דים אמור
ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, פרסם ביום 3 בספטמבר ברשת X דברים חריפים נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בכל הנוגע לאחריותו לאסון 7 באוקטובר. לפיד טען כי נתניהו פועל בעקשנות כדי לסכל את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, משום שהוא יודע היטב כי הוא "האחראי הראשי לאסון".
בפרסומו פירט לפיד, לטענתו, את הגורמים שהובילו לטבח: "מזוודות הכסף שהוא יזם, מדיניות חיזוק החמאס שהוא המציא, ומעל לכל – ההתעלמות והאדישות שלו מול כל אזהרות המודיעין בשבועות שקדמו לטבח". ואולם, גם לפיד עצמו נקט במדיניות דומה כלפי חמאס בתקופת כהונתו כראש הממשלה ה־14. כמי שכיהן כראש ממשלה וכיו"ר מפלגת "יש עתיד", הוא נושא אף הוא באחריות לאירועי אוקטובר. האומנם לפיד סובל מקוצר זיכרון?
יודגש, כי בתקופת כהונתו לא חל שינוי מהותי במדיניות כלפי חמאס: לא נחקקו חוקים חדשים, ולא אושרו עשרות הצעות החוק שהונחו על שולחן הכנסת בעניין זה. המציאות מלמדת כי המדיניות הקיימת כלפי הארגון נמשכה כמות שהיא גם תחת הנהגתו.
האסון של 7 באוקטובר לא התרחש בין יום לילה. מדובר בפצצה שחמאס ארגן במשך חמש עד שבע השנים האחרונות, תקופה בה כל חברי הכנסת הבכירים שימשו בתפקידים שונים – פעם כחלק מהקואליציה ופעם כחלק מהאופוזיציה. אולם בכל התקופות הללו, לא חל שינוי משמעותי בגישה כלפי חמאס.
העובדה שלפיד מעלה כעת טענות קשות כלפי ראש הממשלה מעוררת שאלות לגבי חשבון הנפש שעליו לערוך. גם הוא חייב לקחת אחריות על חלקו באירועים שהובילו לאסון. הביקורת מצביעה על כך שלפיד צריך לבחון את מעשיו ומחדליו לפני שהוא מטיל אשמות על אחרים.
כאשר ועדת החקירה הממלכתית תוקם, עליה לבדוק את שורש האסון ואת ההתחלות שהובילו אליו. חקירה מעמיקה של השורש תגלה כי האחריות מוטלת על מספר דמויות מרכזיות במערכת הפוליטית הישראלית. לא רק נתניהו, אלא גם לפיד, נפתלי בנט ואביגדור ליברמן – כולם נושאים באחריות באופן כזה או אחר.
המציאות הפוליטית המורכבת בישראל, בה מנהיגים עוברים בין תפקידי ממשלה ואופוזיציה, יצרה מצב בו אף אחד לא לקח אחריות מלאה על המדיניות כלפי חמאס. כל אחד מהמנהיגים הללו היה שותף, במידה כזו או אחרת, למדיניות שהובילה לאירועי אוקטובר.
הדרישה לועדת חקירה ממלכתית היא לגיטימית וחשובה, אולם עליה להיות מקיפה ולבחון את מעורבותם של כל הגורמים הרלוונטיים. רק חקירה כזו תוכל לחשוף את האמת המלאה ולקבוע מי נושא באחריות האמיתית לאסון.
האשמות הדדיות בין מנהיגי המערכת הפוליטית אינן יכולות להחליף חקירה מקצועית ויסודית. הציבור הישראלי זכאי לדעת את האמת על האירועים שהובילו לטבח, ולראות שכל האחראים, ללא יוצא מן הכלל, יישאו בתוצאות מעשיהם ומחדליהם.
צילום: מתוך אתר הכנסת, כנסת ישראל
