דים אמור
החלטות האוסטרליה, בריטניה וקנדה להכיר במדינה פלסטינית זוכות להתנגדות נחרצת מכל הקשת הפוליטית בישראל. מנהיגים מהימין והשמאל מגנים בחריפות את הצעדים הבינלאומיים ומדגישים את כוחה העצמאי של ישראל.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיב בתקיפות לחלטות המדינות והכריז כי "נגמרו הימים שבריטניה ומדינות אחרות יקבעו את עתידנו, המנדט נגמר והתשובה היחידה לצעד האנטי ישראלי היא ריבונות על חבלי המולדת של העם היהודי ביהודה ושומרון והורדת רעיון האיוולת של המדינה הפלשתינית מסדר היום לתמיד." סמוטריץ' פנה לראש הממשלה ואמר: "אדוני ראש הממשלה, זו העת וזה בידיים שלך".
גם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט הצטרף למקהלת הגינויים וכינה את החלטת בריטניה להכיר במדינת פלסטין "צינית, מזיקה וריקה מתוכן." בנט דחה בתוקף את הטענה כי פעולות ישראל ברצועת עזה הן שגרמו למדינות נוספות לקבל החלטה דומה.
מהשמאל הפוליטי הגיעה תגובה חריפה לא פחות. חברת הכנסת מרב מיכאלי, יושבת ראש מפלגת העבודה לשעבר, פרסמה ברשת החברתית X: "מעבר לכל דבר אחר, רצף ההכרות במדינה פלסטינית לוקח את כל תשומת לב מהחטופים. כל ראשי המדינה האלה שמכירים במדינה פלסטינית יודעים שזה לא יקים מדינה פלסטינית. זאת פשוט הדרך היחידה שלהם לקרוא קריאת חירום – די למלחמה הארורה הזאת, די להתנהלות המשיחית החד צדדית, די להפוך פוטנציאל לשלום ושגשוג למוות והרס, חוסר יציבות וחוסר ביטחון".
מיכאלי המשיכה וטענה כי זוהי "דרכם המנומסת של ראשי מדינות שכן מתנהגים לפי מה שמקובל, להגיד – ישראל מנוהלת על ידי עבריינים כושלים שפועלים לפי גחמות פוליטיות קצרות טווח והרסניות לעתיד המדינה והאזור".
יושב ראש מפלגת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, הצטרף לגינויים וכינה את ההחלטות "הצביעות בהתגלמותה ופרס לטרור." ליברמן ייחס את ההחלטות ל"עוד כישלון נוראי של ממשלת ה-7 באוקטובר".
ראש הממשלה בנימין נתניהו השמיע מסר ברור כלפי מנהיגי המדינות המכירות במדינה פלסטינית: "יש לי מסר ברור לאותם מנהיגים שמכירים במדינה פלסטינית לאחר הטבח הנורא ב-7 באוקטובר: אתם מעניקים פרס עצום לטרור".
הביקורת הישראלית משקפת עמדה רחבה החוצה קווים פוליטיים וממחישה את התפיסה כי ישראל חזקה מספיק כדי לעמוד בפני לחצים בינלאומיים. גישה זו מבוססת על התפיסה כי מאז הקמת המדינה ב-1948, ישראל התחייבה להגן על יהודי העולם והיהדות, בניגוד למצב שהיה קיים בשנות הארבעים של המאה הקודמת.
האירועים הנוכחיים מעלים שאלות מהותיות לגבי היכולת של מדינות זרות להשפיע על מדיניות ישראל ולגבי העצמאות הישראלית במול קהילה בינלאומית שמנסה להכתיב לה את דרכה. מנהיגים ישראליים מדגישים כי המדינה יכולה לשרוד ולהתקיים גם ללא תמיכה בריטית או אוסטרלית, וכי היא אינה זקוקה להשתתפות בארגונים בינלאומיים כמו אופיפ"א, האולימפיאדה או האירוויזיון כדי לשמר את עצמאותה ולהגן על גבולותיה.
הממשלה הישראלית מדגישה את התחייבותה לדאוג ליהודי העולם ולאזרחי מדינת ישראל, ורואה בהחלטות ההכרה במדינה פלסטינית צעד שמתגמל טרור ופוגע באפשרויות להשגת שלום אמיתי. הקונצנזוס הרחב הזה מימין ומשמאל מהווה תופעה נדירה במפה הפוליטית הישראלית הקטובה והמשקף את חומרת המצב כפי שהוא נתפס על ידי המעמד הפוליטי.
הביקורת הנוקבת מכל חלקי הקשת הפוליטית מדגישה את הרגש שמדינות המערב נוהגות בסטנדרט כפול כלפי ישראל ומנסות להחליש אותה דווקא בעת שהיא נאבקת על ביטחונה לאחר הטבח ב-7 באוקטובר. מנהיגים ישראליים רואים בכך ניסיון להחזיר את ישראל למצב של חולשה ותלות, מצב שהיה קיים לפני הקמת המדינה ואפשר השמדות המוניות של יהודים.
צילומים של מרב מיכאלי ונפתלי בנט מאתר הכנסת; צילומים של בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן מרשת X, וכן וידאו של נתניהו מאותה רשת – שימוש לפי סעיף 27א' לחוק
