מערכת מעקב
כאשר ילד נפצע ומתברר שקיימת אפשרות לקבל פיצוי מכוח ביטוח תאונות תלמידים, אחת השאלות הראשונות שעולות היא האם בכלל צריך עורך דין, ואם כן – כיצד בוחרים את עורך הדין המתאים. למרות שכל עורכי הדין העוסקים בתחום מגיעים מעולמות הביטוח והנזיקין, לא כולם מנהלים את התביעות באותה הדרך. ההבדלים בין הגישות המקצועיות עשויים להשפיע על אופן ניהול ההליך, על בחינת מקורות הפיצוי האפשריים ולעיתים גם על היקף הפיצוי שניתן לקבל.
לפני שנעמוד על ההבדלים בין הגישות המקצועיות, חשוב להבין בקצרה במה מדובר. ביטוח תאונות תלמידים הוא ביטוח חובה החל על מרבית תלמידי ישראל, מגיל הגן ועד לסיום הלימודים. הביטוח מעניק כיסוי במקרים רבים של פציעות ותאונות, גם מחוץ לשעות הלימודים, בסופי שבוע ובחופשות, למעט חריגים מסוימים כגון תאונות דרכים, תאונות עבודה ומקרים נוספים הקבועים בדין.
• באדיבות פורטל הזכויות מה שמגיע
אילו גישות קיימות בטיפול בתביעות תאונות תלמידים?
עורכי הדין המטפלים בתביעות תאונות תלמידים מגיעים מתחום הביטוח והנזיקין, אולם בפועל ניתן לזהות מספר גישות מקצועיות לניהול התיקים. ישנם משרדים המתמקדים בעיקר בהוכחת הנזק הרפואי ובניהול התביעה מול חברת הביטוח. אחרים בוחנים כבר בתחילת הדרך האם קיימות גם עילות להגשת תביעת נזיקין נגד גורם נוסף, וישנם משרדים שבחרו, כחלק ממדיניותם, לייצג נפגעים בלבד. להלן מספר דוגמאות לגישות העבודה המקובלות בתחום.
בסקירת המשרדים שלהלן נכללו עורכי דין ומשרדים העוסקים באופן שוטף בתחום נזקי הגוף והביטוח, ואשר פעילותם כוללת גם טיפול בתביעות תאונות תלמידים. חלקם מתמקדים במימוש זכויות רפואיות, אחרים משלבים גם תביעות נזיקין, וישנם משרדים שבחרו לייצג נפגעים בלבד.
משרדים המתמקדים בהוכחת הנזק הרפואי
ישנם עורכי דין הרואים בתביעת תאונות תלמידים בראש ובראשונה הליך ביטוחי של מימוש זכויות רפואיות. במקרים אלו הדגש הוא על איסוף המסמכים הרפואיים והוכחת הנזק שנגרם לתלמיד.
גישת עבודה זו מאפיינת בין היתר את עבודתה של עו"ד לינוי אולניק, מייסדת משרד בוטיק העוסק בתחום מימוש זכויות רפואיות. המשרד נכלל בדירוגי BdiCode בתחום, ומטפל בין היתר בתביעות תלמידים שנפגעו במהלך הלימודים, בטיולים שנתיים ואף במהלך קטטות.
משרדים המתמקדים בשילוב בין תביעת ביטוח לבין תביעות נזיקין
במקרים מסוימים, לא די בתביעת ביטוח תאונות תלמידים בלבד. כאשר קיים חשד לרשלנות של גורם כלשהו, עשויה להתעורר אפשרות להגשת תביעת נזיקין במקביל. עורכי הדין הפועלים בגישה זו בוחנים את התמונה המלאה ומנסים לאתר את כלל מקורות הפיצוי האפשריים.
כך למשל פועל עו"ד מיכאל שטרית, מייסד משרד העוסק בתחום הנזיקין, הביטוח ונזקי הגוף. במסגרת הטיפול בתביעות תאונות תלמידים, המשרד בוחן לא רק את הזכאות לפיצוי מכוח פוליסת ביטוח התלמידים, אלא גם האם קיימות נסיבות המצדיקות הגשת תביעת נזיקין נגד גורם נוסף. גישה זו מבוססת על בחינת מכלול נסיבות המקרה ועל ניסיון באיתור מקורות פיצוי אפשריים, כאשר הדבר רלוונטי.
כך גם ניתן למצוא אצל עו"ד גיל קראוס, חבר בוועדת ביטוח לאומי בלשכת עורכי הדין שמזה שנים רבות מייצג חולים ונפגעים בתביעות נגד גורמים שונים ומשלב תביעות נזיקין, תביעות למימוש זכויות מול המוסד לביטוח לאומי ותביעות לפי פוליסות ביטוח, לרבות פוליסת ביטוח תלמידים.
כך פועל גם משרדו של עו"ד איתמר קורן, המתמקד בייצוג נפגעים בתביעות נזקי גוף. גישת המשרד מבוססת על בחינת כלל מקורות הפיצוי כבר בתחילת הטיפול בתיק, לרבות מיצוי הזכויות מכוח פוליסת ביטוח התלמידים ובחינת אפשרות להגשת תביעות נזיקין נוספות, כאשר נסיבות המקרה מצדיקות זאת.
משרדים המייצגים נפגעים בלבד
ישנם גם משרדים שבחרו להתמקד בייצוג נפגעים בלבד, והם אינם מייצגים את חברות הביטוח. לטענתם, מדיניות זו מאפשרת להם להעניק ללקוחות ליווי ממוקד יותר והיכרות עמוקה עם האתגרים העומדים בפני נפגעים ובני משפחותיהם.
גישה זו מאפיינת בין היתר את משרדו של עו"ד נתנאל בירן, מייסד משרד בוטיק העוסק בדיני נזיקין ומייצג נפגעים בלבד, כחלק ממדיניות מקצועית שאימץ לאורך השנים.
איך תדעו באיזה עורך דין לבחור?
למרות ההבדלים בין עורכי הדין והמשרדים, הצלחת התביעה אינה תלויה רק בגישת העבודה אלא בעיקר בנסיבות המקרה ובאופן ניהולו.
לכן, לפני שבוחרים עורך דין, כדאי לבחון האם הוא מטפל באופן שוטף בתביעות תאונות תלמידים, כיצד הוא מעריך את היקף הנזק, האם הוא בוחן גם אפשרויות לפיצוי מעבר לפוליסת ביטוח התלמידים, והאם גישת העבודה שלו מתאימה לנסיבות הספציפיות של המקרה.
*הכתבה נועדה להציג לקוראים גישות מקצועיות שונות הנהוגות בתחום תביעות תאונות תלמידים. עורכי הדין המוזכרים בה נבחרו לאחר סקירת משרדים הפעילים בתחום, על בסיס מידע פומבי, ניסיון מקצועי, פעילות משפטית ומאפייני עבודתם כפי שעלו מפרסומיהם.
תיאור הגישות המקצועיות אינו מבוסס על ראיונות אישיים עם עורכי הדין, ואינו מתיימר למצות את מלוא תחומי פעילותו או שיטות עבודתו של מי מהמשרדים. משרדים שונים עשויים לשלב בפועל בין מספר גישות מקצועיות, בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה. אין לראות בכתבה קביעה בדבר עדיפותו של משרד כזה או אחר.
צילום: פלג אלקלעי
