דים אמור
צוות מערכת "מעקב" יצא לסיור שטח מקיף בעיר עפולה ונכנס ל-42 בתי עסק שונים. המציאות שנחשפה בפנינו מפחידה ומטלטלת: בעלי העסקים פועלים תחת אימה מתמדת. אף גורם אינו מוכן להתראיין בגילוי פנים, והסכמתם לשתף במידע ניתנה אך ורק תחת ההבטחה החד משמעית כי יישמרו כמקורות חסויים.
מהסיבה הזו בדיוק המציאות בשטח מעוררת חרדה: כל 42 בתי העסק שנסקרו משלמים דמי חסות (פרוטקשן) לגורמים עברייניים, המגיעים לפי הטענות מהכפרים הסובבים את עפולה. גובה הנתח שנלקח מהם נע בין 10% ל-20%, בהתאם לסוג העסק. בעוד שבעלי העסקים נאלצים לחתוך במרווחי הרווח ולהעניק הנחות בשל התחרות הקשה, ובעודם נושאים בנטל מיסים מלא, ארנונה עסקית, מע"מ, מס הכנסה, ביטוח לאומי, הפרשות פנסיוניות לעובדים ושכר דירה – נכפית עליהם תוספת תשלום של עד 20% לעבריינים (כך מסרו לנו בעלי עסקים שרואיינו על ידינו ושימשו כמקורות)
כשנשאלו בעלי העסקים מדוע אינם פונים למשטרה בגין סחיטה באיומים, ההפחדה וקבלת דבר במרמה, הם הגיבו בצחוק מר. חלקם הגישו תלונות בעבר, ובתגובה סבלו מניקוב גלגלי רכביהם ואף מתקיפות פיזיות. המרואיינים חוששים חרדה עמוקה לשלום משפחותיהם. כתוצאה מכך, ישנם עסקים שנסגרים כליל, בעליהם מעדיפים להעתק את פעילותם לתל אביב ולהתרחק מעפולה. בסופו של דבר, מדובר בעסקים שמשלמים מיסים ומספקים מקומות עבודה, מענה שהמדינה בעפולה אינה מסוגלת לספק בעצמה.
כמובן, בעפולה פועלים הרבה מעבר ל-42 בתי עסק, ולא כולם משלמים דמי חסות. בביקור שערכנו בקניון עפולה נמצא כי רשתות גדולות, כדוגמת סופר פארם וצומת ספרים, אינן משלמות פרוטקשן, אך עסקים פרטיים הפועלים בקניון כן נאלצים לשלם.
העובדות הללו מעלות שאלה נוקבת לגבי המשטרה: אם מערכת עיתונאית מסוגלת להגיע למידע זה, גם המודיעין המשטרתי יודע או מסוגל לדעת זאת. המשטרה מחויבת לספק ביטחון אישי ולשמור על אמון הציבור, אך אמון וביטחון אצל המרואיינים לא היו בשמיים. מקורות בשטח ציינו כי בעלי עסקים נרתעים מלהגיש תלונה, מתוך טענה כי כ-20 דקות בלבד לאחר ההגשה הם מוצאים את עצמם בסכנה ומקבלים איומים לכאורה.
לשאלה מדוע זה קורה אין תשובה ברורה. ישנם אזרחים ועסקים שחושבים אחרת וסומכים על המשטרה – אך בינינו, תושבי עפולה יודעים את התשובה בעצמם. ניסיוננו במערכת "מעקב" מראה כי תלונות שנפתחו על ידינו בתחנת עפולה בגין עבירות שונות, כולל איומים והתחזות לשוטר, נסגרו תוך זמן קצר ללא התקדמות, מעצרים או כתבי אישום. עם זאת, התושבים אינם מקשה אחת, ובביקור האחרון פגשנו גם אזרחים שעדיין בוחרים להתלונן.
כבר אין טעם לשאול איפה השר לבטחון לאומי איתמר בן גביר בעפולה ומדוע לאנשים אין ביטחון. מעבר לכך, התושבים אינם מקבלים תמיכה מעיריית עפולה. ואולם, אם כל בעלי העסקים יחליטו ביום אחד להפסיק לשלם את דמי החסות, התופעה תיפסק – שהרי העולם התחתון לא יוכל לנהל מערכה מול כל העסקים בעיר יחד. בנוסף, אם העסקים יסגרו ויעברו לתל אביב או לחיפה, שם אחוזי הפרוטקשן נמוכים יותר, וקופת העירייה תפסיק לקבל מיסים – אולי אז המדינה תתעורר. אנו קוראים לציבור לא לשתוק, להמשיך לפנות למשטרה ולא לאבד את האמון.
הכסף בורח לעבריינים: למעשה, הכתבה שלנו אינה היחידה העוסקת בתופעת הפרוטקשן בעפולה. לאורך השנים פורסמו כתבות, תחקירים ודיווחים רבים, שרובם מתמקדים דווקא בעיר אחת המונה כ-68.4 אלף תושבים בלבד. היקף הפרסומים יוצר לעיתים תחושה שמדובר בתופעה ארצית רחבת ממדים, אך בפועל חלק ניכר מהמידע העיתונאי מתייחס לעפולה ולמציאות עמה מתמודדים בעלי העסקים בעיר.
כדאי לעצור לרגע ולחשוב על המציאות האפשרית: אילו אותם כספים, המוערכים לעיתים בכ-10%-20% מהכנסותיהם של בעלי עסקים ונגבים לכאורה כדמי פרוטקשן בלתי חוקיים, היו מושקעים בפיתוח העסק, בהעסקת עובדים נוספים, בהרחבת הפעילות ובהשקעות כלכליות, ייתכן שעפולה הייתה נהנית מצמיחה משמעותית והופכת לעיר משגשגת ופורחת אף יותר. אלא שבמציאות הנוכחית, כך לפי עדויות של בעלי עסקים ופרסומים רבים בנושא, מי שנהנים מהכסף הם לכאורה גורמים עברייניים, בעוד שבעלי העסקים ממשיכים לשאת בנטל ולהתמודד עם קשיים כלכליים ואי־ודאות.
תגובת משטרת ישראל: משטרת ישראל בחרה שלא למסור מענה לפניות מערכת "מעקב" מזה זמן מה, ולכן לא נמסרה תגובה מטעמה (מצטערים שאנו כותבים את האמת, גם אם לא כולם מתחברים אליה). הדברים אינם מופנים כלפי כלל הארגון, ישנם המון שוטרים טובים, ולנו כמערכת עדיין שמור אמון במשטרת ישראל.
