דים אמור 

"אם אתה לא יודע עברית, מבחינתי אתה לא ציוני": התבטאויותיה של המזכירה הראשית בבית המשפט בנוף הגליל מעוררות, לכאורה, שאלות ציבוריות קשות ועלולות להיתפס כפוגעניות ואף כגזעניות בעיני עולים רבים. כיצד אמורה להרגיש אוכלוסיית העולים כאשר אמירות מסוג זה מיוחסות לעובדת ציבור?

הפעם מדובר בעובדת ציבור בכירה מאוד המשמיעה אמירות ודעות גזעניות לכאורה: המזכירה הראשית של בית המשפט (נוף הגליל).

האירוע התרחש בעת שהגעתי, ככתב מערכת "מעקב", למשרדי בית המשפט בנוף הגליל, במטרה לקבל הבהרה רשמית באשר לנהלים החלים במערכת בתי המשפט. ביקשתי לברר האם רשאית השופטת מנאל חליחל-דיאב לנהל דיון משפטי בהיעדר תובע משטרתי, וכן האם ניתן לקיים את הדיון כולו בשפה הערבית, כאשר הנאשם ובא כוחו דוברי השפה הערבית.

במועד הדיון התובע המשטרתי, שחר אשכנזי, לא נכח באולם בית המשפט, והדיון התנהל בהיעדרו.

בהחלטתה הרשמית ציינה השופטת כי ההחלטה ניתנה "בנוכחות הצדדים", בעוד שלטענת מערכת "מעקב" ובניגוד לתיעוד שבידיה, התובע המשטרתי, שחר אשכנזי, לא נכח באולם בעת ניהול הדיון. בעקבות האירוע צפויה להיות מוגשת תלונה רשמית נגד השופטת. במקביל, הוגשה תלונה למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) נגד התובע המשטרתי, שחר אשכנזי. ממח"ש נמסר כי התקבלה פנייה בנושא וכי העניין מצוי בבירור.

בהחלטתה הרשמית ציינה השופטת כי ההחלטה ניתנה "בנוכחות הצדדים". לאחר שביקשתי את רשות בית המשפט לשאול כיצד ניתנה החלטה "בנוכחות הצדדים", שעה שהתובע המשטרתי לא נכח בדיון, חודש הדיון באופן פורמלי בלבד.

שאלתי התייחסה לפער שלטענתי קיים בין נוסח ההחלטה לבין השתלשלות האירועים באולם. השתלשלות האירועים מתועדת במצלמות האבטחה של אולם הדיונים 13 בבית המשפט.

התיעוד (הפרוטוקול) שלפניכם מציג את הראיות המצויות בידי מערכת "מעקב", שלפיהן התובע המשטרתי לא נכח במהלך הדיון, אף שההליך המשפטי התקיים בהיעדרו. התחקיר המלא, העוסק בהתנהלות הסנגור, התובע המשטרתי ובית המשפט, יפורסם בקרוב.

מזכירה ראשית: "דוברי רוסית אינם ציונים?"

הציבור רוחש אמון למערכת המשפט ומסתמך על תקינות ההליכים המתנהלים בה. מטבע הדברים, אין הוא מצפה כי בפרוטוקול שיפוטי יופיעו, לכאורה, פרטים שאינם משקפים את שהתרחש בפועל באולם הדיונים – למשל, את הרישום בפרוטוקול שלפיו ההחלטה ניתנה "בנוכחות הצדדים", כאשר בפועל אחד הצדדים כלל לא נכח באולם.

לאחר הדיון הגעתי למשרדה של המזכירה הראשית בבית משפט השלום בנוף הגליל, וביקשתי לקבל הבהרות באשר לפערים שלטענתי קיימים בין הפרוטוקול לבין השתלשלות האירועים, וכן באשר לניהול הדיון בשפה הערבית בלבד. השופטת השיבה כי הערבית היא שפה רשמית בישראל, וכי היא רשאית לנהל את הדיון בערבית כל עוד הצדדים להליך מבינים אותה, אף שעיתונאים הנוכחים באולם אינם צד להליך. במהלך השיחה החלה המזכירה הראשית להגן על התנהלות השופטת, ובמסגרתה השמיעה אמירות קשות כלפי עולים מרוסיה וממדינות ברית המועצות לשעבר, ובהם גם חיילים ועולים חדשים.

על פי נתוני צה"ל, גם בשנת 2026 התגייסו יותר מ-1,400 עולים חדשים, חלקם מרוסיה, מאוקראינה וממדינות נוספות. רבים מהם רוכשים את השפה העברית במהלך שירותם הצבאי, לאחר שעלו לישראל במטרה להתגייס. מדברי המזכירה הראשית השתמעה העמדה שלפיה מי שאינו שולט בעברית אינו יכול להיחשב ציוני – אמירה המעוררת שאלות ציבוריות נוקבות, במיוחד ביחס לעולים המשרתים בצה"ל ותורמים למדינה.

עם סיום השיחה עזבה המזכירה את המקום. לאחר מכן ביקשתי מן העוזרת, או ממי שנראתה כעמיתתה לעבודה, למסור את שמה. בתגובה נמסר לי: "תחפש באינטרנט". בדיקה שערכתי לאחר מכן במקורות מידע פומביים העלתה כי המזכירה הראשית של בית המשפט היא גב' ליאורה שר.

ציטוטים מתוך הדברים שמסרה המזכירה הראשית:

"אני חושבת שכל מי שעולה לארץ מברית המועצות, רוסיה וכו', צריך לבוא ולא לדבר רוסית. אני חושבת שברחוב, כשהוא פונה אליי, הוא צריך לדבר אליי בעברית. יש לי גם מחשבון".

"אני חושבת שאם עלית למדינת ישראל – אני חושבת שזה צריך להיות מהמניעים הציוניים, ואם אתה לא יודע עברית, מבחינתי אתה לא ציוני. סבבה? זאת הדעה האישית שלי".

פגיעה במגוון הלשוני ובחוק השבות

האמירה לפיה "מי שעולה לארץ… צריך לא לדבר רוסית" מהווה אמירה פוגענית כלפי דוברי השפה ואינה מכבדת את המגוון הלשוני במדינת ישראל. כמו כן, הטענה "אם אתה לא יודע עברית מבחינתי אתה לא ציוני" היא הבעת עמדה חריפה הפוגעת בזהותם ובערכיהם של עולים רבים, תוך התניית זיקתם הלאומית ביכולתם לדבר עברית.

חוק השבות, שנחקק בשנת 1950, קובע בבירור כי כל יהודי, ילדיו ונכדיו זכאים לעלות לישראל ולהקנות לעצמם זכויות עולה ואזרחות. החוק אינו מעמיד שום קריטריון או מדד הבוחן "רמת ציונות" או שליטה בשפה העברית.

במדינה דמוקרטית, מותר לכל אדם לדבר בכל שפה במרחב הציבורי. המקרה החריג שלפנינו אינו מייצג דעות פרטיות בלבד, אלא שמדובר, ככל הנראה, בהתבטאויות בעלות אופי גזעני מצד עובדת ציבור, אשר שכרה משולם מכספי המסים של אותם עולים שעליהם נאמרו הדברים – הציבור שלפי תפיסתה אינו ראוי להיות במדינת ישראל.

יריקה בפרצופה של מדיניות הקליטה

דבריה של המזכירה הראשית עומדים בסתירה מוחלטת למאמצי העיר נוף הגליל, הנלחמת לקלוט עולים חדשים ומעמידה לרשותם שירותים ומוסדות מרכזיים:

• מרכז קליטה "תבור": הוקם לסיוע בלימודי עברית והשתלבות בקהילה.

• אגף קליטה עירוני: מטפל בתעסוקה, אכלוס וגישור מול משרדי הממשלה.

• מרכז תעסוקה "מעוף עולים": ממוקם ברחוב נשיא וייצמן 26 ומסייע בהשתלבות בשוק העבודה.

בתאריך 11.06.2026 השתתפו ראש הממשלה נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שר העלייה והקליטה אופיר סופר וראש עיריית נוף הגליל רונן פלוט באירוע לכבוד עולים חדשים (מקהילת בני המנשה).

בשנת 2022 בלבד הגיעו לעיר מאות עולים מרוסיה ומאוקראינה. בעוד העיר קולטת עולים רבים, עובדת מדינה המקבלת קהל במקום ציבורי מפגינה כלפיהם גזענות לכאורה.

אין צורך להכביר מילים על כך שבית המשפט הוא מוסד ציבורי מרכזי, שבו מועסקים גם עולים חדשים. על רקע זה, התבטאויות שלפיהן דוברי רוסית אינם ציונים, או כי כלל לא היו צריכים לעלות לישראל, מעוררות קושי ציבורי משמעותי, במיוחד כאשר הן מיוחסות לבעלת תפקיד בכיר במערכת. אמנם לכל אדם הזכות להחזיק בדעותיו האישיות, אולם כאשר אמירות מסוג זה נאמרות לכאורה בידי עובדת ציבור, הן עלולות להותיר תחושת פגיעה עמוקה ואף לגרום לטראומה בקרב עולים חדשים, אשר בחרו לקשור את גורלם במדינת ישראל.

אין להתעלם גם מההשלכות הרחבות שעלולות להיות להתבטאויות מסוג זה. עולים חדשים רבים מתמודדים ממילא עם קשיי קליטה ולעיתים אף עם תחושת ניכור וחוסר שייכות. כאשר הם נחשפים לאמירות הנתפסות כמזלזלות בזהותם או במקומם בחברה הישראלית, תחושות אלה עלולות להתעצם.

בנוף הגליל אף אירעה בעבר טרגדיה קשה, כאשר ילד עולה חדש שם קץ לחייו, ובפרסומים על המקרה נטען כי קודם לכן התמודד עם התבטאויות גזעניות בבית הספר. מקרים מסוג זה ממחישים עד כמה למילים ולאווירה הציבורית עלולה להיות השפעה עמוקה על עולים חדשים ועל בני משפחותיהם.

הניסיון האישי והזיכרון הלאומי