דים אמור
שי ליפמן, שעבד בבנק ההשקעות Value Base, הודה והורשע בשורה ארוכה של עבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד • על פי הסדר הטיעון, עותרים הצדדים לעונש של 18 חודשי מאסר בפועל וקנסות כספיים. האישום חושף: פעל באופן סדרתי תוך ניצול נגישותו למידע רגיש ושימוש בחשבון הבנק של הוריו כדי להסתיר את פעילותו הפסולה
המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיעה היום, בהתאם להודאתו, את שי ליפמן, אנליסט בכיר לשעבר בבנק השקעות, בעבירות חמורות של שימוש במידע פנים, תרמית בניירות ערך, ומרמה והפרת אמונים בתאגיד. הודעה רשמית על כך נמסרה לציבור מטעם דוברות משרד המשפטים.
במסגרת הסדר הטיעון שנחתם בין הצדדים, הוגש כתב אישום מתוקן על ידי עורכות הדין ניצן וולקן ודנה שטרום ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה. על פי ההסדר, עתרו הצדדים לבית המשפט בבקשה להטיל על ליפמן עונש מאסר בפועל של 18 חודשים, לצד סנקציות כספיות משמעותיות בגובה של 275,000 שקלים.
מכתב האישום המתוקן, שבו הודה ליפמן באופן מלא, עולה תמונה קשה של ניצול שיטתי של כוח ומעמד. במסגרת תפקידו כאנליסט בבנק ההשקעות Value Base (ווליו בייס), עסק ליפמן, בין היתר, בניתוח מעמיק של פעילותן של חברות נדל"ן ציבוריות, פרסום אנליזות והערכות שווי אודותיהן, וכן בייעוץ ובליווי עסקאות של חלק מהן. תפקיד רגיש זה הקנה לו נגישות גבוהה ביותר למידע פנימי, סודי ובעל השפעה מכרעת על חברות ציבוריות ועל מהלכיהן העסקיים העתידיים.
שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דנה אמיר, קבעה בהחלטתה כי ליפמן ניצל לרעה את מעמדו המקצועי הרם ואת האמון הרב שניתן בו, וסחר בניירות ערך של חברות שונות באופן פסול ואסור. מכתב האישום עולה כי הפעילות הפלילית התחלקה לשני דפוסי פעולה מרכזיים: בשלושה מקרים שונים, ביצע ליפמן עסקאות מסחר בניירות ערך של חברות ציבוריות מתחום הנדל"ן, תוך שהוא עושה שימוש ישיר במידע פנים רגיש שאליו נחשף מתוקף תפקידו וקשריו המקצועיים ההדוקים עם אותן חברות.
בדפוס הפעולה השני, אשר חזר על עצמו באחד עשר מקרים נוספים, רכש ליפמן ניירות ערך של חברות ציבוריות בסמוך ממש לפני מועד פרסום אנליזות חיוביות ואוהדות שכתב אודותיהן. ליפמן פעל במכוון כדי להסתיר מהציבור וממעסיקיו את העובדה שהוא מחזיק באופן אישי בניירות הערך של אותן חברות, כמו גם את כוונתו המפורשת למכור את אחזקותיו אלו מיד עם עליית שער נייר הערך בעקבות הפרסום החיובי.
במסגרת הטיעונים לעונש, הדגישה הפרקליטות כי ליפמן ניצל, באופן שיטתי וסדרתי, את מעמדו ותפקידו בווליו בייס לצורך הפקת רווחים, בניגוד גמור לנהלי בית ההשקעות, וכי הענישה בעבירות ניירות ערך, ובעבירות שימוש במידע פנים בפרט, צריכה להיות חמורה ומרתיעה על מנת להגן על ציבור המשקיעים ואמונו בשוק ההון.
כדי להסוות את מעשיו ולעקוף את המנגנונים האמונים על תקינות המסחר, ביצע ליפמן את פעולותיו האסורות תוך הפרה בוטה של נהלי חברת ווליו בייס הנוגעים למסחר של עובדי החברה בניירות ערך, ותוך שימוש מניפולטיבי בחשבון הבנק של הוריו. על פי ממצאי החקירה, פעילות אסורה ומתוכננת זו הניבה לליפמן רווח אישי ישיר של כ-225,000 שקלים.
תיק חמור זה, אשר חושף פגיעה קשה באמון ובנורמות ההתנהגות המצופות בשוק ההון, נחקר באופן מקיף על ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך, והוביל בסופו של דבר להרשעתו הפלילית של האנליסט הבכיר.
