דים אמור
רוסיה מחדדת את עמדתה נגד ישראל ופועלת בכל הכוח להקמת ישיבה מיוחדת באו"ם בנושא הפסקת אש, כך עולה מדיווחים בתקשורת הרוסית. המהלך מגיע על רקע הסלמה חדה בעימות הישראלי-איראני, כאשר מוסקבה מגנה בחריפות את הפעולות הצבאיות הישראליות ומבקשת למקם את עצמה כמתווכת אזורית.
האירועים הדרמטיים באזור נדונו היום בשיחת טלפון בין שרי החוץ של רוסיה ואיראן. שר החוץ האיראני עבאס ערקצ'י התקשר לעמיתו הרוסי סרגיי לברוב, בהמשך לשיחה שקיימו מנהיגי שתי המדינות אתמול. לברוב הדגיש בשיחה כי מוסקבה מגנה את הפעולה הצבאית הישראלית והביע תנחומים לעמיתו האיראני על רקע ריבוי ההרוגים מהתקיפות הישראליות. שר החוץ הרוסי הוסיף כי רוסיה מוכנה לסייע בהרגעת הסכסוך.
בו בזמן, נחשפים פרטים נוספים על הדיפלומטיה המורכבת שמתרחשת מאחורי הקלעים. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ התייחס אתמול לשיחה שקיים עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, כאשר הוא ציין כי רוב השיחה עסקה סביב איראן, אותה פוטין "מכיר מצוין". טראמפ הוסיף כי השניים הסכימו על כך שהמלחמה בין איראן לישראל צריכה להסתיים בהקדם האפשרי.
אמש קיים גם ראש הממשלה בנימין נתניהו שיחה עם פוטין, שהציע לתווך "למניעת הסלמה". בהודעה שפרסם הקרמלין, פוטין ציין בשיחה עם נתניהו את "הצורך בפתרון של שלום וחזרה לתהליך של משא ומתן". המהלך מעיד על ניסיון רוסי להציב את עצמה כמתווכת מרכזית בסכסוך.
בשיחה נפרדת עם נשיא איראן מסעוד פזשכיאן, תיאר פוטין את המתקפה הישראלית נגד מתקני הגרעין באיראן כ"הסלמה מסוכנת". בהודעת הקרמלין הודגש כי מוסקבה מגנה את המתקפה ש"מפרה את אמנת האו"ם ואת החוק הבינלאומי". פוטין הביע את "תנחומיו" בפני פזשכיאן על אובדן החיים באיראן וקרא לפתור את משבר הגרעין בדרכים דיפלומטיות.
דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, הצהיר רשמית כי רוסיה מגנה את ההסלמה החדה בעימות בין ישראל לאיראן ומביעה דאגה מהמתח הגובר בין המדינות. לדבריו, הנשיא ולדימיר פוטין מתעדכן באופן שוטף בהתפתחויות. פסקוב הוסיף כי משרד החוץ הרוסי, בהנחיית הנשיא, צפוי לפרסם בקרוב הודעה מפורטת באשר למצב במזרח התיכון, וזו תועבר גם לארגון האומות המאוחדות.
עם זאת, המהלכים הרוסיים מעוררים תהיות לגבי המניעים האמיתיים מאחורי הגינוי הרוסי. מאז 2014, רוסיה מבצעת פעולות צבאיות נרחבות באוקראינה, כבשה את חצי האי קרים ועושה מעשים שתוארו כפשעי מלחמה. הנשיא פוטין אף מבוקש על ידי בית המשפט הבינלאומי בהאג על העבירות באוקראינה. על פי הערכות, כמיליון איש נהרגו ומאות אלפים נפצעו במלחמה באוקראינה מאז תחילתה.
בנוסף, נהנית רוסיה מההסלמה במזרח התיכון גם בהיבט הכלכלי. העלייה במחירי הנפט, שנרשמה בעקבות התקיפות הישראליות, משרתת את האינטרסים של מוסקבה, המצויה תחת סנקציות בינלאומיות כבדות. עליית המחירים מעניקה לכלכלה הרוסית הנצורה אוויר לנשימה ומספקת לה מרווח תמרון חיוני בזירה הגלובלית.
התמונה המורכבת מעידה על מדיניות רוסית פרגמטית המבוססת על אינטרסים גיאופוליטיים וכלכליים. מוסקבה מנסה לשמור על קשרים עם איראן כבת ברית אסטרטגית, תוך ניסיון להציב את עצמה כמתווכת אזורית מובילה. בו בזמן, היא נהנית מהתוצאות הכלכליות של חוסר היציבות האזורית.
הפרדוקס הרוסי מתבטא בכך שמדינה המבצעת פלישה מקיפה לשכנתה מגנה פעולות צבאיות של מדינה אחרת. הדבר מעיד על הפוליטיקה הכפולה של מוסקבה, שמנסה לנצל את המשבר במזרח התיכון לחיזוק מעמדה הבינלאומי תוך התעלמות מהפעולות שלה עצמה באירופה.
הניסיון הרוסי להקים ישיבה באו"ם בנושא הפסקת אש מהווה חלק ממאמציה להציב את עצמה כמעצמה מתווכת, במקביל לניסיון להסיח את הדעת מהפעולות שלה באוקראינה. התמרון הדיפלומטי מעיד על רצון רוסיה לחזור למרכז הבמה הבינלאומית, גם כאשר היא עצמה מבודדת על ידי החברה הבינלאומית.
המהלכים הדיפלומטיים האחרונים מצביעים על מציאות מורכבת שבה אינטרסים כלכליים וגיאופוליטיים מנחים את המדיניות הרוסית יותר מאשר עקרונות מוסריים או משפטיים. רוסיה מנסה לנצל את המשבר הנוכחי כדי לחזק את מעמדה כמעצמה אזורית, תוך ניצול הזדמנויות כלכליות הנובעות מחוסר היציבות.
בהקשר זה, השאלה המרכזית היא האם רוסיה באמת מעוניינת בהרגעה אמיתית במזרח התיכון, או שמא היא רואה במשבר הזדמנות לקידום האינטרסים שלה. התשובה לכך תתברר בשבועות הקרובים, כאשר יבחן האם המהלכים הדיפלומטיים הרוסיים יובילו לפעולות קונקרטיות או שיישארו ברמה הרטורית בלבד.
הזמן הוא אשר יעיד האם רוסיה תצליח להגשים את שאיפותיה להתבסס כמתווכת מרכזית במזרח התיכון, או שמא מדיניות הפנים הכפולים שלה תחשוף את הפער הנפער בין הכרזותיה לבין מעשיה. במציאות הגיאופוליטית המסועפת של עת הזאת, אין מקום לאלתור דיפלומטי, והמהלכים הרוסיים יינתנו לדין על פי תוצאותיהם המוחשיות ולא על פי הודעותיהם הפומביות.
נ.ב
עם זאת, ניכר היטב כיצד רוסיה אינה מהססת להפקיר את בני בריתה בעת הצורך. השנה חזינו בכך באופן מובהק בזירה הסורית — שהרי לרוסיה יש אינטרסים, אך לא באמת יש לה חברים.
