• דים אמור
תקיפה טורקית נועזת על בסיס רוסי בחלב (אלפו) שבסוריה מטלטלת את המזרח התיכון. האירוע, שהתרחש ימים ספורים בלבד לאחר שפוטין התרברב בטיל חדש, חושף את פגיעותו של הצבא הרוסי. העובדה שהתקיפה בוצעה על-ידי טורקיה, מדינה שנחשבה עד כה לבעלת ברית של רוסיה, מעידה כי איומיו של פוטין אינם מרתיעים אפילו את שותפיו הקרובים.
התקיפה גבתה מחיר כבד מהצבא הרוסי. מטוסים, מסוק, טנקים וטילים הושמדו במהלכה, והבסיס הרוסי נכבש בידי הכוחות הטורקיים. אובדן הציוד והשליטה על הבסיס מוכיחים כי יכולות ההגנה של רוסיה מוגבלות הרבה יותר ממה שפוטין מנסה להציג.
רוסיה נקלעה למצב קשה בשתי חזיתות במקביל. בעוד צבאה נתקל בקשיים משמעותיים באוקראינה, הוא סופג מכה קשה גם בסוריה. ההחלטה לשלוח 1,000 חיילים לסוריה בתגובה לתקיפה הטורקית רק מדגישה את המצוקה: מספר החיילים הקטן יחסית מעיד על מחסור בכוח אדם, והסטתם מהחזית האוקראינית מחלישה את המאמץ המלחמתי שם.
הטיל החדש שפוטין הציג לאחרונה מתגלה כהצהרה ריקה מתוכן. טורקיה הוכיחה שאינה חוששת מעוצמתה הצבאית של רוסיה, והכישלון בהגנה על הבסיס בחלב מערער את אמינות הצבא הרוסי כולו.
המחיר האנושי של המדיניות הרוסית ממשיך לעלות. חיילים רוסים נשלחים למות בסוריה ללא תכלית אסטרטגית ברורה, כשהמוטיבציה העיקרית נראית כלכלית ולא ביטחונית. הם משמשים ככלי במשחק הפוליטי של פוטין, שמעדיף את האינטרסים שלו על פני חיי חייליו.
חולשתה המתגלה של רוסיה צפויה להשפיע על המערכת הבינלאומית כולה. מדינות נוספות עשויות להעז ולאתגר את רוסיה, כשהן רואות שאיומיה מאבדים מכוחם. בעלות בריתה המסורתיות של רוסיה כבר מתחילות לבחון אלטרנטיבות אסטרטגיות.
התקיפה הטורקית בחלב מסמנת נקודת שבר במעמדה של רוסיה. היא חושפת את חולשתו של הצבא הרוסי ואת חוסר יכולתו של פוטין להגן על האינטרסים של מדינתו. המציאות בשטח מוכיחה כי התדמית העוצמתית שפוטין מנסה לשווק אינה אלא אשליה.
