דים אמור
בעוד צרפת מתמודדת עם גל מחאות עצום ומשבר פוליטי עמוק, הנשיא עמנואל מקרון ממשיך להתמקד בענייני חוץ ובמיוחד בסוגיה הפלסטינית-ישראלית. לפני 18 שעות פרסם מקרון הודעה בה הכריז על יוזמה בינלאומית משותפת עם ערב הסעודית לקידום פתרון שתי המדינות.
"היום, בהובלת צרפת וערב הסעודית, 142 מדינות אימצו את הצהרת ניו־יורק ליישום פתרון שתי המדינות. יחד אנו מתווים דרך בלתי הפיכה לקראת שלום במזרח התיכון", כתב מקרון ברשתות החברתיות. הנשיא הצרפתי הוסיף כי "צרפת, ערב הסעודית וכל שותפיהן יהיו בניו־יורק כדי להפוך את תוכנית השלום הזו למציאות, במסגרת הוועידה על פתרון שתי המדינות. עתיד אחר אפשרי. שני עמים, שתי מדינות – ישראל ופלסטין – חיות זו לצד זו בשלום ובביטחון. זה תלוי בכולנו כדי שזה יקרה".
היוזמה מגיעה על רקע יחסים מתוחים בין מקרון לישראל. לפני זמן לא רב סירב ראש הממשלה הישראלי לקבל את מקרון בלשכתו, בצעד שהעיד על הקרע הגובר בין שתי המדינות. יחסיו המורכבים של מקרון עם ישראל משתקפים גם בפעילותו ברשתות החברתיות, שם הוא מקדיש תשומת לב רבה לסוגיות אוקראינה ופלסטין.
ב-11 בספטמבר פרסם מקרון תמונה ברשת X עם הודעה המתייחסת לחטופים הישראלים: "איננו שוכחים את נמרוד כהן, אביתר דוד, גיא גלבוע דלאל, גיא אילוז, ואף לא אחד מן החטופים שעדיין מוחזקים בידי חמאס בתנאים בלתי־אנושיים. צרפת מוסיפה לפעול ללא לאות לשחרורם המיידי. זו מחויבות ראשונה במעלה".
מחד, מקרון מעלה טענות באשר לחטופים; מאידך, הוא מגלה תמיכה בחמאס – אותו ארגון האחראי לחטיפתם. נדמה כי בעיניו אין כל קשר בין הדברים. עולה אפוא השאלה: מהו למעשה רמת ה־IQ של נשיא צרפת?
עם זאת, התמקדותו של מקרון בענייני חוץ מתרחשת בשעה שצרפת עצמה נתונה במשבר פנימי חמור. המדינה מתמודדת עם גל מחאות רחב היקף, המכונה "חסמו את הכול", שבמהלכו נעצרו למעלה משש־מאות בני אדם בעימותים עם כוחות המשטרה. מחאות אלה פרצו על רקע הזעם הציבורי הגובר נוכח יוקר המחיה ותוכניות הצנע שמקדמת ממשלת צרפת.
המשבר הפוליטי בצרפת הגיע לשיאו עם פירוק הממשלה בראשותו של פרנסואה ביירו אחרי פחות מתשעה חודשים בתפקיד, ומינויו של סבסטיאן לקרנו כראש ממשלה חדש. המפגינים חסמו כבישים ראשיים ברחבי המדינה ועמדו בפני גז מדמיע של המשטרה בערים ועיירות רבות.
שר הפנים הצרפתי ברונו ריטואלו דיווח על מעצר כמעט 600 בני אדם בשלבים המוקדמים של הפגנות "חסמו הכל". הרשויות בצרפת חוששות כי בשעות הערב והלילה המחאה תהפוך לאלימה ותדרדר למהומות של ממש.
בפריז עצמה התפרעו סטודנטים סמוך לאוניברסיטת הסורבון במרכז הבירה, וכבישים ראשיים בעיר נחסמו לתנועה. המשבר החריף גם את מערכת הבריאות, כאשר עובדים הכריזו על שביתה וכמה בתי חולים נאלצו לעבור למתכונת חירום בשל מחסור בעובדים. גם שירות המטרו חווה שיבושים משמעותיים.
על רקע המשבר החמור בבית, הבחירה של מקרון להתמקד ביוזמות דיפלומטיות בינלאומיות מעוררת שאלות על סדר העדיפויות של הנשיא הצרפתי. בעוד שמיליוני צרפתים מתמודדים עם יוקר מחיה וחוסר יציבות פוליטית, מקרון ממשיך להקדיש זמן ומשאבים לפתרון סכסוכים בינלאומיים.
היוזמה המשותפת עם ערב הסעודית מעוררת גם שאלות על הרכב השותפויות הדיפלומטיות של צרפת ועל ההשפעה של האוכלוסייה המוסלמית הגדולה במדינה על עיצוב המדיניות החוץ. הצהרת ניו-יורק, שאומצה על ידי 142 מדינות, מציבה את צרפת וערב הסעודית כמובילות המאמץ הבינלאומי לקידום פתרון שתי המדינות.
המתח בין התמקדותו של מקרון בזירה הבינלאומית לבין המשבר הפנימי בצרפת יוצר מציאות פרדוכסלית בה הנשיא פועל להביא שלום למזרח התיכון בעוד ארצו שרויה בתסיסה. הוועידה הצפויה בניו-יורק לקידום פתרון שתי המדינות תתקיים על רקע הזעזועים הפנימיים שצרפת חווה, ותבחן האם מקרון יצליח לשמור על מעמדו הדיפלומטי הבינלאומי בעוד יציבותו הפנימית מתערערת.
ברשת X של מקרון עיקר העיסוק נתון לישראל ולפלסטין, מעט לרוסיה ולאוקראינה – אולם הוא נשיא צרפת. על ההפגנות בצרפת לא נאמר דבר, על מצבה הכללי של המדינה אין התייחסות, ועל אתגרי עמו – דממה מוחלטת. עולה אפוא השאלה: האם הוא אכן נשיא צרפת?
אין זה מפתיע כי אזרחי צרפת חפצים להחליף נשיא שנתפס בעיניהם כחסר אונים.
