דים אמור
בעיצומה של תקופה כלכלית מאתגרת, מתחוללת סערה במשרד האוצר סביב הצעת החוק של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לפריצת מסגרת תקציב 2024. ההצעה, שמקדמת הגדלה של 3.3 מיליארד שקל בהוצאה הממשלתית, מעוררת התנגדות חריפה מצד בכירי האוצר, המזהירים מפני השלכות כלכליות חמורות.
בדיון שהתקיים היום (רביעי) בוועדת הכספים של הכנסת, הציגו בכירי האוצר את עמדתם הנחרצת נגד המהלך. יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים, הדגיש את המצב הכלכלי המורכב: "אנחנו בתקופה חריגה, יש תקדימים אבל לא כאלה. הצמיחה חלשה מאוד, המלחמה פגעה בצמיחה ב-2023, וביתר שאת בזו של 2024".
גרדוס הציג נתונים מדאיגים על הגירעון התקציבי, שצפוי לחרוג ב-175 מיליארד שקל מהתכנון המקורי בשנים 2023-2024. "הדבר הזה ישפיע על הצמיחה. יש אפילו ירידה ברבעון השני של 24 במגזר העסקי", הזהיר.
תמר לוי בונה, מ"מ סגן הממונה על האוצר, הסבירה כי הצעת החוק נועדה להגדיל את מגבלת ההוצאה בכ-3.5 מיליארד שקל, בעיקר לצורך מימון המשך פינוי תושבים מאזורי הסכנה בצפון ובדרום, וכן לתמיכה בחיילי המילואים.
אולם, הדרג המקצועי באוצר הציע חלופות שונות, כגון קיצוץ הוצאות בתקציב 2024 ושימוש בכספים קואליציוניים שטרם מומשו. ההתעלמות מהמלצות אלה מעוררת ביקורת חריפה.
גרדוס הדגיש את הסיכונים הכרוכים בהגדלת החוב הלאומי: "העיניים של חברות הדירוג עלינו, והשוק כבר יותר פסימי מחברות הדירוג. צריך לעבוד בצורה מדודה וזהירה כי זה יכול להחמיר". הוא הזהיר כי עלות החוב מתייקרת, וכי הפרמיה על אגרות החוב הישראליות גבוהה מאוד ביחס לארה"ב.
"כבר בתקציב 25 שיובא לפה בעוד מספר חודשים, אנחנו צופים עלויות ריבית גבוהות יותר בכ-7 מיליארד שקל לעומת התקופה שלפני המלחמה", אמר גרדוס. "החוב הגדול והיקר פוגש אותנו כבר בתקציב השנה בכ-3.8 מיליארד שקל".
למרות האזהרות החמורות, שר האוצר סמוטריץ' נעדר מהדיון בוועדה. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, הסביר כי השר התנצל על היעדרותו בשל דיון ביטחוני והבטיח להגיע בשבוע הבא.
בכנסת, מסר השר סמוטריץ' הצהרה: "אני מברך את חברי הכנסת שהתעלו לגודל השעה באחריות והעבירו את הגדלת מסגרת ההוצאה לטובת המשך מימון המפונים ותוכנית המילואימניקים." הוא הדגיש כי "תיקוני התקציב יאפשרו את התנאים המחויבים להמשך רציף של המלחמה נגד מבקשי רעתנו".
המחלוקת בין הדרג המקצועי לבין ההנהגה הפוליטית מדגישה את המתח בין הצורך לתמוך באוכלוסיות הנפגעות מהמלחמה לבין החשש מפגיעה ביציבות הכלכלית ארוכת הטווח של ישראל. בעוד שסמוטריץ' מדגיש את הצורך המיידי בתמיכה בחזית ובעורף, בכירי האוצר מזהירים מפני ההשלכות ארוכות הטווח של הגדלת החוב הלאומי.
ככל שהדיונים על תקציב 2024 מתקדמים, נראה כי המתח בין שיקולים כלכליים לבין צרכים ביטחוניים ואזרחיים דחופים ימשיך ללוות את קובעי המדיניות. האתגר העומד בפניהם הוא למצוא איזון עדין בין מתן מענה לצרכים המיידיים של המלחמה לבין שמירה על יציבות כלכלית ארוכת טווח, שתאפשר לישראל להתמודד עם אתגרי העתיד.
