דים אמור 

שאלה מהותית ומטרידה ניצבת בפתחה של פרשה זו: אם מרפאה וטרינרית והחברה המפעילה אותה, לצד בעלי המניות בה, אינם מכבדים החלטות שיפוטיות, מפרים צווים מחייבים ואינם מקיימים הוראות שניתנו במסגרת הליכים פליליים – האם אין בכך משום תמרור אזהרה אדום ובוהק לציבור כולו?

מדובר בפרשה קשה המורכבת משתי זרועות מרכזיות: מחד, טרגדיה רפואית שבמרכזה מותו של כלב צעיר בן שלוש ומסכת טענות קשות מצד בעלי חיים; ומאידך, מסכת משפטית מתועדת הכוללת הרשעות פליליות של החברה ומנהליה בגין אי-קיום צווים שיפוטיים, לצד עשרות הליכים משפטיים וביקורת שיפוטית נוקבת.

זוהי אינה רק שאלה של טיפול רפואי נקודתי, אלא בחינה נוקבת של התנהלות בית עסק, מידת השקיפות כלפי הצרכנים ורמת כיבוד שלטון החוק מצד הגורמים העומדים מאחוריו. וזוהי רק תחילתו של הסיפור.

חלק א': הטרגדיה של "אפחד" – ארבעה ימים ממוקדים שהסתיימו במוות

הפרשה החלה ב-29 בספטמבר 2026, עם הגעתו לבדיקה ראשונית במרפאה הווטרינרית של חברת "וטרינר תורן", בסניף פתח תקווה שברחוב אלברט איינשטיין 2, של כלב מגזע צ'או צ'או בשם אפחד, שמשקלו כ-24.5 קילוגרמים, כפי שתועד בתיקו הרפואי. ארבעה ימים לאחר מכן, ב-3 באוקטובר, הסתיימה הפרשה באופן טרגי במותו של הכלב במרפאה עצמה.

עיון מעמיק בתיעוד הרפואי של מרפאת "וטרינר תורן" מעורר שאלות נוקבות באשר להיקף הבירור הרפואי שנערך לכלב, למועד ביצוע הבדיקות, לזיהוי סימני האזהרה ולהחלטות הטיפוליות שהתקבלו במהלך הטיפול והאשפוז.

לבעליו של הכלב, אור חיים, היה מנוי שאינו זול ברשת "וטרינר תורן". בנוסף לעלות המנוי, שילם חיים אלפי שקלים עבור הטיפולים – ובסופו של דבר הכלב מת.

השתלשלות האירועים לפי התיק הרפואי:

29 בספטמבר: שלשול, אבחנה ראשונית – ללא בדיקות דם

ביום 29 בספטמבר 2026 נבדק אפחד בידי ד"ר אסי דר. לפי התיעוד הרפואי, הכלב אכל קבב, החל לשלשל והרגיש לא טוב. בבדיקה הגופנית נרשמו ריריות ורודות ובטן רכה, ללא ממצאים נוספים. האבחנה שנרשמה הייתה SUSP FOOD INDISCRETION – חשד להפרעה במערכת העיכול בעקבות אכילת מזון. הטיפול שנקבע כלל תכשיר סינביוטי ומזון קל לעיכול, לצד הנחיה לחזור אם לא יחול שיפור בתוך יומיים או במקרה של החמרה.

אלא שעל פי התיעוד הרפואי, באותו יום לא בוצעו בדיקות דם, וברשומה הרפואית לא תועדו ערכים מספריים של חום הגוף, קצב הלב או קצב הנשימה. בעליו של כלב המגיע למרפאה וטרינרית אינו אמור לדעת אילו בדיקות רפואיות נדרשות, ובוודאי שאינו אמור לקבוע זאת בעצמו. האחריות המקצועית להערכת התסמינים, לזיהוי סימני אזהרה, לבחירת הבדיקות המתאימות ולקבלת החלטות בדבר המשך הבירור והטיפול מוטלת על הצוות הווטרינרי המטפל.

30 בספטמבר: מופיע שלשול דמי – הטיפול משתנה

למחרת, 30 בספטמבר, כבר תועד שינוי משמעותי במצבו של אפחד: שלשול דמי ללא שיפור מהיום הקודם. ברישום של ד"ר ניר ורדי צוין כי נוסף טיפול במטרוקייר, במינון של 500 מ"ג פעמיים ביום למשך חמישה ימים, לצד המלצה על אורז לבן ובדיקת צואה אם לא יחול שיפור. בתיעוד שהועבר לא מופיעה בדיקה גופנית מפורטת מאותו יום, ולא מתועדות בדיקות דם.

1 באוקטובר: חום של 40.6 מעלות, חולשה קשה ואשפוז

ביום 1 באוקטובר נבדק אפחד בידי ד"ר אלכסנדר אהרונוב. הכלב כבר לא אכל, המשיך לשלשל דם, הקיא או פלט נוזל צהבהב ונחלש מאוד. נצפו הליכה מעט אטקסית (בלתי יציבה) והתנשפות, וחום גופו הגיע ל-40.6 מעלות צלזיוס.

בשלב זה בוצעו בדיקות דם:

• ספירת דם: 16.21 אלף תאי דם לבנים למיקרוליטר (מתוכם 14.62 אלף נויטרופילים, לצד ירידה בלימפוציטים).

• ביוכימיה: סידן כללי של 7.92 מ"ג לדציליטר.

האבחנה שנרשמה הייתה HGE – דלקת מעיים דימומית חריפה (AHDS). אפחד אושפז וקיבל עירוי נוזלים, אנטיביוטיקה וטיפול תומך.

2 באוקטובר: חום קיצוני, פגיעה בהליכה וקשיי נשימה

ביום 2 באוקטובר תועדו ממצאים חמורים נוספים בידי ד"ר חגי בלנק. אפחד היה חסר מנוחה, התנשם ללא הפסקה והשמיע קולות נשימה משמעותיים מדרכי הנשימה העליונות. הוא סירב לאכול והתקשה מאוד ללכת באמצעות רגליו האחוריות. בבדיקה הנוירולוגית תועדו פרהפרזיס ואטקסיה בגפיים האחוריות, לצד תגובות מנח מאוחרות.

חום גופו עלה במהלך האשפוז והגיע עד 41.5 מעלות, דבר שדרש קירור פעיל. הרופא העלה אפשרויות אבחנתיות שונות (עקת חום, IVDD, דיסקוספונדיליטיס, חיך רך מוארך או שיתוק גרון). למרות הממצאים הקשים, נשקלה אפשרות לשחרור לניסיון עקב מצוקתו של הכלב מתנאי האשפוז.

סוגיית התיעוד: "בדיקות הדם תקינות" מול טוקסיות בדם

אחד המשפטים הבולטים במסמך השחרור הוא: "בדיקות הדם שלו ביום השחרור תקינות, אך יש חריגות בבדיקה הנוירלוגית". אולם באותו תיק עצמו תועד במשטח הדם ממצא של טוקסיות משמעותית בכדוריות הדם הלבנות, לצד הערכה של כ-15 אלף תאים לבנים. טוקסיות בכדוריות לבנות מופיעה בתהליכים דלקתיים משמעותיים.

3 באוקטובר: הדרדרות סופית, הפרעת קרישה ומוות

לקראת הלילה הגיע הבעלים לבקר את אפחד או לשחררו. כאשר הוצא הכלב החוצה, הוא לא הצליח ללכת על רגליו האחוריות, דם ניגר מהרקטום ונצפתה נשימה מהירה.

• בדיקות קרישה: PT של 11.9 שניות (תקין), אך APTT של יותר מ-120 שניות – תוצאה חריגה ביותר.

• צילום חזה: אטימות ריאתית מפושטת.

הצוות תיעד חשד ל-DIC (הפרעת קרישה מערכתית חמורה) ול-ARDS (תסמונת מצוקה נשימתית חריפה). הוחל בהכנת פלזמה והנשמה, אך אפחד הפסיק לנשום. החייאה בוצעה אך לא צלחה, והוא נפטר כאשר נוזלים דמיים יצאו מריאותיו.

מה ייתכן שהוחמץ במהלך הטיפול?

מבחינה רפואית, רצף האירועים מעלה כמה סוגיות המחייבות בחינה עצמאית.

יש לבחון האם בדיקות מקיפות כבר ב-29 בספטמבר היו מאפשרות אבחון מוקדם והתערבות רפואית שעשויה הייתה להציל את אפחד. כמו כן, נדרשת בחינת ההתמודדות עם החום הקיצוני, ההפרעות הנוירולוגיות, המצוקה הנשימתית והאפשרות להעברה מוקדמת לטיפול נמרץ.

האם מדובר ברשלנות רפואית? השתלשלות האירועים מעוררת חשש לכשלים משמעותיים באבחון ובטיפול, אך קביעה כזו מחייבת חוות דעת מקצועית בלתי תלויה.

אפחד היה בן שלוש בלבד. בתוך חמישה ימים הידרדר מצבו עד למותו. השאלה המרכזית אינה רק ממה מת, אלא האם ניתן היה לזהות את הסכנה בזמן, להעניק טיפול מתאים ואולי למנוע את מותו.

ניתוח מקצועי וחוות דעת שלישית

במסגרת התחקיר המקיף פנתה מערכת "מעקב" לשלושה וטרינרים בלתי תלויים, אשר בחנו לעומק את השתלשלות האירועים, את התיעוד הרפואי ואת הממצאים הקליניים של הכלב אפחד.

שלושת הרופאים והמומחים הווטרינריים שהתייעצנו עמם מעלים שאלות נוקבות ומהותיות באשר לבירור הרפואי שבוצע לכלב בשלבים הראשונים של מחלתו:

• הזמן היקר שאבד (29-30 בספטמבר): בבחינת הטיפול שניתן בימים הראשונים, עולה חשש כבד כי הוחמץ חלון הזדמנויות רפואי קריטי. ב-29 בספטמבר תועד שלשול ללא בדיקות מעבדה וללא רישום ערכים מספריים של מדדים חיוניים (חום, דופק ונשימה). למחרת, ב-30 בספטמבר, כאשר הופיע כבר שלשול דמי, לא בוצעה בדיקה גופנית מפורטת ולא נערכו בדיקות דם. המומחים מצביעים על כך שזהו השלב המרכזי המחייב בירור: האם הערכת המצב הייתה מספקת, והאם ניתן היה לזהות מוקדם יותר מחלת מעיים דימומית חריפה.

• ההבחנה בין הטיפול הראשוני למאמצי ההצלה המאוחרים: חוות הדעת השלישית שהגיעה לידי מערכת "מעקב" מעלה הבחנה משמעותית וחדה: בעוד שהטיפול שניתן החל מ-2 באוקטובר – כאשר הכלב היה במצב קשה ביותר (חום קיצוני של 41.5 מעלות, הפרעות נוירולוגיות וסטרידור נשימתי) – היה טיפול נכון ומקצועי בנסיבות שנוצרו, ייתכן שבשלב זה כבר היה מאוחר מדי. מערכות גופו של אפחד החלו לקרוס, והאפשרויות להצילו הצטמצמו באופן דרמטי.

• סוגיית מהימנות התיעוד הרפואי: חוות הדעת השלישית הדגישה סוגיה מרכזית ביחס לתיק הרפואי: עצם העובדה שפעולה מסוימת או ממצא מסוים מופיעים בדוח רפואי אינה מוכיחה בהכרח כי התיעוד משקף באופן מלא ומדויק את כל שהתרחש בפועל. רשומות נכתבות בידי הצוות המטפל, ולכן יש לבחון אותן לצד ממצאים אובייקטיביים. כך, למשל, למרות שנכתב בסיכום השחרור כי "בדיקות הדם תקינות", תועדה בתיק עצמו טוקסיות משמעותית בכדוריות הדם הלבנות.

• היעדר בדיקה פתולוגית (נתיחה שלאחר המוות): שלוש חוות הדעת שהגיעו למערכת "מעקב" מצביעות על היעדרה של בדיקה פתולוגית לאחר המוות כעל חסר משמעותי ביותר. נתיחה שלאחר המוות הייתה עשויה לספק תשובות חד-משמעיות לגבי הגורם לקריסת המערכות והאם טיפול מוקדם יותר היה משנה את התוצאה הקטלנית.

לטענת מר אור חיים, לאחר מות כלבו פנה לחברת "וטרינר תורן" ודרש לקבל הסברים מפורטים על נסיבות המוות, לרבות בירור האפשרות לבצע נתיחה שלאחר המוות כדי לעמוד על סיבת המוות המדויקת, הליך שככל הנראה היה על החברה להציע מיוזמתה לנוכח נסיבות המקרה. ואולם, במקום לפעול לבירור יסודי של נסיבות המוות, מיהרו אנשי המרפאה, על פי הנטען, לדאוג לפינוי גופת הכלב ולקבורתה, מבלי שנערכה נתיחה שתוכל לשפוך אור על הגורמים שהובילו למותו. לטענתו, כל שנעשה היה להדפיס עבורו סיכום רפואי ולשלוח אותו לביתו, ללא הסברים מספקים.

בהמשך הסתייע מר חיים בשירותיו של עורך דין, שבאמצעותו דרש לקבל את צילומי מצלמות האבטחה המתעדים את הטיפול בכלבו ואת התנהלות הצוות במרפאה. ואולם, לטענתו, גם לאחר הפנייה המשפטית לא נמסר לידיו התיעוד המבוקש.

נוסף על כך, הגיש תלונה במשטרה בחשד לרשלנות רפואית, למתן טיפול רפואי בלתי הולם ולאי הענקת טיפול ראוי לבעל חיים שהיה נתון במצוקה רפואית קשה.

דרישה לבירור פיקוחי בעקבות מותו של הכלב 'אפחד'

מערכת "מעקב" שיגרה פנייה רשמית ודחופה לדוברות משרד החקלאות, בדרישה לקבלת תגובה עיתונאית ולביצוע בירור פיקוחי ומקצועי מעמיק בנוגע לנסיבות מותו של הכלב 'אפחד' (צ'או צ'או, כבן 3) במרפאת "וטרינר תורן" ברחוב אלברט איינשטיין 2 בפתח תקווה.

במרכז המהלך העיתונאי עומדת דרישת "מעקב" מהשירותים הווטרינריים לבחון לעומק את הרשומות הרפואיות שבידי המערכת, מהן עולה תמונה מדאיגה של הידרדרות חריפה ומהירה – החל מאבחון ראשוני של הפרעה תזונתית קלה ועד לקריסת מערכות מלאה תוך חמישה ימים בלבד.

שאלות המערכת: סטנדרט הטיפול וחובת הפיקוח

בפנייה הרשמית שהועברה לעיון הגורמים המקצועיים והלשכה המשפטית במשרד החקלאות, הציגה מערכת "מעקב" שורת דרישות נוקבות לבחינת התנהלות המרפאה והרופאים המטפלים (ד"ר אסי דר, ד"ר ניר ורדי, ד"ר אלכסנדר אהרונוב וד"ר חגי בלנק):

• בירור מקצועי ועצמאי: האם בכוונת המשרד לבחון את התאמת האבחון, הטיפול והניטור לסטנדרטים הווטרינריים המקובלים, ובפרט בשאלת העיתוי של ביצוע בדיקות הדם והמעבדה במצבים של שלשול דמי וחום חריג.

• חובת התיעוד ורישיונות עיסוק: מהן אמות המידה הנדרשות לרשומה רפואית במרפאות פרטיות, והאם כלל הרופאים המופיעים בתיעוד מחזיקים ברישיונות תקפים בישראל.

• סמכויות אכיפה ומשמעת: באילו נסיבות מועבר מקרה לבחינה משמעתית בשל חשד לחוסר יכולת מקצועית או רשלנות, והאם המשרד נכון לקבל לידיו את התיעוד הרפואי שבידי "מעקב" לצורך פתיחת הליך רשמי.

במכתב הובהר כי הפנייה אינה מהווה קביעת אשמה מראש, אלא מימוש תפקידה העיתונאי של המערכת להבטיח פיקוח, שקפות ובדיקה אובייקטיבית של המקרה.

תגובת משרד החקלאות: "נבחן את המקרה לעומק"

בעקבות פניית "מעקב", מסרה דוברות משרד החקלאות תגובה רשמית:

"מבדיקה שערכנו עולה כי המקרה המתואר אינו מוכר למשרד. על מנת לבחון את נסיבות המקרה ולקבל את התמונה המלאה, נבקש לקבל את פרטיו של מר אור חיים.

עם קבלת הפרטים, המשרד יבחן את המקרה לעומק וככל שיעלה החשד בהתאם לממצאים, המשרד ישקול את צעדיו".

תגובת משרד החקלאות פותחת אפשרות לבירור רשמי של נסיבות המוות ולבחינת ההתנהלות הרפואית המתועדת.

מערכת "מעקב" תמשיך לעקוב מקרוב אחר הטיפול בפנייה, תעביר את פרטי הבעלים לגורמי הפיקוח כפי שהתבקש, ותעדכן בכל התפתחות בממצאי הבירור הרשמי.

"איבדתי בן משפחה, החיים שלי לא אותו דבר"

בריאיון בלעדי למערכת "מעקב" שחזר אור חיים בכאב:

"מה שקרה שם היה ביזיון אחד גדול. איבדתי לא רק כלב, אלא בן משפחה, את החבר הכי טוב שלי. אני מתגעגע אליו בכל יום ועובר תקופה קשה מאוד. לאורך כל התקופה פניתי לצוות הרפואי, ביקשתי עזרה, התחננתי שיבדקו אותו ויתייחסו להחמרה. המתנתי שעות ארוכות בתור, ובמקום לקבל מענה ראוי, הרגשתי זלזול וחוסר אכפתיות.

גם לאחר מותו ביקשתי תשובות ודרשתי נתיחה שלאחר המוות. לצערי הבדיקה לא בוצעה. בסופו של דבר הגיע אדם, לקח את גופת הכלב לקבורה, ואני נותרתי בהלם מוחלט.

פניתי באמצעות עורך דין לקבל את צילומי מצלמות האבטחה של המרפאה, אך הם לא נמסרו לי. בעקבות האירועים הגשתי תלונה במשטרה תחת המספר 456978/2026 בגין חשד להתעללות, אי מתן טיפול רפואי הולם ורשלנות. כעת אני נערך להגשת תביעה משפטית. פגעו לי בחיים".

חלק ב': עדוויות נוספות וביקורות גולשים ברשת

אור חיים אינו המתלונן היחיד. בדיקת הפרופיל העסקי של חברת "וטרינר תורן" בגוגל (סניף אלברט איינשטיין 2, פתח תקווה) מעלה טענות קשות מצד בעלי חיות מחמד:

Bar 221: תיאר חוויה מזעזעת, עיכוב של שעה בתור למרות תיאום מראש עבור בעל חיים מחרד, והתעלמות במשך שלושה ימים מפניות לקבלת הסבר ושיכוך כאבים לאחר עקירת שיניים.

Gary Spund: טען כי לחתולתו ניתן חומר מטשטש ללא צורך רפואי ברור לפני שחרור, דבר שהוביל לפרכוסים, אפתיות והדרדרות עד סכנת חיים, עד שהועברה למרכז רפואי אחר.

מריה לרנר: סיפרה כי הגיעה עם גור שיצו בן 8 חודשים; הצוות לא הצליח להחזיקו לבדיקה ולא סיפק אבחנה, אך גבה 600 שקלים.

Shirel Bidush: טענה כי כלבה עבר ניתוח חירום רשלני שהוביל לדלקת חריפה ולניתוח מתקן במוסד אחר.

Guli: תיארה מקרה טרגי של כלבה שנפטרה תוך יומיים לאחר שקיבלה עירוי דם ללא התאמת סוג דם וללא טריות מספקת.

Amir Cohen Dreman: ציין כי למרות טיפול מקצועי ראשוני, הבעיה המרכזית הייתה היעדר מענה טלפוני בקו החירום במשך שש-שבע פעמים, למרות שהמרכז מציג את עצמו כפועל 24/7.

רון חורי (חייל בודד): הגיע עם כלבו שסבל מבחילות והקאות ונדרש לשלם 1,800 שקלים.

• צילומי מסך – שימוש לפי סעיף 27א

ניתוח פער התגובות

תגובת החברה לרון חורי חושפת פער מהותי. בתגובתה לרוני ציינה החברה: "מצב של הקאות, בחילות והתייבשות דורש טיפול רפואי מיידי ומקיף, ולא ניתן להקל בו ראש… בדיוק כדי למנוע הידרדרות חמורה יותר".

אם החברה עצמה מצהירה כי מצבי התייבשות ואובדן נוזלים מחייבים טיפול מיידי ומקיף למניעת הידרדרות – מדוע במקרה של אור חיים, שכלבו סבל משלשולים חריפים, לא בוצעו בדיקות מעבדה ומדדים בביקור הראשון ב-29 בספטמבר?

• • שלשול גורם גם לאובדן נוזלים.

במסגרת התחקיר פנינו לחברת "וטרינר תורן" באמצעות בא כוחה, עו"ד תומר אהרוני, וביקשנו את התייחסותה לטענות שפורסמו ולמקרים שהובאו לידיעתנו.

בתגובה שהתקבלה נמסר:

"ראשית מרשתי אינה מגיבה לכל ביקורת באינטרנט שלילית או חיובית.

שנית מרשתי אינה מפרסמת כל מידע אודות לקוחותיה או מטופליה.

שלישית כבא כוחה של החברה איני רואה כלל ריבוי תלונות אלא מספר תלונות בודדות שצורפו וזאת על אף שמרשתי ערכה אלפי טיפולים ו/או בדיקות לאין ספור בעלי חיים שונים, ולראייה אותו 'ריבוי תלונות' אינו מתורגם הלכה למעשה לתביעות שכן אותם מבקרים שליליים טעונים רגשית ממצב חיית המחמד שלהם מחד ומאידך יודעים היטב כי קיבלו טיפול רפואי מקצועי ומיומן. כמו כן מרשתי דוחה כל טענה לטיפול בלתי הולם שניתן על ידה ותדגיש כי היא מספקת אך ורק שירות מקצועי ומיומן.

לעניין הדרדרות ומקרי מוות הרי שמרשתי מחזיקה רשת מרפאות ואף מחזיקה במרכז חירום בו מתבצעים ניתוחים ואשפוזים. בעלי החיים בחלקם מגיעים למרכז החירום או למרפאות במצבים קשים ולעיתים גם מתן טיפול רפואי מתאים ומקצועי לא צולח. כפי שגם בני אדם נפטרים לאחר שמצבם מתדרדר בבתי חולים.

המשך יום נעים, תומר אהרוני, עו"ד ב"כ וטרינר תורן".

אלא שבדיקת מערכת "מעקב" העלתה פער המחייב הבהרה בין האופן שבו הוצגה מדיניות התגובה של החברה בידי בא כוחה לבין התנהלותה בפועל בפרופיל העסקי שלה בגוגל. עו"ד אהרוני ציין כי מרשתו "אינה מגיבה לכל ביקורת באינטרנט שלילית או חיובית". ואולם, בבדיקתנו מצאנו כי החברה דווקא מפרסמת תגובות פומביות לביקורות, לרבות ביקורות שליליות, ולעיתים אף תגובות מפורטות הכוללות התייחסות מקצועית לטענות המועלות נגד הצוות הרפואי.

החברה הגיבה בפומבי כמעט לכל הביקורות שפורסמו בעניינה, ובהן הביקורות של רון חורי, Bar 221 ומריה לרנר, לצד ביקורות רבות נוספות.

נוסף על כך, בבדיקתנו מצאנו כי חברת "וטרינר תורן" נוהגת להשיב כמעט לכל חוות הדעת החיוביות המתפרסמות בעניינה (כ-99.9%). כך, למשל, לחוות הדעת שפרסמה Hila Semo השיבה החברה: "תודה רבה הילה על המילים החמות והמרגשות…".

נוכח התגובות הפומביות הללו, מתעוררת שאלה באשר לדבריו של עו"ד אהרוני: האם התכוון לומר שהחברה אינה מגיבה לכל ביקורת וביקורת, או שמא ביקש ליצור רושם שלפיו החברה כלל אינה מגיבה לביקורות המתפרסמות באינטרנט?

דבר אחד לא ברור: מדוע לשקר? ואם לא מדובר בשקר מכוון, מדוע לא לבדוק את העובדות לפני שמוסרים מידע שגוי ומטעה?

הרי עורכי דין מחויבים לכללי אתיקה, ליושר ולהגינות, והציבור אמור להיות מסוגל לסמוך על דבריהם בעיניים עצומות. אלא שבמקרה של עו"ד אהרוני מתעוררות שאלות קשות באשר לאמינות המידע שמסר. בנסיבות אלה, נראה כי מוטב שלא להסתמך על דבריו ללא בדיקה עצמאית של העובדות. אמון הציבור אינו מובן מאליו, ובוודאי שאינו פוטר עורך דין מאחריות לדבריו.

חלק ד': ביקורת שיפוטית בערכאות אזרחיות בתביעות קטנות

"וטרינר תורן" תחת ביקורת שיפוטית: האם מצוקת בעלי החיים הופכת למלכודת כלכלית?

בית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה מתח ביקורת נוקבת על התנהלות חברת "וטרינר תורן בע"מ", לאחר שהתברר כי לקוחה שנאלצה להתמודד עם פציעתו הקשה של חתולהּ לא קיבלה גילוי מלא על העלויות הצפויות. החברה לא הצליחה לסתור את גרסתה, שלחה לדיון נציג שאינו מכיר את האירועים וחויבה בתשלום כספי. הממצאים מעלים שאלה מטרידה: האם בעלי חיות מחמד, המצויים בשעת מצוקה נפשית, עלולים להיקלע לדרישות כספיות שלא הובהרו להם מראש?

כשהפחד לאבד בן משפחה פוגש דרישות כספיות

במצבי חירום וטרינריים, בעליו של בעל חיים נמצא לא פעם בסערת רגשות קשה. הפחד מפני מותו של כלב או חתול אהוב, החרדה לגורלו והתחושה שכל דקה עלולה להיות גורלית יוצרים מציאות שבה קבלת החלטות כלכליות שקולות הופכת למשימה מורכבת במיוחד.

דווקא ברגעים האלה, שבהם האדם פגיע מבחינה רגשית ומוכן לעיתים לעשות כמעט הכול כדי להציל את חיית המחמד שלו, חלה על הגורם המטפל אחריות מוגברת מבחינה מוסרית ומקצועית לנהוג בהגינות, ברגישות ובשקיפות.

כאשר לקוח מביא בעל חיים פצוע לטיפול דחוף, הוא אינו אמור לגלות בדיעבד כי הסכום שכבר שילם אינו מכסה טיפול נוסף שהצורך בו היה ידוע לצוות הרפואי מלכתחילה.

אלא שבמקרה שנדון בבית המשפט, התנהלותה של חברת "וטרינר תורן בע"מ" מעוררת חשש בדיוק מפני תרחיש כזה.

האם החברה ניצלה, לכאורה, את הסיטואציה הרגישה שבה הייתה נתונה בעלת החתול, או שמא מדובר בכשל חמור בשקיפות ובהעברת המידע? פסק הדין אינו מוכיח ניצול מכוון, אך הוא חושף התנהלות בעייתית שהובילה לביקורת שיפוטית מפורשת ולחיוב כספי נגד החברה.

בית המשפט: החברה לא גילתה מראש את מלוא העלויות

בפסק דין שניתן ביום 29 במאי 2024, בתיק ת"ק 61258-06-23, שרון קפלן נגד וטרינר תורן בע"מ, קבעה כבוד השופטת עדנה יוסף-קוזין מבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה, כי היה על החברה להבהיר מראש את העלות הנוספת הצפויה לטיפול בחתול.

קפלן פנתה לחברה לאחר שחתולהּ נפל או קפץ ממרפסת בקומה השלישית ונפצע. לטענתה, נאמר לה כי עלות הטיפול תעמוד על כ-3,000 שקלים, ובהמשך שילמה 3,013 שקלים.

אלא שלמחרת התבקשה לשלם 1,800 שקלים נוספים עבור פרוצדורה כירורגית.

לטענתה, היא הבינה כי התשלום הראשוני מכסה את מלוא הטיפול, ולכן הופתעה מדרישת התשלום הנוספת.

החברה טענה כי פעלה בשקיפות מלאה וכי לא התחייבה שהסכום הראשוני יכלול את הפרוצדורה.

אולם בית המשפט קבע כי גרסת הלקוחה בעניין המידע שנמסר לה לא נסתרה.

חשוב מכך, השופטת ציינה שהרופאה הייתה מודעת כבר במועד הבדיקה הראשונה לצורך בפרוצדורת התפירה, ולכן היה מצופה מהחברה להבהיר מראש את העלות הנוספת המשוערת.

בית המשפט אף קבע כי אילו הייתה נמסרת ללקוחה מלוא האינפורמציה, קיימת אפשרות סבירה שהייתה בוחרת שלא לאשפז את החתול אצל החברה.

מדובר בממצא חמור מבחינה צרכנית: מידע כספי מהותי, שהיה עשוי להשפיע על החלטתה של הלקוחה, לא הובהר לה במידה הנדרשת.

האם המצוקה הרגשית הפכה את הלקוחה לפגיעה יותר?

העובדה שבעלת החתול הייתה מודאגת לגורלו אינה מוכיחה כשלעצמה כי החברה ניצלה את מצוקתה. עם זאת, נסיבות המקרה ממחישות כיצד לקוח הנתון בלחץ עלול למצוא את עצמו בעמדת נחיתות מול מוסד רפואי המחזיק בידע המקצועי ובמידע על העלויות.

קפלן אף הבהירה מראש כי הסכום שנדרש ממנה גבוה מבחינתה.

למרות זאת, לפי ממצאי בית המשפט, היא לא קיבלה גילוי מלא לגבי ההוצאה הנוספת שהייתה צפויה.

הפער הזה מעורר שאלה קשה: כיצד יכול בעל חיית מחמד לבחור באופן חופשי ומושכל בין אפשרויות טיפול, כאשר מידע כספי חיוני אינו מוצג בפניו מראש?

גם ללא הוכחה לניצול מכוון של מצוקה נפשית, עצם האפשרות שאדם נדרש לקבל החלטה כספית משמעותית על בסיס מידע חסר היא בעיה צרכנית מהותית.

חברת "וטרינר תורן" הייתה אמורה להבין את חשיבותו של מידע ברור במיוחד במקרה שבו הלקוחה כבר הביעה קושי לשאת בעלויות.

כשל נוסף: נציג החברה הגיע לבית המשפט ללא היכרות עם המקרה

הביקורת על החברה לא הסתכמה בהתנהלות מול הלקוחה.

לדיון המשפטי התייצב מטעם "וטרינר תורן" אדם בשם גולן צברי, אשר הצהיר כי אינו עובד בחברה, אינו ממלא בה תפקיד ואינו מכיר אישית את האירועים שבגינם הוגשה התביעה.

לדבריו, הוא מורה במקצועו, והגיע לבקשת עורך דין שהוא חברו.

השופטת קבעה כי בהתייצבותו בשם החברה קיים "קושי מהותי", משום שלא יכול היה למסור עדות אישית על התנהלות המרפאה או על המידע שנמסר ללקוחה.

התנהלות זו מעלה תהיות משמעותיות בנוגע לרצינות שבה נוהלה הגנת החברה.

כאשר חברה נתבעת בשל טענות הנוגעות למידע שמסרו עובדיה, מצופה ממנה להביא לבית המשפט נציג שיוכל להתמודד עם העובדות ולהציג הסברים המבוססים על ידיעה אישית.

במקום זאת, התייצב אדם שלא הכיר את נסיבות האירוע.

התוצאה הייתה שגרסת הלקוחה לא נסתרה.

החברה חויבה בתשלום – הביקורת נותרה ברורה

בית המשפט חייב את חברת "וטרינר תורן בע"מ" לשלם לתובעת 600 שקלים, בגין השלמת הטיפול במקום אחר והוצאות שנפסקו.

אומנם בית המשפט לא הורה להשיב את מלוא הסכום ששולם עבור הטיפול הראשוני, מאחר שהחתול אושפז וקיבל טיפול והשגחה, אולם אין בכך כדי לבטל את הממצאים שנקבעו נגד החברה.

הביקורת השיפוטית עסקה בשני עניינים מהותיים: היעדר גילוי נאות מלא לגבי עלויות הטיפול, והקושי המהותי שנוצר בשל התייצבות נציג ללא ידיעה אישית על האירועים.

חוסר שקיפות בשעת מצוקה הוא עניין ציבורי חמור

פרשת שרון קפלן נגד "וטרינר תורן בע"מ" אינה רק מחלוקת כספית על טיפול בחתול. היא מעלה שאלות מהותיות על היחסים בין מוסדות וטרינריים לבין לקוחות הנתונים במצוקה רגשית.

כאשר אדם חושש לחייו של בעל חיים אהוב, הוא עשוי להיות מוכן לשלם סכומים גבוהים כדי להצילו. דווקא משום כך, על מוסד וטרינרי להקפיד הקפדה יתרה על גילוי מלא של העלויות הידועות והצפויות.

במקרה שנדון, בית המשפט מצא כי החברה לא סיפקה את הגילוי הנאות המצופה ממנה, אף שהצורך בטיפול הנוסף היה ידוע מראש.

האם מדובר בניצול מכוון של מצוקת הלקוחה? פסק הדין אינו מאפשר לקבוע זאת. אולם השאלה הציבורית בהחלט מתבקשת לנוכח נסיבות האירוע, וראוי שהחברה תספק לה מענה.

אין הצדקה לכך שבעל חיית מחמד, הנמצא בשעת חרדה קשה, יידרש להתמודד עם הפתעות כספיות הנוגעות לטיפול שהיה ניתן להציג את עלותו מראש.

חיי בעלי החיים אינם אמורים להפוך למנוף ללחץ כלכלי על בעליהם. שקיפות אינה מחווה של רצון טוב מצד המרפאה, אלא מרכיב בסיסי בשירות הוגן ואחראי.

פסק הדין נגד "וטרינר תורן" ממחיש את החשיבות של עיקרון זה, ואת המחיר המשפטי והציבורי שעלולה חברה לשלם כאשר התנהלותה אינה עומדת בציפיות בית המשפט.

(מקור: בית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה, ת"ק 61258-06-23, שרון קפלן נ' וטרינר תורן בע"מ, כבוד השופטת עדנה יוסף-קוזין, פסק דין מיום 29.05.2024) – לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן לצפייה ולהורדה.

2. תיק ת"ק 28199-11-22 (כפר סבא): חנוכה נ' וטרינר תורן בע"מ

• הרשם הבכיר: צוריאל לרנר (פסק דין מיום 20.12.2023).

• העובדות: הלקוחה אוסנת חנוכה הגישה תביעה בסך 30,000 שקלים נגד החברה.

• התוצאה: ההליך הסתיים בחיוב החברה לשלם לתובעת 3,600 שקלים לפי סעיף 79א. התביעה לא נדחתה והחברה חויבה בתשלום בפועל.

חלק ה': ריבוי הליכים משפטיים – מפה משפטית נרחבת

עיון במאגר המידע המשפטי "תולעת המשפט" מעלה כי שמה של חברת "וטרינר תורן בע"מ" מופיע בריבוי ניכר של הליכים משפטיים שהתנהלו לאורך השנים.

התיקים כוללים תביעות קטנות, תביעות אזרחיות, הליכי גבייה, הליכי חדלות פירעון והליכים פליליים. בחלק מהתיקים ניצבת החברה כתובעת ובאחרים כנתבעת.

היקפם הנרחב של ההליכים המשפטיים נגד חברת "וטרינר תורן בע"מ", לצד הגשת תביעות שכנגד מצד החברה בתיקים שבהם היא נתבעת, מעלה שאלות מהותיות באשר ליחסי הכוחות בין רשת רפואית וטרינרית לבין לקוחותיה, שלעיתים מצויים במצוקה רגשית קשה. התנהלות זו מעלה גם חשש כי הגשת תביעות שכנגד עלולה להרתיע לקוחות ממימוש זכויותיהם המשפטיות ומפנייה לערכאות. בין עורכי הדין המייצגים את החברה בהליכים השונים נמנים עו"ד דרור שרעבי ועו"ד תומר אהרוני.

לדוגמה:

---

---

---

חלק ו': תגובות רשמיות

תגובת חברת "וטרינר תורן בע"מ" באמצעות בא כוחה, עו"ד תומר אהרוני:

להלן תגובת החברה כפי שנמסרה למערכת "מעקב":

"לכבוד:

מר דים אמור

מערכת "מעקב"

הנדון: פנייה עיתונאית – בקשת תגובה לפני פרסום כתבה חוקרת

בעניין: הטיפול הרפואי בכלב "אפחד" ז"ל והדרישה לשימור מצלמות האבטחה

בשם מרשתי חברת וטרינר תורן בע"מ הריני להשיבך כדלקמן:

ראשית לא ברור אילו או כיצד מסמכים ו/או עדויות ו/או תיעוד רפואי שהגיעו לידך, מעלים "תהיות קשות ושאלות רפואיות ומנהליות כבדות משקל באשר לאיכות הטיפול…", שכן לא צרפת למכתבך ולו מסמך בודד אשר ניתן להתייחס אליו.

שנית מרשתי אינה מוסרת מידע אודות לקוחותיה ומטופליה ללא קבלת אישורם לכך מראש ובכתב, משלא הועבר כל אישור מאת הלקוח אנו מנועים מלהגיב ולחשוף פרטים אשר עשויים להפר את חוק הגנת הפרטיות.

כמו כן הריני להדגיש, כי הטיפול שניתן במקרה זה עמד בכל הפרוטוקולים והסטנדרטים הרפואיים המקובלים, כל פעולותיה של מרשתי נעשו כדין כאשר מרשתי פעלה כפי שווטרינר סביר ומיומן היה פועל בנסיבות העניין.

באשר לשאלותיך לעניין יחס מזלזל הרי שהשירות שניתן למר אור חיים היה מעולה ומלא בסבלנות מרשתי מבינה את הצער שחש מר אור חיים נוכח הנסיבות ומשתתפת בצערו, אך אין בנסיבות המצערות ובתחושותיו הסובייקטיביות של מר אור חיים כדי להטיל כל דופי ביחסה של מרשתי כלפי מר אור חיים ו/או כל לקוח או מטופל אחר המקבל ממנה שירות.

באשר לטענותיך להתעלמות ממכתב דרישה משפטי ושימור ראיות הריני, לעדכנך כי מרשתי מסרה את תגובתה לבא כוחו של מר אור חיים ושמרה את כל תיעודי המצלמות לבקשתו.

באשר לטענותיך לפרסומים וביקורות במרשתת הרי שמרשתי אינה יכולה להגיב עניינית ללא ציון כל מקרה ספציפי.

באשר לפרסום ה"תחקיר" מצדכם, הריני להתריע מראש כי בגין כל פרסום אשר יחטא לאמת ו/או יציג את מרשתי באופן מבזה, כפי שאתר האינטרנט של מערכת מעקב כבר הציג בעבר בתחקירים אחרים ואף נתבע בגין כך וחוייב בתשלום פיצויים ואף בפרסום פסק הדין באותו האתר, תעמוד מרשתי על מלוא זכויותיה לרבות תביעת לשון הרע והוצאת דיבה.

המשך יום נעים,

בברכה,
תומר אהרוני, עו"ד
ב"כ וטרינר תורן".

---

תגובת מערכת "מעקב" לדברי עו"ד תומר אהרוני:

צר לנו שעו"ד תומר אהרוני בחר, לטעמנו, בדרך של הכפשות וניסיונות להשפיל את מערכת "מעקב". בשיחת טלפון אף העלה חשד לסחיטה מצדנו, מבלי שהציג כל ראיה לכך. זאת, אף שהעברנו לידיו מסמכים רפואיים, סיכומים ותעודת עיתונאי.

יתרה מכך, במכתבו טען כי מערכת "מעקב" חויבה בעבר בתשלום פיצויים ובפרסום פסק דין. מעניין מאוד באילו תיקים מדובר.

מעורך דין המזהיר מפני פרסום מידע כוזב מצופה, לכל הפחות, להקפיד בעצמו על אמירת אמת ועל הצגת עובדות מבוססות.