיכך, הועברו תלונות ופניות למבקר המדינה, ליועצת המשפטית של משטרת ישראל, וכן הועברו העתקים למפכ"ל המשטרה ולשר לביטחון לאומי, מר איתמר בן גביר.
נשאלת השאלה מה מבקשת משטרת ישראל להסתיר, את מי היא מגבה, ומה עומד מאחורי מהירותו יוצאת הדופן של מר גבאי בסגירת התיקים הללו.
ראוי לציין כי אף החוקרת, גב' נעמה סולומון, אינה מהווה יוצאת דופן בהתנהלות זו – שכן אף היא הורתה על סגירת התיק. אמנם ייתכן כי סגירת התיקים נעשתה בהתאם להוראות הדין, ואולם מתעוררת תהייה מדוע נמנעת דוברות משטרת ישראל מלספק הסברים והבהרות לעיתונאי באשר לנסיבות סגירת התיקים.
כידוע, שתיקת הרשויות כמוה כמענה, ואף היא טעונה פרשנות.
פרשת לוציפר (#מיכל_ספקטור)
קיים אבסורד מהותי ומשמעותי בעובדה כי הפעילה, גב' הדס חכימי, מעולם לא פרסמה תוכן כלשהו אודות גב' שני רגינסקי, וכן בפרסומיה לא הוזכר כלל שמו של הגן או כל אזכור דומה.
מעורר תמיהה כי גב' רגינסקי בחרה להגיש בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת בגין פרסום העוסק בלוציפר ובגב' מיכל ספקטור.
הפרסום אותו העלתה גב' חכימי עוסק ב"לוציפר" – שם גנרי במובהק, ואף ראוי לציין כי בקרב הציבור הדתי ידוע כי לוציפר הינו דמות המזוהה עם המגדר הזכרי ולא הנקבי.
יתרה מזאת, הפרסום מאת גב' חכימי מתייחס לגברות כדוגמת מיכל ספקטור ותמר גפן. למען הסר ספק, בכל תוכן הפרסום לא מופיע ולו אזכור יחיד של הגן בניהול גב' רגינסקי או של גב' רגינסקי עצמה.
מעורר תהייה משמעותית כי פרסום העוסק בלוציפר, בגב' מיכל ספקטור ובגב' תמר גפן וכו', שימש כעילה להגשת תביעה ובקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת. מה שמגביר את התמיהה הוא שגב' רגינסקי עצמה צירפה לבית המשפט, כנספח ב' לתצהירה, את הפרסום הנדון, אשר בו לא מופיע כל אזכור לשמה, לשם הגן שבניהולה, ואף לא לקצין המשטרה או למפקחת המעורבים בעניין.
לקחתי על עצמי את ההחלטה להביא לפרסום את הראיה ואת נספח 2:
התצלומים אשר צורפו לפרסום הפוסט כוללים תמונה מתוך הפרופיל האישי של גב' מיכל ספקטור, וכן איור גרפי בעל אופי מיסטי, המזכיר אולי את דמות לוציפר. תצלומים אלו צורפו על ידי גב' רגינסקי עצמה לתצהיר אשר הוגש לבית המשפט (נספח 2).
מעיון מעמיק בתצהירה של גב' שני רגינסקי עולה כי היא משייכת את זהותה לגב' מיכל ספקטור, גב' תמר גפן ואחרים.
לשם המחשה, גב' שני רגינסקי חותמת על תצהיר ומגישה לבית המשפט בקשה לקיום דיון בדלתיים סגורות, ובה בעת מתייחסת לפרסומים אודות גב' מיכל ספקטור וגב' תמר גפן. מתעוררת השאלה מה מבקשת גב' רגינסקי להסתיר, ומדוע, בין אם בשגגה ובין אם במכוון, הצהירה כי זהותה משתייכת לגברות המוזכרות בפרסום.
בית המשפט דחה את בקשתה והחליט כי הדיון יתקיים בדלתיים פתוחות, בשל חשיבותו הציבורית.
יחד עם זאת, הגברות מיכל ספקטור, תמר גפן, סימונה טולילה ונשים נוספות המוזכרות בתצהיר אשר הוגש לבית המשפט על ידי גב' שני רגינסקי, פתחו לפתע במסע טרור תקשורתי כנגד הורים אשר הוציאו את ילדיהם מן הגן או ביטלו את רישומם אליו. גב' ספקטור וגב' גפן מפרסמות תכנים כוזבים ופוגעניים אודות הורים אלו.
גב' יוליה ברזני החליטה לבטל את רישום ילדיה, ובעקבות כך הוגדרו היא ובן זוגה לאלתר על ידי גב' מיכל ספקטור כ"שני נוכלים".
גב' ברזני עשתה ניסיון ליצירת קשר עם גב' ספקטור, אך ניסיונותיה עלו בתוהו.
סיפור דומה אירע עם הורים נוספים, אשר אף הם נחשפו לדברי לשון הרע מצד גב' תמר גפן.
עוד מקרה טרגי אירע עם זוג הורים אשר לא חפצו כי ילדם ילך לגן בניהולה של גב' רגינסקי, ובעקבות זאת פרסמה גב' סימונה טולילה תכנים מגוונים אודותם.
ושוב, גב' מיכל ספקטור, ככל הנראה, נוקמת בהורים על ביטול רישום ילדיהם לגן בניהולה של גב' שני רגינסקי.
נמצא כי בכל מקרה בו הורה מבטל את רישום ילדו בגן של גב' רגינסקי, קיימת סבירות כי יהיה מושא לפרסום פוגעני מטעם הגברות הנכבדות, אשר לפרופיליהן שייכה גב' רגינסקי את עצמה בתצהיר שהוגש לבית המשפט (נספח 2).
המזל הוא כי בעידן הטכנולוגי בו אנו חיים, ניתן להוכיח כי הפרופילים של גב' שני רגינסקי, גב' מיכל ספקטור וגב' תמר גפן מקושרים ביניהם, שכן הם חולקים את אותו מזהה (ID) וכתובת דיגיטלית.
"כתובת ID של פייסבוק היא מזהה ייחודי המוקצה לכל משתמש, עמוד או תוכן בפלטפורמה. כל חשבון פייסבוק מקבל מספר ID שמאפשר למערכת לזהות אותו באופן ייחודי. ID זה הוא חלק מהמאגר של פייסבוק, ומסייע בניהול המידע על המשתמשים ובחיבור בין תכנים שונים, כמו פוסטים, תמונות ותגובות.
בדומה לכתובת IP (Internet Protocol), שמזהה מכשירים ברשת האינטרנט, כתובת ID של פייסבוק משמשת לזיהוי משתמשים בפלטפורמה החברתית. בעוד שכתובת IP היא מספר ייחודי שמוקצה למכשירים המחוברים לרשת האינטרנט, ID של פייסבוק מתרכז במידע הקשור לפעילות המשתמשים על הפלטפורמה. בשני המקרים, מדובר בכלים שמאפשרים ניהול ואיתור יעיל של פרטי המשתמשים והשירותים, מה שמקנה לספקי השירותים אפשרות להעניק חוויית משתמש מותאמת אישית"
אכן, מניתוח הנתונים הדיגיטליים עולה כי הפרופיל המזוהה כ"גב' מיכל ספקטור" נוצר, ככל הנראה, מתוך העמוד המזוהה כ"גב' שני רגינסקי", שכן שניהם חולקים את אותו מזהה דיגיטלי (ID: 61559041753661).
הפרופיל המזוהה כ"תמר גפן" נוצר מאותו מזהה דיגיטלי (ID) השייך לפרופיל המזוהה כ"מיכל ספקטור".
נמצא כי בכל מקרה בו הורה מבטל את רישום ילדו בגן של גב' רגינסקי, קיימת סבירות כי יהיה מושא לפרסום פוגעני מטעם הגברות הנכבדות, אשר לפרופיליהן שייכה גב' רגינסקי את עצמה בתצהיר שהוגש לבית המשפט (נספח 2).
הפער בין התדמית החיצונית של משפחתון "פרח" לבין המציאות הקשה שנחשפה בהקלטות מדגיש את הצורך בשקיפות מלאה ופיקוח הדוק יותר. העובדה שרגינסקי בחרה להילחם בחושפי המידע במקום לטפל בבעיות שהתגלו, מעידה על סדרי עדיפויות מעוותים.
אציין כי הגן בניהול גב' רגינסקי מופיע ברשימות עיריית עפולה, ובכך עשוי ליצור בקרב ההורים רושם כי המוסד מתנהל כהלכה.
בנוסף, לא ברורות פעולות הפיקוח שננקטו על ידי מפקחת משרד החינוך בגן, שכן כאשר נחשף בית המשפט להקלטות, ניתן פסק דין חד-משמעי שאינו מיטיב עם הגן.
גב' הדס חכימי מסרה: "הגנת הילדים היא בראש מעייני. כאשר הורים מבקשים את סיועי, אפעל בכל כוחי למען טובת הילדים, ולא אעמוד מנגד. שליחותי היא להגן על הילד חסר הישע".
עורך הדין איתן סבג, אשר ייצג את גב' חכימי בתיק 1165-10-24 רגינסקי ואח' נ' חכימי, מציין:
"על גב' רגינסקי ללמוד ולהפנים את פסק הדין ולזהות את הכשלים. כמו כן, ראוי כי תביע התנצלות בפני ההורים.
בית המשפט קבע באופן חד-משמעי כי ההתנהלות בגן הייתה בלתי ראויה בעליל, וכי היחס כלפי הילדים היה מאיים ומעורר חרדה.
אני מעניק את שירותיי המשפטיים בהתנדבות, ואמשיך להושיט סיוע ותמיכה, ואתייצב בכל מקום שבו נדרשת הגנה על ילדים".
גב' שני רגינסקי, רשויות אכיפת החוק, משרד החינוך ועיריית עפולה נמנעו מלהגיב לפניות בעניין זה.
הריני להביא לידיעתכם כי פנייתי בכתב אל גברת שני רגינסקי לא נענתה, ובעת שיצרתי עמה קשר טלפוני והסכמתי להתראיין, הותקפתי על ידה.
הגשתי תלונה בנוגע להתנהלות כבוד השופטת, בעקבות כך שגב' רגינסקי מסרה עדות שקר בבית המשפט, אך השופטת לא התייחסה לכך בפסק הדין. מהנהלת בתי המשפט נמסר כי הנושא נמצא כעת בבדיקה.
בעקבות שתיקתם המוחלטת של הגופים הממשלתיים – משטרת ישראל, עיריית עפולה ומשרד החינוך – הוגשה תלונה למשרד מבקר המדינה, אשר אישר את קבלתה.
• עדכון מעת 29.10.24, בשעה 21:50: התקבלה תגובה רשמית מטעם משרד החינוך.
ממחוז הצפון שבמשרד החינוך נמסר:
הפיקוח במסגרות הפרטיות ובמעונות המוכרים כולל ביקורי פיקוח מתואמים, ביקרות פתע, מעקב וטיפול בתלונות.
תלונות שמגיעות למחוז מטופלות על ידי המפקחת המחוזית אם בבקרות פתע, פתיחת מצלמות ובמקרה הצורך הגשת תלונה במשטרה, בתאום עם הלשכה המשפטית.
באשר למקרה המדובר – הנושא מצוי בחקירת המשטרה והמשרד יפעל בהתאם לממצאים.
