חקירה פלילית נפתחה היום (1 בפברואר) ביחידה המרכזית של מחוז חוף במשטרת ישראל נגד עורך הדין אביחי אלקובי וכתב בתאגיד השידור הציבורי, דניאל אלעזר, בחשד לסחיטה בנסיבות מחמירות, שוחד לעובד ציבור וקבלת דבר במרמה. החקירה עוסקת בטענות שלפיהן הוצע לאיש עסקים מתחום הקריפטו להימנע מפרסום תחקיר עיתונאי בעניינו, בתמורה לתשלום כספי בסך 200 אלף שקלים במזומן.

הפרשה החלה כאשר עורך הדין פנה לאיש העסקים, המוכר ברשת בכינויו ג'וני ביטקוין (יוני כהן), והציע כי תמורת תשלום במזומן לא תפורסם עליו כתבה עיתונאית. לפי הנטען, הסכום שנדרש עמד על 200 אלף שקלים, ונאמר כי הוא מהווה "תעריף" משותף לעורך הדין ולכתב התאגיד.

בבית של איש העסקים מר כהן תועדו דברים קשים. על פי התיעוד, בשעה 21:30 הגיע עו"ד אביחי אלקובי למקום על מנת לקבל סכום כסף במזומן, בסך של 200 אלף שקלים.

במהלך ביקור לקבלת שוחד הגיע עו"ד אביחי אלקובי לביתו של ג'וני ביטקוין. במסגרת הביקור ביקש ג'וני ביטקוין מעו"ד אלקובי לוודא כי הכתבה נגדו לא תתפרסם, ולשם כך ביקש ממנו ליצור קשר טלפוני עם דניאל אלעזר. זאת, לאחר שהתברר באמצעות עורך הדין כי סכום הכסף במזומן מצוי וממתין למסירה. במהלך השיחה אישר דניאל אלעזר כי הכתבה לא תפורסם.

יש לציין כי כלל האירועים תועדו במסגרת מהלך רחב ומבוקר, שבוצע, על פי הנטען, באישור המשטרה, לצורך יצירת תיעוד המעורר חשד לפעילות משותפת בין דניאל אלעזר לבין עו"ד אביחי אלקובי, שבמסגרתה, לכאורה, נגבים כספים ומתקבלים כספי שוחד.

המערכת תפרסם בשלב זה רק חלק מצומצם מן הראיות, שכן החומרים מצויים בעבודת משטרת ישראל ואין אישור לפרסומם המלא. עם זאת, בידי המערכת מצויים חומרים נוספים שטרם פורסמו, אשר מהם ניתן להבין, לכאורה, כי דניאל אלעזר פועל באופן שיטתי לקבלת כספים בהיקפים של מאות אלפי שקלים, בשיתוף פעולה עם עו"ד.

צילום בלעדי של מערכת "מעקב": עו"ד אביחי אלקובי לצד כספים אשר, כלל הנראה, ביקש לקבלם כשוחד

שלבי הפרשה תועדו באמצעות מצלמות נסתרות, ובתיעוד נטלו חלק גם כוכבי הרשת מישל טרוני ודניס צ'רקוב, וכן לוחם ה-MMA ואיש הציבור חיים גוזלי. בין החומרים מצויים תיעודים של ספירת כספים ונטילת מזומנים, אשר מעלים, לכאורה, חשד לקבלת כספי שוחד.

מן השיחה שהתנהלה בין דניאל אלעזר לבין עו"ד אביחי אלקובי עולה כי הכתבה נגד מר כהן הייתה ערוכה ומוכנה לפרסום כחלק השני של הפרשה, לכאורה לאחר שצוות שלם עמל על הכנתה תוך שימוש במשאבי ציבור, אולם בשלב מסוים התקבלה החלטה שלא לפרסמה.

עוד יצוין כי עוד בטרם פרסום החלק הראשון ביקש, על פי הנטען, עו"ד אביחי אלקובי לקבל סכום כסף, אולם באותה עת סירב ג'וני ביטקוין לשלם, מתוך תחושה כי מתבצע, ניסיון לסחיטה וכי מופעלות עליו מניפולציות שנועדו להביא לקבלת תשלום במזומן.

גם בפעם השנייה לא התכוון ג'וני ביטקוין לשלם או להעביר שוחד לעובד ציבור. תחת זאת החל לתעד את המתרחש ולאסוף ראיות, לטענתו, לנוכח מה שהוא מתאר כניסיון מתמשך לסחוט ממנו כספים בידי עובד ציבור.

כיצד החלה הפרשה: ציר הזמן המלא

מערכת "מעקב" הגיעה לשטח לצורך תיעוד האירועים. בראיון מצולם, אשר בשלב זה אין אישור לפרסמו במלואו, טען מר כהן כי עורך הדין אביחי אלקובי שלח אליו הודעות שבהן נמסר כי צפוי להתפרסם "חלק שני" של תחקיר בעניינו, וכי לשם מניעת פרסומו נדרש תשלום כספי.

לטענתו, עורך הדין מסר כי מדובר בדרישה משותפת לו ולכתב התאגיד. עוד ציין כהן כי בעקבות החוויה הקשה שחווה, לדבריו, בעקבות פרסום החלק הראשון של התחקיר – אותו הגדיר כתחקיר שקרי בעניינו – החל לתעד באופן שיטתי כל שלב, לרבות האופן שבו, לטענתו, פעלו עורך הדין וכתב חדשות כאן 11 בניסיון לדרוש ממנו סכום של 200,000 שקלים במזומן.

על פי הנטען, עו"ד אביחי אלקובי הוא שדחק בקיומה של הפגישה, במטרה לקבל סכום של 200 אלף ש"ח, ובתמורה לכך שחלקו השני של התחקיר לא יפורסם. בהתאם לכך נקבעה הפגישה ליום חמישי האחרון, בשעה 21:30.

בשעה היעודה הגיע עורך הדין לביתו של כהן בקיסריה, שם, המתין סכום של 200 אלף ש"ח במזומן. במהלך הביקור החל עורך הדין בספירת הכסף, בכוונה ליטול אותו עמו, אולם בשלב זה יצאו אל המקום כתבים וצלמים, והמהלך הופסק. עוד על פי אותו תיאור, עורך הדין אף ביקש לקיים ארוחה ולשתות יין, לכאורה לציון קבלת הכסף.

כנראה, עורך הדין איבד שיקול דעת מקצועי, והתנהל באופן שעלול להעמידו בלב פרשה חמורה של סחיטה, איומים וקבלת שוחד. למעשה, פרסום תחקיר שלילי ושקרי, כלל הנראה, עושה פגיעה נפשית קשה, טראומה עמוקה וכתם ציבורי ארוך טווח. מדובר במצב שבו דעת הקהל שופטת ומכריעה עוד בטרם התבררו העובדות לאשורן – תרחיש המתואר כסיוט מתמשך, ולא כהליך ציבורי תקין. חומרה מיוחדת נודעת למצבים שבהם איום בפרסום תחקיר שלילי נגד איש עסקים משמש, כלל הנראה, כאמצעי להפעלת לחץ פסול ואף לסחיטה כספית, וזאת כאשר מדובר בעיתונאי המועסק בגוף תקשורת ציבורי המתוקצב מכספי משלמי המיסים.

דניאל אלעזר: חשדות לדפוס שוחד שיטתי

חומרת הפרשה מתחדדת לנוכח מעמדו של הכתב כעובד ציבור, מדובר, כלל הנראה, בהעברת כספי שוחד באמצעות גורם מתווך – דפוס פעולה הנחזה כשיטתי.

הפרשה הנוכחית אינה מקרה בודד. מן החומרים שבידי המערכת עולה כי דפוס פעולה דומה הופעל, כלל הנראה, גם כלפי איש העסקים נתנאל מזור. בשנת 2024 נפתח במשטרת ישראל תיק חקירה פל"א 539391/2024 נגד הכתב, המצוי בטיפולה של תחנת מוריה בירושלים ונותר פתוח נכון למועד זה, בחשדות לקבלת שוחד, מתן שוחד לעובד ציבור, סחיטה ואיומים.

קרא עוד – לחץ כאן

באותו מקרה ניסה דניאל אלעזר, כתב חדשות כאן 11, לקבל ממזור תשלום כספי במעטפה, בתמורה להימנעות מפרסום תחקיר. מזור סירב להעברת הכספים, ולאחר מכן פורסם נגדו תחקיר אשר הוצג, כלל הנראה, כתחקיר שקרי. מנגד, גורם נוסף – מר מלכה – העביר, כלל הנראה, כספים למר אלעזר, ובהקשר זה לא פורסם תחקיר נגד מר מלכה. הדברים עולים מפרטי התלונה ומהחקירה הפלילית המתנהלת בירושלים.

חומרה מיוחדת נודעת לכך שמר מזור הגיש להנהלת הערוץ תלונה רשמית, שאליה צורפו שיחה מוקלטת – המהווה כלל הנראה תיעוד לדרישה לתשלום כספי בתמורה לאי פרסום תחקיר בחדשות כאן 11 – וכן צילומי מסך של התכתבויות, אשר הוגשו כראיות. חרף קבלת החומרים והפנייה הרשמית, אלה לא נבדקו באותה עת.

הדין קובע כי מקום שבו מתקבל מידע רשמי ותלונה רשמית בחשד לדרישת שוחד או לסחיטה, חלה על נושאי משרה בכירים ועובדי ציבור חובת דיווח מיידית למשטרה. אי עמידה בחובת דיווח זו מהווה עבירה על החוק.

בענייננו, גם מבלי להכריע אם בוצעה עבירת שוחד בפועל אם לאו, עצם אי הדיווח עומד בניגוד לחובה הקבועה בדין. על רקע זה נטען כי הנהלת כאן 11 פעלה להשתקת המקרה ולהסתרתו, במקום להעבירו לבירור רשויות האכיפה.

בשני המקרים פרסם דניאל אלעזר "תחקירים" שקריים, שהתבססו על תלונות של מספר מצומצם של לקוחות בלתי מרוצים, ולא על תשתית רחבה, מבוססת ומאומתת.

מערכת "מעקב" ממשיכה לתעד את שני המקרים האמורים, ותוסיף לתעד ולסקר כל מקרה דומה אם יובא לידיעתה בעתיד. גם המקרה הראשון יוסיף להיסקר עם התקדמות החקירה והבהרת ממצאיה.

אבסורד בולט בפרשה הוא שעו״ד אביחי אלקובי, המנהל קבוצת פייסבוק המוקדשת למאבק בנוכלים, תועד בפרשה כמי שפעל, כלל הנראה, בניגוד לדין.

החקירה המשטרתית מצויה בשלביה הראשוניים, וכל המעורבים בפרשה נהנים בשלב זה מחזקת החפות.

פרשת 200 אלף

מישל טרוני פרסם היום הודעה פומבית, שבה כתב:
"פרשת סחיטה חמורה המשאירה את המשטרה ועולם התקשורת בהלם. איש ציבור ועורך דין סוחטים אנשים עסקים ומאיימים על כולם. בקרוב תדעו מי זה.. כל ערוצי התקשורת על זה כרגע".

גם דניס צ'רקוב התייחס לפרשה ופרסם:
"פרשת 200 אלף.עו"ד אביחי אלקובי הגיע לקחת 200,000 ש״ח במזומן בתמורה לכך שדניאל אלעזר לא יפרסם כתבה שלילית על איש עסקים בערוץ כאן 11.
דניאל אלעזר תועד מאשר שלא תהיה כתבה".

חיים גוזלי מסר הודעה מפורטת, שבה נכתב:
"חקירה פלילית נפתחה היום (1.2) בימ"ר חוף נגד עורך דין מוכר וכתב בתאגיד השידור הציבורי בחשד לסחיטה בנסיבות מחמירות, שוחד לעובד ציבור, וקבלת דבר במרמה. הפרשה החלה כאשר עורך הדין הציע לאיש עסקים מתחום הקריפטו כי בעבור 200,000 שקלים במזומן לא תעלה עליו כתבה. איש העסקים יחד עם כוכבי רשת מוכרים תיעדו את ספירת הכסף במצלמות נסתרות וגם את העיתונאי מכאן 11 מאשר בשיחת טלפון, לאחר העברת הכסף במזומן, כי "לא תהיה כתבה"".

בעקבות הפרסומים פרסם דניאל אלעזר פוסט תגובה, שבו כתב:
"אני מבין שיש סערה קטנה שאחראים לה כמה מושאי תחקיר שלי שכנראה מאוד התעצבנו על התחקירים נגדם ותביעת המיליון שהוגשה בשבוע שעבר, ועושים הכל בצורה שלא תעלה על הדעת במטרה לפגוע בי ובמוניטין שצברתי לאורך שנים. לכל מי שקיבל את הסיפור השקרי אני ממליץ להמתין טיפה, בקרוב מאוד כל הפרטים ייחשפו. תלונה במשטרה הוגשה וכן תביעה תוגדל ואלה יתווספו אנשים נוספים. במאמר מוסגר ובנימה אישית: ממליץ לחזור לתחקירים עליהם כדי להבין האם לקחת אותם ברצינות. המשך יבוא".

לא ניכנס להזיה שלפיה גוף ממשלתי, הפועל ומתקיים מכספי הציבור, רשאי לחסום את הציבור עצמו, שעה שמחלקת הדוברות ממומנת מכספי הציבור ונועדה להשיב לפניות עיתונאיות. לשם כך משלם הציבור מאות אלפי שקלים מדי חודש. סוגיה זו מהווה עניין לתלונה נפרדת בפני מבקר המדינה; בסופו של דבר, תלונות מצטברות – והנהלות נדרשות לבירור ולחקירה.

-אנו במעקב-

צילום של דניאל אלעזר מתוך אתר 'כאן 11', שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

לפעילות ולתיעוד קבלת כספי השוחד, כלל הנראה, ניתן אישור של משטרת ישראל – כך נמסר בעת האירוע.

הפוסט פרשת 200 אלף – חקירת סחיטה ושוחד: 'כאן 11' שותק ואף חוסם הופיע לראשונה ב-מעקב.

תלונה מקיפה: לירן אלחרר במוקד האשמות בטרור דיגיטלי, סחיטה והטרדות

תלונה חסרת תקדים בהיקפה הוגשה לאחרונה למשטרת ישראל, ובה מוצב לירן אלחרר, תושב רחוב מנחם בגין 24 בבית דגן, במוקד חשדות חמורים במיוחד – לכאורה בגין הפעלת מערך טרור דיגיטלי מתוחכם, סחיטה, הטרדות, פגיעה בפרטיות ופרסום לשון הרע – שכוונו כלפי שוטרים, אנשי עסקים, נבחרי ציבור, עובדי מערכת המשפט ואזרחים מן השורה.

על פי הנטען בתלונה, מדובר במארג מתוחכם ומאורגן של הטרדות שיטתיות, חדירה לחומרי מחשב, ניסיונות להשפעה על הליכים משפטיים, איומים וסחיטה, לצד הפצת מידע אישי ורגיש של אישי ציבור ופרסום תכנים בוטים נגד גורמים במערכת המשפט.

לפי המסמכים שהוגשו, הפעילות מיוחסת לאתר האינטרנט ולערוץ הטלגרם הפועלים תחת השם "עדנה קרנבל", כשבמרכזם, לטענת המתלונן, עומד אלחרר.

הפרשה צמחה מדיון פומבי שנראה תחילה שגרתי לחלוטין. כעיתונאי עצמאי שהגעתי לסקר את הדיון בתיק 45991-04-23, שהתנהל בפני השופט יאיר דלוגין בבית משפט השלום בתל אביב, לא שיערתי כי אותו מעמד תמים לכאורה יהפוך לאחת מפרשות ההטרדה הדיגיטלית החריגות שנחשפו בישראל.

שוב, מה שהחל כסיקור עיתונאי שגרתי וענייני, התפתח בתוך שעות ספורות למתקפה מתוזמנת ורבת היקף.

מתחקיר מעמיק שביצעתי בהמשך עלה, כי אלחרר משמש, ככל הנראה, כדמות בכירה בפעילות האתר. מיד לאחר שניסיתי לראיין את לירן אלחרר – פעיל, לכאורה, באתר "עדנה קרנבל" ובמקרה גם עד באותו תיק (או לא במקרה) – החלה מתקפת הטרדה, איומים וסחיטה דיגיטלית חסרת תקדים.

אלחרר, הידוע כמפעיל לחץ סדרתי על גורמים שיפוטיים, הגיש לבית המשפט בקשות שונות אף שאינו צד להליך, אלא עד בלבד. התנהלות זו העלתה סימני שאלה באשר למניעיו – מה הניע אותו להפעיל לחץ מתמשך על בית המשפט, לבזבז זמן שיפוטי יקר ולהפיץ, לכאורה, פרסומים כוזבים שנועדו לפגוע באמון הציבור בשופט הדן בתיק.

לדיון הספציפי בתיק זה משכה את תשומת לבי העובדה כי בין העדים הופיע דניאל אלעזר, כתב כאן 11, וכי בין המסמכים הוגשה בקשה רשמית מטעם אתר "עדנה קרנבל", שבה נטען כי על הדיון להשתתף עיתונאים מטעמם. עובדות אלו עוררו בי עניין מקצועי להבין את הקשר שבין כתב כאן 11 לבין פעילות האתר.

לא חלפה שעה ארוכה, ותיבת הדואר האלקטרוני שלי הוצפה ביותר מ־2,000 הודעות מאיימות וזדוניות. למעלה מ־1,500 שיחות טלפון ממספרים חסויים או מתחלפים התקבלו לאורך כל שעות היממה, לצד מאות מסרוני טקסט חשודים, ומאות נוספות של הודעות וואטסאפ וטלגרם שנמחקו מיד לאחר שליחתן.

המכשיר האישי הפך לזירת טרור דיגיטלי של ממש – כל ניסיון להתמודד עם גל אחד של הטרדות נענה מיד בגל חדש, מתוחכם ואלים אף יותר.

"ב־5 באוקטובר פרסמנו תחקיר נרחב על "עדנה קרנבל", שחשף את מעורבותו, לכאורה, של לירן אלחרר ואת קשריו עם דניאל אלעזר"

• בכתבה זו נעסוק בתלונה שהוגשה למשטרה

• לקריאת התחקיר המלא – לחצו כאן

אולם ההטרדה הישירה מהווה רק את קצה הקרחון. מעבר לכך, תועדו ניסיונות פריצה חוזרים ונשנים למכשירים האישיים ולשרתי מערכת "מעקב" (הראיות נמסרו למשטרה). מדובר בניסיונות מתוחכמים לחדור אל ליבת העבודה העיתונאית – לגשת למקורות מוגנים, לתכתובות רגישות ולחומרים שטרם פורסמו. במקביל נעשה ניסיון לפרוץ את האתר עצמו ולהטריד את חברת האירוח.

לפי התלונה, במקביל לאירועים אלה הופצו פרטים אישיים של עיתונאים באופן שיטתי ונרחב, ונמסרו לאלפי גורמים – באתר "עדנה קרנבל" ובערוץ הטלגרם המזוהה עמו – שעות ספורות בלבד לאחר ניסיון לראיין את לירן אלחרר. בין הפרטים שנחשפו: כתובת מגורים, מספר תעודת זהות, טלפון נייד, כתובת דוא״ל ועוד.

• בעבר פורסמו באתרי חדשות שונים תחקירים שעסקו באתר "עדנה קרנבל". משיחות שקיימנו עם כתבים שנטלו חלק בפרסומים אלה נמסר כי גם הם חוו הטרדות קשות מצד האתר. לדבריהם, הופצו עליהם ועל בני משפחותיהם שקרים והשמצות, נוצרו סרטונים מזויפים באמצעות טכנולוגיית בינה מלאכותית (AI), ונגרמה להם וליקיריהם פגיעה נפשית עמוקה.

הכתבים ביקשו שלא להזדהות, מחשש לשלומם, וציינו כי חלקם אף נאלצו להחליף מספרי טלפון בעקבות גל ההטרדות. לדבריהם, מדובר בהתנהלות עבריינית מובהקת, שנועדה לפגוע בעיתונאים ולסתום פיות.

בסופו של דבר יש להבין את משמעות הדברים לאשורם: ככל הנראה, מר לירן אלחרר, על פי ממצאי התיעוד והעדויות שנאספו, הפיץ את מספרי הטלפון וכתובות הדוא״ל של עיתונאים באמצעות מערך בוטים אוטומטיים. אותם בוטים יצרו פניות שיטתיות לעסקים שונים, תוך הצגה כוזבת של העיתונאים כמי שמעוניינים בשירותיהם.

כך נוצר גל עצום של פניות מסחריות ומיילים פרסומיים, שמקורו – ככל הנראה – בפעולה מתוכננת של אלחרר. על פי התלונה שהוגשה למשטרה, נגרם נזק כפול: מחד, העיתונאים הפכו יעד להטרדות חוזרות ונשנות; ומאידך, העסקים עצמם ספגו הפסדים כספיים לאחר ששילמו סכומים ניכרים עבור מה שחשבו ל“לידים” לגיטימיים.

הנזק הישיר לעסקים מוערך בכמאה אלף שקלים – וזאת מבלי להביא בחשבון את עלות שעות העבודה של מאות נציגי שירות ומכירות שפעלו בתום לב, רק כדי לגלות כי נפלו קורבן למניפולציה דיגיטלית מתוחכמת. ראיות מפורטות בנושא הועברו למשטרת ישראל.

יחס סלקטיבי ואיומים מצד "עדנה קרנבל"

התמונה המתגלה מהמסמכים מעידה על היקף רחב יותר של הפעילות. למשל, בתיק 45991-04-23 לבדו דיווחו עדי התביעה, לפי הנטען, על איומים והטרדות חמורות, בעוד שעדי ההגנה לא קיבלו פנייה כלשהי מהגורם המזוהה כ"עדנה קרנבל". יחס סלקטיבי זה, כך נטען, אינו מקרי אלא משקף ניסיון ממוקד ומתוכנן לערער את עמוד השדרה הראייתי של ההליך המשפטי.

לתלונה צורפו עדויות להגשת תלונה רשמית במשטרת ישראל מטעם התובע ועדים. למעשה, התובע עצמו מזוהה כעד מרכזי בתיק.

עורך הדין ניסים אזולאי, המייצג את הנתבע ועדים מטעמה, מסר כי לא התקבלה אצלו כל פנייה או מסמך מהאתר "עדנה קרנבל" – לא איום, לא סחיטה ואף לא כתבה שלילית.

לכאורה, לירן אלחרר פרסם סדרת כתבות פוגעניות נגד השופט הדן בתיק, ואלו פורסמו באתר "עדנה קרנבל" (בתחקיר קודם הוצגו הוכחות לכך). הדפוס הסלקטיבי מצביע, לפי התיאור במסמכים, על ידע מעמיק במבנה התיק המשפטי ועל כוונה ברורה להשפיע על מהלכו.

(נכון להדגיש: על פי חוקי מדינת ישראל, הפעלת לחץ על עדים מהווה עבירה חמורה ומעשה פלילי לכל דבר ועניין. ישראל היא מדינת חוק, וחובה לשמור על טוהר ההליך המשפטי ועל הגנתם של העדים מפני כל ניסיון להשפיע על עדותם)

הטרדת השופט יאיר דלוגין

נזכיר שוב: בתוך כך נחשף ממצא חמור ומדאיג. לבית המשפט הוגשו בקשות המוצגות כאילו נשלחו מטעם יונתן קאפח – הבעלים של אתר "עדנה קרנבל" והעומד בראש פעילותו – אף שהוא מתגורר מחוץ לישראל.

ואולם, מערכת "נט המשפט" חסומה לשימוש ממדינות חוץ. בתלונה צוין כי הבקשות הוגשו בפועל מתוך ישראל, על ידי גורם מקומי הפועל בשמו של קאפח, וכי מדובר במהלך מכוון לבזבוז משאבי מערכת המשפט במסגרת מתקפה מתוכננת עליה.

לתלונה במשטרה נמסרו גם ראיות ועובדות נוספות:

המתקפה על מערכת המשפט אינה מסתיימת במישור הפרוצדורלי. המסמכים מתארים גל פרסומים בוטה ואלים נגד השופטים המעורבים בהליכים הרלוונטיים. זמן קצר לאחר הדיון שבו נכח המתלונן, פורסמו באתר "עדנה קרנבל" תכנים חריפים נגד השופט יאיר דלוגין.

הפרסומים כללו, לפי התיעוד, כינויי גנאי, ביטויים גסים במיוחד והאשמות שווא. גם השופט אמיר לוקשינסקי-גל, שניהל את התיק 24587-07-17 שבו לירן אלחרר שימש כתובע, הותקף בפרסומים שתוארו כחריגים בגסותם ובאלימות הלשונית שלהם. פרסומים אלה, כך מתואר, אינם אירוע חד פעמי אלא דפוס קבוע המלווה את שלבי ההליכים השונים ונועד ליצור לחץ ציבורי בלתי לגיטימי על מי שיושבים בדין.

בתלונה הודגשה הזיקה המרכזית: בתיק 45991-04-23 הופיע אלחרר כעד, וככל הנראה יש לו אינטרס מוסתר בתיק – שהתובע יפסיד. אלחרר אינו סתם "עד" בדיון נגד התובע. בתיק 24587-07-17 הוא עצמו תבע את התובע של התיק 45991-04-23, ולפי הנטען, מר אלחרר לא היה מרוצה מהאופן שבו הסתיים התיק.

ואולם, מהתיעוד עולה ששני השופטים שהותקפו בפרסומים הם בדיוק אלה שניהלו את שני התיקים הללו – עובדה שלפי התיאור אינה צירוף מקרים אלא משקפת כוונה ברורה. הפרטים הועברו למשטרת ישראל.

המישור הטכני מספק, לפי המסמכים, ראיות קשות המקשרות את פעילות "עדנה קרנבל" לכתובת מגוריו של לירן אלחרר. כתובת הדוא"ל שממנה נשלחו הודעות שהוגדרו כ"רשמיות" בשם האתר, בתגובה לפנייה עיתונאית, זוהתה כמובילה פיזית לרחוב מנחם בגין 24 בבית דגן – כתובת המגורים של אלחרר. מאותה כתובת, כך נטען, נשלחות גם הודעות ספאם מאיימות ובהן דרישות סחיטה. בתלונה עוד נטען כי בדרך כלל נעשה שימוש ב-VPN להסוואת המקור האמיתי, אך במצבים של לחץ או חוסר זהירות נשלחות ההודעות ללא הסוואה ומגלות את הכתובת האמיתית. הדומיין EdnaKarnaval.com עצמו נרשם אמנם בארצות הברית דרך חברת Namecheap, אך הופעל, על פי הטענות, מישראל בכתובת IP מקומית.

הראיה הטכנית החמורה ביותר, על פי המסמכים, היא הפצת קישור מסוכן בערוץ טלגרם המזוהה עם "עדנה קרנבל" (ראיות נמסרו במסגרת תלונה במשטרה). הקישור, המזוהה עם הכתובת 185.117.0.180 והמיוחס למערכת הנקראת 185.com, נושא לכאורה קוד מסוג RAT – ראשי תיבות של Remote Access Trojan, כלי מתוחכם לשליטה מרחוק. כלי כזה מאפשר גישה מלאה למכשיר הקורבן: גישה לכלל הקבצים הפרטיים, הפעלת מצלמות ומיקרופונים ללא ידיעת המשתמש, גישה לנתוני בנקים ואמצעי תשלום, קריאת כל התקשורת במכשיר ובסופו של דבר – שליטה מוחלטת. המתלונן מזהיר את הציבור להימנע מלחיצה על הקישור ומנחה כל מי שנחשף אליו לדווח ל-CERT הישראלי ולמשטרה על חשד לפגיעה.

ערוץ טלגרם "עדנה קרנבל" נוצר, על פי נתוני הארכיון שצורפו לתלונה, ב-21 ביולי 2022, ובאותו יום פורסם בו קישור ראשון ליוטיוב. אולם בניגוד לצפוי, הערוץ לא נסגר גם לאחר שב-18 בנובמבר 2024 נעצר, לפי דיווח שהגיע למתלונן, אמיר מלמד – פעיל מרכזי המזוהה עם האתר. הרשם אמנם סגר, ככל הנראה, את הדומיין EdnaKarnaval.com, אך הערוץ עצמו ממשיך לפעול ולפרסם תכנים באופן שוטף.

במידה ונכנסתם לערוץ הטלגרם של "עדנה קרנבל" ולחצתם על קישורים שפורסמו בו – קיים סיכון ממשי כי נלכדתם במלכודת דיגיטלית. מומחי סייבר מזהירים כי מדובר, ככל הנראה, במאגר נתונים הנשלט על-ידי רשת הסייבר של "עדנה קרנבל", המאפשרת חדירה למכשירי טלפון ומחשבים אישיים ואף שליטה מרחוק במכשירים שנפגעו.

עובדה זו מעידה, על פי התיעוד במסמכים, על קיומם של מפעילים נוספים ועל שימור דפוסי פעולה זהים גם לאחר מעצרו של אחד הפעילים המרכזיים.

אחד הפרטים המדאיגים ביותר בתלונה הוא הפצת מה שמתואר כ"רשימת תפוצה" הכוללת 1,198 שמות של שופטים, רשמים ופרקליטים בישראל, לרבות כתובות מגורים פרטיות ומספרי טלפון אישיים. פרסום כזה מהווה, לפי הטענה, פגיעה חמורה בזכות לפרטיות של בעלי תפקידים ציבוריים רגישים, ומעלה חששות ביטחוניים ממשיים לשלומם ולשלום בני משפחותיהם. יתרה מכך, המתלונן טוען כי פרסום מסוג זה מעיד על כך שלמפעילי "עדנה קרנבל" ישנה גישה למאגרי מידע שאינם ציבוריים כלל, מה שמעלה שאלות רציניות בדבר אופן השגת המידע והמטרות שלשמן הוא משמש.

קשרים בין כתב "כאן 11" ללירן אלחרר

במישור התקשורתי, נמסרו למשטרה טענות חמורות לגבי קשרים לכאורה בין לירן אלחרר לבין כתב תאגיד השידור "כאן 11", דניאל אלעזר. על פי התיעוד שצורף לתלונה, אלעזר העביר מכשיר אייפון לידיו של אלחרר ישירות בבית המשפט, כאשר אלחרר שימש כצלם בדיון, ותמונות שמקורן לכאורה במכשירים אישיים הופיעו לאחר מכן בכתבות שפרסם אלעזר בתאגיד השידור הציבורי. בנוסף, קיים קשר נוסף בין אלעזר לאלחרר שיפורסם בתחקיר הבא, אך ראיות בעניין זה כבר נמסרו למשטרה. המתלונן טוען כי אלחרר אינו רק צלם אישי של אלעזר, וכי אלעזר סומך עליו בעיניים עצומות – עובדה המוכחת, לטענתו, מכך שעיתונאי לא היה מוסר מכשיר אישי פתוח לאדם זר ולא היה מאפשר לו לעשות בו שימוש ללא אמון מוחלט.

• בתמונה: כתב תאגיד השידור הציבורי "כאן 11", מר דניאל אלעזר, ולצידו מר לירן אלחרר, המשמש כצלם מטעמו של אלעזר (תיעוד בלעדי של "מעקב")

התלונה שהוגשה במשטרה מפנה לפסיקות בבתי משפט, תיק 42864-07-21 ותיק 10152-12-22, שבהם נקבע כי אלעזר פרסם "דברי שקר" – ממצא המעיד, לטענת המתלונן, על כתב ברמה מקצועית נמוכה וחסר אמינות. פסקי הדין התקבלו, תשלומי הפיצויים שולמו מכספי הציבור (למרות שפסק הדין התייחס להתנהלות אלעזר כעיתונאי ולא להתנהלות "כאן 11" כגוף), ולא הוגש עליהם ערעור.

בתלונה מוצג מכלול הקשרים הללו כעניין הדורש בדיקה מוסדית נפרדת ביחס לטיב הקשר המקצועי, למקור החומרים שפורסמו, ולשאלת עמידתם של שני העיתונאים באמות המידה האתיות המחייבות את המקצוע. המתלונן מדגיש את החובה המקצועית הבסיסית של עיתונאים להגן בקפדנות על מכשיריהם מפני גישה של צדדים שלישיים, במיוחד כאשר המכשירים נושאים עדויות רגישות, מקורות מוגנים ותכתובות חסויות.

התגובה שהתקבלה מ"עדנה קרנבל" לפנייה תחקירית שנשלחה לכתובת הדוא"ל של האתר מעידה, לפי המתלונן, על התנהגות מתריסה וזלזלנית כלפי הריבונות הישראלית. בהודעה שהתקבלה נכתב במפורש: "האתר אמריקאי ואינו כפוף לחוק הישראלי… גבולות משטרת ישראל מסתיימים בנתב"ג, ככל הזכור לי". אולם לפי התיעוד שצורף, ההודעה נשלחה מאותה כתובת IP שיוחסה לכתובת בבית דגן – כלומר מתוך ישראל עצמה. המתלונן רואה בכך ראיה נוספת לקשר ישיר בין הפלטפורמה לבין סביבתו הפיזית של אלחרר.

יתרה מכך, בתלונה דווח על דפוס התנהגות קבוע: בכל פעם שנעשה ניסיון להתחקות אחר המידע או לקבוע ראיון עם אלחרר, "עדנה קרנבל" או יונתן קאפח, התגובה המיידית בערוץ הטלגרם כללה פרסום תמונתו של העיתונאי בצירוף לשון פוגענית, פרסום מספר זהות, טלפון נייד וכתובת מגורים מלאה, והכרזה על "תחקיר קרוב" שיפורסם נגדו – ולאחר מכן פורסמה כתבה פוגענית.

המסמכים שהוגשו למשטרה מפרטים שורה של עבירות לכאורה, ובהן חדירה למחשב, הפצת קוד זדוני, איומים והטרדות ממושכות, לשון הרע נגד שופטים ואישי ציבור, פגיעה בפרטיות, גניבת זהות והפרעה למהלכי משפט.

הטרור הדיגיטלי שמאיים על הדמוקרטיה

נזקי הרוחב המתוארים במסמכים חורגים בהרבה מעבר לפגיעה באדם יחיד. התלונה מפרטת פגיעה ישירה ביכולתם של עיתונאים למלא את שליחותם המקצועית, פגיעה בשם הטוב ובזכות היסודית לפרטיות – לרבות חשיפה בלתי חוקית של מספרי זהות, כתובות פרטיות ותצלומים אישיים – וכן פגיעה בביטחון האישי והמשפחתי ההופכת את החיים היומיומיים למסע מתמשך של חרדה וחוסר ודאות. בנוסף, נגרם נזק כלכלי ישיר למערכת עיתונאית שנאלצת להשקיע משאבים רבים במניעה, בהגנה ובטיפול בנזקים המתמשכים.

עוד נטען, כי אין מדובר במקרי קצה נקודתיים או בתקריות אקראיות, אלא במערך פעולה מתוכנן, מאורגן ושיטתי היטב: שימוש עקבי ב-VPN ובדומיינים זרים לשם טשטוש עקבות, מעבר תדיר בין כתובות IP שונות, הפעלת בוטים ליצירת "רעש דיגיטלי" ומסכי עשן, הפצה מכוונת ומתוזמנת של תכנים המשחירים דמויות מפתח בהליכים משפטיים, והצפת ערוצים ומערכות בעיתוי רגיש במטרה לשבש את תפקודן התקין.

בתלונה מצוין עוד כי לאחר פרסום כתבה ראשונית בנושא נצפו ניסיונות "ניקוי דיגיטלי": חלק מהתכנים המפלילים הוסרו או שונו – דבר המעיד, לפי התלונה, על מודעות להשלכות המשפטיות ועל ניסיון פעיל למחוק עקבות.

על פי המתואר, "עדנה קרנבל" מסתתרת מאחורי מסכה של "עיתונות" ו"חופש ביטוי", אך בפועל פוגעת אנושות בעיתונות האמיתית ובאמינותה בעיני הציבור.

ראיון שנערך עם אמו של לירן אלחרר לא הניב אישור או הכחשה חד משמעיים למעורבותו, והדיון כולו הוסט לעבר שאלות על מקור המידע במקום להתמודד עם תוכן ההאשמות.

בתלונה למשטרת ישראל נטען כי לירן אלחרר עושה שימוש בכתובות IP מתחלפות, לעיתים קרובות באמצעות רשתות VPN מתוחכמות ואף ברשת הדרקנט, מה שמקשה מאוד על איתור פעילותו הדיגיטלית. עוד נטען כי אין מדובר בצירוף מקרים: מיד לאחר ניסיון לראיין את מר אלחרר הופיעו בערוצי הטלגרם ובאתר "עדנה קרנבל" פרסומים פוגעניים הכוללים את פרטיהם האישיים של עיתונאים שניסו ליצור עמו קשר – פרסומים שנועדו, לפי התלונה, לפגוע בפרטיותם, בכבודם וביכולתם לפעול באופן חופשי.

זהות דיגיטלית חושפת את אלחרר

עוד פרט מהותי, הממחיש את טעותו של מר לירן אלחרר, נוגע לזהות הדיגיטלית שבה עשה שימוש בעת שהגיש בקשות במערכת "נט המשפט". בבקשות אלו צוין כי כתובת הדוא״ל של מגיש הבקשה היא liran@liran.net – כתובת המזוהה במובהק עם מר אלחרר עצמו. לכתובת זו שלחה מערכת "מעקב" פנייה רשמית לקבלת תגובה, בהתאם לכללי האתיקה של עיתונות אחראית.

הפנייה נשלחה ביום 9 באוקטובר 2025 בשעה 13:32, ותשובה התקבלה באותו יום, בשעה 18:16, ממייל שנושא את השם Edna Karnaval – אך בפועל נשלח מאותה כתובת: liran@liran.net. בתשובה נכלל קישור בלתי מזוהה, אשר מטעמי זהירות ובהמלצת יועצי המערכת לא נפתח.

נוסף על כך, בתשובות אחרות שהתקבלו ממייל נוסף המזוהה עם האתר – info@ednakarnaval.com – הופיעה בסוף ההודעה חתימה קבועה בנוסח:

“עדנה קרנבל
לעתיד טוב יותר,
for a better future”

חתימה זהה הופיעה גם בתשובה שהתקבלה מהמייל liran@liran.net, תחת השם Edna Karnaval, דבר המחזק את ההקבלה הישירה בין כתובת זו לבין פעילות האתר.

עובדתית, ברישומי מערכת "נט המשפט" מצוין כי כתובת הדוא״ל של לירן אלחרר היא liran@liran.net – פרט המתיישב עם ההתכתבויות שבידי מערכת "מעקב". למרבה האירוניה, מר אלחרר הגיש שורה ארוכה של בקשות באמצעות אותה מערכת, ובכך הותיר אחריו תיעוד רשמי וברור לקשר שבין כתובתו האישית לבין פעילות אתר "עדנה קרנבל".

עדנה קרנבל: קאפח ואלחרר – תיאום פעולה חריג

במקרה זה, לעומת זאת, שני שמות שונים מופיעים תחת אותו רישום של "מבקש 1", מה שמעיד, לכל הפחות, על תיאום פעולה יוצא דופן בין קאפח לאלחרר. בנוסף, עולה מן המסמכים כי הבקשה הוגשה על ידי שניהם באותו מועד ממש, ובית המשפט אף נתן החלטה שיפוטית אחת הנוגעת לשניהם יחד.

דפוס הפעולה מוכר היטב: די שאדם ייקלע לסכסוך עם מר לירן אלחרר, או עם אחד הפעילים המזוהים עם "עדנה קרנבל", כדי להפוך למטרה. בתוך זמן קצר מתפרסמים עליו תכנים פוגעניים באתר, פרטיו האישיים נחשפים, ופרטיותו נרמסת כליל. אותה שיטה מופעלת גם כלפי אנשי עסקים וכו'. אין זה מקרה שבאתר מתפרסמות "כתבות תחקיר" כוזבות, שמנהלו דרוש לחקירה, ועיתונאי נוסף המזוהה עמו נעצר והוגש נגדו כתב אישום. פעילים המזוהים עם "עדנה קרנבל" פועלים, לפי החשד, גם בדרכי סחיטה – ומי שיימצא על הכוונת עלול לגלות כי חייו האישיים והמקצועיים הפכו לסיוט מתמשך.

עוד דבר מעניין: מר לירן אלחרר מופיע שוב ושוב כתובע – נדמה כי הגשת תביעות היא מתחביביו הקבועים, ויש לא מעט כאלה – ובצד זאת, שמו נקשר גם לפעילות האתר "עדנה קרנבל".

בתיק אזרחי מספר 3283-11-20 אלחרר נ' הינדי, שימש מר לירן אלחרר כתובע. נראה כי לא היה שבע רצון מהאופן שבו הסתיים ההליך ומהחלטות שניתנו בו עוד בטרם הדיון. באותו תיק עצמו פורסמו באתר "עדנה קרנבל" כתבות משפילות נגד השופטת שדנה בתיק, כב' השופטת ליאת ירון – פרסומים שנשאו אופי פוגעני וביקורתי באופן חריג. כלל הנראה תזמון הפרסומים ותוכנם מעוררים חשד כי השופטת הועמדה תחת לחץ תקשורתי ומסע הטרדות מתוזמן.

יתרה מכך, משפחת הינדי עצמה הפכה יעד למתקפה ממושכת באתר "עדנה קרנבל", שבמסגרתה פורסמו נגדה כתבות קשות במיוחד, בלשון בוטה ומעליבה.

מדובר בפרסומים כוזבים וחסרי כל בסיס עובדתי או ראייתי, אשר מטרתם, לכאורה, הייתה להשפיל, לפגוע ולערער את אמון הציבור. ייתכן כי מר לירן אלחרר היה מעורב ביצירתם או בהפצתם של אותם תכנים, אם כי אין לשלול את האפשרות שמדובר בצירוף מקרים. ייתכן גם כי בעת ניהול ההליך המשפטי, אתר "עדנה קרנבל" פרסם כתבות פוגעניות על משפחת הינדי אחרת – ולא על זו המופיעה בתיק שבמערכת "נט המשפט".

יש לציין כי באתר "עדנה קרנבל" לא מופיע שם הכתב האחראי לפרסומים, והדומיין של האתר רשום בחו״ל, כך שאיתור הגורם המדויק שעמד מאחורי הפרסומים הפוגעניים כמעט בלתי אפשרי. למרות זאת, נמסרו למשטרת ישראל ממצאים ראשוניים המצביעים על קשר אפשרי.

חשוב להדגיש כי עיתונאות אחראית מחייבת שקיפות, ובראש ובראשונה – ציון שמו של הכתב האחראי לפרסום. באתר "עדנה קרנבל" עקרון בסיסי זה אינו מתקיים כלל.

איום ברצח ועמותה – ככל הנראה קשורה ל'עדנה קרנבל'

קשר בין "התנועה למען איכות השפיטה בישראל" לבין אתר "עדנה קרנבל":

יש לשים לב כי לעיתים מזוהה מר לירן מוטי אלחרר עם גוף נוסף – "התנועה למען איכות השפיטה בישראל", עמותה רשומה הפועלת לכאורה בתחום הציבורי משפטי.

על פי רישומי רשם העמותות, מטרותיה הרשמיות של העמותה הן "לעקוב אחר איכות החלטותיהם של שופטים ולפעול לשיפור איכות השפיטה והשירותים שהשופטים מעניקים לציבור".

לפי המסמכים, בעמותה רשומים שלושה חברים בלבד: אמיר מלמד, אריאל פורמנובסקי ויהונתן קאפח.

נגד אמיר מלמד, המזוהה כפעיל מרכזי באתר "עדנה קרנבל", הוגש כתב אישום חמור. בכתב האישום נטען כי מלמד ניהל מסע מתמשך של הטרדות, איומים והכפשות כלפי עובדי ציבור, שוטרים ושופטים. על פי הנטען, הוא פרסם ברשת תכנים פוגעניים שכללו השפלות, עלבונות ודברי בלע, ביצע ביקורים בבתי עובדי ציבור, שלח הודעות מאיימות ואף הפיץ תמונות ערוכות בפוטושופ שנועדו לבזות את מושאי הפרסום.

בין היתר, יוחס לו כי פרסם תמונות ערוכות של שופטת, בהן הודבקו פניה על גוף עירום בצירוף הערות מיניות – מעשה שהוגדר כהטרדה מינית. בנוסף, נטען כי משהתלונה שהגיש לא נענתה לשביעות רצונו, פתח במסע איומים כלפי מפקדי תחנות משטרה, שכלל שיחות טלפון מרובות וניסיונות להיכנס לתחנות משטרה תוך איום בפרסום פרטים מבזים.

בעת מעצרו נמצאו בביתו סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, והוא התנגד להזדהות בפני השוטרים וניסה למנוע את מעצרו בכוח. כתב האישום כולל עבירות של הטרדה מינית, איומים, פגיעה בפרטיות, לשון הרע, החזקת סם מסוכן ותקיפת עובד ציבור.

לגבי יהונתן קאפח, נטען כי מדובר בדמות כוחנית אשר גורמים רבים בישראל ממתינים לבירור מעמיק בעניינה. על פי הערכות שונות, לאחר נחיתתו הצפויה בארץ צפויה לו "קבלת פנים חמה במיוחד". ייתכן כי בשל כך נמלט מהמדינה ומתגורר כיום בארצות הברית.

ככל הנראה, אריאל פורמנובסקי מזוהה עם שני גורמים הידועים כבריונים, והוא מנהל את העמותה לבדו – בניגוד לעקרונות המינהל התקין. נראה כי פעילות העמותה מתבצעת ללא פיקוח הולם ותוך חריגה מנורמות החוק והאתיקה הציבורית המחייבות גופים מסוג זה.

נציין כי נגד מר אריאל פורמנובסקי הוגשה תלונה במשטרה בגין איום ברצח.

הקשר ללירן אלחרר ול"עדנה קרנבל"

יהונתן קאפח – שעל פי גורמים שונים משמש כבעלים או כמנהל אתר "עדנה קרנבל" – מתגורר כיום בארצות הברית. נראה כי לירן אלחרר משמש הלכה למעשה כממשיך פעילות הרשת בישראל, ובין היתר מגיש בקשות לבתי המשפט ביחד עם אותה עמותה.

כך נוצר דפוס פעולה שבו העמותה והאתר "עדנה קרנבל" מופיעים כגורמים מקבילים או חופפים, תוך שימוש במעטפת עמותתית לכאורה כדי להעניק לגיטימציה לפעילות תקשורתית תוקפנית כלפי מערכת המשפט.

במקרים שבהם הוגשו בקשות לבית המשפט בשם "התנועה למען איכות השפיטה בישראל", נמצא כי מר לירן אלחרר הופיע ביחד עם בקשות העמותה, וכי במקרים רבים הובילו אותן בקשות לפרסומים באתר "עדנה קרנבל"- פרסומים שכוונו נגד בעלי הדין או נגד השופטים שדנו בתיקים הללו. כך מתעורר החשד כי מדובר במנגנון מתואם של לחץ ציבורי, שנועד להשפיע על מערכת המשפט או לפגוע באמינותה.

העמותה: אי ניהול תקין, חוסר שקיפות וביקורת רשם העמותות

לפי נתוני רשם העמותות, לעמותה אין ניהול תקין, היא אינה מגישה דוחות כספיים כחוק, ואינה מחזיקה רואה חשבון. הדבר מהווה הפרה של חוק העמותות, המחייב הגשת דוחות שנתיים והשתתפות פעילה של חברי הוועד – לרבות באסיפות כלליות. לא ברור כיצד ניתן להגיש דוחות או החלטות מנהליות כאשר אחד ממייסדי העמותה מתגורר בחו"ל ונמצא תחת כתב אישום חמור.

כתובת העמותה הרשומה היא רחוב האר"י הקדוש 17, פתח תקווה, 4958019, ומספר הטלפון המופיע הוא 058-551-8813. כתובת הדואר האלקטרוני הרשומה היא judiciaryquality@gmail.com

ב־11 בפברואר 2024 פרסם רשם העמותות ממצאי ביקורת עומק, שבסיומם נרשמה ההמלצה: "הועבר לשקילת נקיטה בהליכי פירוק של העמותה".

מכלול הנתונים מעלה תמונה מטרידה: עמותה שמטרתה המוצהרת היא קידום איכות מערכת המשפט, פועלת ללא שקיפות, ללא דוחות וללא פיקוח תקין, ובפועל מקיימת זיקה ישירה לגורמים המעורבים בפרסומים מאיימים והכפשות ברשת.

הקשר שבין אריאל פורמנובסקי, יהונתן קאפח ואמיר מלמד – שלושתם, המזוהים כבעלי תפקידים מוצהרים או בפועל בעמותה ובאתר – מצביע על דפוס פעולה מאורגן החורג בהרבה ממסגרת של פעילות אזרחית לגיטימית.

למשטרת ישראל יש מקום לבחון מדוע מר לירן אלחרר מופיע פעמים רבות לצד אותה עמותה, ובנוסף, ראוי לציין כי באתר "עדנה קרנבל" פורסמו כתבות רבות המשבחות את פעילות העמותה "התנועה למען איכות השפיטה בישראל".

פנינו לנציגי העמותה וניהלנו שיחה עם מר אריאל פורמנובסקי. שאלנו מדוע העמותה פועלת ללא ניהול תקין, מדוע אינה מפרסמת מידע פומבי על כספיה ומהו הקשר בינה לבין אתר "עדנה קרנבל". נציגי העמותה הכחישו את הטענות וקבעו כי מדובר ב"שקרים"; הם ציינו כי העמותה אכן מגישה דוחות כספיים כנדרש וטענו כי רשם העמותות "משקר". בנוסף נאמר לנו כי אמיר מלמד פועל בעמותה כמתנדב וכי יהונתן קאפח – אזרח ארצות הברית – מסייע לעמותה מבחוץ. מר פורמנובסקי, שהוצג תחילה כחבר ועד, הוצג בשיחה כמי המשמש בפועל כמנכ"ל העמותה.

בעת שהוזכר שמו של מר לירן אלחרר תגובתו של מר פורמנובסקי התדרדרה לאיומים כלפי. במישרין ובנימת איום נמסר לי איומו: "בדרך לתת לך כדור בראש" – איום מפורש ברצח. בהזכרת השם נשמעו גם נוסחים גסים נוספים, בהם "לך תזדיין", וכן האיום המפורש: "אתה רוצה שאני אשבור לך את עצמות" – איום ישיר לפגיעה פיזית.

• שיחה מוקלטת עם אריאל פורמנובסקי, המשמש חבר ועד ומנכ״ל בעמותת "התנועה למען איכות השפיטה בישראל", חושפת איום מפורש ברצח – איום חריג וחמור שתועד על ידי מערכת "מעקב"

להאזנה לשיחה המוקלטת במלואה, לחצו כאן

הקשר בין העמותה לבין אתר "עדנה קרנבל" ולמר לירן אלחרר הועבר לבחינת המשטרה.

בנוסף, באתר "עדנה קרנבל" פורסמו כתבות העוסקות באריאל פורמנובסקי, הנראות לכאורה כמיועדות לקידומו ולחיזוק תדמיתו הציבורית – כתבות חיוביות העושות, למעשה, יחסי ציבור לבריון.

הפוסט לירן אלחרר ו"עדנה קרנבל": רשת ההטרדות והסחיטה שחושפת קשר מפתיע לכאן 11 הופיע לראשונה ב-מעקב.

בית המשפט קבע בעבר כי דניאל אלעזר, כתב בכיר בתאגיד השידור הציבורי "כאן 11", פרסם תכנים שקריים לציבור. הקביעה המשפטית מעלה שאלות חריפות בנוגע לאמינות העיתונאית של הכתב ולמחיר שמשלם הציבור בעקבות פרסומים אלה. על פי מסמכים שהתקבלו, פסקי הדין שניתנו נגד "כאן 11" בעקבות פרסומיו של אלעזר מומנו מכספי משלם המסים, כאשר הייצוג המשפטי בתיקים אלו סופק על ידי משרד עורכי הדין ליבליך מוזר גליק, שפעל ללא מכרזים וידוע כאחד המשרדים היקרים ביותר בישראל.

עיין בכתבות העוסקות בנושא, ועמוד על פסקי הדין שניתנו בו:

נתפסו בשקר: השופטת חושפת את קלונם של כאן 11 וכתבם אלעזר – לחץ כאן

שופט קובע: דניאל אלעזר מכאן 11 שיקר לציבור – לחץ כאן

בין השנים 2021 ל-2022, פעל אלעזר ללא תעודת עיתונאי תקפה, מה שמעמיד בספק את החסינות המקצועית שנהנים ממנה עיתונאים מורשים. במצב זה, כל פרסום שנעשה על ידו באותה תקופה עלול להיחשב כחשוף יותר לתביעות משפטיות ולחוסר הגנה חוקית.

להורדת מסמך רשמי מטעם לשכת העיתונות הממשלתית – לחץ כאן

האירוע האחרון שהתרחש בבית המשפט מעלה דילמה נוספת. לאחר שנשאל על קביעות בית המשפט בנוגע לפרסומיו, הגיב אלעזר במתקפה אישית חריפה כלפי האדם ששאל אותו. בנוכחות עשרות אנשים, השמיע הכתב כינויים משפילים כלפי הפונה אליו, כולל "גנב", "נוכל" "אתה איש קטן" ועוד. התנהלות זו תועדה ומעוררת שאלות חמורות לגבי עמידה בכללי האתיקה המקצועית של עיתונאים בכלל, ושל תאגיד השידור הציבורי בפרט.

כמי שמחזיק בתעודת עיתונאי מקצועית וכותב במערכת "מעקב", אינני זוכר כי ניתנו נגדי פסקי דין הקובעים שפרסמתי מידע כוזב, ואף לא נגרם לציבור נזק כספי כלשהו כתוצאה מתכנים שפרסמתי. לטענתי, מעשיו של מר אלעזר – שכללו השפלה פומבית – מהווים עבירה על חוק איסור לשון הרע, פגיעה בכבוד האדם והפרה חמורה של כללי האתיקה המקצועית המחייבים עיתונאים בתאגיד השידור הציבורי.

על פי כללי האתיקה המקצועית של "כאן 11", עיתונאים נדרשים לנהוג באחריות מלאה ולהימנע מפגיעה בכבוד אזרחים, משימוש בקללות ומהשפלה פומבית. הטענה המרכזית היא שאלעזר ניצל את מעמדו כעיתונאי של תאגיד השידור הציבורי לצורך מתקפה אישית, תוך כדי הפרת כללי האתיקה שאמורים לחייב אותו.

פנייה רשמית נשלחה לדוברות "כאן 11" עם דרישה להתייחסות לאירוע ולהתנהלות הכתב. הפנייה כוללת שאלות חדות: האם התאגיד מודע להתנהלותו של אלעזר? האם היא עומדת בסטנדרטים האתיים שנדרשים מעיתונאים בשירות הציבור? והאם יינקטו צעדים משמעתיים נגד עובד שהואשם בהשפלה פומבית של אזרח?

התנהלותו הירודה של כתב "כאן 11" מעלה שאלות עמוקות באשר לתרבות המקצועית בתאגיד השידור הציבורי, למנגנוני הפיקוח על עובדיו ולמידת האחריות שהגוף נושא כלפי משלמי המסים. כאשר עיתונאי בכיר נקבע בפסק דין כמי שפרסם מידע כוזב, והציבור הוא הנושא בנטל המשפטי והכלכלי של מעשיו – מתחדדת הציפייה לבירור מקיף, לביקורת פנימית אמיצה ולתגובה עניינית מצד הנהלת התאגיד.

התיעוד האישי של האירוע בבית המשפט, שבו נשמעו הכינויים המשפילים, מהווה ראיה לכך שהמתח בין הכתב לבין מבקריו אינו נותר מאחורי דלתות סגורות. ההשפלה הפומבית, לטענת הפונה, חרגה מכל נורמה מקובלת של ויכוח מקצועי והפכה לעימות אישי פוגעני. השאלה המרכזית שנותרת היא האם "כאן 11" רואה בהתנהלות כזו חלק מהנורמה המקובלת בקרב עובדיה, או שמדובר בחריגה שתטופל בהתאם.

המשכורות הגבוהות והתנאים המועדפים של עובדי התאגיד, לטענת הפונה, מעמידים אותם בסטנדרט גבוה יותר של אחריות ציבורית. כאשר התקציב מגיע מכיסו של הציבור, הציפייה היא למקצועיות, לאמינות ולעמידה בכללי אתיקה נוקשים. פסקי דין המצביעים על פרסום שקרי, יחד עם השפלה פומבית של אזרח, מציירים תמונה בעייתית של כתב שעובד בשירות הציבור.

נכון לעכשיו, "כאן 11" טרם הגיבה באופן רשמי לפנייה. הפונה, שמתאר את עצמו כ"איש קטן" לעומת מערכת התקשורת הגדולה, מדגיש כי למרות הפער בין מעמדו לבין זה של הכתב הבכיר, הוא מעדיף לשמור על יושרו המקצועי מאשר להיות מואשם בשקרים על ידי בית משפט. לדבריו, ההשפלה שחווה היא דוגמה לכוח לא מאוזן, שבו עיתונאי בכיר יכול להרשות לעצמו להשתמש במעמדו לצורך פגיעה אישית, בעוד שהציבור משלם את המחיר.

תגובות:

תאגיד השידור הציבורי "כאן 11", כמנהגם, לא טרח להתייחס לפנייתנו.

לשכת העיתונות הממשלתית אישרה את קבלת הפנייה, ואנו ממתינים לתגובתה (הפנייה נשלחה זה לא מכבר).

צילום: דניאל אלעזר, מתוך רשת X של הכתב דניאל אלעזר.

הפוסט דניאל אלעזר מכאן 11 – השקר הוכח בפסק דין, ושכרו מכספי הציבור הופיע לראשונה ב-מעקב.

הנזק שנגרם לאפריאט היה משמעותי. על פי סעיף 17 בפסק הדין, למעלה ממיליון איש צפו בכתבה השקרית. בעקבות הפרסום, מאות עוקבים נטשו את עמוד הרשת החברתית שלו, בעוד אלף עוקבים חדשים הצטרפו במטרה להכפיש ולקלל אותו. התוצאה הייתה פגיעה נפשית קשה, והתובע העיד כי הוא סובל מסיוטים עד היום.

בסעיף 50 לפסק הדין, מתייחסת השופטת ברוורמן לאופן שבו הוצג אפריאט: "ביני לביני, בנוגע לפרסום זה, צודק התובע כי הוא הוצג באור שלילי. אין די בטענת הנתבעים כי הפרסום מזכיר את התובע למשך זמן קצר, ואגבי, לשיטתם". השופטת מצאה כי בפרסום הייתה רמיזה כי התובע "הכשיר" חברה בתמורה לטובות הנאה – טענה אשר התבררה כחסרת בסיס.

חומרת המקרה מתעצמת נוכח התנהלותו של אלעזר בדוכן העדים, שם כינה את התובע "נוכל" ללא כל ביסוס משפטי. בסעיף 74 לפסק הדין נכתב: "במקרה דנן, כפי שהובא לעיל, נחה דעתי שהפרסום לא היה אמת, אך נתתי אמון בעדות אלעזר, כי האמין באמיתות הפרסום. אלעזר העיד שהוא חושב שהתובע שקרן, ושהוא נוכל".

ההתנהלות הבעייתית של אלעזר לא הסתכמה בכך. בתגובה למכתב התראה ששלח אפריאט, פרסם אלעזר ברשת X (לשעבר טוויטר) פוסט מזלזל ופוגעני. כפי שמצוטט בסעיפים 84-85 לפסק הדין: "ועכשיו השקרן הזה (שגב) גם שלח לנו מכתב איום לפני תביעה… הבנאדם מפיץ שקרים כי הוא יודע שגם אם יתבעו אותו לא יהיה לו מאיפה לשלם עם כל החובות שלו בהוצאה לפועל".

«האירוניה היא כי בשנת 2025, השנה שבה ניתן פסק הדין נגד אלעזר בגין חוב ובזיון בית המשפט (בשל אי-תשלום פסק הדין וכן בגין לשון הרע שבו פגע באופן חמור בתובעת), נפתח נגדו תיק בהוצאה לפועל. יש לציין כי החוב טרם שולם במלואו»

הפרשה מעוררת שאלות כבדות משקל בנוגע לשימוש בכספי הציבור. מר אלעזר זכה לייצוג משפטי רם-מעלה ממשרד ליבליך מוזר, כאשר ההוצאות המשמעותיות נישאו על כתפי משלמי המיסים. זאת חרף העובדה כי מדובר בהתנהלותו הפרטית של הכתב, לרבות פרסומיו ברשתות החברתיות, ולא במסגרת פעילותו העיתונאית בתאגיד השידור הציבורי "כאן 11".

פסק הדין חייב את אלעזר בתשלום פיצויים בסך 15,000 שקלים. זהו לא המקרה הראשון בו נדרש אלעזר לפצות בגין פרסומים שקריים. במקרה קודם הוא חויב בתשלום של 8,000 שקלים, אך התשלום בוצע בסופו של דבר על ידי תאגיד השידור מכספי ציבור – קרא עוד

בסעיפים 53-55 לפסק הדין נקבע באופן ברור כי בפרסומי "כאן 11" יש לשון הרע. השופטת מצטטת את סעיף 3 בחוק הקובע כי "אין נפקא מינה אם לשון הרע הובעה במישרין ובשלמות, או אם היא והתייחסותה לאדם הטוען שנפגע בה משתמעות מן הפרסום או מנסיבות חיצוניות".

המקרה מעלה תהיות קשות לגבי התנהלות תאגיד השידור הציבורי. בעוד שעובדי ציבור אחרים נדרשים לשאת באחריות אישית למעשיהם, נראה כי ב"כאן 11" קיימת מערכת של הגנה והעברת אחריות לציבור משלמי המיסים. זוהי תופעה מטרידה במיוחד כאשר מדובר בגוף תקשורת ציבורי האמור לשמש כשומר סף ולפעול באחריות ובשקיפות.

הפוסט נתפסו בשקר: השופטת חושפת את קלונם של כאן 11 וכתבם אלעזר הופיע לראשונה ב-מעקב.

הזיה ושערורייה חסרת תקדים נחשפת בימים אלה בתאגיד השידור הציבורי "כאן 11". במהלך הכתבות שפורסמו עד כה נחשפו טענות קשות על כך שערוץ "כאן 11" מתנהל כשערורייה אחת גדולה, כאשר התאגיד מממן על חשבון הציבור את ההליך המשפטי האישי של כתב התאגיד דניאל אלעזר.

תאגיד כאן משלם על שקרי עיתונאי  תאגיד השידור הציבורי "כאן 11" ממשיך להוכיח כי הוא מתנהל כממלכה עצמאית על חשבון משלם המיסים. בימים אלה נחשפת התנהלות שערורייתית במיוחד, כאשר התאגיד מממן מכספי ציבור את ההליכים המשפטיים האישיים של כתב התאגיד, דניאל אלעזר, שנתפס בפרסום שקרים והוצאת לשון הרע.

בית משפט השלום בתל אביב קבע בתיקים המאוחדים (10125-12-22, 22816-12-22) באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי אלעזר פרסם שקרים והוציא את דיבתה של התובעת. בית המשפט לא הותיר מקום לספק וקבע כי "אין אמת בפרסום" של אלעזר. למרות שמדובר בפרסום אישי שלו ברשת X (טוויטר לשעבר), שנעשה בחשבונו הפרטי ולא במסגרת תפקידו, בחר תאגיד השידור הציבורי לממן את הגנתו המשפטית באמצעות משרד עורכי הדין היוקרתי ליבליך-מוזר-גליק.

התנהלותו של אלעזר לאחר פסק הדין מעידה על זלזול מוחלט במערכת המשפט. במקום לכבד את החלטת בית המשפט ולשלם את הפיצויים בסך 8,000 שקלים שנפסקו נגדו, העדיף אלעזר להתעלם מההחלטה השיפוטית. התנהלות זו הובילה לפתיחת תיק בהוצאה לפועל נגדו (מספר 512362-01-25).

גם כאן נחלץ תאגיד השידור הציבורי לעזרתו ושילם את הסכום מכספי הציבור, אך עדיין נותר חוב של כ-300 שקלים והתיק עודנו פתוח נכון לתאריך 15.02.25.

הניסיונות לקבל מידע על היקף ההוצאות המשפטיות ועל קיומו של הליך מכרזי לבחירת משרד עורכי הדין נתקלים בחומה אטומה. המבקרת הפנימית של התאגיד, רו"ח אפרת אדרי, טוענת אמנם כי נערך הליך מכרזי, אך כאשר התבקשה לספק פרטים על המכרז, הפנתה את השאלות לממונה על חופש המידע. חיפוש מקיף באתר התאגיד לא העלה כל זכר למכרז שכזה.

התנהלות זו של תאגיד השידור מעלה תהיות קשות על האופן בו מנוהלים כספי הציבור. בעוד שכל הוצאה ציבורית אמורה להיות שקופה ומבוקרת, נראה כי ב"כאן 11" מתנהלים לפי כללים משלהם. השוואה פשוטה ממחישה את האבסורד: אם עובדת ניקיון בבית חולים ממשלתי הייתה מפרסמת פוסט פוגעני ברשתות החברתיות, המדינה לא הייתה מממנת את הגנתה המשפטית. אך כאשר מדובר בכתב "כאן 11", התאגיד ממהר לשלוח יד לכיס הציבור.

תגובתה של עו"ד מיה כץ ממשרד ליבליך-מוזר-גליק, שייצגה את אלעזר במימון ציבורי, מדגימה היטב את היחס המזלזל כלפי הציבור. כאשר התבקשה להגיב לפסק הדין, השיבה כי היא נמצאת בחופשה באיטליה ותגיב עם שובה. אותה עורכת דין, שלא היססה לקבל שכר טרחה נדיב מכספי ציבור, מצאה לנכון להימנע מלהגיב בשל עלויות שיחת טלפון מחו"ל.

דניאל אלעזר עצמו, שנוהג להטיף מוסר לאחרים ולחשוף "שחיתויות", בחר להתחמק מתגובה לפסק הדין שקבע כי שיקר. התנהלותו מעידה על סטנדרטים כפולים: בעוד שהוא דורש שקיפות ואחריותיות מאחרים, הוא עצמו מתנהל בחוסר שקיפות מוחלט ומסרב לקחת אחריות על מעשיו.

דוברות תאגיד השידור הציבורי, שעלות החזקתה מסתכמת במאות אלפי שקלים בחודש, בחרה אף היא להתעלם מהפניות בנושא. גם המנכ"ל גולן יוכפז והממונה על חופש המידע בתאגיד לא מצאו לנכון להשיב לשאלות הנוגעות לשימוש בכספי ציבור.

חמור במיוחד הוא הדפוס החוזר של התנהלות זו. זו אינה הפעם הראשונה שבית המשפט קובע כי אלעזר מפר את החוק. בפסק הדין נכתב במפורש כי "הנתבע (מר דניאל אלעזר) פעל בניגוד להוראת החוק המפורשת וצילם את התובעת באולם בית המשפט". נראה כי הגיבוי המוסדי והיוקרה שמעניק לו תאגיד השידור גורמים לו להרגיש מעל לחוק.

התנהלות זו של "כאן 11" מעלה סימני שאלה קשים לגבי תפקודו של תאגיד השידור הציבורי. במקום לשמש כשומר סף ולחשוף שחיתויות, הופך התאגיד עצמו לדוגמה להתנהלות בעייתית ולבזבוז כספי ציבור. העובדה שהתאגיד מוכן לממן הליכים משפטיים אישיים של כתב שנתפס בשקרים, מעידה על כשל מערכתי עמוק.

החלטתו ורצונו הטוב של השר שלמה קרעי בדבר סגירת מהדורת החדשות של הערוץ הינה נכונה (יצוין כי החלטה זו נולדה, בין היתר, בשל התנהלות כתבים דוגמת דניאל אלעזר). השר אף מביא בחשבון את התנהלות הערוץ, הפגיעה בשמם הטוב של אזרחים על-ידי כתבי הערוץ, אי שקיפות כלפי כלי תקשורת והזלזול בעיתונאים. אי-מענה מצד הדוברות מהווה אף הוא פגיעה, שכן הדוברות מתוקצבת במאות אלפי שקלים מכספי ציבור לשם מתן מענה, אך מתקיימת שתיקה רועמת.

ברשותנו תיעוד של עשרות פניות אשר לא זכו למענה, תוך גילויי זלזול. כמו כן, קיימים פסקי דין המעידים כי הכתב דניאל אלעזר מ"כאן 11" מפרסם דברי שקר ופוגע באזרחים באופן שרירותי – והכל במימון הציבור, שכן בהיותו כתב "כאן 11", אין הוא נושא בעלויות הייצוג המשפטי ופסקי הדין.

טרם נמסר לנו מידע בדבר העלויות המדויקות של ההליכים המשפטיים והייצוג המשפטי. עד היום, משרד ליבליך מוזר לא מסר תגובה בנוגע לפסק הדין, על אף שקיבל פנייה בכתב. גם דוברות הערוץ, מבקרת הערוץ והיועצת המשפטית לא טרחו להגיב.

לפיכך, הגשנו תלונה למבקר המדינה, ואנו ממתינים להחלטתו בדבר חקירת תאגיד "כאן 11"

נגד "כאן 11" ונגד דניאל אלעזר תלויות ועומדות תביעות נוספות בבתי המשפט. מערכת "מעקב" תמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות ולחשוף את האמת על התנהלותו הבעייתית של תאגיד השידור הציבורי. הציבור זכאי לדעת כיצד מתנהלים כספיו ומדוע הם משמשים למימון הגנתו המשפטית של כתב שבית המשפט קבע כי פרסם שקרים.

• לקרוא עוד כתבות בנושא – לחץ כאן

-אנו במעקב-

הפוסט חוצפת התאגיד: כספי הציבור מממנים הגנה ופיצויים על שקרי כתב 'כאן 11' הופיע לראשונה ב-מעקב.

נתנאל מזור, איש עסקים בן 32, הגיש תביעה נגד תאגיד השידור הישראלי וכתב התאגיד דניאל אלעזר בעקבות כתבת תחקיר ששודרה ב-9 ביולי 2024. התובענה מעלה שורת האשמות חמורות משקל, ובראשן עיסוק במלאכת העיתונות בהיעדר תעודת הסמכה בת-תוקף, קבלת שוחד, וניסיונות סחיטה – כל זאת במימון משלם המיסים הישראלי.

• בנושא זה, לפני זמן מה פרסמנו תחקיר מקיף ומעמיק שציין את כל פרטי המקרה. למעבר על התכתבות רלוונטית, לחץ כאן 

על פי התביעה, אלעזר פעל משך חודשים ארוכים מבלי שהחזיק בתעודת עיתונאי תקפה, תוך שהוא מפר שורה של כללי אתיקה בסיסיים. במהלך הכנת התחקיר, כך נטען, ביצע הכתב הסגת גבול במשרדי החברה שבה עבד וניהל מר נתנאל מזור, צילם ללא אישור, והטריד עובדים ולקוחות.

בהתאם למסמכים המובאים כראיה בתובענה (הנספחים), אדון נתנאל מלכה, שילם לאלעזר סכום של 20,000 שקלים כדי למנוע פרסום שלילי אודותיו. יתרה מכך, מלכה אף ניסה לתווך בין אלעזר למזור במטרה לקדם תשלום דומה.

התובענה מפרטת באופן מדוקדק כיצד השידור אשר הועלה לאוויר הכיל שורת שגיאות וסילופים:

ליקויים בעבודת התחקיר, חשיפת מועדים שאינם מדויקים, ובלבול בין התאריכים אשר הוצגו לציבור הרחב. זאת ועוד, התעלמות מופגנת של עיתונאי "כאן 11" מן העובדות לאשורן, אי-הבנה יסודית בדוחות הפיננסיים, פרשנות מוטעית של המסמכים, והצגה שגויה של שנות פעילות החברה ומפעליה.

נוסף על כך, נתגלתה התעלמות בוטה מן התהליך המקצועי המקיף, אשר כלל מלאכת הריאיון, יצירת התוכן, הצילום והעריכה.

יתרה מזאת, הוצג מזור כמי שעמד בראש החברה בעת עסקה פלונית, חרף העובדה כי באותה עת כיהן בתפקיד מנהל מקצועי אחר.
בנוסף, אי-פרסום התגובה במלואה, שלילת זכות התגובה, חשד למעשי סחיטה ותמרון, הפצת תכנים כוזבים, פגיעה חמורה בשמו הטוב, הרס מפעל חייו העסקי, פרסום תחקיר מטעה, פגיעה אנושה במוניטין, הפצת דברי כזב חמורים, שידור ראיונות עם מרואיינים אשר חזרו בהם מהסכמתם לפרסום.

יתרה מזאת, הסתרת מידע מהותי – לכאורה, בכירי המערכת העלימו במתכוון מידע ונמנעו מדיווח על חשדות למתן וקבלת שוחד. עילי לוין וברוך שי, אשר נחשפו למידע בדבר חשדות לכאורה למתן וקבלת שוחד, התחמקו מחובת הדיווח והעלימו את המידע באופן מוחלט – כך לפחות על פי המתואר בכתב התביעה – מעשה המהווה עבירה נפרדת וחמורה.

הכתבה התעלמה במכוון מעשרות לקוחות מרוצים, ובחרה להציג באופן סלקטיבי מקרים בודדים שהוצאו מהקשרם. למרות שמזור העביר לתאגיד תגובה מפורטת הכוללת מסמכים ועדויות, רוב החומרים הושמטו מהשידור.

הנזקים כתוצאה מהפרסום היו מיידיים וקשים. מזור, נשוי ואב לשלושה ילדים, איבד לקוחות רבים, המוניטין העסקי שלו נפגע קשות, וילדיו סובלים מהשלכות חברתיות קשות.

התביעה מציינת כי חומרת המעשים מתעצמת בשל העובדה שמדובר בגוף ציבורי הממומן מכספי משלם המיסים. במקום להשקיע בעיתונות אחראית ומקצועית, תאגיד השידור בחר להפיק כתבה שטחית ומגמתית, תוך התעלמות מוחלטת מחובתו כלפי הציבור.

הפרשה מעלה שאלות קשות לגבי מנגנוני הפיקוח בתאגיד השידור. כיצד יתכן שכתב פועל ללא תעודת עיתונאי בתוקף? מדוע תלונות על התנהלות פסולה לא נבדקות? ומי מפקח על השימוש בכספי הציבור?

מזור דורש בתביעתו פיצוי כספי, פרסום התנצלות רשמית בכל הפלטפורמות בהן שודרה הכתבה המקורית, והסרת התכנים הפוגעניים מאתר התאגיד ומהרשתות החברתיות.

תאגיד השידור ודניאל אלעזר בחרו שלא להגיב לטענות המועלות בתביעה. תגובתם תתפרסם לכשתתקבל.

כדי להבין את התמונה המלאה, יש לקרוא את התחקיר שפרסמנו בעבר – לחץ כאן לקריאת התחקיר

נ.ב.

מחלקת הדוברות של תאגיד השידור 'כאן 11' מהווה דוגמה מובהקת לבזבוז כספי ציבור – הם נמנעים באופן שיטתי ממתן מענה לפניות התקשורת, תוך שהם מקבלים תקציב ציבורי נכבד. תקציבם אינו משמש למטרתו המוצהרת, שכן הם אינם ממלאים את תפקידם הבסיסי במתן מענה לפניות. זוהי סיבה נוספת המחזקת את הטענה כי יש לסגור את תאגיד השידור. נעביר את הכתבה והפנייה לשר התקשורת, שלמה קרעי.

יש לציין כי עד כה, דניאל אלעזר ותאגיד השידור 'כאן 11' טרם הגישו כתב הגנה. כאשר יוגש כתב ההגנה, נבחן ונפרסם את הטענות המופיעות בו (ייתכן שכך נוכל להבין טוב יותר את המתרחש בתאגיד השידור 'כאן 11').

הפוסט תביעה חריפה נגד "כאן 11" ודניאל אלעזר: סחיטה, זיוף, פגיעה באזרח ולשון הרע הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט בושה וחרפה: כתב 'כאן 11' מזלזל במערכת המשפט ומסרב לקיים פסק דין   הופיע לראשונה ב-מעקב.

ב-9 ביולי 2024 פורסם בתאגיד השידור תחקיר תחת הכותרת "הוא שחקן: הנוכל שהבטיח קידום לבעלי עסקים, גבה מהם כספים – ונעלם". התחקיר, שנערך על ידי כתב התאגיד דניאל אלעזר, כלל עדות של אישה דתייה שזוהתה תחילה באות ג'. למרות בקשותיה החוזרות ונשנות לשמור על אנונימיות, שמה המלא נחשף בכתבה – גלית אפרת בוקעי (כיום אזולאי).

(התחקיר שערך דניאל אודות נתנאל מזור לוקה בחסר מן הבחינה המקצועית ואף אינו עומד באמות מידה ראויות לעבודה עיתונאית. יתרה מזאת, ראוי לציין כי בעת עריכת התחקיר, ככל הנראה לא החזיק אלעזר בתעודת עיתונאי בתוקף. סוגיה זו בכללותה מצריכה התייחסות מעמיקה נפרדת – ונייחד לכך כתבה מקיפה נוספת)

במהלך צפייתי בתחקיר, הציג דניאל אלעזר לעיני הציבור הרחב את המסמכים עליהם חתומה ג' יחד עם נתנאל מזור. בפרסום זה, כתב תאגיד כאן 11 לא טרח להסתיר את שמה האמיתי של המקור שהתראיינה תחת הכינוי ג'. משכך, כל המאמץ לטשטש את פניה ולכנותה בשם הבדוי "ג'" התגלה כמגוחך, שכן בנקל איתרנו את זהותה במסמכים המשפטיים, שם מופיע שמה המלא – גלית אפרת בוקעי, אשר לאחר נישואיה שינתה את שם משפחתה לאזולאי.

ישנו חשש סביר שהגברת גלית אזולאי נקטה בדרך של הטעיה, כלומר מסרה אי אמת לכתב 'כאן 11', שכן כאשר התחוור לנו שהיא המקור המכונה ג' ויצרנו עמה קשר, היא בחרה לנתק את השיחה ולהימנע מדיון בנושא. יתרה מזאת, כאשר הפנינו אליה (גם בכתב) שאלות קשות לצורך קבלת תגובתה, היא השיבה בלשון חד-משמעית: 'לא מוכנה לדבר על זה יותר!'.

התקשרנו אף עם בעלה, מר אברהם אזולאי, אשר מסר כי רב הורה להם להימנע ממתן ראיונות, והנה הטעם לכך: הגברת אזולאי, המגדירה עצמה כאישה דתייה, בעת שחתמה על ההסכם עם מר מזור וביקשה להשיב לידיה את הכספים, פנתה לבית הדין הרבני אשר נבחר על פי שיקול דעתה. במהלך ההליך המשפטי בבית הדין הרבני, הרב עמיאל משה פסק כי על מזור להשיב את הכספים, זאת נוכח העובדה שהגברת אזולאי הביעה חוסר רצון להמשיך בשיתוף הפעולה עם מזור. ראוי להדגיש כי היא זו אשר בחרה את הערכאה המשפטית בה יתנהל הדיון, ואכן מזור השיב לה את הכספים. יתרה מכך, הרב עצמו טרח לוודא כי הגברת אזולאי קיבלה לידיה את הכספים המגיעים לה.

גברת גלית אזולאי, לאחר סיום ההליכים המשפטיים עם מר נתנאל מזור, שלחה אליו מסרונים רבים בעלי אופי חיובי וידידותי. מתוכן המסרונים ניכר כי לא הייתה כל טינה מצידה כלפי מר מזור; נהפוך הוא – היא הביעה הערכה רבה כלפיו.

מניתוח התכתובות עולה כי הייתה שבעת רצון מפסק דינו של הרב משה, ולא העלתה כל טענות משפטיות כנגד מר מזור. נראה כי כאשר הרב זיהה את נטיותיה ואת רצונה המופרז, לכאורה, להתעשר על חשבון מר מזור, הוא הנחה אותה להימנע מראיונות תקשורתיים, בציינו כי ההליך הסתיים וההכרעות מקובלות על שני הצדדים.

ברם, בשלב מוקדם יותר של ההתדיינות, הכתב דניאל אלעזר מערוץ "כאן 11" ראיין את גברת אזולאי, ככל הנראה תוך ניצול שאיפתה להפיק רווח כספי ממר מזור. במהלך הראיון נמסרו פרטים בלתי מדויקים, דבר שהוביל לעדות מזיקה ובלתי אמינה.

בתחקיר שערך אלעזר לא הוצגו עובדות מהותיות מההליך בבית הדין הרבני, ובכללן: השבת הכספים, בחירתה של גברת אזולאי בבית הדין הספציפי, והמסרונים המודים שהיא שלחה. התמונה שהוצגה הייתה חלקית בלבד. הראיון שהתפרסם בערוץ "כאן 11" גרם הרס מוחלט לחייו של מר מזור ולעסקיו – כנראה זו דרכה של יהודייה דתיה.

בנוגע לכלל הטענות שהועלו, פנינו לגברת אזולאי לקבלת התייחסותה, אולם היא בחרה להימנע מתגובה. שתיקתה בנסיבות אלו מהווה אמירה משמעותית כשלעצמה.

הרב משה: "הצדדים הסכימו לפסיקתי"

מתוך גישה מעמיקה ואחראית, קיימנו שיחה עם הרב משה. הרב זוכר היטב את המקרה ומציין כי הנחה להימנע מראיונות תקשורתיים, שכן לא ראה בכך עניין ציבורי. החלטותיו התקבלו בהסכמה מלאה על ידי גברת גלית אזולאי, והוא מעיד כי מעולם לא נתקל בהבעת אי-שביעות רצון מצידה לגבי פסק הדין.

הרב הדגיש כי מחלוקות בין בני אדם הן חלק טבעי מהחיים, ולשם כך קיימים מוסדות משפט, בין אם בתי דין רבניים או בתי משפט אזרחיים. הרב הביע פליאה עמוקה על כך שהכתב אלעזר נמנע מלפנות אליו במסגרת התחקיר לקבלת הבהרות מעמיקות בנושא, ולו למען בירור האמת לאשורה.

חשוב לציין כי מר מזור העביר לכתב דניאל אלעזר את כל המסמכים הרלוונטיים, לרבות פסק הדין של בית הדין הרבני. משמע, לכתב "כאן 11" הייתה ידיעה מלאה אודות ההליך המשפטי, אך הוא בחר במודע להתעלם מתוכן פסק הדין ומשמעויותיו. סביר להניח כי התייחסות לפסק הדין הייתה מערערת את התחקיר כולו, אך דומה כי גורלו של אדם שחייו נפגעים לא עמד לנגד עיניו. למעשה, התחקיר משודר בטלוויזיה, וכאשר הנזק כבר נעשה, נותר האדם הנפגע עם המשימה הבלתי אפשרית לכאורה – 'לך תוכיח שאין לך אחות'.

שמענו בקולו של הרב את התסכול והעצב כאשר שוחחנו עמו בטלפון. למעשה הוא צודק בקביעתו כי המקרה של גברת אזולאי אינו מהווה עניין ציבורי, שכן הצדדים הגיעו להסכמות ובית הדין הרבני נתן את פסיקתו בנושא.

הרב הדגיש כי כאשר מתדיינים בוחרים בבית דין רבני, סמכויותיו מקבילות לאלו של בית המשפט. הוא הביע צער עמוק על כך שערוץ 11 גרם, שלא בצדק, להרס חייו של מר מזור.

בדבריו למר מזור, הרב העביר מסר מחזק: למצוא את הכוח לסלוח, להמשיך הלאה בחיים, להתחזק נפשית ולהבין שישנם סוגים שונים של בני אדם. בנוסף, שלח איחולי בריאות למר מזור ומשפחתו.

גברת אזולאי ניסתה להפציר בדניאל אלעזר שלא ישדר את הראיון עמה, אך אלעזר, בהיותו ממוקד מטרה, בחר להשתמש בצילומים שתיעד בעת שגברת אזולאי (ג') הייתה במצב של משבר והתלבטות. אמנם הוא הצליח לשכנע אותה להתראיין, אך היא נכשלה בניסיונותיה לשכנעו להימנע משידור הכתבה.

מזור על גלית: חברות טובה וסכסוך כספי קטן

לאחר שזהותה של גברת ג' התבררה לנו, מצאנו לנכון ליצור קשר עם מר נתנאל מזור ולברר עמו האם הוא מכיר את הגברת גלית אזולאי, המופיעה במסמכים תחת השם גלית אפרת בוקעי. בתגובה, אישר מר מזור את היכרותו עמה, בציינו כי היא ידידה קרובה שלו. הוא הודה כי אמנם התגלע ביניהם ויכוח מינורי בענייני כספים, אך הדגיש כי היא זו שבחרה מיוזמתה לפנות לבית הדין הרבני, ואף בחרה בעצמה את מקום הדיון, מבלי שהביע התנגדות לכך.

בנוסף, מסר מר מזור כי לדעתו מדובר באישה טובת לב, והבהיר כי כל חובותיו כלפי הרב משה סולקו במלואם (יצוין כי מר מזור, בתמימותו, אינו מודע לכך שאנשים דתיים נוטים להיות "טובי לב" יתר על המידה).

בשיחה עם "מעקב", הביע מזור תמיהה על כך שגברת אזולאי מסרה דברים שאינם אמת. בנוסף, הוא העביר לידינו מסמכים והתכתבויות מיישומון וואטסאפ הנוגעים לעניין, ובהם אף הודעה המעידה כי היא פנתה לאלעזר בבקשה שלא יעלה את צילומי הריאיון.

האזינו נא לשיחה המוקלטת:

מקצת מן אי-הדיוקים בעדות "ג'" – אשר זוהתה כגברת גלית אזולאי – ובירור העובדות לאשורן, כפי שהוצגו בתחקירו של דניאל אלעזר ונמסרו לתאגיד השידור "כאן 11", צילום: כאן 11, תוכן על פי סעיף 27א'

עדות מטרידה: לחץ פסול ואיומים בשם העיתונות

במהלך עבודתנו על התחקיר המדובר, העביר לידינו מקור אשר יכונה בשם העט "בן דודו", עדות מטרידה בדבר התנהלותו של אלעזר. לדבריו, אלעזר ביקש ממנו למסור עדות מכפישה כנגד נתנאל מזור, תוך שהוא מפעיל עליו לחץ בלתי סביר ונוקט באמצעי סוג של סחיטה והפחדה. במסגרת זו, איים אלעזר כי באם לא יספק עדות שלילית נגד מזור, יזכה אף הוא לסיקור שלילי בכתבה העתידה להתפרסם.

מר בן דודו העיד כי לכאורה קיבל סוג של הנחיות באשר לתוכן העדות הנדרשת נגד מזור. התנהלותו של אלעזר כללה שיחות טלפון בשעות הלילה המאוחרות, סביב חצות, במהלכן הפעיל לחץ בלתי נסבל בניסיון לחלץ ממנו סיפור שלא התרחש מעולם. יתרה מזאת, כאשר הבהיר בן דודו כי אין בפיו טענות כלשהן כנגד מזור, הגיב אלעזר בזעם בלתי מרוסן, עד אשר נאלץ בן דודו לשכור את שירותיו של עורך דין כדי להסיר מעליו את האיום.

מעיד בן דודו כי בשנת 2024 הציג בפניו אלעזר תעודת עיתונאי שאינה בתוקף, ודרש ממנו להדליף מסמכים ומידע מכפיש אודות מר מזור – אף שהבהיר כי אין ברשותו מידע שכזה ומעולם לא היה. רק לאחר התערבות משפטית, חדל אלעזר מפעולותיו.

בן דודו מסר כי התנהלות זו הותירה בו צלקת נפשית עמוקה, והוא תמה כיצד אדם המתנהל באופן שכזה משמש בתפקיד בתאגיד השידור הציבורי 'כאן 11'. לדבריו, אין זה ראוי כי עיתונאי יתקשר לאדם בשעה שתים עשרה בלילה ויאיים להרוס את פרנסתו בתחקיר עיתונאי. עד היום, מציין בן דודו, הוא סובל מחרדות ומגלה רתיעה עמוקה מפני התקשורת והעיתונאים.

חשיפת מקורות עיתונאיים – פגיעה באמון ובמקצועיות העיתונות

סוגיה כואבת נוספת היא ההפרה הבוטה של כללי האתיקה העיתונאית, אשר פוגעת הן בציבור והן במוניטין המקצועי של התקשורת. כאשר עיתונאי חושף את זהות מקורותיו, הוא לא רק מסכן את ביטחונם האישי, אלא אף מערער את אמון הציבור במקצוע העיתונות. התוצאה המיידית היא שמקורות פוטנציאליים נרתעים מלשתף פעולה עם עיתונאים.

בפתח הכתבה הוצג מקרה מאלף של עיתונאית אשר עמדה איתנה מול לחצי המדינה, כאשר הרשויות לא הצליחו לאלצה לחשוף את זהות מקורותיה. דוגמה זו ממחישה כי גם כאשר מופעלים לחצים כבדים על עיתונאים, בכוחם לעמוד על עקרונותיהם המקצועיים ולהגן על מקורותיהם. אכן, לעיתים נדרשים עיתונאים להתמודד עם לחצים משמעותיים בעבור שמירת האתיקה המקצועית, אך זוהי חובתם המוסרית והמקצועית.יתרה מזאת, קיים לחץ מתמיד מצד איגוד העיתונאים להימנע מפרסום תחקירים על גופים ממשלתיים. ברם, אני מוכן לפעול גם ללא תעודת עיתונאי מטעם האיגוד, שכן איני מאמין כי הוא מגן על חופש הביטוי ועל ייעודה הנעלה של העיתונות – מסירת האמת לציבור.

(חשוב להדגיש כי האיגוד המקצועי בו אני חבר מפעיל לחץ משמעותי להימנע מפרסום תחקירים על גופים ממשלתיים, ובכללם כאן 11. יושב ראש הארגון נוקט בפעולות שיש בהן כדי לפגוע בחופש הביטוי ובזכות הציבור לדעת. הוא מפעיל עליי לחצים בלתי ראויים, מנסה להשתיק את קולי ונוקט בתמרונים פסולים ומקוממים. המסר שהועבר אליי היה חד וברור, ואולם אמשיך במשימתי לחשוף את האמת אודות התנהלות הגופים הממשלתיים – גם אם המחיר האישי שאשלם יהיה כבד)

באשר לדניאל אלעזר, התנהלותו מעידה על זלזול מוחלט באתיקה המקצועית, שכן חשף ללא רחמים את זהות מקורותיו, ולפי המידע שברשותנו, אין זו הפעם הראשונה שנקט בדרך פסולה זו.

תגובות:

בעת שפנתה מערכת "מעקב" אל העיתונאי דניאל אלעזר בבקשת הבהרות, נתקבלה תשובה מטרידה ובלתי צפויה. חלף התייחסות עניינית לסוגיות הנוגעות להפרת כללי האתיקה העיתונאית, בחר אלעזר להשיב בלשון משתלחת, תוך שהזכיר את שמו של הראל דניאלי – אשר כלל לא נזכר בפנייה הראשונית. ציטוט:

"ד״ש להראל דניאלי, והוא לא הופיע בסוף יא שרלטן. והוא לא היה מקור. קשה להאמין כל פעם מחדש כמה אתה אידיוט.
ואני באמת אומר – מיום ליום נראה שאתה זקוק לטיפול" (שוב אציין שזו תגובה של עובד ציבור עיתונאי של "כאן 11").

בניתוח התגובה שנתקבלה, עולה כי דניאל אלעזר פגע בפרטיותו של מר הראל דניאלי תוך שימוש בלתי הולם בשמו. התנהלות זו אינה עולה בקנה אחד עם הסטנדרטים המקצועיים המצופים מעיתונאי ישראלי בעת הנוכחית.

בעקבות קבלת שמו של מר הראל דניאלי ואיתורו, פנינו אליו לקבלת תגובה, אך לא התקבל מענה מצדו.

תאגיד השידור "כאן 11" לא מסר תגובה לפנייתנו הנוכחית, אולם בהתייחס לתחקיר שפורסם ביום חמישי האחרון, התקבלה מהם התגובה הבאה:

"שלום רב,
הטענות אינן מוכרות לנו.
בברכה,
גילי שם טוב
מנהלת מערך דוברות".

-אנו במעקב-

הפוסט סכנה: כאן 11 חושפים מקורות ומפרים אתיקה הופיע לראשונה ב-מעקב.

משרד התקשורת הודיע על החלטה דרמטית לניתוק כל קשר עם עיתון "הארץ" בעקבות מה שהוגדר כ"הסתה ועמדות נגד ישראל ותמיכה אין סופית בתומכי טרור", כך נמסר ממקור במשרד התקשורת.

חופש העיתונות נגד החרמת הארץ? 

ארגון העיתונאים וועד עיתונאי הארץ-TheMarker הגישו עתירה דחופה לבג"ץ נגד החלטת הממשלה לנתק את כל קשריה עם העיתון "הארץ". העתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד אמיר בשה, טוענת כי מדובר בחרם כלכלי שמטרתו פגיעה בעיתון ובעובדיו.

ההחלטה, שהתקבלה בנובמבר האחרון ביוזמת שר התקשורת שלמה קרעי, כוללת הפסקת התקשרויות פרסומיות דרך לפ"מ וביטול מינויים ממשלתיים. העותרים מזהירים מפני השלכות מרחיקות לכת על חופש העיתונות ועל עתיד התקשורת העצמאית בישראל.

הטענה המרכזית בעתירה היא כי הממשלה מנצלת את כוחה הכלכלי כדי להעניש כלי תקשורת ביקורתי, תוך יצירת אפקט מצנן על כלל התקשורת הישראלית. העותרים מדגישים את הפגיעה הצפויה במקורות עיתונאיים, שעלולים להירתע משיתוף פעולה עם העיתון, ואת הנזק לציבור הקוראים שיימנע מהם מידע ממשלתי חיוני.

במוקד העתירה עומדת הדרישה לבחון את חוקיות ההחלטה ואת השלכותיה על עקרונות יסוד דמוקרטיים. ההכרעה בעתירה זו עשויה להוות תקדים משמעותי ביחסי הגומלין בין השלטון לתקשורת, ולקבוע את גבולות הכוח הממשלתי בהתמודדות עם ביקורת תקשורתית.

בעתירה מודגשת גם הפגיעה הכלכלית הצפויה בעיתון ובעובדיו, כולל חשש לפגיעה בהסכמי העבודה הקיבוציים ובזכויות העובדים. העותרים מבקשים מבג"ץ להתערב באופן דחוף, נוכח התחלת יישום ההחלטה במשרדי הממשלה השונים והשפעתה המידית על פעילות העיתון.

במקביל להחלטה זו, השר שלמה קרעי הציג תכנית מהפכנית לשינוי פני השידור הציבורי בישראל, במהלך שהוגדר כ"אמיץ" על ידי בכירים בתעשיית התקשורת.

בתגובה להחלטת הניתוק מ"הארץ", הגישו ארגון העיתונאים וועד עיתונאי הארץ-דה מרקר עתירה לבג"ץ בדרישה לביטול ההחלטה. בעתירתם טענו כי המהלך יפגע כלכלית בעובדי העיתון ויצור אפקט מצנן על מרואיינים ומקורות.

התכנית המקיפה שהציג השר קרעי בוועדת הכלכלה כוללת שינויים מרחיקי לכת בתאגיד השידור הציבורי. "בכוונתי להפריט או לסגור את תאגיד השידור הישראלי", הצהיר קרעי, תוך שהוא מבקר את מה שכינה "בזבוז משווע של מאות אלפי שקלים לפרק בהפקות מוטות ותעמולתיות".

פרשיות שחיתות ואובדן אמון הציבור

חשיפות חמורות הטילו צל כבד על אמינות התאגיד. כתב חדשות 'כאן 11', דניאל אלעזר, נמצא אשם בפרסום מידע שקרי על פי פסק דין, ולאחרונה הוגשו נגדו תלונות במשטרה בחשד לקבלת שוחד. אלעזר אף תועד מקלל את הציבור במילים כגון "נוכל", "רמאי", "דביל" ו"אידיוט" – קרא עוד

בפרשייה נוספת שזעזעה את התאגיד, הורשעה יאנה קנטור, עורכת בכירה וכתבת ב'כאן רק"ע', בהונאה וקבלת דבר במרמה לאחר שהתחזתה לחולת סרטן במשך שלוש שנים וגייסה כ-175,000 שקלים משלושה אנשים – קרא עוד

בזבוז כספי ציבור

תחקיר מקיף חשף כי מחלקת הדוברות של התאגיד, המתוקצבת במאות אלפי שקלים מדי חודש, אינה מספקת מענה לכלי תקשורת ומסתירה מידע מהציבור, בניגוד לחובתה החוקית.

נתוני הצפייה מראים כי 'כאן 11' נמצא במקום האחרון בטבלת הרייטינג, למרות תקציב שנתי של כמיליארד שקלים מכספי משלם המסים.

עיקרי הרפורמה המוצעת

השר קרעי הציג תכנית בת עשרה סעיפים הכוללת:

1. ביטול שידורי חדשות ואקטואליה בעברית במימון ציבורי
2. הסבת ערוץ 11 להפקות מקור ויצירה ישראלית בלבד
3. סגירת ערוץ מכאן 33
4. שימור ערוץ החינוכית
5. צמצום לחמש תחנות רדיו בלבד
6. העברת תדרי רשת ב' למכרז מסחרי
7. פתיחת ארכיון התאגיד לציבור
8. איסור על פרסומות וחסויות
9. תקציב שנתי של כ-500 מיליון שקלים
10. שמירה על זכויות העובדים ותנאי פרישה מכובדים

התכנית מבטיחה לשמור על זכויות העובדים, כולל תנאי פרישה דומים לאלו שניתנו ליועצים משפטיים ועדיפות בשירות המדינה.

"הגיע הזמן לשים קץ לבזבוז הכספים המשווע ולחוסר המקצועיות בשידור הציבורי," אמר גורם בכיר במשרד התקשורת. "אי אפשר להמשיך להזרים כספי ציבור לגוף שאיבד את אמון הציבור ואת הרלוונטיות שלו".

הפוסט קרעי מפרק את "כאן 11"; "הארץ" בהחרם ממשלתי הופיע לראשונה ב-מעקב.

בתביעתו, טרוני טוען כי אלעזר והערוץ פרסמו דברי שקר חמורים נגדו אשר גרמו לו נזק כבד.

בראיון בלעדי למערכת "מעקב", מישל טרוני חושף את פרטי התביעה המתנהלת בבית משפט השלום בתל אביב, תיק מספר 17184-02-22.

לדבריו, "דניאל אלעזר הוא נוכל, שקרן ואפס".

בכתב התביעה, טרוני מתח ביקורת נוקבת על ערוץ החדשות הממלכתי כאן 11, לטענתו, הערוץ והכתב דניאל אלעזר לא מפרסמים שתיק במשטרה נסגר, ובכך ממשיכים לפגוע בשמו הטוב ללא הצדקה.

טריני הדגיש כי לאחר שהמשטרה סגרה את התיק נגדו מחוסר ראיות, היה זה ראוי שכלי התקשורת יסקרו זאת באופן מלא. "כאן 11 ממשיכה להתעלם מהעובדות ולהציג אותי באור שלילי", אמר טריני, "זו פגיעה חמורה בשמי והמשטרה הכריעה שלא עשיתי דבר רע. הם חייבים לתקן את העוול".

לטענת טרוני, המעשים הבלתי חוקיים של אלעזר והפרסומים הכוזבים בערוץ הממלכתי, הנהנה מתקציב ענק של כמיליארד שקלים מכספי משלם המיסים, גרמו לו לנזק תדמיתי ענק. "לא כולם קמים ותובעים גוף ממשלתי שיושב על תקציב עתק", הוסיף טרוני בראיון.

ההליך המשפטי בין הצדדים רק החל, אך טרוני נחוש לנקוט בכל האמצעים על מנת להגן על שמו הטוב ולמגר את הפרסומים המכפישים כנגדו. "לא אחסוך מאמץ כדי לחשוף את האמת ולעמוד על זכויותיי", סיכם טרוני.

בנוסף, לפני כעשרה חודשים טרוני התראיין למעקב, במהלך ראיון הוא שפך אור על כאן 11, דניאל אלעזר, תוכנית "הצינור" וגיא לרר.  ייתכן שיש דברים שלא ידעתם על מישל טרוני – לצפייה לחץ כאן.

ערוץ כאן 11 וכתבו דניאל אלעזר טרם הגיבו על הפרשה.

הפוסט מישל טרוני מוסר ד"ש לדניאל אלעזר ולכאן 11 הופיע לראשונה ב-מעקב.