• דים אמור
מיליוני שקלים זורמים לקבלנים ולמחלקות עירוניות, בעוד תושבי שכונת יפו ד' סובלים מהזנחה מתמשכת, תשתיות קורסות וניקיון לקוי. תיעוד מיוחד חושף: כך הפכה שכונה שלמה למוקד הזנחה תחת ניהולו של חולדאי, בעוד מחלקות העירייה מתוקצבות בלי לספק שירות בסיסי לתושביה.
תל אביב של 2025 היא עיר של ניגודים קיצוניים. בעוד שכונות צפון העיר מטופחות ונהנות מרחובות נקיים, גינות מוריקות ותשתיות מתוחזקות, שכונת יפו ד' הפכה למזבלה של ממש תחת ניהולו של ראש העיר רון חולדאי. סיור שערכה מערכת "מעקב" חושף תמונה מזעזעת של אפליה והזנחה מכוונת.
שתי ערים בעיר אחת
הפער בין צפון תל אביב לשכונת יפו ד' זועק לשמיים. בעוד תושבי הצפון נהנים משדרות מטופחות ושירותים עירוניים מלאים, ביפו ד' מתגלה תמונה הפוכה לחלוטין. תיעוד מקיף ברחובות קהילת קנדה ופעמונית חושף מציאות בלתי נתפסת של ערימות אשפה, מדרכות שבורות ותשתיות קורסות.
מיליונים לקבלני הניקיון – זבל נשאר ברחובות
קבלני הניקיון העירוניים גורפים מדי חודש מאות אלפי שקלים מקופת העירייה, אך נראה שכספם מושקע בעיקר בניקוי שכונות היוקרה בצפון העיר. ביפו ד', הרחובות מוצפים בפסולת וטינופת. העובדה שהעירייה ממשיכה לשלם לקבלנים למרות ההזנחה הבוטה מעלה תהיות קשות לגבי מערך הפיקוח העירוני.
הפרדוקס הבולט ביותר הוא שבעוד פקחי העירייה מקפידים על חלוקת דוחות על צואת כלבים בצפון העיר, הם מתעלמים לחלוטין מערימות האשפה המצטברות ביפו ד'. האם מדובר במדיניות מכוונת של אפליה בין שכונות?
גילינו רחובות שוקקי פסולת וזוהמה, המעידים על מחדל חמור בתחום התברואה העירונית. הקבלן האמון על ניקיון רחובות תל אביב-יפו, אשר מתוגמל בסכומים נכבדים מדי חודש מקופת הציבור, אינו ממלא את חובותיו באופן מספק.
נראה כי מערך הפיקוח העירוני על עבודת הקבלן לוקה בחסר באופן מהותי, כאשר העברת הכספים לקבלן נמשכת ללא בקרה ראויה. מתעוררת השאלה מדוע נמנעת העירייה מלנקוט בצעדים משמעותיים כנגד הקבלן המפר, ומדוע היא מוסיפה להזרים מאות אלפי שקלים מדי חודש חרף אי-עמידתו בתנאי המכרז וההסכם.
הדבר מעלה תהיות כבדות משקל באשר לאינטרסים העומדים מאחורי התעלמות העירייה מההפרה הבוטה של ההסכם. אף שנערך מכרז ונחתם חוזה מחייב, תיעדנו הפרות שיטתיות של ההסכם בדמות היעדר ניקיון ראוי בעיר. חרף זאת, נראה כי העירייה בוחרת להעלים עין ולהמשיך בהעברת התשלומים כסדרם.
תשתיות קורסות ונגישות אפסית
מצב התשתיות בשכונת יפו ד' מעיד על הזנחה מתמשכת. תיעדנו מדרכות שבורות ובורות מסוכנים שמהווים סכנה ממשית להולכי רגל. במיוחד חמור המצב עבור אוכלוסיות מוחלשות – קשישים, עיוורים, ואנשים עם מוגבלויות, שעבורם כל בור במדרכה עלול להפוך למלכודת מסוכנת. זאת בשעה שבצפון העיר המדרכות מתוחזקות באופן שוטף.
מדיניות החניה: עוד נטל על תושבי השכונה
בשכונת יפו ד', שתושביה מתמודדים ממילא עם קשיים כלכליים, בחרה העירייה להרחיב את אזורי החניה בתשלום. מקומות חניה נצבעו בכחול-לבן ללא כל הצדקה תכנונית נראית לעין, בשעה שהשכונה מרוחקת ממוקדי תעסוקה ובילוי.
התנגולים והרעש: מטרד שאיש לא מטפל בו
כאילו לא די בלכלוך ובתשתיות הקורסות, תושבי השכונה סובלים גם ממטרד רעש בלתי נסבל של תרנגולים, המתחיל כבר בשעה 2 לפנות בוקר. בעוד בשכונות הצפון כל תלונה על רעש זוכה לטיפול מיידי, ביפו ד' התלונות נופלות על אוזניים ערלות.
דוברות העירייה: שתיקה
ניסיונותינו לקבל תגובה מדוברות העירייה לגבי הפערים הקיצוניים בין צפון העיר לשכונת יפו ד' עלו בתוהו. התעלמות זו מקבלת משנה חומרה לאור העובדה שמחלקת הדוברות, הממומנת מכספי ציבור בסכומים של מאות אלפי שקלים מדי חודש, פשוט אינה מתפקדת.
חרף העובדה כי מחלקת הדוברות מתוקצבת במאות אלפי שקלים מדי חודש למטרת מתן מענה לכלי התקשורת והעיתונאים, אנו עדים לתופעה מדאיגה של קריסה תפקודית במחלקה זו.
בעוד חשבונות הבנק של עובדי הדוברות ומנהליה ממשיכים להתמלא בכספי ציבור המגיעים מן הקופה הציבורית, הרי שהשירות המהותי שלשמו הוקמה המחלקה – מתן מענה לפניות הציבור – נעדר לחלוטין. כך נוצר מצב פרדוקסלי שבו המשכורות הנדיבות משולמות בקביעות, בעוד השירות לציבור אינו ניתן כלל.
מחלקות עירוניות: פיקוח סלקטיבי
הכשל אינו מוגבל למחלקת הדוברות בלבד. בעוד שבצפון העיר הפיקוח העירוני פועל במלוא המרץ, ביפו ד' נראה שהמפקחים פשוט נעלמו. מחלקת התברואה, האמורה לפקח על עבודת קבלני הניקיון, מעלימה עין באופן שיטתי ממצב התברואה הקשה בשכונה.
התיעוד המקיף שערכנו חושף תמונה קשה של אפליה מובנית בניהול העירוני. בעוד צפון תל אביב זוכה לטיפוח ותשומת לב, שכונת יפו ד' הפכה למזבלה מוזנחת. ההבדלים הקיצוניים בין חלקי העיר – בניקיון, בתשתיות, בפיקוח ובשירותים העירוניים – מעידים על מדיניות מכוונת של הזנחה.
בעוד העירייה ממשיכה לגבות ארנונה מתושבי יפו ד' ולחלק להם דוחות חניה, היא מתעלמת באופן שיטתי מצורכיהם הבסיסיים ביותר. השימוש הסלקטיבי בתקציבים העירוניים והיעדר הפיקוח על קבלנים ומחלקות עירוניות בשכונה מעלים תהיות קשות לגבי סדרי העדיפויות של הנהלת העיר.
העובדה שדוברות העירייה בוחרת להתעלם מממצאים אלו רק מחזקת את התחושה כי מדובר במדיניות מכוונת של אפליה והזנחה. נראה כי הגיע הזמן לבחון מחדש את אופן חלוקת המשאבים העירוניים ואת היחס המפלה כלפי תושבי השכונות הדרומיות בעיר.
-אנו במעקב-


































