דים אמור
בזמן שתאגיד השידור הציבורי אמור להוות מגדלור של אתיקה וציות לחוק, תיעוד מהשידור אמש מעלה תהיות קשות בנוגע לנורמות הנהיגה של הכתבת הבכירה והדוגמה האישית שהיא מציגה לציבור.
בזמן שרחובות תל אביב התרוקנו מאדם בשעות הערב המאוחרות של ה-1 במרץ 2026, נדמה היה כי גם המחויבות לכללי הבטיחות הבסיסיים ביותר בדרכים נותרה מאחור. במהלך שידור במהדורת השעה 23:00 של "כאן 11", הופיעה הכתבת הדס גרינברג בתיעוד שעשוי לעלות כדי עבירה לכאורה על חוקי התעבורה. בעוד גרינברג אמונה על העברת המציאות לצופים, המציאות שנשקפה מהמסך הייתה מטרידה: הכתבת תועדה כשהיא אוחזת בהגה ביד אחת בלבד, בעוד עיניה מופנות פעם אחר פעם אל עבר המצלמה במקום אל הכביש שלפניה.
החוק הישראלי, נכון לראשית שנת 2026, אינו משתמע לשני פנים בכל הנוגע לריכוז הנדרש מנהג. בעוד שלא הובהר אם המצלמה הוחזקה על ידי גורם נוסף או קובעה למתקן, עצם הפניית המבט הממושכת והדיבור הישיר למצלמה תוך כדי תנועה, עומדים בסתירה מוחלטת לעקרון המקודש של "עיניים על הכביש". מבחינה מהותית, אין כל הבדל בין התעסקות במכשיר טלפון נייד לבין ניהול שידור חי תוך הסחת דעת אקטיבית; שניהם מהווים סיכון ממשי לחיי אדם.
נכון להיום, שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה ללא דיבורית, לרבות אחיזתו או שליחת מסרונים, גורר קנס של 1,000 ש"ח ורישום של 8 נקודות חובה. יתרה מכך, המערכת המשפטית נמצאת בעיצומה של מגמת החמרה משמעותית, במסגרתה מקודמת חקיקה שתקפיץ את הקנס ל-5,000 ש"ח בעבירה ראשונה, ועד ל-10,000 ש"ח בעבירות חוזרות, לצד סנקציות של החרמת הרכב. בתוך אקלים זה, שבו המדינה נאבקת בנגע תאונות הדרכים, ההתנהלות שנצפתה על המסך משדרת מסר של זלזול בחוק.
החובה החלה על עיתונאי בשידור ציבורי אינה מסתכמת רק בדיווח על החדשות, אלא במתן דוגמה אישית. כאשר דמות מוכרת מופיעה על המסך בפריים-טיים ומתנהלת באופן המצטייר כרשלני על ההגה, היא נותנת לגיטימציה מסוכנת לצופים. תיעוד עיתונאי, ככל שיהיה חשוב, אינו מעניק "חסינות" מעל החוק או היתר לסכן את משתמשי הדרך.
ניסיונות המערכת לקבל הבהרות או תגובה רשמית מתאגיד השידור "כאן 11" נתקלו בחומה בצורה. נראה כי בתאגיד בחרו בטקטיקה של התעלמות: מערכת "מעקב" בשרת הארגוני נחסמה, והפניות שנשלחו בדואר אלקטרוני חזרו ריקם. נראה כי ב"כאן" מעדיפים להשתיק את הביקורת ולחסום את ערוצי התקשורת מאשר לספק הסברים לציבור על מה שנראה כזלזול בוטה בנורמות הנהיגה ובחוקי המדינה.
השאלות שנותרו פתוחות הן נוקבות: האם כתבת המזוהה עם השידור הציבורי רשאית לעבור על החוק בשם התיעוד? והאם היעדר התגובה של התאגיד מעיד על הסכמה שבשתיקה עם התנהגות פסולה זו?
שידור מההגה: נהיגה ביד אחת והסחת דעת מסוכנת
נהיגה תוך פנייה למצלמה, דיבור ישיר אליה ואחיזה בהגה ביד אחת בלבד, עלולה להיחשב עבירה, גם אם הטלפון אינו מוחזק ביד. תקנות התעבורה מחייבות שליטה מלאה ברכב ואחיזה בשתי ידיים כל עוד הרכב בתנועה, למעט פעולות נהיגה הכרחיות. מבט ממושך למצלמה במקום לכביש עשוי להיחשב הסחת דעת ונהיגה בחוסר זהירות. במקרים מסוימים, הדבר עלול להוביל לקנס, נקודות חובה ואף זימון לדין. גורמי אכיפה מדגישים: ריכוז מלא בנהיגה הוא חובה חוקית ובטיחותית.
צילום כאן 11
נ.ב
למען האמת, איני מופתע. מזה זמן רב מתגבשת אצלי התחושה כי בתאגיד השידור הציבורי "כאן 11" מתקיימת מציאות נורמטיבית עצמאית, שלעתים נדמה כי אינה חופפת לדין החל על יתר רשויות המדינה.
למעשה, התאגיד מחזיק עורכי דין ללא מכרז כדין; סוגר חובות אישיים במסגרת הליכי הוצאה לפועל בניגוד לחוק; ודוברותו חוסמת עיתונאי עצמאי ואינה מעניקה מענה, בעוד ששרתי "כאן 11" אינם מאפשרים גישה להגשת בקשות ושאלות עיתונאיות, וזאת בשעה שהוא פועל מכוח כספי הציבור ומתוקצב מכספי משלם המסים.
במסגרת שורת תחקירים שפרסמתי בעבר הצגתי בהרחבה את הליקויים הנטענים ואת מה שנחזה בעיניי כהתנהלות דו-פרצופית המעוררת שאלות כבדות משקל – קרא עוד
