משבר דיפלומטי חד פרץ השבוע בין ישראל לספרד בעקבות הצהרות של ראש ממשלת ספרד פדרו סאנצ'ס, אותן פירשו גורמים ישראליים כאיום גרעיני מוסווה. שר החוץ הישראלי גדעון סער הטיח האשמות חמורות בסאנצ'ס, בעוד שארגון למאבק באנטישמיות קורא לחקור את ראש הממשלה הספרדי בגין הסתה לרצח עם לכאורה.
המשבר החל כאשר סאנצ'ס השמיע הצהרות במסיבת עיתונאים, בה עסק באימוץ סנקציות נגד ישראל. במהלך ההצהרה אמר סאנצ'ס כי "ספרד, כפי שאתם יודעים, אין לה פצצות גרעין, נושאות מטוסים או עתודות נפט גדולות. לבדה, איננו יכולים לעצור את המתקפה הישראלית. אך אין פירוש הדבר שנחדל לנסות, שכן ישנם מאבקים שכדאי להילחם עליהם, גם אם ניצחונם אינו נתון בידינו בלבד".
התגובה הישראלית לא איחרה להגיע. שר החוץ גדעון סער פרסם הודעה חריפה ברשת החברתית X, בה האשים את ראש ממשלת ספרד בהסתה מסוכנת. "לפני מספר ימים ראש ממשלת ספרד הביע צער על כך שאין לו פצצת אטום 'כדי לעצור את ישראל'", כתב סער. "היום הוא עודד מפגינים לצאת לרחובות. האספסוף הפרו-פלסטיני שמע את מסרי ההסתה ופוצץ את מירוץ האופניים 'לה וואולטה'. כך בוטל אירוע הספורט שתמיד היה מקור גאווה לספרד. סאנשז וממשלתו – בושה לספרד!".
התנועה למאבק באנטישמיות, ארגון בינלאומי הפעיל במאבק נגד שנאת יהודים, הגיבה באופן דרמטי יותר. הארגון פרסם קריאה רשמית לחקור את סאנצ'ס במסגרת אמנות משפטיות בינלאומיות, תוך האשמה בהסתה לרצח עם. מנכ"ל הארגון, סשה רויטמן, הטיח האשמות חמורות בראש הממשלה הספרדי.
"אמירות מבחילות ומסיתות אלו קרעו באכזריות את המסכה מפניו של ראש הממשלה סאנצ'ס, המעמיד פני פועל מתוך מניעים הומניטריים, בעוד שברצונו הכמוס נראה כי הוא חפץ במתקפה צבאית על ישראל, עד כדי שימוש בנשק להשמדה המונית", הצהיר רויטמן. הוא הוסיף כי סאנצ'ס מצטרף בכך "למועדון המביש של מי שייחלו להשתמש בנשק גרעיני נגד ישראל".
רויטמן השווה את דבריו של סאנצ'ס לאמירות קודמות של דמויות אחרות שהטיחו איומים גרעיניים כנגד ישראל. בין אלה הוא ציין את בכיר הרשות הפלסטינית ג'יבריל רג'וב, שהצהיר בעבר כי "לו היו בידינו נשק גרעיני, היינו משתמשים בו", וכן נשיא איראן לשעבר שאמר כי "ישראל היא מדינה של פצצה אחת".
לטענת רויטמן, המדובר "לא פחות מאשר בשאיפה לרצח עם, שתשמח אות קריאה לקיצונים ברחבי האזור, החולמים על חורבנה הסופי של ישראל בכל דרך אפשרית." הוא קרא לסאנצ'ס "להתכחש מיד למילות הרצח הללו, להתנצל ללא סייג ולהתפלל שמילותיו לא יעוררו שפיכות דמים נוספת".
המחלוקת הגיעה לשיאה כאשר רויטמן קרא לגופים המשפטיים הבינלאומיים "לבחון אם יש מקום להאשימו בהסתה לרצח עם" במידה ולא יתנצל סאנצ'ס על דבריו. זוהי האשמה חמורה ברמה הבינלאומית, המצביעה על עומק המשבר הדיפלומטי שנוצר.
המתח בין ישראל לספרד לא החל השבוע. ספרד היא אחת המדינות המובילות באירופה בביקורת על פעולות ישראל, והיא בין הראשונות להכיר במדינה פלסטינית. הממשלה הספרדית תומכת בהטלת סנקציות על ישראל ופועלת ברמה האירופית להגברת הלחץ הבינלאומי על הממשלה הישראלית.
ההצהרות האחרונות של סאנצ'ס נתפסות בישראל כחריגות במיוחד. הפרשנות הישראלית לדבריו מציגה אותם כביטוי לרצון בהשמדת ישראל באמצעים קיצוניים, אף שמבט על ההקשר המלא של ההצהרה עשוי להוביל לפרשנות שונה.
במסיבת העיתונאים, סאנצ'ס הסביר את המגבלות שעומדות בפני ספרד ביכולתה להשפיע על המצב. הוא ציין כי מדינתו חסרה את הכלים הצבאיים והכלכליים הנדרשים להפעלת לחץ יעיל על ישראל, אך הדגיש כי היא תמשיך בניסיונותיה בכל זאת. הפרשנות הישראלית לדברים אלה היא שסאנצ'ס ביטא צער על כך שאין בידי ספרד אמצעים צבאיים קיצוניים יותר.
המחלוקת זוכה לתהודה רחבה בקהילה הבינלאומית, כאשר גורמים שונים מביעים דאגה מהסלמה בשפה הדיפלומטית. הטענות הישראליות בדבר הסתה לרצח עם מעמידות את ההצהרות במקום דרמטי בהקשר של המשפט הבינלאומי.
למעשה, הנושא מקבל ממד נוסף לאור האירועים שתוארו על ידי שר החוץ הישראלי. לטענת סער, הצהרות ראש הממשלה הספרדי הובילו להפגנות ולביטול אירוע ספורט נחשב. מירוץ האופניים "לה וואולטה", אחד מאירועי הספורט המרכזיים בספרד, נתקל כנראה בהפרעות או בוטל כתוצאה מפעילות מפגינים פרו-פלסטיניים, לטענת סער.
בישראל רואים בכך דוגמה לכך שהצהרות פוליטיות קיצוניות עלולות להוביל לאלימות ברחוב ולפגיעה באירועים אזרחיים. הטענה היא שהשפה החריפה של הנהגה פוליטית מעודדת קיצונים לפעולה, גם כאשר זו לא הייתה הכוונה המקורית.
המשבר מעמיד את שתי המדינות במצב מורכב דיפלומטית. ספרד, כחברה באיחוד האירופי ובנאט"ו, מנהלת יחסים מורכבים עם ישראל בכל הנוגע לסוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מצד שני, ישראל נאלצת להתמודד עם ביקורת גוברת מצד בעלות ברית מסורתיות באירופה.
האם הצהרותיו של סאנצ'ס אכן עולות כדי הסתה, כפי שטוענים גורמים בישראל, או שמא מדובר בפרשנות מופרזת לדבריו – סוגיה זו נותרה שנויה במחלוקת. כעת יידרשו הגופים המשפטיים הבינלאומיים, אליהם פנה ארגון CAM, להכריע האם מתקיימת תשתית משפטית לחקירה, או שמא מדובר במחלוקת פוליטית גרידא, הראויה להתברר בערוצים דיפלומטיים.
המשבר הנוכחי ממחיש את המורכבות ההולכת וגוברת ביחסי ישראל עם מדינות אירופה, ואת הקושי המתעצם בקיום דיאלוג דיפלומטי בסוגיות רגישות. בנוסף, הוא מעלה שאלות נוקבות באשר לגבולות הלגיטימיים של ביטוי עמדות פוליטיות חריפות בזירה הבינלאומית, ולתוצאות האפשריות של שימוש בשיח דיפלומטי קיצוני.
