• דים אמור
בעוד שישראל מתמודדת עם מלחמה, משבר תחבורתי ואתגרים כלכליים, שרת התחבורה מירי רגב ביקרה בתשע מדינות מאז מאי 2023, בעלות כוללת של כמעט 4 מיליון שקלים – סכום שהיה יכול לשמש לשיפור תשתיות תחבורה או לסיוע לאזרחים במצוקה.
מבדיקה מעמיקה של נתוני נסיעותיה של רגב עולה תבנית מטרידה: ב-8 מתוך 9 נסיעותיה לחו"ל, השרה בחרה להאריך את שהותה עד לסוף השבוע, גם לאחר תום הביקורים הרשמיים. תופעה זו, שזכתה לכינוי "מירי רגב טורס" בתקשורת, מעלה שאלות לגבי הנחיצות והיעילות של הנסיעות הללו, במיוחד בעת משבר לאומי.
מנתונים שנמסרו לתנועה לחופש המידע עולה כי מאז פרוץ המלחמה ועד אוקטובר 2024, רגב בילתה בחו"ל כ-40 ימים. היא ביקרה בשבע מדינות, נטלה עימה 19 יועצים, בהם היועצת האישית והדובר שלה, בעלות שהסתכמה במיליון שקל – וזאת ללא הוצאות האבטחה הנלוות.
בחודש שעבר, בעת ביקורה במרוקו, התרחשו פיצוצים בשלושה אוטובוסים בבת ים. למרות האירוע החמור בתחום אחריותה, רגב בחרה שלא לקצר את ביקורה ולחזור לישראל, אלא נשארה במרוקו עד למוצאי שבת. מלשכתה נמסר כי "מיד עם היוודע דבר הפיגועים, רגב קיימה הערכות מצב מול הגורמים הרלבנטיים במשרד התחבורה והנחתה על צעדים מיידיים להגברת האבטחה בתחבורה הציבורית".
לנסיעה זו למרוקו התלוו, בין היתר, מנכ"ל המשרד משה בן זקן, מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, מנהל אגף חירום וסייבר, היועצת רעות גוטה, הדובר דודו סאסי, רמ"ט המנכ"ל ומנהלת האגף ליחסים בינלאומיים. מלשכתה של רגב לא נמסרו פרטים על עלות הנסיעה האחרונה.
לא היה זה ביקורה הראשון של רגב במרוקו. היא כבר ביקרה במדינה במאי 2023, אז הסתכמה העלות הכוללת של הביקור ב-445 אלף שקל. מתוך סכום זה, העלות למשרד התחבורה הייתה 377 אלף שקל – הוצאות נסיעתה של רגב היו 154 אלף שקל (טיסות, לינה ושהייה) ועלות אבטחתה 223 אלף שקל.
נסיעתה של רגב למרוקו כללה פגישות עם שרים מקומיים, סיור בנמל טנג'יר, ביקור בבתי עלמין ובמוקדים של הקהילה היהודית במדינה, וכן נסיעה ברכבת המהירה שהושקה במדינה בשנת 2018 ומגיעה למהירות של 323 קמ"ש.
פירוט הוצאות נסיעותיה של רגב מגלה תמונה מטרידה: ביקורה באזרבייג'ן עלה 1.5 מיליון שקלים; ביקורה במרוקו – 445 אלף שקלים; נסיעתה לסרי לנקה – 244 אלף שקלים; נסיעתה להודו ותאילנד – 243 אלף שקלים; ביקורה בצרפת – 282 אלף שקלים; נסיעתה למקסיקו – 174 אלף שקלים; ביקורה בגאורגיה – 200 אלף שקלים; וביקורה בהונגריה – 87 אלף שקלים. בסך הכל, העלות המצטברת של נסיעות אלה מגיעה ל-3,175,000 שקלים חדשים, וזאת ללא עלויות האבטחה הנלוות (כאשר נכליל בחישוב אבטחה זו מגיע לכמעט 4 מיליון) – וזהו סכום שאינו כולל טיסה ו"הוצאות אירוח וייצוג" במרוקו של שנת 2025.
מנכ"ל התנועה לחופש המידע, עו"ד הידי נגב, מתריע: "ממעקב אחר טיסותיה של רגב ניתן להבחין פעם אחר פעם כיצד סוף השבוע משתלב בביקור. הנושא מחייב פיקוח ובחינה מיידית של מבקר המדינה. עצוב שגם בעיצומה של מלחמה וגם כשיש צורך חיוני בקבלת החלטות במערך ההיסעים הציבורי, שרת התחבורה שוהה בחו"ל" (ציטוט אשר נשאב ממערכת 'כלכליסט').
נראה כי רגב אינה השרה היחידה הנוהגת כך. היא הולכת בעקבותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הנוהג לצרף את ימי שישי ושבת לנסיעותיו, בעיקר בביקוריו בארה"ב. ראש הממשלה והשרים נמנעים בדרך כלל מלטוס בשבת, בעיקר מטעמי התחשבות בחברי הכנסת החרדים השותפים בקואליציה. נוהג זה גורם לכך שפעמים רבות נקבעות פגישות, לא כולן דחופות, ביום שישי, כך שלאחריהן נמנע מהשרים לטוס חזרה לארץ. התוצאה היא הארכת השהייה עד מוצאי שבת או יום ראשון, המשמעות היא תוספת עלות משמעותית לנסיעות. על פי רוב, סדר היום בשבת דליל וכולל בעיקר מפגשים עם נציגי קהילות יהודיות.
בתגובה לממצאים אלה, מלשכת רגב נמסר: "כל הנסיעות קיבלו את אישור הגורמים הרלבנטיים וכללו עשרות פגישות עבודה סביב השעון, שנועדו להתמודד עם שורת אתגרים שיצרה המלחמה ולשם קידום אינטרסים של ישראל בתחומי התחבורה, הנמלים, התעופה, המאבק בתאונות הדרכים וחיזוק הקשר עם הקהילות היהודיות. בכל נסיעה התקיימו פגישות רבות שלא איפשרו חזרה לפני כניסת שבת. השרה מקיימת פגישות בכל ימות השבוע, כולל בימי שישי ובמוצ"ש" (מערכתנו לא הצליחה לקבל תגובה (לא זכינו), בעוד מערכת "כלכליסט" כן הצליחה לקבל).
בעידן הדיגיטלי, רבות מפגישות אלה היו יכולות להתקיים באמצעות שיחות וידאו, או להיות מטופלות על ידי נציגים בשגרירויות ישראל במדינות השונות, ללא צורך בנסיעות יקרות. בתקופה של משבר כלכלי גובר ועליה בשיעורי העוני, רבים תוהים האם השקעה של כמעט 4 מיליון שקלים בנסיעות לחו"ל הייתה מוצדקת.
בסכום העולה על ארבעה מיליון שקלים יכולנו לסלול דרכים, להשקיע בתשתיות תחבורה ולסייע לנזקקים. בעוד שתחולת העוני מתרחבת ורבים מתקשים להשיג את צורכיהם הבסיסיים, ובכללם מזון, המדינה הוציאה סכום עצום על מסעות אשר ניתן היה לצמצמם או למנעם כליל.
שאלות רבות נותרו פתוחות: האם נסיעות אלה הניבו תוצאות ממשיות עבור אזרחי ישראל? האם הביאו לחתימה על חוזים משמעותיים או שיפורים מוחשיים במערכת התחבורה? ומדוע כמעט כל נסיעה חייבה הארכת שהות עד לסוף השבוע?
בעת שמשרד התחבורה ניצב בפני אתגרים כבדי משקל, ובכללם שיפור מערך התחבורה הציבורית, התמודדות עם עומסי תנועה ותאונות דרכים, וקידום מיזמים תחבורתיים חיוניים, עולה תהייה האם שהייתה הממושכת של השרה מעבר לים אכן משרתת את טובת אזרחי ישראל, או שמא המחיר הציבורי של מסעות "מירי רגב טורס" גבוה מנשוא.
צילום מתוך דף הפייסבוק של מירי רגב
