דים אמור
במרחבי הרשת הישראלית פועלת בשנים האחרונות ישות מסתורית בשם "עדנה קרנבל" – אתר וערוץ תקשורת דיגיטלי המגדיר את עצמו כגוף עיתונאי עצמאי. אולם, לפי ממצאי תחקיר זה, מאחורי החזות התקשורתית מסתתרת מערכת מורכבת ומשוכללת של תקשורת, טכנולוגיה והפחדה, המפעילה מנגנוני השפעה, סחיטה, שיימינג ופגיעה קשה בפרטיותם של אנשי ציבור, שופטים, עדים ועיתונאים.
לפי המידע שנאסף, מדובר במערכת המשלבת בין פעילות תקשורתית-מדומה לבין שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, לרבות הפעלת קודים זדוניים, שליטה מרחוק במכשירים, הפצת ספאם נרחב וגניבת זהויות. הפעילות מתוארת על ידי גורמים שנפגעו ממנה כ"קרנבל אמיתי של הרס", שבו אדם שהוזכר על ידי האתר מוצא את עצמו נתון ללחצים, הטרדות, דופי ציבורי, ולעיתים אף לפגיעה במערכותיו האישיות.
יש לציין כי הביקור בערוץ הטלגרם של "עדנה קרנבל" עלול להיות מסוכן. לא במקרה נסגר הדומיין הרשמי של האתר על ידי רשם הדומיינים – והפרסומים הקשורים אליו זמינים כיום כמעט אך ורק בטלגרם. בעוד שפלטפורמות מרכזיות כמו פייסבוק, רשת X ו־וואטסאפ נוטות לחסום באופן אוטומטי קודים זדוניים, וירוסים ותכני ספאם, טלגרם נותרת אחת הזירות הבודדות שבהן ניתן להעלות תכנים מסוכנים ללא פיקוח הדוק מצד רשויות החוק.
מסיבה זו, מדינות רבות ברחבי העולם — ובהן אוקראינה, נורווגיה, ספרד וברזיל — נקטו בשנים האחרונות צעדים מחמירים נגד השימוש באפליקציה, בין אם באמצעות חסימות חלקיות ובין אם בהגבלות על שימוש במכשירים ממשלתיים.
בהיעדר מנגנוני פיקוח מספקים ובשל הפוטנציאל לשימוש לרעה, הפכה טלגרם לזירה מועדפת להפצת תכנים בעייתיים — ולעיתים אף מסוכנים — דוגמת אלו המשויכים ל"עדנה קרנבל".
פעילותה של "עדנה קרנבל" אינה מסתכמת בפרסום תכנים בלבד. על פי העדויות שנבחנו במסגרת תחקיר זה, האתר מפעיל גם מנגנוני תקיפה דיגיטליים מתוחכמים. מרגע ששמו של אדם נכלל במאגרי המידע של האתר — בין אם הוגדר כ"אויב" על־ידי מפעיליו ובין אם סומן כיעד בידי גורמי סייבר המזוהים עמו — פרטיותו נפגעת באופן חמור. בין הנתונים שנחשפים נכללים מספר זהות, פרטי רישום ממשרד הפנים, כתובות דוא"ל, מספרי טלפון ופרטי קשר של בני משפחה ומכרים. עדויות מצביעות על כך שהמידע מועבר למערכות שליחה אוטומטיות, המטיחות בקורבן מתקפה מתוזמנת של מסרים, מיילים ושיחות ממספרים משתנים.
כאשר הקורבן לוחץ על הקובץ, הוא מעניק לתוקף הסייבר גישה ישירה למכשירו. למעשה, הכותרת המפתה — לעיתים תמונה אינטימית מזויפת שנוצרה בבינה מלאכותית — משמשת כמלכודת; בעוד הקורבן עסוק בהתכוננות או בהלם, תוקף המשויך ל"עדנה קרנבל" כבר שולט במכשירו ומנצל את הגישה.
תוצאות הפריצה חמורות: התוקפים יכולים לכרות, לגנוז ולשתף קבצים פרטיים, לעקוב אחר תקשורת, לגשת לאפליקציות בנקאיות ולנצל מידע רגיש כדי ללחוץ, לסחוט ולפגוע בשמו הטוב של הנפגע — לעיתים באופן ממוקד וממושך.
תחקיר זה מצביע על כך שהאתר EdnaKarnaval.com, שכיום אינו פעיל, נרשם בארצות הברית דרך חברת Namecheap, אך הופעל באמצעות כתובת IP ישראלית שמקושרת לפי בדיקה טכנית לכתובת רחוב מנחם בגין 24, בית דגן. מאחורי אותה כתובת נמצא, לפי הממצאים, אדם בשם לירן אלחרר, איש מחשבים ישראלי בעל ידע טכנולוגי מתקדם, אשר על פי חיבורי הנתונים והעדויות, פעל במסגרת הרשת המזוהה עם "עדנה קרנבל".
חיבור כתובת ה־IP, המשויכת או המופעלת ככל הנראה בידי מר לירן אלחרר, נחשף במספר רבדים: הן בכתובת האתר הראשית, הן בשרתים החלופיים, והן בהודעות הספאם שנשלחו — כולם נושאים את אותו טווח כתובות. כתובת נוספת, 198.2.178.114, אשר שימשה את האתר, זוהתה אף היא כמופעלת ממקור פיזי בישראל — בכתובת שבבית דגן.
במסגרת תחקיר "מעקב" בוצעה פעולה יזומה ומתוחכמת: נשלח מייל לנציגים המזוהים עם "עדנה קרנבל" — לכתובת שנחשפה בערוץ הטלגרם המקושר לאתר — במטרה לבחון את תגובת הצד השני ולנתח את נתוני התקשורת החוזרת. זמן קצר לאחר המשלוח התקבלה תגובה ישירה; ניתוח טכני מצא כי כתובת המייל שממנה התקבלה התשובה תואמת לכתובות ה-IP שנרשמו ביותר ממאה הודעות ספאם שנשלחו ביום המדובר בלבד.
הממצאים מצביעים כי ההודעות נשלחו מאותו טווח כתובות IP, טווח המזוהה עם מקום מגוריו של מר לירן אלחרר. ממצא זה מחזק את ההערכה כי ייתכן שמקור שליחת הודעות הדוא"ל בשם "עדנה קרנבל" — ובהיקף רחב יותר גם מתקפות הספאם — קשור לאותו מקור.
ראוי להדגיש: בכל אחת מן ההודעות נכלל קישור פעיל; לחיצה עליו עלולה לאפשר חדירה ושליטה מרחוק במחשב המשתמש. לאור הסכנה האפשרית מומלץ להימנע מפתיחת הקישורים ולדווח על הממצאים לגורמי אבטחת מידע מוסמכים.
נוסף לכך, בערוץ הטלגרם הרשמי של "עדנה קרנבל", שבו למעלה מ־13 אלף עוקבים, פורסמו לאורך השנה האחרונה קישורים חלופיים לכתובת האתר, לאחר שזה נחסם. אחד הקישורים שנמסרו לציבור כלל כתובת דמוית "**185.117.0", שבה, לפי בדיקת מומחי סייבר, שוב הוטמע קוד מסוג Remote Access Tool. קוד זה, לפי הבדיקה, מאפשר לאדם השולט בו גישה לקבצים, למצלמה, לנתוני מיקום ולמידע המאוחסן במכשירי המשתמשים.
בבדיקה שנערכה על־ידי מומחי סייבר נמצא כי הכתובת "**185.117.0" (במכוון הוסר הקישור מן הפרסום, כדי למנוע מהקוראים ללחוץ עליו בשוגג), אשר הופצה בערוצי הטלגרם וברשתות החברתיות ככתובת חלופית לאתר הרשמי https://185.com, כוללת קוד זדוני מסוג Remote Access Tool (RAT) — קוד המאפשר שליטה מרחוק במכשירי המשתמשים.
האתר הרשמי 185.com, המשויך למערכת ednakarnaval.com, רשום על שמו של מר לירן אלחרר, ובכך נוצר חיבור ישיר בין ערוץ הטלגרם של "עדנה קרנבל", אתר האינטרנט והפעילות הדיגיטלית המזוהה עמו בישראל.
כתובת ה־IP החלופית, "**185.117.0", איננה האתר הרשמי, אלא כתובת משובשת או חלופית. על פי ממצאי הבדיקה, היא פועלת מתוך טווח שרתים השייך לספק זר (AS213535), ועל גביה הוטמע קוד שליטה מרחוק המאפשר גישה לקבצים, למצלמה, למידע אישי, לנתוני מיקום ולמערכות ההפעלה של המכשירים.
בהתאם לכך, מומלץ שלא להיכנס לקישור זה, לא להוריד ממנו קבצים, ולבצע סריקה מלאה של המחשב או הטלפון הנייד במקרה שהאתר נפתח. כל ממצא נוסף יש לדווח לגורמי CERT ישראל או לגופי אבטחת מידע מוסמכים.
• השופט תומר אורינוב ממשיך לכהן בתפקידו כרגיל. יתרה מכך, בחודש אוגוסט 2016 מונה לשופט בתי משפט השלום במחוז הדרום
נוסף לכך, כתובת האתר הרשמית 185.com, שנושאת ברישומי הבעלות את שמו של מר אלחרר, מעלה חשש כי גולשים הנכנסים דרך הקישורים שהופצו בערוץ "עדנה קרנבל" מאפשרים, למעשה, גישה מלאה למידע הפרטי המאוחסן במכשיריהם. לפי ההערכות, פעולות פשוטות כגון לחיצה על סרטון או קישור עלולות להעניק שליטה לגורם המפעיל את המערכת – ובכך לחשוף נתונים רגישים לרבות גישה לאפליקציות בנקאיות, ממשלתיות ועסקיות.
הבדיקה מעלה חשש ממשי לעבירות חמורות של חדירה לחומר מחשב, פגיעה בפרטיות, וכן שימוש בלתי חוקי במידע אישי של אזרחים. לאור ממצאים אלה, מומלץ למשתמשים שהיו פעילים בערוץ או באתר "עדנה קרנבל" להחליף סיסמאות באופן מיידי, לוודא אבטחת מידע מוגברת במכשירים האישיים, ולהיוועץ עם גורמי סייבר מוסמכים.
למעשה, גם ChatGPT מזהיר באופן רשמי מפני כניסה לקישורים המופצים בערוצי הטלגרם של "עדנה קרנבל".
ניסיון להשתיק שופטים: לירן אלחרר במוקד הפרשה
לירן אלחרר הופיע כעד בתיק משפטי מתוקשר – תיק 45991-04-23 בבית משפט השלום בתל־אביב, שבו שימש זוהר מדר כתובע. על פי ממצאי התחקיר, במהלך ניהול התיק נרשמו תלונות על איומים, הטרדות ומתקפות ספאם, אשר הופנו כלפי עדים – ובכללם כלפיי, כעיתונאי שסיקר את ההליך.
גם השופט יאיר דלוגין, שדן בתיק, הפך למוקד התקפה של האתר: זמן קצר לאחר הדיון הראשון החלו להופיע באתר "עדנה קרנבל" ובערוץ הטלגרם שלו כתבות קשות נגדו, בהן נטען כי הוא "מחסל את חופש הביטוי" ושהוא "מתחרמן מעורכי דין" – ניסוחים גסים ובלתי הולמים שהוצגו כ"תחקירים".
עוד מקרה חריג נרשם בתיק 45991-04-23, כאשר בעליו של אתר "עדנה קרנבל", מר יונתן קאפח, הגיש בקשה יוצאת דופן להשתתף בדיון. זאת, אף שברור כי הוא שוהה מחוץ לישראל, וכי ניתן היה לעצור אותו עם נחיתתו בארץ לצורך חקירה. עצם הגשת הבקשה עוררה סימני שאלה באשר למניעיה, והוסיפה נדבך נוסף לשורת האירועים שבהם האתר גורם לבזבוז זמן שיפוטי יקר.
על רקע הלחץ שנוצר סביב הבקשה, נתן השופט שתי החלטות — אף שהדיון היה פתוח לציבור, וכל אדם רשאי היה להיכנס אליו כחוק.
לפי מזכירות בית המשפט, בקשות מסוג זה אינן ניתנות להגשה מחו"ל, אלא רק באופן פיזי או מקוון מתוך שטח ישראל, שכן אתר "נט המשפט" חסום לגולשים מחוץ למדינה ומאפשר גישה למידע כללי בלבד.
כך, גם הפעם, נראה כי פעילותו של אתר "עדנה קרנבל" יצרה טירחה מיותרת לבעלי הדין ולמערכת המשפט — וחבל שלא נפסקו הוצאות לטובת אוצר המדינה בגין הבקשה הסרקית.
בתוך כך, מר יונתן קאפח הגיש שתי בקשות נפרדות, אשר חייבו את יתר הצדדים להתייחס ולהגיב, וכתוצאה מכך נגרמו עיכובים נוספים בניהול ההליך המשפטי.
יש לציין כי אף אחד מן העיתונאים המזוהים עם אתר "עדנה קרנבל" לא נכח בדיון. לעומת זאת, באולם נצפה מר לירון אלחרר, שביתו כנראה משמש — לפי הערכות — מוקד הפעילות של האתר ושל ערוץ הטלגרם הקשור אליו. ייתכן כי ניסה להציג עצמו ככתב מטעם האתר, או שמא בלבל בין תפקידו הנטען כ"עד" לבין מעמדו האמיתי באולם.
לאורך החודשים האחרונים פורסמו באתר "עדנה קרנבל" כתבות נוספות נגד השופט יאיר דלוגין, וכן נגד שופטים נוספים.
כיום ניתן להעריך את עוצמת הלחץ שנוצר, לכאורה, כתוצאה מפעולותיו של מר לירון אלחרר. עם תחילת עבודתנו על התחקיר, הוצפה מערכת "מעקב" במאות הודעות — מסרוני SMS, הודעות וואטסאפ ודואר אלקטרוני — למעלה מ־500 במספר, כולן התקבלו בתוך פחות מ־24 שעות.
חוליה נוספת בשרשרת הופנתה כלפי השופט אמיר לוקשינסקי-גל. באתר "עדנה קרנבל" פורסמו נגדו ביטויים חריפים וקיצוניים, ובהם כינויים כגון "שופט שצריך לעוף לעזאזל" ו־"תוצר תחלואתי של הפצ"ריה". בכתבות אחרות נטען כי השופט "אישר המצאה לחו״ל במייל", תוך הסתמכות על מסמכים "ערוכים ושקריים". הצטברותם של פרסומים מעין אלו מעוררת שאלה מטרידה באשר לשימוש שנעשה, לכאורה, במנגנון התקשורתי של האתר כאמצעי להשפעה ולחץ על מערכת המשפט.
מקור נוסף לקשר האפשרי בין לירן אלחרר לבין האתר "עדנה קרנבל" נובע מרקע משפטי קודם בינו לבין זוהר מדר — התובע בתיק הנוכחי — והוא גם שמסביר מדוע הופיע מר אלחרר כעד בתיק 45991-04-23.
לפי התיעוד, בתיק 24587-07-17 (שנוהל בשנת 2017) שימש אלחרר כתובע, וההליך התנהל בפני השופט אמיר לוקשינסקי-גל. בסיום ההליך הגיעו הצדדים להסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, אך לא פורסם לציבור.
עם זאת, נראה כי מר אלחרר לא השלים עם תוצאות ההסדר, ולטענת גורמים שונים — חזר בו מההסכמה ימים ספורים בלבד לאחר הדיון.
זמן קצר לאחר מכן הופיעו באתר "עדנה קרנבל" פרסומים פוגעניים נגד מר מדר, שכללו תמונות וחומרים שנראו ככאלה שמקורם במכשירו האישי. על פי תלונה שהוגשה למשטרה, מר לירן אלחרר חדר, לכאורה, למכשיריו של מר מדר, השתלט על תיבת הדואר האלקטרוני שלו ועל רשימות לקוחותיו, ובכך פגע קשות בפרטיותו ובפרנסתו. לדברי מדר, נגרם לו נזק ניכר כתוצאה מגניבת זהותו וחשיפת פרטיו האישיים.
מדר טען כי אותם חומרים נגנבו ממכשירו בידי אלחרר — טענה המשתלבת בדפוס חוזר שעלה מתחקירים קודמים, של שימוש בחומרים אישיים לצורכי השפלה ופגיעה פומבית. בעקבות האירועים הוגשו תלונות למשטרה בגין גניבת זהות, פגיעה בפרטיות והטרדה. גם בתיק הנוכחי טוענים המעורבים כי נעשו ניסיונות להשפיע על עדים ולהפעיל עליהם לחץ באמצעות פרסומים מאיימים ומכפישים.
עובדתית, תמונות שהיו שמורות במכשירו הפרטי ולא פורסמו מעולם — הופיעו לפתע באתר "עדנה קרנבל", בדיוק במועד שבו הוגשה תלונה למשטרה, שלפיה מר לירון אלחרר הוא שפרץ וחדר למכשירים פרטיים. כך עולה מן התלונה שהוגשה במשטרה ומתוך ריאיון שקיימנו עם גורמים המעורבים בפרשה.
"עדנה קרנבל" שברה שתיקה – תגובה רשמית ראשונה
בתגובה לפניית מערכת התחקיר, התקבלה לראשונה הודעה רשמית מהאתר "עדנה קרנבל". בתגובה זו, שנשלחה בדוא"ל מאותה כתובת IP 198.2.178.114, נכתב כך:
"ככל ומדובר בחקירת משטרה פעילה הרי אתם מבצעים עבירת שיבוש חקירה. יחד עם זאת אין לנו מושג מי הוא הנ״ל. אתר עדנה קרנבל הינו אתר אמריקאי ואינו כפוף לחוק הישראלי (ככל ויש חוק בישראל). אתר עדנה קרנבל נהנה מהתיקון הראשון בחוקה האמריקאית (חופש הביטוי וחופש העיתונאות). גבולות משטרת ישראל (ככל ויש לכם משטרה) מסתיימות בנתב״ג ככל הזכור לי".
התגובה לוותה בשגיאות כתיב רבות ונכתבה בלשון לעגנית, אך מבחינה טכנולוגית חשפה את כתובת ה־IP של השולח – אותה כתובת שהופיעה במיילים שהכילו קישורי שליטה זדוניים, ובקשרים שנקשרו לכתובת הפיזית בבית דגן.
דליפת ענק: שופטי ישראל נחשפו?
מבדיקת רשומות הדומיין עולה כי רשם הדומיינים הסיר את האתר מהרשת – ככל הנראה בעקבות דיווחי אבטחה או בשל הפרת תנאי שימוש. עם זאת, פעילותו של ערוץ הטלגרם המזוהה עם האתר נמשכת במלואה, וכוללת הפצת קישורים פעילים, קריאות לציבור "לשנות DNS" ולגלוש באמצעות כתובות חלופיות, לצד העלאת תכנים חדשים נגד אישי ציבור בישראל.
בין התכנים שפורסמו מצויה גם "רשימת תפוצה" הכוללת 1,198 שמות של שופטים, רשמים ופרקליטים בישראל, בצירוף כתובות מגורים וטלפונים אישיים. בפרסום נכתב במפורש: "רשימות תפוצה של עדנה קרנבל – רשימת 1,198 שופטי ישראל, כתובות מגורים וטלפונים אישיים".
בהתחשב בכך שבישראל מכהנים כ־1,200 בעלי תפקידים שיפוטיים בסך הכול, מדובר בהיקף כמעט מלא של כלל מערכת המשפט. עצם פרסום המידע מלמד על גישה למאגרי נתונים חסויים ומעלה חשש כבד לפגיעה בביטחונם האישי של גורמים שיפוטיים ולחשיפת מידע רגיש.
אם אתר "עדנה קרנבל" אכן דובר אמת בפרסומיו – מדובר בפגיעה קשה ובמעשה חמור. נדמה כי מפעילי האתר אינם חוששים מהחוק הישראלי ואף אינם מתייחסים לסמכותו כלל.
הדפוס הקבוע של "עדנה קרנבל"
התחקיר של אתר "מעקב" מעלה תופעה מטרידה נוספת: בכל פעם שבה לירן אלחרר מעורב בהליך משפטי או בפרשה ציבורית כלשהי, מופיעים כמעט מיד פרסומים באתר "עדנה קרנבל" — נגד השופטים, הצדדים או העדים המעורבים בתיק. דפוס זה ניכר גם בתיק 45991-04-23, וגם בהליכים קודמים.
בבדיקה שערכנו בערוץ הטלגרם של "עדנה קרנבל" נמצא כי כמעט בכל מקרה שבו פורסם תוכן נגד אדם כלשהו — מדובר באדם המצוי בסכסוך עם אחד מבעלי האתר: מר יונתן קאפח, מר לירן אלחרר או מר אמיר מלמד. נגד מלמד עצמו הוגש כתב אישום בגין הטרדה מינית וסחיטה באיומים, ובו תוארה שורה ארוכה של פרסומים פוגעניים שפרסם ברשתות: קללות, תיאורים מיניים בוטים ופרסום כתובותיהם של שוטרים, לצד טענות כי הטריד את בני משפחתו של אחד מהם.
לפי עדויות שנמסרו למערכת, חלק מהנפגעים קיבלו פניות ישירות לשלם למפעילי האתר סכומי כסף בתמורה להסרת פרסומים, ואחרים הפכו למטרה לאחר שנכנסו לעימות אישי או משפטי עם המעורבים באתר — מה שכונה על ידם "עיתונאות חופשית", אך בפועל שימש ככלי נקמה.
במהלך ההליך בתיק 45991-04-23, לדוגמה, הוזכר שמו של כתב החדשות דניאל אלעזר — עיתונאי שבפסק דין קודם הוגדר כמי שפרסם "דברי שקר". קשריו של אלעזר עם מר אלחרר מעוררים עניין מיוחד, ובכוונת מערכת "מעקב" לפרסם על כך תחקיר נפרד.
על פי המידע שבידינו, תמונות פרטיות שנגנבו ממכשיריהם האישיים של אזרחים הופיעו לפתע בפרסומים ובכתבות שפרסם דניאל אלעזר במסגרת תאגיד השידור הציבורי "כאן 11". לפי הערכות, התמונות הושגו, לכאורה, בידי לירן אלחרר עצמו.
השאלה כיצד חומרים אישיים ורגישים הגיעו לידי כתב ציבורי ופורסמו לציבור הרחב נותרת פתוחה, אולם ישנן אינדיקציות ברורות לכך שאלחרר ואלעזר פעלו בתיאום.
על פי הנתונים שנאספו, במסגרת ההליך המשפטי בתיק 45991-04-23, ביום שבו מר אלחרר לא היה אמור להעיד כלל, הוא הופיע באולם בית המשפט כצלמו של אלעזר. זאת, לאחר שבדיון הקודם הוזמן להעיד מטעם אחד הנתבעים, וכבר בדיון שלאחריו תועד כשהוא משמש כצלם המלווה את אלעזר במהלך עדותו.
התנהלות חריגה זו עוררה סימני שאלה מהותיים ודרשה בחינה מעמיקה, במיוחד נוכח העובדה כי בעבר הוגשה נגד אלעזר תלונה במשטרה בטענה, ככל הנראה, לניסיון לקבלת שוחד — פרשה שעוררה בזמנה תהודה ציבורית ניכרת. יש לזכור כי אלעזר מועסק בתאגיד השידור הציבורי "כאן 11", גוף שידור ממלכתי הפועל מכוח החוק ומחויב לסטנדרטים הגבוהים ביותר של אתיקה ועיתונות הוגנת (קרא את הכתבה – לחץ כאן).
• על ידי מערכת "מעקב" תועדה סצנה שבה נצפה דניאל אלעזר מעביר את מכשיר הטלפון הנייד שברשותו, מסוג אייפון, אל לירן אלחרר — וזה מצדו מתועד כשהוא מצלם את אלעזר באולם בית משפט השלום בתל־אביב
דבר נוסף מעורר תהיות: כמעט כל העדים מטעם התביעה — ואני בכלל זה, כעיתונאי שסיקר את ההליך — דיווחו כי קיבלו איומים ישירים מגורמים המזוהים עם "עדנה קרנבל". לעומת זאת, באי-כוח הנתבע ועדים מטעמו לא קיבלו כל מסר או פנייה מצד האתר.
נתון זה, לצד העובדה שכתובות ה־IP של האתר הובילו לכתובת רחוב מנחם בגין 24, בית דגן, עשוי להעיד על קשר או תיאום בין הצדדים לבין מפעילי "עדנה קרנבל”.
כך מתגלה תמונה כוללת של מנגנון מתוחכם המשלב בין מתקפות דיגיטליות לבין לוחמה פסיכולוגית מקוונת: מערכת הפועלת תחת שם עיתונאי לכאורה, משתמשת בחסות חופש הביטוי כדי להפעיל לחצים על בתי משפט, עדים ועיתונאים, ומחוללת נזק ממשי לאמון הציבור במוסדות המדינה.
התחקיר אינו מציג מסקנות סופיות אך מעלה ממצאים מדאיגים המעידים על דפוס פעולה קבוע: שימוש בזהויות מוסתרות, הפצת קישורים זדוניים, חדירה למכשירים פרטיים, פרסום תכנים משפילים וניסיון מוצהר "לשלוט בשופטים" – כפי שפורסם באתר עצמו.
גורמי סייבר והחוק בישראל ממליצים לאזרחים להימנע מלחיצה על קישורים שמקורם בערוצי "עדנה קרנבל" ולהתלונן מיד למשטרת ישראל או לגופי CERT במקרה של חשד לפגיעה במחשב או בטלפון הנייד.
החקירות בעניין זה נמשכות, אך דפוסי הפעולה, הזהויות שנחשפו והקשרים שנמצאו מצביעים על רשת מאורגנת היטב הפועלת ממוקדים בישראל ובחו"ל, שלכאורה חוצה את גבולות החוק, חופש הביטוי והאחריות העיתונאית.
במהלך עבודתנו על התחקיר התקבלו במערכת "מעקב" איומים שנשלחו באמצעות יישומון וואטסאפ, לכאורה מטעם האתר "עדנה קרנבל". בנוסף, תמונותיי כעיתונאי פורסמו בערוץ יוטיוב באופן מבזה — פרסום שהוסר לאחר מאמץ ממושך.
עד כה התקבלו למעלה ממאה הודעות נוספות, ואנו ממשיכים לקבל מסרים מאיימים כמעט מדי יום. על פי ספירה שנערכה במערכת, התקבלו למעלה מ־500 פניות — באמצעות הודעות SMS, וואטסאפ וערוצים נוספים — ממספרים שונים המזוהים עם חברות, עמותות, עסקים ואף אתרי זנות.
נוסף על כך, נרשמו ניסיונות להשתלט על מכשירי הטלפון של חברי המערכת באמצעות שליחת הודעות SMS המזמינות "לאשר קוד" — הליך שבפועל נועד להעביר את המספר לבעלות גורם אחר. כמו כן, נעשה ניסיון לפרוץ לשרתי המערכת, אך הוא סוכל. זאת מאחר שבעבר רכשנו תשתית שרתים עצמאית, והמידע שלנו מאובטח ברמה גבוהה.
כל הפעולות הללו, כך נראה, נועדו להרתיע את מערכת "מעקב”, למנוע את פרסום התחקיר ולפגוע בחופש העיתונות ובזכות הציבור לדעת.
• כמובן, קשה להתעלם גם מהפגיעה הכלכלית והאנושית שנגרמה לעסקים. למעלה מ־500 בתי עסק — ובהם מכללות, אוניברסיטאות ועסקים פרטיים — קיבלו את מספר הטלפון של מערכת "מעקב", שמפורסם לציבור לצורך פניות וכו'. מספר זה הועתק, ככל הנראה, בידי אתרי בוט ונוצל לרעה לצורך יצירת פניות כוזבות.
כך נוצר מצב שבו בתי עסק קיבלו פניות שקריות בתחומים שאין להם כל קשר אלינו — בהם לימודים, פיזיותרפיה, “רפלקסולוגיה”, ואף שירותי עיסוי בעלי אופי מיני. כל פנייה כזו כרוכה בעלות כספית עבור העסק, מה שהוביל לנזק ממשי למאות גורמים תמימים.
מדובר לא רק בפגיעה במערכת העיתונאית, אלא גם בעסקים ובמוסדות שנפגעו בשל שימוש מניפולטיבי במספר טלפון שנועד לשירות הציבור.
תגובות:
מר לירן אלחרר בחר שלא למסור תגובה.
מראשית המפגש בבית המשפט הבטיח לי מר לירן אלחרר כי ימסור תגובה, יתראיין, ואף יציג מסמכים שלטענתו מוכיחים את קשרו לאתר "עדנה קרנבל" ומראים כי הוא הקורבן ולא האשם. אולם, ברגע שבו הפעלתי את המצלמה — אלחרר נסוג לאחור, סירב לדבר, ולבסוף נמלט מהמקום.
דניאל אלעזר מסר תגובה קצרה, בנוסח: "אתה נוכל, שקרן וגנב" — ובכך למעשה סירב להשיב לגופו של עניין. יצוין כי אלעזר משמש כתב ציבורי בתאגיד השידור "כאן 11", גוף הפועל מכספי הציבור ומחויב לסטנדרטים עיתונאיים ואתיים.
תגובתו הרשמית של אתר "עדנה קרנבל" מובאת לעיל במסגרת התחקיר.
לדברי גורם בכיר במערכת המשפט, אתר "עדנה קרנבל" מטריד שופטים באופן שיטתי. לדבריו, מדובר באתר הידוע בהתנהלותו הבעייתית, וכי אף ששופטים רבים נפגעו מפרסומיו — במערכת כבר התרגלו שלא להתייחס אליו כאל גורם תקשורת רשמי או אמין.
© מערכת מעקב — 2025
צילום מסך, ממצאי בדיקות טכניות ותכתובות מאומתות מצויים במערכת. כל הפרטים נבדקו ונאספו לפי כללי עיתונות אחראית, תוך שמירה על זכות התגובה של כל גורם שהוזכר בכתבה.
