דים אמור
בנק ישראל פרסם היום ממצאים מפתיעים המראים כי הצעירים בישראל מפגינים רמת אוריינות פיננסית גבוהה משמעותית מזו של המבוגרים, תופעה הסותרת את המגמה העולמית בה המבוגרים מובילים. ניתוח חדש שערכו חוקרי הבנק מגלה פערים דרמטיים בין קבוצות אוכלוסייה שונות בישראל, כאשר החברה הערבית נותרת מאחור בצורה ניכרת אף לאחר פיקוח על גורמים סוציו-דמוגרפיים.
המחקר, שנערך על ידי ספי בכר, ד"ר מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא, מתבסס על מתודולוגיית ה-OECD המעודכנת מ-2023 ועל פרק מיוחד בסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הניתוח משקלל שלושה רכיבים מרכזיים: ידע פיננסי במשקל 35 אחוזים, התנהגות פיננסית במשקל 45 אחוזים וגישה פיננסית במשקל 20 אחוזים, ומהם מורכב מדד כולל בסקלה של 0 עד 100 נקודות.
המדד הכללי של האוריינות הפיננסית בישראל עומד על 64 נקודות, רמה הדומה לממוצע מדינות ה-OECD. אולם, כשבוחנים את התמונה המפורטת, נחשפים פערים חריפים בין מגזרים שונים באוכלוסייה הישראלית. יהודים שאינם חרדים זכו לציון ממוצע של 67 נקודות מתוך 100 אפשריות, חרדים הגיעו ל-62 נקודות, ואילו האוכלוסייה הערבית נותרה מאחור עם 54 נקודות בלבד. פערים אלו נותרים משמעותיים גם לאחר שנלקחו בחשבון מאפיינים סוציו-אקונומיים שונים, מה שעשוי להעיד על קיומם של חסמים ייחודיים בחברה הערבית.
הפערים המגדריים, הגיליים והחברתיים בישראל מתגלים כגדולים משמעותית בהשוואה לממוצע ב-16 מדינות ה-OECD שנבדקו. הפער בין גברים לנשים עומד על 6 נקודות, כמעט כפול מהפער הממוצע של 3 נקודות במדינות ה-OECD. אך הממצא המפתיע ביותר נוגע להפרש הבין-גילי: בעוד שבעולם המבוגרים מובילים את הצעירים בשתי נקודות, בישראל המצב הפוך לחלוטין והצעירים מובילים את המבוגרים בשש נקודות. רמת האוריינות של בני פחות מ-30 בישראל אף גבוהה מהרמה הממוצעת של בני גילם במדינות המפותחות, תופעה המעידה על שינוי דורי חד בדפוסי הידע הפיננסי.
הפערים הכלכליים-חברתיים מצביעים על בעיה עמוקה נוספת: המרחק בין בעלי הכנסה גבוהה לבעלי הכנסה נמוכה מגיע עד 19 נקודות, כמעט פי שניים מהממוצע הבינלאומי. הממצאים מצביעים גם על קשר מובהק בין שליטה טובה בשפה העברית לבין רמות גבוהות יותר של אוריינות פיננסית, גורם שמסביר חלק מהפערים בין מגזרים אך לא את כולם.
אוריינות פיננסית, כפי שמוגדרת במחקר, היא היכולת להבין נושאים פיננסיים, להתנהל נכון מבחינה כלכלית ולהחזיק בגישה המאפשרת קבלת החלטות נבונות, חיסכון יעיל והתמודדות עם זעזועים כלכליים. רמת האוריינות נמדדת בשלושה ממדים: הידע הפיננסי בוחן את ההבנה של מושגים כלכליים בסיסיים, ההתנהגות הפיננסית בוחנת דפוסי פעולה כמו תכנון תקציבי ותשלום חשבונות בזמן, והגישה הפיננסית מתייחסת לערכים ולעמדות כלפי חיסכון וניהול כספי.
החוקרים ניתחו גם קשרים בין אוריינות פיננסית לבין חוסן כלכלי והכלה פיננסית. החוסן הכלכלי נמדד באמצעות דיווח סובייקטיבי הבוחן את היכולת להתמודד עם זעזועים כלכליים כמו הוצאה חד פעמית גדולה או פיטורים מהעבודה. ההכלה הפיננסית בוחנת את ההיכרות והשימוש של האוכלוסייה במוצרים פיננסיים שונים. הניתוח חושף קשר חיובי מובהק בין רמת האוריינות הפיננסית לבין החוסן הכלכלי, כפי שהוא מוערך על ידי המשיבים עצמם, וצרכנות פיננסית מושכלת הכוללת השוואת מוצרים והתייעצות עם מומחים.
המשמעות המעשית היא שאנשים בעלי אוריינות פיננסית גבוהה נהנים מנגישות רחבה יותר לשירותים פיננסיים, מדווחים על יכולת טובה יותר להתמודד עם אתגרים כלכליים פתאומיים, ונוטים יותר לבחון אלטרנטיבות ולהיוועץ לפני קבלת החלטות פיננסיות משמעותיות. הקשר הזה נותר משמעותי גם לאחר פיקוח על מאפיינים סוציו-דמוגרפיים, מה שמחזק את הטענה שאוריינות פיננסית בפני עצמה מהווה נכס חשוב להתמודדות כלכלית.
ממצאי המחקר מעלים שאלה מסקרנת: מדוע הצעירים בישראל, בניגוד למגמה העולמית, מובילים את המבוגרים באוריינות פיננסית? התופעה עשויה להיות קשורה לשינויים במערכת החינוך, לחשיפה מוגברת למידע פיננסי באמצעות הרשתות החברתיות ופלטפורמות דיגיטליות, או אולי למציאות כלכלית שמאלצת את הדור הצעיר להתמודד עם אתגרים פיננסיים מורכבים כבר בשלב מוקדם יותר בחייהם.
על רקע ממצאים אלו, חוקרי בנק ישראל מדגישים את החשיבות בהמשך פיתוח והטמעה של תוכניות חינוך פיננסי מותאמות מבחינה תרבותית ולשונית. הדגש המיוחד ניתן לצורך בפיתוח תוכניות כאלו בחברה הערבית, שם הפערים הם הגדולים ביותר והם נותרים משמעותיים גם לאחר שנלקחים בחשבון גורמים סוציו אקונומיים אחרים. המחקר מצביע על כך שייתכן שקיימים חסמים ייחודיים המונעים מהאוכלוסייה הערבית להשיג רמות אוריינות פיננסית דומות לאלו של האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית.
החוקרים ממליצים גם על הקמת תשתית מדידה סדורה ורב-שנתית שתאפשר מעקב מתמשך אחר מגמות ושינויים ברמות האוריינות הפיננסית לאורך זמן. תשתית כזו תאפשר לבחון האם מדיניות והתערבויות שונות אכן מצליחות לצמצם את הפערים, ותסייע לבסס מדיניות ארוכת טווח הנשענת על נתונים אמפיריים ומעקב שיטתי.
צעדים אלו, כך נטען במחקר, יסייעו לצמצום הפערים ולחיזוק החוסן הכלכלי של כלל האוכלוסייה. בעידן של אי-ודאות כלכלית וזעזועים פיננסיים תכופים, אוריינות פיננסית גבוהה אינה רק כלי אישי להצלחה כלכלית, אלא גם נכס לאומי שתורם ליציבות הכלכלית של החברה כולה. הפערים הגדולים שנמצאו במחקר הזה מצביעים על כך שעדיין יש דרך ארוכה לעבור עד שכל אזרחי ישראל יוכלו ליהנות מהכלים הדרושים לניהול פיננסי נכון והתמודדות יעילה עם אתגרים כלכליים.
