דים אמור
ביומיים האחרונים התגבשה בזירה האזורית והבינלאומית תמונת מצב מורכבת אך עקבית: ישראל וארצות הברית המשיכו להפעיל לחץ צבאי, מדיני וכלכלי מתואם על איראן, בעוד טהראן נאלצה להתמודד עם שחיקה מצטברת ביכולותיה, לצד המשך ירי, איומים והסלמה אזורית. אף שהמערכה לא הוכרעה, התפתחויות התקופה סימנו התבססות מגמות המצביעות על העמקת הפגיעה במערכי המשטר האיראני ועל בידודו בזירה הבינלאומית.
צילום: צה"ל
בזירה הישראלית נרשמה התרחבות נוספת של דפוס התקיפות לעומק טהראן, תוך מיקוד לא רק בתשתיות צבאיות קלאסיות אלא גם במנגנוני שליטה של המשטר. התקיפות כוונו למוקדי פיקוד של מנגנוני הביטחון הפנימי, למשרד המודיעין ולמפקדות הבסיג', לצד פגיעה במחסומים ובמערכים שנועדו לשמר את אחיזת המשטר באוכלוסייה. מעבר זה משקף שינוי בתפיסה המבצעית, שבמסגרתו הפגיעה אינה מתמקדת רק במערכי האיום הישירים אלא גם ביכולת המשטרית להמשיך ולתפקד.
במקביל, הערכות ביטחוניות אמריקאיות הצביעו על ירידה בקצב שיגור הטילים האיראניים בהשוואה לימים הראשונים של המערכה, ועל פגיעה מצטברת במערכי הפיקוד, הלוגיסטיקה והשליטה. למרות המשך הירי והצהרות ההסלמה מצד טהראן, התמונה הכוללת משקפת לחץ מתמשך שנועד להגביל את יכולותיה המבצעיות. קצב התקיפות הגבוה שנשמר מצד ישראל וארצות הברית נתפס כחלק מאסטרטגיה רחבה של כתישת האיום הבליסטי והגרעיני.
במישור האמריקאי נשמר קו מדיני תקיף, שבמסגרתו הוצג המבצע כהמשך למאמץ למנוע התעצמות גרעינית איראנית. לצד הפעילות הצבאית ננקטו גם צעדי ביטחון אזרחיים, לרבות השעיית שירותים קונסולריים שגרתיים בירושלים. במקביל, העלות הצבאית האמריקאית נאמדה כבר בשבוע הראשון במיליארדי דולרים, נתון הממחיש את היקף המעורבות ואת המשקל האסטרטגי שמייחסת וושינגטון למערכה.
השלכות המלחמה חרגו מן הזירה הצבאית והקרינו בעוצמה על שוקי האנרגיה והסחר הבינלאומיים. שיבושי אספקת הנפט במפרץ והחשש לפגיעה בנתיבי השיט המרכזיים יצרו זעזוע כלכלי רחב, שהעצים את התפיסה הבינלאומית של איראן כגורם מערער יציבות. תחזיות לירידה משמעותית בהיצע הנפט העולמי הדגישו את הפוטנציאל לשיבוש חסר תקדים, והפכו את המשבר למוקד דאגה גלובלי.
באירופה נרשמה החרפה ברטוריקה ובצעדים המדיניים נגד טהראן. הנהגת האיחוד הביעה גינוי חריף לפעולות שיוחסו לאיראן, הדגישה את הצורך בהפסקת תוכניות הגרעין והטילים הבליסטיים שלה, ואישרה סנקציות נוספות נגד גורמים הקשורים למשטר. צעדים אלה שיקפו מגמה של הידוק הבידוד המדיני והכלכלי, גם אם אינם מתורגמים להישג צבאי ישיר.
ביפן נשמר קו זהיר אך ביקורתי, עם הדגשה כי פיתוח נשק גרעיני איראני אינו יכול להתקבל על הדעת. במקביל הובעה דאגה מפני תנודתיות חריפה בשווקים הפיננסיים על רקע ההסלמה, דבר שהמחיש את השפעתה הרחבה של המערכה על הכלכלה הגלובלית. גם במדינות אסיה-פסיפיק אחרות ניכרה תגובה מעשית: צעדים שננקטו לשחרור מלאי דלקים או להיערכות לשיבושי אספקה הדגישו את התפיסה כי איראן הפכה למוקד סיכון אסטרטגי.
בסין התמקד המסר הרשמי בקריאה להפסקת הלחימה ולמניעת הסלמה, אך לצד זאת ניכרה השפעה כלכלית ממשית. הדגשת חשיבות היציבות במצר הורמוז והיערכות לשיבושים בשרשראות אספקה המחישו כי גם מדינות שאינן מזדהות עם קו פרו-ישראלי רואות במערכה גורם מטלטל לשוק האנרגיה.
בקנדה נרשמה התכנסות פוליטית וביטחונית סביב סוגיית איראן, כאשר הנושא הוצב במרכז סדר היום של מפגשים בינלאומיים. במקביל השפיעו תנודות מחירי הנפט על שוקי ההון, והוגברו אמצעי הביטחון לקראת מחאות הקשורות למלחמה. ההתפתחויות העידו על התרחבות השפעתה של המערכה מעבר למזרח התיכון.
ברם, רוסיה הציגה קו מדיני הפוך, בדרישה להפסיק את הפעולות הצבאיות ובהצגת המהלכים נגד איראן כבלתי-חוקיים. עצם ההתייצבות הפומבית להגנת טהראן נתפסה כאינדיקציה ללחץ האסטרטגי המופעל עליה, גם אם אין בכך הישג ישראלי מוצהר.
באפריקה ניכרו בעיקר השלכות כלכליות של המשבר, במיוחד על רקע עליית מחירי הנפט והצורך בעדכון תחזיות סיכון. אף שלא נרשמו צעדים מדיניים אחידים חדשים, המגמות שיקפו את עומק ההשפעה הגלובלית של ההסלמה סביב איראן.
בסיכום ההתפתחויות האחרונות מתגבשת תמונה של לחץ רב-ממדי על המשטר האיראני: העמקת התקיפות למוקדי השליטה, הגברת המעורבות האמריקאית, החרפת הסנקציות והמסרים המדיניים באירופה, והשלכות אנרגטיות וכלכליות נרחבות באסיה, באוקיאניה ובאמריקה הצפונית. מנקודת מבט פרו-ישראלית-אמריקאית, איראן נראית מבודדת יותר, פגיעה יותר ולחוצה יותר — אך עדיין לא מובסת, שכן הירי, האיומים וההסלמה נמשכים במקביל למאמצי הכתישה.
