דים אמור
דוח ביקורת חמור במיוחד של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שפורסם ב-9 ביוני 2026, חשף שורה ארוכה של כשלים מבניים, ליקויים ניהוליים חמורים ופיקוח לקוי בכספי הציבור ובמערכי הביטחון והכליאה של מדינת ישראל. הממצאים, המבוססים על ביקורת מקיפה שנערכה בין אוגוסט 2024 למרץ 2025 עם בדיקות השלמה שנמשכו עד פברואר 2026, מציגים תמונה מדאיגה של אי-היערכות מערכתית לתוצאות מלחמת חרבות ברזל (אשר זכתה לשם הרשמי "מלחמת התקומה"). הדוח חושף פגיעה ישירה בסיכול הטרור, שיבוש של מערכי המעצרים והחקירות, ושיתוק מוחלט בהליכי התביעה נגד האחראים לטבח שמחת תורה.
קריסה אל תוך משבר ידוע מראש
על פי ממצאי הדוח, המשבר הנוכחי אינו גזירת גורל בלתי צפויה, אלא תוצאה של הזנחה מתמשכת. כבר ביולי 2022 קבע מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי כי מדינת ישראל מצויה בעיצומו של "משבר כליאה לאומי".
ערב פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, עמד תקן מקומות הכליאה הרשמי של שירות בתי הסוהר (שב"ס) על 14,500 מקומות בלבד, בהתאם לתיקון חקיקה מפברואר 2023. בפועל, באותה עת כבר שהו במתקנים 16,200 אסירים, חריגה של כ-12% מהתקן, מתוכם כ-5,200 אסירים ביטחוניים. במסגרת קביעת התקן, לא בוצעה כל הפרדה בין מכסות האסירים הפליליים לאסירים הביטחוניים.
למרות אזהרות ברורות אלו, ובניגוד לנהלים המשותפים שנקבעו עוד בשנת 2006, צה"ל ושב"ס לא ביצעו ערב המלחמה עבודת מטה מתואמת לקליטת אסירים ביטחוניים באירועים חריגים. עם פרוץ מעשי הזוועה בשבעה באוקטובר, שכללו מעשי טבח המוניים, רצח משפחות, אונס ואלימות מינית, עינויים וחטיפת 251 אזרחים וחיילים לרצועת עזה, זינק מספר העצורים והכלואים הביטחוניים באופן דרמטי.
הנתונים המספריים של המשבר במתקני הכליאה
המחסור החמור במקומות כליאה במצב החירום משתקף בנתונים המרכזיים שהציג משרד מבקר המדינה:
| מדד כליאה | נתונים מספריים וערכי חריגה |
| תקן רשמי של מקומות כליאה בשב"ס | 14,500 מקומות כליאה |
| מצבת הכלואים ערב המלחמה (אוקטובר 2023) | 16,200 אסירים (חריגה של 12%) |
| אסירים ביטחוניים שנוספו עד ינואר 2025 | כ-4,800 אסירים ביטחוניים חדשים |
| סך הכל כלואים בפועל (נכון לינואר 2025) | 23,400 אסירים (מתוכם כ-10,000 ביטחוניים) |
| מספר האסירים הביטחוניים בפועל (פברואר 2025) | 10,147 אסירים (חריגה של 1,136 מהרף המרבי בחירום) |
| גרעון מקומות כליאה במצב חירום כליאתי | חוסר מובנה של 3,502 מקומות כליאה לאסירים ביטחוניים |
| עצורים שנותרו במתקני צה"ל (פברואר 2025) | 2,366 אסירים ביטחוניים ששב"ס לא היה מסוגל לקלוט |
פגיעה אנושה בסיכול הטרור ובביטחון המדינה
הצפיפות המאסיבית והחריגה המוכרזת מתקני החירום שינו לרעה את "יחסי העוצמה" בין אנשי סגל שב"ס לבין האסירים הביטחוניים במחוזות הצפון, המרכז והדרום (ובפרט בבתי הכלא גלבוע, מגידו, עופר, קציעות וגנות). הגידול בהיקף המשימות לצד שחיקת יחסי הכוחות יצרו אתגרים תפעוליים חסרי תקדים והגבירו את הסיכונים הביטחוניים הפנימיים במתקנים. תגבור שב"ס בכוחות מילואים של צה"ל לא נתן מענה מלא לפערים, וכן עלו פערים בשיתוף הפעולה המודיעיני בין שב"ס, שב"כ וצה"ל.
חמור מכך, מצוקת מקומות הכליאה חלחלה ישירות לפעילות המבצעית לסיכול טרור בשטח:
-
צמצום מעצרים באיו"ש: שירות הביטחון הכללי (שב"כ) נאלץ לבצע תת-ביצוע של מעצרים מתוכננים ביהודה ושומרון, ואף נמנע מלבצע מעצרים חיוניים בשל היעדר מקום פיזי לכלוא את החשודים.
-
פגיעה בחקירות אפקטיביות: שב"כ התקשה לנהל חקירות אפקטיביות של פעילי טרור בעקבות התנאים ומצוקת המקום הקיצונית במתקנים.
-
שחרור כלואים ביטחוניים בכירים: בשל הצורך הדחופ לפנות עצורים ממתקן הכליאה של צה"ל "שדה תימן", גיבש שב"כ, לבקשת המועצה לביטחון לאומי (מל"ל), המלצה לשחרור מספר לוחמים בלתי חוקיים (לב"חים). ב-1 ביולי 2024 שוחררו 19 לב"חים, ובהם מנהל בית החולים שיפא בעזה ו-18 כלואים נוספים.
שחרור זה בוצע ללא עדכון ראש הממשלה וללא קבלת אישורו מראש. המבקר הדגיש כי השחרור עמד בניגוד מוחלט לתבחינים הקבועים בחוק הלב"חים, שכן היה יסוד סביר להניח כי שחרורם יפגע בביטחון המדינה, בייחוד בשעה שאזרחים וחיילים ישראלים מוחזקים כחטופים ברצועת עזה.
אפס כתבי אישום נגד מחבלי השבעה באוקטובר
הפרק המהדהד ביותר בדוח נוגע למערכת אכיפת החוק וההנהגה המדינית. נכון לפברואר 2026, יותר משנתיים ושמונה חודשים מאז פרוץ המלחמה, לא הועמד לדין על פשעיו שום מחבל שחשוד בביצוע פשעים במתקפת הטרור בשבעה באוקטובר.
נכון למועד סיום הביקורת, מאות אסירים ביטחוניים ממתינים להגשת כתבי אישום בעניינם, אך מאזן התביעה עומד על אפס כתבי אישום שהוגשו בפועל. משרד מבקר המדינה חושף כי הרקע לשיתוק המערכתי הזה הוא החלטה משותפת של ראש הממשלה ושר המשפטים שלא לקדם את העמדתם לדין של מחבלי השבעה באוקטובר.
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מתח ביקורת נוקבת על מציאות זו וציין בדוח:
"עדיין לא הועמד לדין על פשעיו שום מחבל שהשתתף במתקפת הטרור בשבעה באוקטובר. מיצוי הדין עם מחבלים אלה יעשה צדק עם קורבנות הטבח".
דרישה לאחריותיות ותיקון הכשלים
ממצאי ביקורת המדינה מציבים פתח רשמי להטחת האשמות הדדיות, אך הדוח מבהיר כי ממשלה נבחנת בתוצאותיה ולא בהצהרותיה. כלי הביקורת הרשמיים נועדו להגן על כספי הציבור ועל חוסנה של המדינה, ולא להוות כלי ניגוח פוליטי. הציבור, הממלא את חובותיו ומשלם מיסים, זכאי לקבל שירותי ביטחון וכליאה תקינים.
משרד מבקר המדינה קובע כי לאור חומרת הממצאים, נדרשת לקיחת אחריות מיידית מצד הדרגים המנהלים והנבחרים. על הגופים המבוקרים, המשרד לביטחון לאומי, שב"ס, צה"ל, שב"כ, פרקליטות המדינה והמל"ל, לספק לציבור תשובות ברורות באשר לסיבות המחדל, לקבוע מי הגורמים שנכשלו בתפקידם, ולהציג תוכנית אופרטיבית דחופה לתיקון ליקויי העומק הניהוליים על מנת למנוע את הכשל המערכתי הבא.
נ.ב
איפה בנימין נתניהו, איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'? איפה חברי הקואליציה וחברי הכנסת?
האם קראתם את דוח מבקר המדינה? האם עיינתם בממצאים החמורים שעלו ממנו?
כיצד ייתכן שנגד מחבלי הטבח של שבעה באוקטובר טרם הוגשו כתבי אישום? מציאות זו מעוררת שאלות קשות באשר לטיפול המשפטי בעניינם, והציבור מצפה לקבל תשובות ברורות ממקבלי ההחלטות.
מה אתם עושים כדי לתקן את המצב? היכן האחריות? והיכן הפעולות הנדרשות כדי להבטיח שמחדלים כאלה לא יישנו?
אזרחי ישראל ראויים לתשובות, למעשים ולמנהיגות.
התמונות של נבחרי הציבור מקורן באתר הכנסת, והן מובאות בהתאם להוראות סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.
