דים אמור
משבר דיפלומטי מתרחב בין ארצות הברית לדנמרק על רקע סוגיית גרינלנד, לאחר שורה של צעדים והצהרות מצד ממשל נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, המעוררים זעם חריג בקופנהאגן ודאגה במערכת המדינית והביטחונית הדנית.
העימות החריף בימים האחרונים בעקבות הודעת הבית הלבן על מינויו של מושל לואיזיאנה, ג׳ף לנדרי, לשליח מיוחד לענייני גרינלנד. המינוי, כשלעצמו, נתפס בדנמרק כמהלך חריג, אך הסערה התעצמה לאחר שלנדרי התבטא בפומבי בטקס מינויו ואמר כי יהיה זה "כבוד" עבורו לראות את גרינלנד הופכת לחלק מארצות הברית.
גרינלנד היא טריטוריה אוטונומית רחבת סמכויות, הנתונה לריבונות דנית מלאה ומוכרת ככזו על פי המשפט הבינלאומי. מאז קבלת האוטונומיה המורחבת בשנת 2009, האי מנהל מוסדות שלטון מקומיים עצמאיים בתחומים רבים, אולם סוגיות של מדיניות חוץ, ביטחון וריבונות נותרו בסמכות קופנהאגן. לפיכך, בדנמרק רואים בעצם מינוי שליח אמריקני ייעודי לגרינלנד, ובוודאי בהתבטאויות בדבר שינוי ריבונותה, פגיעה ישירה בעקרונות יסוד של המשפט הבינלאומי ובריבונות המדינה.
הממשלה הדנית הגיבה בחריפות למהלך. בתקשורת בקופנהאגן הודגש כי בעיני הדרג המדיני מדובר בצעד בלתי מתקבל על הדעת מצד בעלת ברית קרובה. דנמרק היא חברה מלאה בברית נאט"ו, ושיתוף הפעולה הביטחוני עם וושינגטון נחשב במשך עשרות שנים לאחד מעמודי התווך של מדיניות החוץ הדנית.
שר החוץ הדני, לארס לקה ראסמוסן, התייחס למינוי ולהצהרות בראיון טלוויזיוני ואמר כי הוא "נסער במיוחד מהאמירות של השליח המיוחד על הפיכת גרינלנד לחלק מארצות הברית", והוסיף כי דנמרק רואה בכך דבר "בלתי מקובל לחלוטין". דבריו משקפים קו אחיד שנשמע בימים האחרונים בקרב גורמים רשמיים בדנמרק, המבהירים כי שאלת הריבונות אינה עומדת לדיון.
המתיחות הנוכחית מצטרפת לרקע רחב יותר של שינוי בתפיסת האיומים של קופנהאגן. לפני כעשרה ימים פרסמו שירותי המודיעין הדניים את הערכת המודיעין השנתית, ובה הוגדרה ארצות הברית, לראשונה אי פעם, כגורם בעל "פוטנציאל לסיכון ביטחוני" עבור דנמרק. בדו"ח צוין כי אין מדובר באיום צבאי מיידי, אלא בהתפתחות אסטרטגית הנובעת משינויים בהתנהלות המדינית והביטחונית של וושינגטון, ומהפערים ההולכים וגדלים בין מדיניות ארצות הברית לבין אינטרסים דניים ואירופיים.
על פי פרשנויות שהתפרסמו בתקשורת הדנית והסקנדינבית, הצהרותיו של השליח האמריקני נתפסות כהמחשה מוחשית לאזהרות שהופיעו בדו"ח המודיעין. גורמים פוליטיים בקופנהאגן מדגישים כי עצם העלאת האפשרות לשינוי מעמדו של האי, גם אם ברמה רטורית בלבד, מערערת את האמון בין המדינות ומציבה סימני שאלה לגבי מחויבותה של ארצות הברית לעקרונות שעליהם מבוסס סדר היחסים הבינלאומי בין בעלות בריתה.
בגרינלנד עצמה נרשמו תגובות זהירות אך תקיפות. מנהיגים מקומיים שבו והבהירו כי עתיד האי ייקבע אך ורק על ידי תושביו, במסגרת ההסדרים החוקתיים הקיימים עם דנמרק, וכי כל דיון בריבונות חיצונית אינו רלוונטי. במקביל, גוברים הקולות הקוראים להאיץ את הדיון הפנימי באי סביב מעמדו העתידי והיחסים עם קופנהאגן, נוכח העניין הבינלאומי הגובר באזור הארקטי.
במערכת היחסים בין וושינגטון לקופנהאגן מנסים כעת למנוע הסלמה נוספת. גורמים דיפלומטיים מדווחים על מגעים שקטים שמטרתם להבהיר עמדות ולהפחית מתחים, אולם בדנמרק מדגישים כי נדרשת הבהרה פומבית וחד משמעית מצד הממשל האמריקני בנוגע לכיבוד ריבונותה של המדינה והסטטוס של גרינלנד.
המשבר הנוכחי ממחיש את הרגישות הגוברת סביב אזור הארקטי, הנחשב לזירה אסטרטגית מתפתחת בשל שינויי האקלים, משאבי הטבע והמעבר הימי העתידי. עבור דנמרק, סוגיית גרינלנד אינה רק עניין טריטוריאלי, אלא נדבך מרכזי בזהותה המדינית והביטחונית. ההתפתחויות האחרונות מעמידות את היחסים עם ארצות הברית במבחן משמעותי, ומעלות שאלות רחבות יותר על יציבותם של קשרי הברית בעולם המשתנה.
צילום: AP, שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים
