דים אמור 

בין השנים 2016–2017, במעמקי אגפי האונקולוגיה של המרכז הרפואי הממשלתי רמב"ם בחיפה, נחשפה אחת מן הפרשות הרפואיות החמורות ביותר בתולדות המדינה. לא פחות מ־5,400 חולי סרטן טופלו בתרופות שפגעו בהם באופן ישיר: תרופות שתוקפן פג, תרופות שלא תאמו את הפרוטוקולים הרפואיים המחייבים, תרופות שנשאו מספרי אצווה מזויפים ואף תרופות פתוחות שאוחדו עם תרופות משומשות. כך נקבע בפסק דין אשר קיבל תוקף ביום 15 ביוני 2025.

המספרים משרטטים תמונה מזעזעת: עד לשנת 2020, מועד הגשת התביעה הייצוגית, שרדו רק 2,700 מתוך 5,400 החולים שטופלו באותן שנים. 2,700 בני אדם הלכו לעולמם – חלקם, ככל הנראה ובין היתר, עקב הטיפול המרעיל שניתן להם במוסד רפואי שאמור היה להציל את חייהם.

הפרשה, שהוסתרה במשך שנים מידיעת הציבור והחולים עצמם, מעלה שאלות קשות על מערכת הרפואה הישראלית, על הפיקוח ועל האחריות הפלילית של מי שאמורים היו לשמור על בטיחות המטופלים. תחקיר שנערך על ידי "מעקב" חושף דפוס שיטתי של הסתרת מידע, התחמקות מאחריות והעלמת האמת מהציבור – גם כיום, שנים לאחר חשיפת הפרשה.

ביום 15 ביוני 2025 קיבל תוקף פסק דין המבוסס על הסכם פשרה שנחתם ב-4 בדצמבר 2024. המשמעות המשפטית של ההסכם ברורה: בית החולים רמב"ם לא התנגד לטענות שהועלו נגדו ובכך הודה למעשה בביצוע מכלול העבירות החמורות.

על פי פסק הדין, בית החולים הממשלתי ביצע את העבירות הבאות: שימוש בתרופות לחולי סרטן שאינן עומדות בפרוטוקולים רפואיים, שימוש בתרופות פגות תוקף, שימוש בתרופות עם מספרי אצווה מזויפים, איחוד תרופות פתוחות עם תרופות משומשות, פגיעה בהסכמה מדעת ובאוטונומיה של המטופלים, פגיעה בזכות היסוד לחיים ולכבוד, התעשרות שלא כדין, רשלנות והפרת חובות האימון.

על ההסכם חתומים עורכי הדין איתן צור וענת שטרמן מטעם פרקליטות מחוז חיפה. המדינה, דרך בית החולים הממשלתי, הסכימה לשלם פיצוי של 16.2 מיליון שקל – ובה בעת, הפרקליטות סגרה את התיק הפלילי ללא הגשת כתב אישום נגד איש.

לאחר הגשת תגובה מטעם המדינה באמצעות עורכי הדין עינת שטרמן, איתן צור וערן רזניק מפרקליטות מחוז חיפה-אזרחי, הופנו הצדדים לגישור בפני השופט בדימוס בנימין ארנון. הליך הגישור הממושך הוביל בסופו להסכם הפשרה שחוסך מבית החולים משפט פומבי שהיה עלול לחשוף פרטים נוספים ומביכים.

הפיצוי הזעום: 4,000 שקל עבור הרעלה, 2,000 שקל עבור מוות

חלוקת הפיצוי בהסכם הפשרה חושפת את הציניות הבלתי נתפסת של המערכת. הקבוצה הראשונה – חולים שהיו בחיים במועד פרסום הפרשה ב-5 בפברואר 2020 – תקבל 4,000 שקל לאדם. על פי נתוני המרכז הרפואי, קבוצה זו מונה כ-2,700 מטופלים. זהו הפיצוי עבור הרעלה מכוונת, עבור סבל פיזי ונפשי, עבור פגיעה בביטחון הבסיסי ביותר שאדם רוחש כלפי מערכת הרפואה.

הקבוצה השנייה – אלה שנפטרו עד מועד פרסום הפרשה – משפחותיהם יקבלו דרך קרן לניהול ולחלוקת כספים רק 2,000 שקל בלבד. על פי נתוני המרכז הרפואי, קבוצה זו מונה גם כן כ-2,700 מטופלים. 2,000 שקל עבור חיי אדם. 2,000 שקל עבור אובדן של אב, אם, בן או בת. הסכום הזה אינו אלא עלבון בפני זכרם של הנפטרים ומכאוב משפחותיהם.

במקביל, 13 התובעים הייצוגיים יקבלו גמול של 130,000 שקל בתוספת מע"ם, ושבעה משרדי עורכי דין יחלקו ביניהם שכר טרחה של 1.5 מיליון שקל בתוספת מע"ם. כך, בעוד שהחולים הנפגעים מקבלים פירורים, עורכי הדין זוכים לפיצוי נדיב על עבודתם.

תחקיר "מעקב": הסתרת האמת בשיטתיות

בעמוד ה"אודות" באתר הרשמי של בית החולים רמב"ם לא מופיע כל אזכור לפסק הדין, לטיפול בתרופות פגות תוקף שניתנו לחולי סרטן ולנזק הבריאותי שנגרם כתוצאה מכך למטופלים. אין כל מידע על כך שבית המשפט המחוזי בחיפה חייב את בית החולים לשלם פיצוי כספי בסך העולה על 16 מיליון ש"ח.

ביום 19 באוגוסט 2025 עודכן פסק הדין בערך הוויקיפדי הנוגע לפרשה, ואף נשלח נוסח פסק הדין למערכת ויקיפדיה, אולם כבר ביום 20 באוגוסט 2025 נמחק המידע מן הערך.

זאת ועוד, תחקיר מקיף שנערך על ידי מערכת "מעקב" חושף את המשך מדיניות ההסתרה של הנהלת בית החולים גם לאחר מתן פסק הדין. הבדיקה התמקדה באופן שבו מתייחס בית החולים למטופלים זרים ובמידע הרשמי שנמסר להם.

ראיון עם נציגת תיירות הרפואה של רמב"ם חשף בורות מוחלטת לגבי הפרשה. כאשר נשאלה על פסק הדין מ-2025 ועל העובדה שבית החולים לכאורה הרעיל בין השנים 2016-2017 חולי סרטן, השיבה: "חס וחלילה בית חולים לא מרעיל חולים ולא מוכר לי פסק הדין, ממליצה לך לדבר עם המחלקה המשפטית".

לשאלה מדוע לא מוסרים לתיירי רפואה מידע על פסק הדין של 2025, תשובה של הנציגה הייתה: "אין לי מידע תדבר עם המחלקה המשפטית".

כאשר נשאלה נציגת תיירות המרפא מדוע אין בשפה הרוסית מידע על כך שבית החולים העניק בשנים 2016–2017 לחולים תרופות פגות תוקף וגרם לנזק חמור, ומדוע מידע זה אינו מופיע גם בעברית, תשובתה הייתה אחידה: הפניה למחלקה המשפטית.

המחלקה המשפטית: התחמקות ודחיות

ניסיון ליצור קשר עם המחלקה המשפטית נתקל בחומת התחמקות. אנשי המחלקה סירבו לשוחח עם מערכת "מעקב", בטענה כי רק אגף הדוברות ופניות הציבור מוסמכים למסור מידע לעיתונאים. כך נוצר מעגל אינסופי של הפניות, שמטרתו למנוע מתן מידע של ממש.

משכך, פנתה מערכת "מעקב" ללשכתה של ד"ר עו"ד טליה ברמן קישוני, מנהלת איכות השירות ופניות הציבור. כאשר נשאלה לשכתה מדוע בית החולים אינו מפרסם באתר האינטרנט שלו, ובשפות זרות, את דבר מתן התרופות הפגות־תוקף בשנים 2016–2017, אשר גרמו לנזק חמור ולמותם של 2,700 בני אדם, ומדוע נעדר מידע זה מתכניו המיועדים לתיירי רפואה, נמסרה התשובה: "כל מי שבחיים – שלחנו לו את פסק הדין ומכתבים".

כאשר הופנתה שאלה נוספת לנציגת הלשכה – מה באשר לנפטרים, ומדוע עד היום לא פורסם באתר בית החולים מידע כלשהו על פסק הדין ועל השלכותיו, לרבות בשפות זרות לתיירי רפואה – נמסר כי יש להפנות את העניין לעו"ד טל אסף מושקוביץ, האחראית על הנושא.

• עו"ד טל אסף מושקוביץ: שתיקה מתמדת

עו"ד טל אסף מושקוביץ, ראש מדור ניהול תביעות רפואיות, בקרת איכות ובטיחות המטופל, לא ענתה לפניות "מעקב" כאשר הבינה מי הם הפונים.

בחירתה שלא לענות לעיתונאים שעורכים תחקיר מדברת בעד עצמה ומעידה על המדיניות המוסדית של הסתרת מידע.

על פי המחלקה המשפטית, "הסיפור עם פסק הדין עוד לא נגמר" – למרות שלא הוגש ערעור ופסק הדין נכנס לתוקף. התשובה הזו מעוררת תהיות על כוונותיו של בית החולים ועל הניסיונות שלו להמשיך ולהתחמק מאחריות.

הפרקליטות: סגירת תיק ללא הסבר

גורמים במשטרה הביעו בשנה שעברה פליאה על החלטת הפרקליטות לסגור את התיק הפלילי נגד רמב"ם באוגוסט 2023. הגורמים ציינו כי הפרקליטות לא הודיעה למשטרה על הכוונה לסגור את תיק החקירה ולא התייעצה עם צוות החקירה.

הגורמים ציינו כי הם מופתעים מההחלטה ובמיוחד לנוכח חומרי החקירה המצויים בתיק שמראים שההנהלה של בית החולים הייתה מודעת בזמן אמת למה שקרה. למרות העדויות החמורות שנגבו, כולל ממנהלים בכירים ברמב"ם, הפרקליטות בחרה לסגור את התיק הפלילי ללא הגשת כתב אישום נגד איש.

עו"ד איתן צור: עובד מצטיין

האירוניה הייתה צורבת: דווקא בתקופת פרשת רמב"ם, ביום 13 במרץ 2017, הוענק לעו"ד איתן צור – מי שחתם לימים על הסכם הפשרה מטעם הפרקליטות – פרס "העובד המצטיין" ממשרד המשפטים.

באותה עת פרסם המשרד הודעת ברכה:
"הכירו את עו"ד איתן צור, שזכה בפרס העובד המצטיין. איתן, בן 46, מתגורר בקיבוץ אפק ומשמש כממונה תחום נזיקין בפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי). מנימוקי הבחירה: ניהול תחום הנזיקין במקצועיות ובעבודה מאומצת שהובילה להישגים מרשימים. בשנים האחרונות ריכז תיקים מורכבים וחסך במשאבים, כדוגמת התביעה שהוגשה בעקבות השריפה בכרמל. איתן מנהיג ומהווה סמכות מקצועית בתחום הנזיקין גם בקנה מידה ארצי. יישר כוח!"

אותו עורך דין, שזכה להערכה ולשבחים על מקצועיותו, היה מי שחתם שנים לאחר מכן על הסכם הפשרה שסיים את פרשת רמב"ם – הסכם שהעניק פיצוי זעום לנפגעים, מבלי שאיש יישא באחריות פלילית.

בשעה שעו"ד צור חגג את זכייתו בפרס "עובד מצטיין", נקברו אותה שנה חולי סרטן רבים, שמתו בעקבות טיפולים לקויים ומרעילים, תרופות שפג תוקפן וכשלים חמורים נוספים. בתי העלמין התמלאו גופות, בעוד "העובד המצטיין" נותר עובד מצטיין, והפרקליטות הפלילית סגרה את התיק.

עו"ד איתן צור, מן הפרקליטות האזרחית, לא מצא לנכון להעניק לנפגעים פיצויים הולמים. לדבריו של עו"ד האני טנוס, נציגי הפרקליטות האזרחית פעלו בכל דרך אפשרית לצמצם את היקף הפיצוי ולשלם לנפגעים את המינימום שניתן.

הסתרת מידע מאזרחים זרים

אחד ההיבטים המעוררים ביותר בפרשה הוא הטיפול באזרחים זרים שנפגעו. רמב"ם מטפל מדי שנה במעלה מ-1,300 מטופלים זרים. התפלגות אזרחי המדינות היא כדלקמן: אזרחי רוסיה – 73.4%, אזרחי אוקראינה – 14.8%, אזרחי קזחסטן – 4.3%, אזרחי אזרבייג'ן – 1.5%, אזרחי בלארוס – 0.8%, אזרחי ארצות הברית – 0.8%, אזרחי מולדובה – 0.6%.

בשנים 2016-2017, כשהתרחשה הפרשה, המספרים היו אף גבוהים יותר עקב המצב הכלכלי הטוב יותר לפני מלחמת רוסיה-אוקראינה. אולם בפסק הדין לא מוזכר דבר על תושבי מדינות זרות, והם לא קיבלו שום פיצוי.

גם המדינות כמו רוסיה, אוקראינה, קזחסטן, אזרבייג'ן, בלארוס, ארצות הברית ומולדובה לא ניסו לטפל ולא היו להן טענות למדינת ישראל שהרעילה אזרחיהן בבית החולים. עקב פניית "מעקב", שגרירויות אוקראינה ורוסיה בודקות כעת את הנושא.

בראיון עם עובדת תיירות הרפואה, נמסר שבית החולים רמב"ם הוא "בית חולים טוב", אך לא נמסר שום מידע על פסק הדין מ-2025 ועל כך שבית החולים בין השנים 2016-2017 הרעיל חולי סרטן ויש פיצוי של 16 מיליון שקל. העובדה שעובדי תיירות הרפואה אינם מודעים לפרשה מעידה על מדיניות מכוונת של הסתרת מידע.

• על פי המידע המפורסם באתר בית החולים, מדי שנה מתקבלים בו כ־1,500 חולים זרים. עם זאת, לא נמסרה כל חלוקה מספרית בין חולי הסרטן לבין שאר המטופלים, ולא פורסם כמה מהם קיבלו בפועל טיפול שניתן בתרופות שפג תוקפן.

תיירי המרפא נותרו מחוץ לתמונה

השאלה כיצד ניתן לקבוע שתיירי המרפא כלל לא זכו לפיצוי נענית מתוך לשון פסק הדין עצמו: בית המשפט פסק סכום כולל של 16.2 מיליון שקלים. מתוכם, 2,700 אזרחי ישראל ששרדו את הטיפול בבית החולים קיבלו 4,000 שקלים לכל אחד – סכום מצטבר של 10.8 מיליון שקלים.
עוד נקבע, כי משפחותיהם של 2,700 מטופלים שנפטרו יקבלו 2,000 שקלים לכל משפחה, ובסך הכול 5.4 מיליון שקלים.

החשבון פשוט: כלל הסכום – 16.2 מיליון שקלים – הופנה אך ורק לאזרחים ישראלים. מכאן נובעת המסקנה המתבקשת: תיירי המרפא, שהיו בין הנפגעים, לא קיבלו פיצוי כלשהו.

ממשרדי עורכי הדין שייצגו את התובעים נמסר כי ייצוגם ניתן לישראלים בלבד, וכי סוגיית תיירי המרפא כלל לא עלתה לדיון. בפועל, לתיירים לא הייתה כל נציגות – לא מטעם שגרירויות זרות ואף לא באמצעות משרדי עורכי דין.

האחריות הבינלאומית והסתרת המידע מתיירי רפואה

פרשת רמב"ם אינה מתמצה בנזק הכבד שנגרם לאזרחי ישראל בלבד. אחד ההיבטים הקשים והמטרידים ביותר בפרשה הוא הפגיעה באזרחים זרים, אשר הגיעו לישראל במסגרת תיירות רפואית ואשר חלקם נחשפו, ככל הנראה, לטיפולים שנעשו בתרופות שפג תוקפן.

מטופלים אלה שילמו ממון רב בעבור הטיפול, מתוך אמון במוניטין הרפואה הישראלית, הנחשבת למתקדמת, אמינה ובטוחה. ואולם, בית החולים לא טרח להתרות בפניהם, לא פרסם דבר על פסק הדין או על הסכם הפשרה – לא בלשון זרה ואף לא בלשון עברית. גם באתר הרשמי של רמב"ם לא נמצא זכר לפרשה, ועל כן נותר המידע מוסתר הן מתיירי הרפואה והן מן הציבור הישראלי כולו.

מדיניות ההסתרה אינה נעצרת במסמכים רשמיים בלבד. אף ערכים בוויקיפדיה, שבהם ביקשה מערכת מעקב להוסיף מידע מהותי על הפרשה, נמחקו או שונו באופן שעמעם את העובדות. כך נבנתה מציאות ציבורית מעוותת, שבה מוסיף בית החולים להציג עצמו כמרכז מצוינות רפואית, שעה שההיסטוריה הקרובה ביותר שלו מוכתמת בפרשה של הרעלה שיטתית.

תופעה זו מעוררת שאלות כבדות משקל: האם מחויבת מדינת ישראל להעניק לחולים זרים רמת הגנה ושקיפות זהה לזו המוענקת לאזרחיה? האם קיים חיוב להודיע למדינות זרות כאשר אזרחיהן נפגעים ממחדל רפואי בישראל? והאם המשך שיווק שירותי הרפואה ללקוחות מחו"ל, תוך העלמת מידע כה חמור, אינו עולה כדי הונאה ביודעין?

הפרשה נושאת בחובה פוטנציאל ממשי למשבר ביחסי החוץ של ישראל. אם וכאשר תיחשף האמת במלואה, עשויות מדינות כ רוסיה ואוקראינה לדרוש הסברים, ואולי אף לנקוט צעדים משפטיים או דיפלומטיים. שתיקתה של ישראל בעניין זה עלולה להיתפס בזירה הבינלאומית לא רק כהתרשלות, אלא כניסיון מכוון להעלים פשע רפואי שנעשה כלפי אזרחים זרים.

פרשת רמב"ם מהווה, לפיכך, אבן בוחן עקרונית. כל עוד לא תוקם ועדת חקירה בלתי־תלויה, לא יוגשו כתבי אישום נגד האחראים ולא תונהג רפורמה מקיפה במנגנוני הפיקוח, השקיפות והאחריות הציבורית – לא ניתן יהיה להשיב את אמון הציבור, לא בישראל ולא בקרב הקהילה הבינלאומית.

הסכם הפשרה ככיסוי פרשה

הסכם הפשרה בתביעה הייצוגית מתייחס אך ורק למטופלים מן השנים 2016–2017, אף שמעשרות העדויות שנגבו על־ידי המשטרה – לרבות מעדויותיהם של מנהלים בכירים בבית החולים רמב"ם – עולה בבירור כי השימוש בתרופות פגות תוקף, בתרופות שלא אוחסנו כנדרש או שלא נעשה בהן שימוש בהתאם לכללים המקובלים, נמשך תקופה ארוכה בהרבה. תרופות אלה היוו סכנה בריאותית והשימוש בהן היה אסור, אך למרות זאת הן ניתנו לחולים במשך שנים רבות.

מן ההסדר עולה כי מספר המטופלים הכולל שניזוקו עקב שימוש בתרופות הבלתי־תקינות מסתכם בעשרות אלפי חולים, לאורך כל התקופה הארוכה שבה הפך השימוש בתרופות פסולות לשגרה ידועה בבית החולים רמב"ם.

העובדה שההסכם מוגבל לשנתיים בלבד מעוררת חשד כבד כי מדובר בניסיון לצמצם את החשיפה הכספית והמשפטית של בית החולים ושל מדינת ישראל, ולא בחשיפה אמיתית של מלוא היקף המחדל.

משרד הבריאות מחויב להקים לאלתר ועדת בדיקה מקצועית ובלתי־תלויה בפרשה החמורה, ולפעול בכל הכוח לחשיפת האמת על אשר התרחש בין כתלי בית החולים רמב"ם – בידיעתם המלאה של הנהלת בית החולים וראשיו – כפי שעולה מתיקי החקירה המשטרתיים.

עצם קיומו של הסכם הפשרה מוכיח את טענת הגורמים כי בית החולים ומשרד הבריאות פועלים מזה שנים בכל דרך ובכל אמצעי להשתקת הפרשה, שהינה מהחמורות ביותר מאז קום המדינה. פרשה זו הוסתרה מן הציבור ומן החולים עצמם עד לחשיפתה באמצעי התקשורת, והיא המשך ישיר למדיניות שבמסגרתה מנעו בית החולים ומשרד הבריאות הקמת ועדת בדיקה מקצועית בהתאם לחוק זכויות החולה.

המסר המסוכן: ניתן, ככל הנראה, להרעיל ולהימלט

פרשת רמב"ם שולחת מסר חמור שאין חמור ממנו: ככל הנראה ניתן להרעיל אלפי חולים במוסד רפואי ממשלתי – מבלי שאדם יחיד יישא באחריות אישית. הפיצוי הכספי שנפסק הוא זעום, והוא משולם מקופת המדינה, היינו – מכספי משלמי המיסים, שחלקם אף נמנו עם הנפגעים עצמם.

בית החולים רמב"ם מוסיף לפעול כסדרו, אותם מנהלים שהיו מופקדים על בטיחות החולים בשנות המשבר מוסיפים לכהן בתפקידיהם, והמערכת שהכשירה את הקרקע לפרשה מוסיפה להתקיים בלא שינוי מהותי. תרבות ההסתרה וההעלמה, שאִפשרה את התרחשותה של הפרשה מלכתחילה, מוסיפה לפעול גם עתה – כפי שעולה מתחקיר "מעקב".

עובדה מדאיגה נוספת היא כי בית החולים ממשיך לקלוט תיירי רפואה מחו"ל מבלי להעמידם על אודות הפרשה, ובכך ממשיך את דפוסי ההעלמה. כל עוד לא תוקם ועדת בדיקה מקצועית ובלתי תלויה, כל עוד לא יוגשו כתבי אישום נגד האחראים הישירים, וכל עוד לא יתבצעו שינויים מהותיים במנגנוני הפיקוח והבקרה – לא יוכל הציבור להיות סמוך ובטוח כי פרשה דומה לא תשוב ותתחולל.

מחירה של הפרשה אינו נמדד אך ורק בכסף או אף בחיי אדם. הפגיעה הקשה מכול היא קריסת האמון הבסיסי ביותר שרוחש האזרח כלפי מערכת הבריאות: האמון כי המוסדות שנועדו לרפא – לא יגרמו נזק. פרשת רמב"ם הוכיחה כי אמון זה הופר באופן החמור ביותר, והדרך להשבתו עודנה ארוכה.

חובה להזכיר נתון חוזר: המדינה תישא בתשלום העולה על 16 מיליון שקלים בשל הרשלנות – מכספי הציבור. לכך יש להוסיף את הוצאות הייצוג המשפטי וחוות הדעת, הנאמדות במיליוני שקלים נוספים. נתון מדויק טרם נמסר, ואנו ממתינים לתשובה רשמית ממשרד הבריאות.

• להורדת פסק הדין – לחץ כאן

ראיון בלעדי עם עו"ד האני טנוס: "רמב"ם הרעיל בני אדם"

מערכת מעקב קיימה ראיון מיוחד עם עו"ד האני טנוס, אשר שימש כאחד מעורכי הדין שייצגו את נפגעי פרשת רמב"ם בבית המשפט. במהלך השיחה הוא לא היסס לקבוע בצורה חדה: "רמב"ם הרעיל בני אדם."

עו"ד טנוס הדגיש כי בפרשה זו נפטרו כ־2,700 בני אדם. לדבריו, בית המשפט חייב את בית החולים לשלם פיצויים עד חודש אוקטובר 2025, אך נכון לעכשיו אין בידיו מידע מדויק כמה כסף שולם וכמה טרם הועבר למשפחות הקורבנות ולנפגעים החיים.

שאלה: על פי פסק הדין, משפחות הקורבנות מקבלות 2,000 ש"ח, בעוד הנפגעים ששרדו מקבלים 4,000 ש"ח. כיצד ייתכן שבמקביל עורכי הדין בתיק קיבלו סכומים של מעל 1.5 מיליון ש"ח?

עו"ד טנוס: "השקענו הון עתק בחוות דעת מקצועיות. לאורך כל התקופה עבדנו בחינם, והיו בתיק עורכי דין רבים. לבית המשפט מסרנו חוות דעת אחת – ועליה רמב"ם השיבו בעשר חוות דעת שונות, כולן במימון ציבורי. למעשה, רמב"ם ביקשו לשלם לכל אדם 50 ש"ח בלבד, ובית המשפט עצמו נטה לשלם אפס. אנחנו הצלחנו להשיג את התוצאה הזו. אמנם דרשנו שכר טרחה של כ־3 מיליון ש"ח, אך בפועל קיבלנו הרבה פחות".

עו"ד טנוס מוסיף כי גם באי כוח בית החולים הודו במהלך ההליך כי ניתנו לחולים תרופות שפג תוקפן. "אם כך", שאלנו, "מדוע נסגר התיק הפלילי?".
תשובתו: "הרעילו אנשים – והמשטרה סגרה את התיק. המשטרה למעשה סייעה לרמב"ם, ובית המשפט הצטרף לכך. צריך להבין את גודל הדברים: מדובר בבית חולים ממשלתי, גוף השייך למדינה, ולמדינה יש אינטרס לסגור שורות. כולם עוזרים זה לזה – על חשבון הציבור".

עו"ד טנוס מתאר את ניהול התיק כמאבק קשה מול מערכת חזקה. "נלחמנו עד הסוף, אבל המשטרה סגרה את התיק. למה? משום שרמב"ם הוא מוסד של המדינה. לבית החולים יש כוח עצום".

לסיכום הוא מודה כי בעיניו מדובר בכישלון חלקי: "המדינה הייתה חייבת לשלם הרבה יותר. בסופו של דבר הפיצוי הכולל עומד על 16.2 מיליון ש"ח בלבד – סכום שאינו משקף את עוצמת הפגיעה, אך זה מה שנפסק".

ככל הנראה, ובין השאר עקב פנייתנו, בחר בית החולים לפרסם הודעה רשמית:

בהתאם לס' 18(ג) ו־25(א)(3) ל"חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו–2006" (להלן: "החוק"), מובא בזה לידיעת הציבור, כי ביום 4.12.24 הוגש לאישורו של בית המשפט המחוזי בחיפה (בפני כב' השופט איל באומגרט) הסדר פשרה בבקשה לאישור התובענות הייצוגיות שבכותרת (להלן, בהתאמה – "בקשות האישור" ו־"הסדר הפשרה").

עיקרי ההליך

ביסוד עניינה של בקשות האישור שאוחדו לבקשה אחת עומדת טענת המבקשים כי המשיבות השתמשו בתרופות פגות תוקף לטיפול בחולים אונקולוגיים שקיבלו טיפול רפואי בביה"ח רמב"ם בשנים 2016–2017.

המשיבים הגישו תשובה לבקשת האישור והכחישו את הנטען בבקשת האישור. בין היתר, נטען כי הבקשה אינה עומדת בתנאי פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות.

מבלי להודות בטענות המבקשים, מבלי שמעשה זה יהווה תקדים ו/או הודאה בחובתם לעשות כן, לצרכי פשרה בלבד, ולשם סילוק סופי מלא ומוחלט של כל הטענות שהועלו במסגרת התובענה – הסכימו המשיבים לפעול כאמור בהסדר הפשרה.

עיקרי הסדר הפשרה

"חברי הקבוצה המיוצגת" – כל מטופל חולה סרטן אשר טופל בתרופות אונקולוגיות בשנים 2016–2017 במרכז הרפואי (להלן: "המטופלים"), בהתאם לחלוקה הבאה:

א. כל מטופל שהיה בחיים במועד פרסום הפרשה (5.2.2020) (להלן: "הקבוצה הראשונה").
בהתאם לנתונים אשר בידי המרכז הרפואי – הקבוצה הראשונה מונה כ־2,700 מטופלים.

ב. כל מטופל שנפטר טרם מועד פרסום הפרשה (5.2.2020) (להלן: "הקבוצה השנייה").
בהתאם לנתונים אשר בידי המרכז הרפואי – הקבוצה השנייה מונה כ־2,700 מטופלים.

פיצוי חברי הקבוצה המיוצגת

המשיבים ישלמו פיצוי סופי בסך כולל של 16,200,000 ₪ (להלן: "סכום הפיצוי"), בכפוף ובהתאם למפורט להלן:

לכל חבר בקבוצה הראשונה ישולם סך כולל של 4,000 ₪.

בנוסף, בגין חברי הקבוצה הראשונה שלא פרשו מהקבוצה ולא פנו לממש את זכאותם לפיצוי עד למועד המוגדר להלן בסעיף 14 (90 יום ממועד שליחת ההודעה לחבר הקבוצה) – יתווסף סכום הפיצוי בגינם לכלל חברי הקבוצה הראשונה שפנו למימוש זכאותם, בחלוקה שווה.

בגין חברי הקבוצה השנייה שלא פרשו – סכום הפיצוי, בניכוי הסך הכולל שישולם בפועל לחברי הקבוצה הראשונה, יועבר לקרן לניהול ולחלוקת כספים שנפסקו כסעד, כהגדרתה בסעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות (להלן: "הקרן"). הקרן תייעד, בשם משפחות חברי הקבוצה השנייה, את הסכום הנ"ל לטיפול אונקולוגי שאינו נמצא בסל התרופות, בהתאם לשיקול דעתה.

גמול ושכר טרחה

בית המשפט הנכבד נדרש לאשר גמול ל־13 המבקשים בסך של 130,000 ₪ בתוספת מע"מ;
ושכר טרחת עו"ד לב"כ המבקשים (7 משרדי עו"ד) בסך כולל של 1,500,000 ₪ בתוספת מע"מ.

פסק דינו של בית המשפט – אישור הסדר הפשרה

בית המשפט קבע בפסק דינו, מיום 15.6.2025, כי הסדר הפשרה הוא ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך בפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.

לאור אישורו המלא של בית המשפט את הסדר הפשרה, התגבש אוטומטית מעשה בית דין, ויתור וסילוק סופי ומוחלט של חברי הקבוצה ביחס לכל ענייני הבקשה לאישור התביעה כייצוגית והתובענה כלפי המשיבה ו/או שלוחיה ו/או עובדיה ו/או מי מטעמה.
יובהר כי מעשה בית הדין חל על כל העילות, הדרישות, הטענות והסעדים נשוא התובענה והבקשה לאישור.

הבהרות

האמור לעיל הינו תמצית בלבד של הסדר הפשרה ושל פסה"ד מיום 15.6.2025. הנוסח המלא של הסדר הפשרה הוא המחייב. בכל מקרה של סתירה בין הוראות הסדר הפשרה לבין האמור במודעה זו – ייקבעו ההוראות שבהסדר הפשרה ובפסק דינו של ביהמ"ש הנכבד.

עיון בהסדר

הסדר הפשרה עומד לעיון:

במזכירות בית המשפט המחוזי בחיפה,

באתר המרכז הרפואי רמב"ם,

או בתיאום מראש במשרדי ב"כ המבקש:
עו"ד מתן פריידין, רחוב בר כוכבא 16 בני ברק.
דוא"ל: law.co.il-matan@nf

שגרירויות קזחסטן, אזרבייג'ן, בלארוס, ארצות הברית ומולדובה טרם מסרו תגובה. גם משרדי החוץ של רוסיה, אוקראינה, קזחסטן, אזרבייג'ן, בלארוס, ארצות הברית ומולדובה לא השיבו עד כה. מנגד, שגרירויות אוקראינה ורוסיה מסרו כי החלו בבדיקות בנושא. משטרת ישראל, מבקר המדינה ומשרד הבריאות לא הגיבו אף הם. כמו כן, פרקליטות המדינה – המחלקה הפלילית, וכן הייעוץ המשפטי לממשלה, לא מסרו תגובה.

עדכון 22.08.2025:

ממשטרת ישראל נמסר כי:

"שלום רב,

למענה לפנייתך יש לפנות לפרקליטות.

בברכה,
דוברות משטרת ישראל".

גורם משטרתי חוזר ומציין: "קיימנו חקירה מקיפה, נחשפנו לממצאים חמורים, ואף המלצנו על הגשת כתב אישום – אולם הפרקליטות בחרה לסגור את התיק. הגרסה הרשמית של המשטרה אף רומזת לכך".