דים אמור
לפי גרסת חברת הכנסת ודוברותה, הוגש כתב אישום חמור נגד החשוד, אשר איים לרצוח את קטי שטרית מהליכוד:
לפי פרסומים שונים, הוגש כתב אישום נגד אדם החשוד באיומים ברצח כלפי חברת הכנסת קטי שטרית, בעקבות שיחת טלפון שבה הושמע כלפיה איום ישיר, מפורש וחד-משמעי על חייה.
על פי כתב האישום והחומרים שנמסרו, ביום 11 באוקטובר 2023, ימים ספורים לאחר אירועי 7 באוקטובר, יצר החשוד, המוגדר כמר א’, קשר טלפוני עם חברת הכנסת, ובמהלך השיחה איים עליה באומרו: "את תשלמי מחיר כבד על השקרים שהפצת בערוצי התקשורת והגנת על המושחת. אנחנו בדרך להרוג אותך, אני לא מאיים אני מקיים".
על פי המסרים שנמסרו על ידי הדובר, מדובר באיום שהועבר באופן חד משמעי, אישי וללא כל הסתייגות, אשר ייחס כוונה עתידית לפגיעה בחייה של נבחרת ציבור מכהנת. בעקבות השיחה פנתה חברת הכנסת למשטרת ישראל והגישה תלונה רשמית. חקירה נפתחה, ולאחר פרק זמן של כשנתיים הבשילה לכדי הגשת כתב אישום.
ביום ראשון, 28 בדצמבר 2025, התייצב החשוד בבית משפט השלום בכפר סבא, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בגין איומים כלפי חברת הכנסת. באותו יום פרסמה שטרית סרטון ופוסט פומבי, שבהם התייחסה לדיון הראשון בעניינו של החשוד ולהליך המשפטי שנפתח. בדבריה מסרה: "נגמרו הימים בהם הורדנו את הראש בפני האנרכיה. יצאתי כעת מבית משפט השלום בכפר סבא, בדיון נגד אותו אדם שאיים לרצוח אותי לפני כשנתיים".
בהמשך דבריה הדגישה כי אין מדובר, לשיטתה, במאבק אישי אלא בהליך בעל משמעות ציבורית רחבה. "זוהי לא מלחמה אישית שלי, זו מלחמה של ציבור שלם מהמחנה הלאומי שדמו הותר”, אמרה, והוסיפה: “אני מברכת את משטרת ישראל על הגשת כתב האישום והבאתו בפני בית המשפט. בשם ה׳ נעשה ונצליח".
קטי שטרית מכהנת כחברת כנסת מטעם מפלגת הליכוד ומשמשת יושבת ראש הוועדה לזכויות הילד. מדברי הדוברות מטעמה נמסר כי האיום הועבר אליה בשיחה טלפונית יזומה מצד החשוד, וכי תוכן הדברים הותיר מקום ברור לפרשנות אחת בלבד – איום מפורש בפגיעה בחייה. עוד נמסר כי חברי כנסת נחשפים, דרך קבע, לאיומים קשים, וכי מדובר במציאות יומיומית של התמודדות עם אלימות מילולית ואיומים, לעיתים בעלי אופי חמור.
על פי המידע שנמסר, מועד האיום – 11 באוקטובר 2023 – הגיע בהקשר ביטחוני רגיש במיוחד, ימים ספורים לאחר מתקפת 7 באוקטובר, והוביל את חברת הכנסת למסקנה כי אין מדובר בהתבטאות שניתן להקל בה ראש. בעקבות כך בחרה שלא לוותר על הגשת תלונה ולהותיר את האירוע ללא טיפול.
החקירה שנוהלה עסקה בתוכן השיחה, בזהות המאיים ובנסיבות העברת האיום, ובסיומה הוחלט על הגשת כתב אישום. בדוברות ציינו כי עצם ההליך המשפטי מבטא עמדה עקרונית של מערכת האכיפה שלפיה איומים ברצח, ובפרט כלפי נבחרי ציבור, מחייבים מענה פלילי.
בהתייחסות נוספת שמסרה חברת הכנסת, ציינה: "זהו המשפט הראשון של חברת כנסת במדינת ישראל נגד פורע חוק. לאחר כשנתיים הדין עם א’ שאיים בברוטאליות על חיי – ימוצה. זוהי לא מלחמה אישית שלי, זו מלחמה של ציבור שלם שדמו הותר. אני מברכת את משטרת ישראל על הגשת כתב האישום והבאתו בפני בית המשפט. בשם ה׳ נעשה ונצליח".
בדוברות הדגישו כי אין כל לגיטימציה לפנייה לאדם, בכל מעמד שהוא, תוך השמעת איומים לפגיעה בחייו, וכי פנייה לגורמי האכיפה היא הצעד הנדרש בכל מקרה של איומים, הטרדות או אלימות מילולית. עוד נמסר כי משטרת ישראל פתחה בחקירה עם קבלת התלונה, וההליך המשפטי מתנהל כעת בפני בית המשפט, בהתאם לקבוע בדין.
המסר הברור נגד אלימות
מול תופעות של איומים, הטרדות או אלימות מילולית – כלפי נשים, גברים, ילדים או מבוגרים – אין להבליג ואין להירתע. התנהלות נחושה ופנייה לרשויות האכיפה אינן רק זכות, אלא גם חוב אזרחי. בתוך כך, חברת הכנסת קטי שטרית בולטת כמי שמעלה את המודעות לנושא ומציבה דוגמה אישית של עמידה איתנה מול איומים.
בכל מקרה של אלימות, הטרדה או איום, יש לפנות ללא דיחוי למוקד 100 של משטרת ישראל, או להגיש תלונה רשמית בתחנת המשטרה הקרובה למקום המגורים.
חברת הכנסת קטי שטרית שבה ומוכיחה בעקביות חוסן אישי ונחישות ציבורית. אנו מאחלים לה ימים של שקט, עשייה פרלמנטרית רציפה, וסביבה נקייה מאיומים ומהטרדות מיותרות.
ההליך המשפטי בעניינו של החשוד מצוי כעת בפני בית המשפט, לאחר הגשת כתב האישום, והדיונים צפויים להתקדם בהתאם להוראות הדין ולסדרי המשפט הקבועים.
הסתרת זהות החשוד חרף דיון פומבי מעוררת שאלות קשות
פרט מהותי עלה בשיחה עם דוברות לשכת חברת הכנסת: לשאלתנו האם הדיון מתקיים בדלתיים פתוחות ונגיש לציבור, נמסר כי אכן מדובר בדיון פתוח.
עם זאת, חרף אופיו הפומבי של ההליך, זהות החשוד לא נמסרה. התנהלות זו מעוררת תמיהה: מקום שבו הדיון פתוח לציבור, אין היגיון בהסתרת שמו של החשוד, ובוודאי שלא קיימת הצדקה ציבורית לכך. להפך – עקרון פומביות הדיון נועד להבטיח שקיפות, ולאפשר לציבור להכיר את המעורבים בהליך המשפטי.
בנוסף, ביקשנו לקבל את פרטי ההתקשרות של עורך הדין המייצג את חברת הכנסת קטי שטרית, אולם גם בקשה זו נענתה בסירוב, ללא נימוק ברור. התנהלות זו מחזקת את התחושה כי נעשה מאמץ למנוע חשיפה של פרטים מהותיים בפרשה, ובראשם זהות החשוד.
תיעוד התכתבות עם דובר חברת הכנסת
משכך, נמנעה מאיתנו האפשרות לפנות לעורך הדין המייצג את החשוד, לקבל את תגובתו, ולעיין באופן מלא בכתב האישום ובהיבטיו המשפטיים. מצב זה פוגע ביכולת לבצע סיקור עיתונאי שלם ומאוזן.
לפיכך, בתיק זה נותרות שאלות מהותיות פתוחות באשר לזהות החשוד, לנסיבות הסתרת שמו, ולפער בין ההצהרה על דיון פומבי לבין המידע שנמנע מן הציבור בפועל.
שוב, במהלך שיחה שנוהלה עם מר בר אזולאי, דוברה של חברת הכנסת שטרית, עלו שאלות מהותיות שנותרו ללא מענה. מעבר לכך שזהות החשוד לא נמסרה, ביקשנו לקבל לכל הפחות את מספר תיק בית המשפט – בקשה שגם לה סורבנו, ללא הנמקה ברורה.
האסטרטגיה התקשורתית והמשפטית של הדוברות ושל יועצי חברת הכנסת אינה מובנת. אם מדובר בחשוד המסוכן לציבור, הרי שלציבור קיימת זכות בסיסית לדעת מיהו החשוד ומהן ההחלטות השיפוטיות בעניינו. האם הוא מצוי במעצר? כלוא? נתון במעצר בית? או שמא הוא חופשי ומסתובב ברחובות? האם הוא עובד, ובאילו מסגרות? האם קיים חשש לפגיעה בקטינים, בחסרי ישע או באוכלוסיות פגיעות? לחלופין, ייתכן כי הוא עצור ומובא לדיונים בלבד. שאלות אלה אינן סקרנות גרידא – אלא מידע ציבורי מהותי.
אי מסירת המידע אינה מחזקת את אמון הציבור, אלא להפך: היא מעוררת ספקות ומחזקת את הצורך בעיסוק עיתונאי מעמיק יותר, לרבות ניסיון לקבל את עמדת החשוד עצמו, על מנת להבין מה נכון ומה אינו נכון.
בשיחת טלפון נמסר ל"מעקב" על ידי דוברה של חברת הכנסת כי קיים תמלול של השיחה שבה, לטענתו, איים החשוד לרצוח את חברת הכנסת. עם זאת, בפועל הועברה למערכת הודעה בלבד, הכוללת ציטוט המוצג כמדויק – זאת מבלי שנמסרו ראיות תומכות, מסמכים רשמיים או כתב האישום עצמו.
המערכת מתנגדת לכל גילוי של אלימות ואיומים, בכל עת ובכל הקשר. יחד עם זאת, חובתה של עיתונות מקצועית היא לחתור לחקר האמת. לכל אירוע יש יותר מצד אחד, ולצורך בירור עובדתי נדרשות עמדות, ראיות ומסמכים. עד כה, אלה לא הוצגו בפנינו, ואף כתב האישום עצמו לא נמסר. ההתרשמות היא כי כתב אישום אכן קיים – אולם לא ברור מדוע כל המידע נתון תחת מעטה של סודיות.
ייתכן כי מר אזולאי, כדובר, אינו הגורם המוסמך למסירת פרטים משפטיים. ייתכן גם כי קיים צו איסור פרסום, או שמדובר בקטין או באדם הלוקה בנפשו. שאלות אלה הוצגו לדובר באופן מפורש – באשר לזהות החשוד, מעמדו וסטטוס ההליך – אולם נמסר לנו כי אין באפשרותו למסור מידע נוסף מעבר לדברים שכבר נמסרו.
אין לשלול גם אפשרות שמדובר באדם שאיבד קרוב משפחה באירועי 7 באוקטובר, וראה במפלגת השלטון או בנבחרי ציבור יעד להאשמה. עם זאת, אם אכן הושמע איום מפורש לרצוח חברת כנסת – מדובר במעשה חמור ובלתי מתקבל על הדעת, שאין לו כל הצדקה.
בתיק זה מצטברות שאלות רבות – ומנגד, תשובות כמעט ואינן נמסרות.
ככל הנראה: האמת שח"כ ניסתה להסתיר
בכל מקרה, ממקורות בפרקליטות הובא לידיעת צוות "מעקב" מידע נוסף הנוגע לפרשה, וזאת מתוך ההבנה העקרונית כי לכל אירוע ציבורי קיימים יותר מצד אחד ונדרש בירור מלא ומאוזן.
לאחר בדיקה, קיבלנו את זהות החשוד, ובכוונתנו לאפשר לו להשמיע את גרסתו, לפרוש את עמדותיו ולהציג את טענותיו, ככל שיבחר לעשות כן.
מן המידע שנמסר לנו עולה – ולדעתנו בצער – כי חרף העובדה שלדוברות חברת הכנסת היו הפרטים המלאים, הם לא הועברו לידיעתנו. מדובר במר אלעד מור, תושב רעננה, כבן 40, אשר נאשם באיומים כלפי חברת הכנסת קטי שטרית מהליכוד.
ניסיונות ההסתרה של פרטים מהותיים מן הציבור מעוררים שאלות: מדוע נמנע המידע? ומה החשש מפני הצגת גרסתו של החשוד?
על פי כתב האישום שהוגש, במהלך תקופת הרפורמה המשפטית – עת שימשה ח"כ שטרית כנציגת המשא ומתן לפשרה בבית הנשיא – התקשר אליה מר מור, ולפי הנטען איים עליה באומרו: "את תשלמי מחיר כבד על השקרים שהפצת בערוצי התקשורת ועל ההגנה על המושחת".
את החשוד מלווה ארגון "מערך עוטף עצורים", אשר פרסם התייחסות מטעמו ברשת החברתית פייסבוק. בהודעת הארגון נמסר, בין היתר, כי בבית משפט השלום בכפר סבא התקיים דיון בגין אישום באיומים טלפוניים לכאורה מצד מפגין, וכי במהלך הדיון נחקרה חברת הכנסת על ידי עו״ד שירה קדר. לטענת הארגון, במהלך החקירה עלו סתירות בגרסאות שנמסרו. עוד נמסר מטעמם: "ח"כ שטרית נמצאת בלחץ – ובצדק. העללת עלילות על פעילי מחאה לא תציל את הפריימריז הכושלים שלה". הארגון ציין כי יעדכן בהמשך.
עוד נמסר ל"מעקב" כי מחר (יום שני) צפויה להתקיים שיחה עם מר אלעד מור ועם דובר הארגון, גלעד ברון. ייתכן שבמסגרתה יתבררו פרטים נוספים באשר לאירוע: האם אכן מדובר באיום, או בפרשנות לדבריו של החשוד. כמו כן, ייתכן ויוצגו תמלולים או מסמכים שהוגשו לבית המשפט, ככל שיימסרו על ידי באי כוחו. יצוין כי גם הארגון עצמו מתייחס לפרשה כאל "איומים לכאורה".
ארגון ״מערך עוטף עצורים״ מפעיל קו חירום למעצרים ומציג פעילות רחבה מאז תחילת המחאה נגד הרפורמה המשפטית, ובכלל זה:
– טיפול במפגינים
– טיפול בדוחות: 365 מקרים
– שחרורים ממעצר: 2,534 מקרים
– הגנה בתביעות לשון הרע: 84 מקרים
נ.ב.
ככל הנראה, רק דבר אחד עשוי להסביר את שרשרת ההתנהלות שנחשפה: הסתרת פרטים מהותיים, הימנעות ממסירת זהות החשוד, אי העברת תמלולים שהובטחו, היעדר מענה לאחר ראיון טלפוני והתחמקות שיטתית משאלות מהותיות. מכלול נסיבות זה עשוי להעיד, לכאורה, על פחד ועל היעדר שקיפות.
בשלב מסוים חדל דוברה של חברת הכנסת מלהשיב לפניות, תוך הישענות על טענה חוזרת ונשנית שלפיה הוא מצוי ב"ישיבה". מכאן עולה השאלה האם חברת הכנסת קטי קטרין שטרית סבורה כי מאחורי החשוד ניצב ארגון רחב היקף, והאם קיים חשש מההד התקשורתי העלול להיווצר עם חשיפת מלוא התמונה. אם אכן מדובר בהליך הפתוח לציבור, מדוע מוסתרים פרטי החשוד ונתונים נוספים הנוגעים לפרשה?
נוצר הרושם כי חברת הכנסת גילתה זלזול בעבודה העיתונאית, ואולי אף הניחה כי לא נגיע לחקר האמת או לליבת הסוגיה. יודגש: העבודה העיתונאית טרם הסתיימה – אנו מצויים בעיצומו של התהליך. עם זאת, ברור כי חשיפת מספר תיק בית המשפט תביא להתעניינות תקשורתית רחבה יותר ולנוכחות גוברת של עיתונאים בדיונים, מציאות שאינה מאפשרת ניהול הליך הרחק מעין הציבור.
תמיהה נוספת מתעוררת נוכח העובדה כי אף שלחברת הכנסת ולדוברותה היו כל הפרטים, לא זו בלבד שננקטה מדיניות של הסתרה, אלא אף הועברה בקשה מפורשת לציין את החשוד באות א׳ בלבד. דפוס זה שב וחוזר על עצמו: כאשר ראיון חורג מן המסגרת הנוחה, כאשר נשאלות שאלות קשות או כאשר מתבקשת הבהרה בנוגע לאיומים – השיחה נקטעת, והמענה מתחלף בדממה.
המסר ברור וחד: עיתונאים אינם שלוחי הדוברות של נבחרי הציבור. תפקידם לפעול מתוך שליחות ציבורית אחת — זכות הציבור לדעת. גם כאשר האמת אינה נוחה, גם כאשר השאלות נוקבות, וגם כאשר השיח חורג מן השליטה התקשורתית המבוקרת של דובר או של חברת כנסת.
