דים אמור
בתת האדמה העמוק של המתיחות בין ישראל לאוקראינה פורצת סדרת אירועים קשים העולים מאוקראינה בימים האחרונים, והם מעמתים את הקהילה הבינלאומית עם שאלות קשות על אנטישמיות, שתיקה דיפלומטית וכפיות טובה. במרכז הסערה: הצתת בית כנסת היסטורי בן 180 שנה, תקיפה אנטישמית אלימה בבירה קייב, וגל תגובות רשת מזעזע שחושף את עומק השנאה.
בפרבר סדגורה של העיר צ'רנוביץ שבמערב אוקראינה, גבר הצית את בית הכנסת הסדגוראי ההיסטורי. איש לא נפגע פיזית, אך הנזק הרוחני והחומרי עצום. שגריר ישראל באוקראינה, מיכאל ברודסקי, מסר בערוץ הטלגרם שלו כי על פי מידע ראשוני, האדם שביצע את ההצתה סובל מהפרעה נפשית. הוא נעצר על ידי כוחות המשטרה, ומבנה בית הכנסת ניזוק.
על פי נתוני הפדרציה היהודית המאוחדת של אוקראינה, הגבר חדר לבית הכנסת בשעה שהמאבטח יצא אל מחוץ לשערים, אסף ספרים וביצע את ההצתה.
התקשורת האוקראינית ניסתה, לכאורה, להלבין את המעשה האנטישמי. במסגרת הסיקור נמסר לציבור כי כחודש קודם לכן ניסה אותו אדם להצית כנסייה (בעת שאוקראינה מבקשת להתקבל לאיחוד האירופי ונמצאת כעת בשלב הבחינות, תדמית של אנטישמיות וגזענות איננה נכס רצוי).
אך בדיקות פסיכיאטריות שנערכו לאחר מעצרו קבעו כי הוא כשיר להישפט ולהישא באחריות למעשיו. עובדה זו מערערת את הניסיון להציג את האירוע כמעשה של "חולה נפש" בלבד, ומחזקת את הטענה כי מדובר במעשה אנטישמי מודע.
על פי הפרסומים, הכנסייה שאותה ניסה להצית בעבר הייתה כנסייה רוסית סגורה, והמעשה הוצג על ידו כאקט פוליטי נגד "האויב הרוסי". אולם אין בכך כדי למתן את חומרת המעשים: הצתת בית כנסת, כמו גם הצתה של מבנה דתי אחר, היא פעולה אלימה, קיצונית ומכוונת, הפוגעת בקהילה שלמה ובמרקם החיים המשותף.
ערוץ C-4 האוקראיני דיווח בהרחבה על הצתת בית הכנסת. ניתן היה לצפות לזעזוע ציבורי רחב, ואכן נרשמו גם תגובות של גינוי, אך מבט מעמיק בתגובות הגולשים מגלה תמונה מטרידה: חלק ניכר מהתגובות היו אנטישמיות, חריפות ולעיתים אלימות במוצהר. כך, למשל, כתב רוסלן קסיאן: "זו אדמה אוקראינית קדושה. שייקחו את כל רכושם וישובו לבתיהם (ישראל), ואם לא – אזי כולם לחזית, אפילו בני שבע עשרה". אינגה סדון הוסיפה: "רוסלן קסיאן, אתה צודק. הם חיים על אדמת אוקראינה, אך מדוע אינם יוצאים למלחמה ואינם מגינים על אוקראינה? יוצא שמותר להם להזיק באוקראינה, אבל להילחם – לא?".
פאבל שקרלט פרסם תמונה שבה נראה קוזאק אוקראיני המעיף יהודי מאוקראינה. על גבי התמונה נכתב: "הפתרון היחיד להציל את אוקראינה הוא להעיף את היהודים מאוקראינה".
מעניין האם בישראל הייתה מתפרסמת קריקטורה שבה יהודי "מעיף" אוקראיני מישראל. באוקראינה אין פליטים יהודים, והקהילה היהודית אינה נתפסת כנטל על המדינה. בישראל, מנגד, פליטי אוקראינה מוצגים כנטל כלכלי וחברתי: עלות של מיליונים, עלייה בפשיעה, בסמים, בגניבות ובתקיפות, וכן סוגיות זהות הנוגעות לנישואין וללידה של ילדים שאינם יהודים לפי ההלכה. חרף זאת, בישראל שותקים – ובוודאי שאין יהודים תוקפים פליטים אוקראינים או מרססים אותם בגז מדמיע
מריה מיק כתבה: "ומה תאמרו על כך שלוחמינו נהרגים בהגנה על האדמה, בעוד שאלה, בעלי הפאות, כבר משתלטים באומן, בונים בתים ומלונות? מהו הבלאגן הזה? שיילכו לשוחות". בוגדן רודז'ינסקי הצטרף: "עשו נכון, הפאות הללו – בני זונות".
מספר הלבבות והלייקים שנצברו מתחת לתגובות אנטישמיות ברשתות החברתיות מצביע על תופעה חמורה ומדאיגה, שאינה שולית ואינה מקרית, אלא משקפת אקלים ציבורי בעייתי ומסוכן. במקביל הועברה פנייה למשטרת אוקראינה בעניין פוסטים מסיתים, פוגעניים וגזעניים, לרבות קריקטורות בעלות מאפיינים המזכירים תעמולה נאצית מגרמניה של שנות השלושים, תכנים אנטי ישראליים ואנטישמיים מובהקים. השאלה שנשאלת היא: האם נעצר אפילו אדם אחד? התשובה ברורה – לא. בפועל, הכול מותר כאשר היעד הוא יהודים. כלל התגובות הועברו גם ללשכת התובע הכללי של אוקראינה, אך עד לרגע זה לא התקבלה כל תשובה.
שגריר אוקראינה בישראל לא פרסם ולו מילה אחת של גינוי. תחת זאת, הוא בוחר לעסוק בביקורת פומבית נגד ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ואף מציגו באור שלילי ובלתי מוסרי, כפי שעולה מדבריו בריאיון לאתר Ynet. יש להדגיש: יהודים לא שרפו אף כנסייה אוקראינית בישראל – וכאלה קיימות. להפך: מדינת ישראל ממשיכה, מכספי הציבור, לממן את שהותם של כ-100 אלף פליטים אוקראינים, להעניק להם זכויות, קורת גג, טיפול רפואי ותנאים סוציאליים. ובתמורה – שריפת בתי כנסת, תקיפות נגד יהודים, ושתיקה רועמת מצד נציג אוקראינה הרשמי, תוך הסתה פוליטית נגד ראש ממשלת ישראל.
בחברה האוקראינית קיימת בעיית הבנה עמוקה: יש מי שמנסים להשוות בין תיירים יהודים המגיעים לאומן לבין פליטים אוקראינים החיים בישראל. מדובר בהשוואה שגויה ומטעה. התיירים המגיעים לאומן תורמים לכלכלה המקומית, מפרנסים משפחות אוקראיניות ומזרים כסף לאזור. לעומתם, קליטת הפליטים האוקראינים בישראל מהווה נטל כלכלי כבד, בהיקף של מיליוני שקלים מדי חודש, והשהות הזמנית הפכה בפועל לשהות ארוכת שנים. חלק מן הפליטים אף משמיעים התבטאויות בעייתיות, לרבות שימוש במונחים הקשורים לשואה ותמיכה באידאולוגיות קיצוניות.
כמה מרוויחה אוקראינה מתיירי אומן?
מספר העולים לרגל (2024–2025)
מדי שנה מגיעים לאומן לחגיגות ראש השנה עשרות אלפי חסידים – בדרך כלל בין 30,000 ל-40,000 איש. הזרימה נמשכת למרות המלחמה, היעדר קווי תעופה ישירים ומגבלות לוגיסטיות משמעותיות.
הכנסות מתיירות וממסים
בשנת 2025 הבטיח היטל התיירות באוקראינה הכנסות שיא לקופות הקהילות המקומיות – למעלה מ-142 מיליון הריבנה במהלך ששת החודשים הראשונים של השנה. בהשלכה לכלל השנה, ההכנסות המצטברות מתיירות מוערכות בטווח של 280-300 מיליון הריבנה. מדובר בהכנסות ורק מהעלייה לרגל החסידית.
התרומה הישירה של העולים לרגל
נתונים מדויקים יותר על תרומת העולים לרגל החסידים ניתנים למעקב ברמת העיר אומן. בשנים מסוימות העלייה לרגל הבטיחה לתקציב מיליוני הריבנה. כך, בשנת 2019 העבירו העולים לרגל כ-7 מיליון הריבנה לתקציב העירוני וכ-5.36 מיליון הריבנה לתקציב המדינה – בסך הכול כ-12.1 מיליון הריבנה אך ורק בצורה של מסים ותשלומים חובה.
בשנת 2025 היטל התיירות באומן, המוגבל למס על לינה במלונות, מהעולים לרגל מוערך בכ-20 מיליון הריבנה.
הערכת הוצאות העולים לרגל
על פי הערכות משוערות, כל עולה רגל מוציא באומן לא פחות מ-1,500 דולר ארה"ב לשבוע על לינה, מזון, תחבורה ורכישות. עם עשרות אלפי עולי רגל, ההוצאות המצטברות מסתכמות במאות מיליוני דולרים, שמסתובבים ישירות בכלכלת אוקראינה.
אפקט נוסף: תעופה ולוגיסטיקה
עד 2022 חברות התעופה האוקראיניות הרוויחו מהעלייה לרגל החסידית עד מיליון דולר בעונה בתקופה אוגוסט-אוקטובר, הקשורה לחגי הדת ראש השנה וסוכות, מעבר להכנסות מטיסות סדירות. לאחר סגירת המרחב האווירי מושקעים סכומים דומים במסלולים אלטרנטיביים דרך מדינות שלישיות, כולל טיסות שכר והובלות יבשתיות.
יש לקחת בחשבון שאומן היא רק חלק מהתמונה הכוללת. עד 2022 עולי רגל ותיירים ביקרו באופן פעיל גם בקייב ובאודסה, מה שהגביר באופן נוסף את האפקט הכלכלי.
העלייה לרגל החסידית מביאה מדי שנה לאוקראינה ולקהילות האזוריות מאות מיליוני הריבנה של הכנסות ישירות ועקיפות דרך היטלי תיירות, מסים, לינה, מזון, תחבורה ומסחר. ברמה הארצית הסכום המדויק אינו מפורסם רשמית, אולם הערכות מקומיות מתעדות תרומה כלכלית יציבה ומשמעותית.
פליטי אוקראינה: עלות שנתית של מיליארדים
מאז פרוץ המלחמה באוקראינה בשנת 2022 נכנסו לישראל, על פי הערכות רשמיות ולא רשמיות, כ-100-120 אלף אזרחים אוקראינים.
מתוך מספר זה:
כ-25-30 אלף קיבלו מעמד של עולים.
כ-30-40 אלף קיבלו אשרות שהייה זמניות מטעמים הומניטריים.
היתר עזבו את ישראל במהלך הזמן או שוהים בה בסטטוס שאינו מוסדר.
נכון לשנים 2024-2025, ההערכה המקובלת היא כי כ-35-45 אלף אזרחים אוקראינים שוהים בישראל בפועל ללא אזרחות.
העלות התקציבית הישירה – בהערכה שנתית זהירה – כוללת בעיקר סיוע בדיור ומענקים, הוצאות בריאות (קופות חולים וטיפולי חירום), חינוך ילדים, רווחה, סיוע עירוני, אכיפה והליכי הסדרה. הערכות מקצועיות מדברות על עלות ציבורית ממוצעת של כ-50 אלף ש"ח לשנה לאדם.
בתרחיש רחב, המביא בחשבון כ-100 אלף שוהים לאורך זמן, מדובר בהוצאה מצטברת בהיקף של מיליארדי שקלים בשנה, בסדר גודל של כ-6 מיליארד ש"ח.
כאשר מוסיפים לכך גם עלויות עקיפות – עומס על מערכת הבריאות והחינוך, לחץ על שוק הדיור והדיור הציבורי, הוצאות אכיפה ומערכת המשפט, פשיעה שולית ותשתיות עירוניות – הנטל הכלכלי בפועל עשוי להיות גבוה אף יותר.
סיכום קצר: בהערכה זהירה, שהיית פליטי אוקראינה בישראל מגלמת עלות תקציבית שנתית של כ-7 מיליארד ש"ח.
במקביל לאירוע ההצתה, הקהילה היהודית ברובע אובלון שבקייב דיווחה על תקרית אנטישמית נוספת שהתרחשה במהלך סוף השבוע. לפי הדיווח, גבר יהודי שחבש כיפה הותקף בגז מדמיע מחוץ לבית הכנסת. כאשר אחד המתפללים יצא מהמבנה, ריססו אותו התוקפים בגז מדמיע ונמלטו מהמקום. כתוצאה מהתקיפה נגרמו לקורבן כוויות חמורות בעיניו ובעורו. חברי הקהילה הדגישו כי לא מדובר באירוע אקראי. לדבריהם, אותה קבוצת צעירים נצפתה כבר ביום שישי סמוך לבית הכנסת, כשהיא צועקת סיסמאות אנטישמיות, לועגת למתפללים ומטרידה אותם. בהודעת הקהילה נמסר: "זהו מעשה אנטישמי מכוון, אכזרי ומתוכנן מראש". עוד צוין כי יום קודם לכן נראתה קבוצת צעירים בסביבת בית הכנסת כשהיא מקניטה מתפללים וקוראת קריאות אנטישמיות לעבר רב הקהילה.
באירוע קודם בחודש אוקטובר בקייב, תקפה קבוצת צעירים בעלי סמלים נאציים יהודי סמוך לבית כנסת. התוקפים ניגשו אל מבנה בית הכנסת, צעקו סיסמאות אנטישמיות והפגינו במועל יד. כאשר יצא אליהם נציג של הקהילה היהודית מן בית הכנסת, הם ריססו לעברו גז מדמיע ממכלים.
נכון ל-10 בדצמבר 2025, בבית העלמין היהודי בצ'רנוביץ, בין מצבות אבן עתיקות וברוח שנשאה עמה ניחוח של חורף מתון, התרחש אירוע שקשה לתאר במילים. כאן נטמנו שרידים חרוכים של ספרי קודש, שנשרפו במהלך הצתת בית הכנסת הסדגוראי. קטעי הספרים, מעוותים מחום האש, מושחרים, שבירים במקומות מסוימים כעלים יבשים, הונחו בבד שהוכן במיוחד לקבורה. טרם הקבורה נאמרה תפילה. לא רק מילות טקס מסורתיות, אלא בקשת סליחה. הקהילה היהודית ביקשה מחילה על שלא הצליחה להגן על הקדוש.
לטקס הגיע ג'וזף פרידמן, מצאצאי האדמו"ר מסדגורא, שושלת אשר בעבר מילאה את המקומות הללו חיים, תקווה וניגון רוחני. עמו הגיעה גם משלחת מישראל. בעיניהם ניכרה הכאב על חילול הקודש. פרידמן נשא את תפילת הקדיש על המילה השרופה. לאחר הטקס אמרו בני הקהילה כי הקבורה הזו איננה סיום, אלא תחילתו של שיקום.
על רקע שריפת בתי הכנסת והעלייה המדאיגה באירועי האנטישמיות באוקראינה, מקודמת פנייה מסודרת לחברי הכנסת. ראשית, לבחון החזרת פליטים אוקראינים לארצם, כדי שיוכלו לקחת חלק בהגנה על אדמתם. שנית, לחדש פנייה רשמית לממשלת אוקראינה להעברת קבר רבי נחמן מאומן לישראל, לירושלים, וכן להעברת ספרי קודש מאוקראינה – מהלך שימנע את הסיכון הביטחוני הכרוך בנסיעת יהודים לאוקראינה. כבר בשנות התשעים הוגשה פנייה דומה להעברת קברו של רבי נחמן, אך אוקראינה סירבה. הסיבה הייתה ברורה אז, וברורה גם כיום: היהודים נתפסים כמקור הכנסה, גם כאשר שוררת כלפיהם עוינות.
במשרד הפנים מצטברות אלפי פניות של יהודי אוקראינה המבקשים לעלות לישראל. הזכאות קיימת, אך זמני ההמתנה ארוכים ומעכבים. יש לפעול לקיצור משמעותי של התורים ולהאצת ההליכים. עבור יהודים רבים, אוקראינה של היום אינה עוד מקום בטוח.
צילומים: שימוש בהתאם לסעיף 27א׳ לחוק זכויות יוצרים
