• דים אמור
פירנצה, 1530. העיר סוערת. מיכלאנג'לו בואונרוטי, אחד האמנים הגדולים בהיסטוריה, נמצא במנוסה. האיש שיצר את דוד, את תקרת הקפלה הסיסטינית ועשרות יצירות מופת נוספות, נאלץ להסתתר במרתף אפל כמו פושע נמלט. פטרוניו לשעבר, משפחת מדיצ'י העשירה והרבת-כוח, מחפשים אותו בכל פינה ברחבי העיר. אם יימצא – גורלו יהיה מר.
זהו סיפור של בגידה, נקמה וגאונות יצירתית שמתגלה דווקא ברגעי משבר אפלים. בתקופה קריטית זו, בעודו מסתתר מתחת לפני האדמה, רחוק מאור היום, המשיך מיכלאנג'לו ליצור. על קירות המקלט שרטט יצירות מופת שהמתינו מאות שנים להתגלות – קטלוג מפורט של יצירותיו המפוזרות ברחבי העיר, ממש מעליו.
אבל מה הוביל את האמן הדגול למצב כה נואש? כיצד הפך מחביב החצר והאמן המבוקש ביותר באיטליה לנרדף שנאלץ להתחבא מפחד לחייו?
משיאי התהילה למעמקי הבריחה
בשנת 1504, כאשר הוצג פסל דוד לראשונה, היה מיכלאנג'לו בשיא תהילתו. ב-25 בינואר אותה שנה, התכנסו מיטב האמנים של פירנצה – ביניהם לאונרדו דה וינצ'י, בוטיצ'לי, פירוג'ינו, פיליפינו ליפי, ואדריכלים ופסלים ידועים – מול קתדרלת סנטה מריה דל פיורה. הם באו לבחון את הפסל העצום, בגובה חמישה מטרים, שנחצב מגוש שיש שכמעט נחשב לפסולת.
התגובה הייתה חד-משמעית: תדהמה מוחלטת. הפסל היה כה מושלם עד שלא נותר עוד מקום לקנאה או לתחרות. ג'ורג'ו וזארי, תלמידו וביוגרף של מיכלאנג'לו, כתב חצי מאה לאחר מכן: "כשרואים את הפסל הזה, אין טעם לחפש שלמות גדולה יותר – לא בעבר ולא בהווה".
דוד של מיכלאנג'לו איננו נער צעיר כפי שמתואר בתנ"ך, אלא גבר חזק, שרירי ומלא עוצמה – מלך יהודה לעתיד. גבותיו קמוצות בזעם, נחיריו מורחבים, עיניו לוהטות, שרירי צווארו מתוחים. זהו אותו מבט שנודע בשם La terribilita – "האיום הנשגב". ידיו לופתות את האבן והקלע, רגע לפני הירי שיכריע את גוליית הענק.
ההנהגה של פירנצה ראתה מיד את הערך הסמלי של הפסל. דוד, המנצח על גוליית בכוח תבונתו ולא בעוצמתו הפיזית, הפך לסמל הרפובליקה הפירנצית המתחדשת. הפסל הוצב בכיכר הסיניוריה, מול הכניסה הראשית לפאלאצו וקיו, במקום פסל "יהודית" של דונטלו – שהיה עד אז סמל החירות של פירנצה.
מאבק פוליטי והשלכותיו
אך יופייה של פירנצה ועושרה עוררו תשוקות פוליטיות רבות. בשנים שאחרי הצגת דוד, התחוללו בעיר מאבקי כוח שהובילו למתחים פנימיים וחיצוניים. הרפובליקה הפירנצית, שהייתה עצמאית ומשגשגת, מצאה את עצמה במוקד התעניינות של כוחות חזקים: רומא האפיפיורית מדרום וצרפת מצפון.
למרות שפירנצה הייתה מעצמה כלכלית – עם ייצוא משי משגשג, מסחר בינלאומי ובנקאות מפותחת – לא היה לה צבא קבוע להגן על עצמה. יתרה מכך, העושר שנצבר בעיר שימש למימון תנועת הרנסנס כולה, מה שיצר נטל כלכלי הולך וגדל.
במרכז המאבק הפוליטי עמדה משפחת מדיצ'י, הבנקאים רבי העוצמה שהיו פטרוניו של מיכלאנג'לו במשך שנים רבות. אך המתחים בין התומכים ברפובליקה לבין תומכי משפחת מדיצ'י הלכו והחריפו. בשלב מסוים, הוגלו המדיצ'י מפירנצה, ומיכלאנג'לו – בהחלטה שתשנה את חייו – בחר לתמוך במורדים ובמתנגדי בית מדיצ'י במאבקם על השליטה בעיר.
הייתה זו החלטה אמיצה אך מסוכנת. כשפטרוניו לשעבר השיבו לעצמם את השלטון בפירנצה, החל מסע נקמה. ב-1530, כאשר כוחות האימפריה פלשו לעיר ודיכאו את ההתנגדות, הפך מיכלאנג'לו למבוקש. החוקה הדמוקרטית בוטלה, ובמקומה הוקמה מונרכיה תורשתית. הגיעו ימים של גזרות, טיהורים והוצאות להורג.
יצירתיות במחתרת
במצב זה של סכנה מתמדת, מצא מיכלאנג'לו מסתור במרתף נסתר. אך דווקא בתנאים הקשים ביותר, בעודו חושש לחייו, לא איבד האמן את רוחו היצירתית. על קירות המקלט החל לשרטט ולתעד את יצירותיו שהיו פזורות ברחבי העיר.
זו הייתה דרכו להתמודד עם הפחד ועם חוסר הוודאות – באמצעות האמנות. בחללים החשוכים יצר קטלוג מופלא של עבודותיו, מעין אוצר סמוי שנותר חבוי במשך מאות שנים, עד לגילויו המאוחר.
אפיזודה זו, שנשארה עלומה במשך דורות, מספקת הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של היצירתיות הגאונית שלו. אנו עדים לאמן בשעתו הקשה ביותר, כאשר כל עולמו התהפך, שמוצא מפלט ונחמה ביצירה.
אנקדוטה מפרק אחר בחייו
בהקשר זה מעניין להזכיר אנקדוטה מפרק מוקדם יותר בחייו של מיכלאנג'לו, המעידה על ביטחונו העצמי ועל יחסיו עם בעלי השררה. על פי תיאורו של ג'ורג'ו וזארי, כאשר סיים מיכלאנג'לו את פסל דוד, הגיע פייטרו סודריני, המנהיג של הרפובליקה, לצפות ביצירה. הפסל מצא חן בעיניו מאוד, אך לאחר שבחן אותו מכל צדדיו, העיר: "נראה לי שהאף גדול מדי".
מיכלאנג'לו, ששם לב שסודריני עומד למרגלות הפסל ולא יכול באמת לראות את האף, טיפס על הפיגומים, לקח בידו איזמל וקצת אבקת שיש שהייתה על הרצפה, והחל להניף את האיזמל באוויר, תוך שהוא מפזר את האבקה, מבלי לגעת באף כלל. לאחר מכן קרא למטה: "תראה עכשיו". סודריני הביט למעלה והשיב בסיפוק: "עכשיו הרבה יותר טוב. נתת לו יותר חיים."
אנקדוטה זו, בין אם היא אמיתית או מועצמת, משקפת את המתח המתמיד בין האמן לבין פטרוניו – מתח שהגיע לשיאו הטרגי בשנת 1530, כאשר מיכלאנג'לו מצא עצמו במסתור, נרדף על ידי אותם אנשים שפעם תמכו בו ומימנו את יצירתו.
הזדמנות ייחודית להצצה אל העבר
את הפרק הדרמטי והמרתק הזה בחייו של מיכלאנג'לו תחשוף כנרת זוהר-להב בהרצאה מיוחדת שתתקיים ביום חמישי, 08/05/2025, בשעה 19:00 דרך פלטפורמת ZOOM. ההרצאה, שמחירה 75 ש"ח, תציג את הסיפור המלא של מיכלאנג'לו במסתור – על הסודות, הבגידות, מסע הנקמה וההישרדות.
כנרת זוהר-להב, אוצרת, חוקרת ומרצה לארכאולוגיה, לאמנות ולאופנה מזה שלושה עשורים, תוביל את המשתתפים במסע מרתק אל פרק עלום זה בחייו של האמן. הרצאותיה אהובות על קהלים שוחרי תרבות וידע, והיא ידועה בכישרונה לשזור עובדות היסטוריות עם סיפורים אנושיים מרתקים.
זוהי הזדמנות נדירה להציץ אל מאחורי הקלעים של היצירתיות הגאונית של אחד האמנים הגדולים בכל הזמנים, ולהבין את הקשר בין אמנות, פוליטיקה וכוח בתקופת הרנסנס האיטלקי. ההרצאה מיועדת לשוחרי תרבות, אמנות, ידע, היסטוריה ותולדות איטליה.
הזדמנות זו לא כדאי להחמיץ. המפגש דרך ZOOM מאפשר לכל אחד להשתתף מהנוחות של ביתו, והקלטה תישלח למשתתפים בסיום ההרצאה.
שאלות מרתקות יעמדו במוקד הדיון: מה גרם למיכלאנג'לו לבגוד במשפחת מדיצ'י, פטרוניו? איך שורדים מסע נקמה? ואיפה מוצאים מסתור בעיר בה אין נאמנות?
התשובות לשאלות אלו ורבות אחרות מחכות לכם בהרצאה "מיכלאנג'לו במסתור – הצצה נדירה למוחו של גאון נרדף".
צילום: ALBERTO PIZZOLI • AFP
