מובלעת אקס-טריטוריאלית מול משכן הכנסת

מזה כ-3.5 שנים שבלב השלטוני של מדינת ישראל, אל מול משכן הכנסת ומשרד האוצר, מתקיימת מציאות חסרת תקדים המערערת את יסודות שלטון החוק. קבוצת מחאה המזוהה עם מחנה השמאל תפסה שטח ציבורי מרכזי, והפכה אותו ל"עיר אוהלים" קבועה, מבוצרת ומאובזרת היטב. בעוד שחברי הכנסת וראש הממשלה חולפים מדי יום בכיכר הכנסת בדרכם למשכן, במקום התבססה תשתית מגורים שלמה המשתרעת על פני כ-100 עד 150 מטרים.

המפגינים במתחם, הדורשים את פיטורי ראש הממשלה ומערכת פוליטית חדשה לצד חקירה רצינית של אירועי ה-07.10, מלינים מזה תקופה ארוכה על כך ש"אין דמוקרטיה בישראל". אולם, בדיקת המציאות בשטח מעלה תמונה הפוכה לחלוטין: עצם קיומו של מאחז בלתי חוקי ממושך כזה, בלב עיר הבירה וללא מענה או אכיפה משמעותית מצד הרשויות, מהווה הוכחה חותכת לעודף סובלנות דמוקרטית, הגובלת ברמיסת שלטון החוק. האמת מוכיחה שיש דמוקרטיה, ואפילו כזו שבה כיבוש שטח ציבורי נשאר ללא מענה, וגניבת משאבים נתפסת כמעשה לגיטימי.

מקרר, מזגנים ותשתיות פיראטיות: ה"סוויטה" הבלתי חוקית

אין מדובר במחאת קרטונים זמנית או באקט הפגנתי חולף, אלא במתחם מגורים משוכלל לכל דבר ועניין, הפוגע בצורה אנושה באסתטיקה של העיר ירושלים. סיור במקום חושף תשתית לוגיסטית רחבת היקף שאינה מביישת דירות קבע: במקום מותקנים רדיאטורים, מקרר, מחסן אוכל ייעודי, מזגן, מתקן מים של "תמי 4", מיטות, מזרנים, במה מובנית וחדר ישיבות מאולתר.

הממצאים בשטח מעלים שאלות קשות בנוגע למקורות האנרגיה והמים של עיר האוהלים. על פי החשד, פעילי המחאה מתחברים ישירות לעמודי התאורה הציבוריים ולוקחים חשמל באופן בלתי חוקי. מעדויות עולה כי מהתחלה עיריית ירושלים לא אפשרה זאת ונלחמה איתם על החשמל ועל תפיסת המדרכות, אך המצב נותר בעינו. חמור מכך, גם את המים המפגינים מקבלים ללא כל אישור; המים מגיעים ישירות מצינורות ההשקיה של כיכר הכנסת, המיועדים במקור לריסוס צמחים.

לצד הפגיעה הכלכלית והאסתטית, מדובר במפגע בטיחותי קשה. בעקבות ההשתלטות על פסי המדרכה, אין למעשה גישה חופשית לאנשים עם מוגבלויות במרחב. בני אדם הנעים בכיסאות גלגלים או עיוורים המבקשים לעבור באזור, נאלצים לסכן את חייהם באופן ממשי ולרדת אל כביש נסיעה סואן בשל חסימת נתיב ההליכה הציבורי.

חסר תקדים בעולם: עיריית ירושלים חוששת מאלימות?

מבדיקה שנערכה מול גורמים במתחם עולה כי המחאה מנוהלת ומתוחזקת בצורה קבועה ושיטתית. במקום פועל שומר, ככל הנראה בתשלום, לצד נציג מטעם המחאה הטוען כי הוא פועל ב"התנדבות" ומגיע באופן עקבי למשמרות ערב או לילה כבר 3.5 שנים. פעילי המחאה והנציגים במקום אף תקפו את כלי התקשורת "מעקב", בטענה כי מדובר בכלי תקשורת ימני אשר נותן במה למרדכי דוד – מחמאה המעידה כי פועלו של הערוץ מוכר היטב גם בתוך האוהלים הבלתי חוקיים בכיכר הכנסת.

באופן אבסורדי, אותם נציגים הטוענים לחנק דמוקרטי, שכחו ככל הנראה שהם תפסו שטח ציבורי באופן בלתי חוקי לחלוטין ומתגוררים שם כמעט ארבע שנים. נשאלת השאלה: באיזו מדינה בעולם ניתן לראות עיר אוהלים קבועה הפועלת ללא טאבו וללא היתר מול בית הפרלמנט? בוושנגטון, למשל, באמריקה היו משמידים ומפנים עיר אוהלים שכזו עוד לפני שהייתה מספיקה לקום. גם בבריסל או בגרמניה לא קיים תקדים כזה. אין אף עיר ומדינה בעולם שאפשרה לבנות עיר הפגנה ממושכת מול הפרלמנט שלה.

הסיבה להמשך קיומו של המפגע נחשפת בדבריו של נציג מהמחאה, שמסר ללא נוכחות מצלמה כי עיריית ירושלים פשוט מפחדת להתעסק איתם – זאת מאחר שלטענתו, המפגינים הופכים ניידות משטרה בעת ניסיונות אכיפה.

התמיכה הבלעדית ביאיר גולן וההצהרות מול המציאות

כאשר נשאלו אנשי עיר האוהלים (בשיחה ללא מצלמה) למי ניתנה העדיפות במערכת הבחירות הקודמת, התשובה הייתה חד-משמעית: תמיכה בלעדית במפלגת "הדמוקרטים" וביו"ר המפלגה, יאיר גולן. לטענת יושבי האוהלים, מדובר ב"איש ערכים, אומץ, קצין צה"ל לשעבר ואיש שתמיד אומר את האמת".

הזיקה העמוקה הזו מייצרת אבסורד פוליטי חריף, במיוחד לאור הצהרותיו האחרונות של יו"ר הדמוקרטים. רק לאחרונה מסר גולן בפומבי:

"בעוד מספר חודשים כשנחליף את השר העבריין והכושל, מדיניות המשטרה תשתנה מקצה לקצה: המשטרה תפסיק לרדוף אזרחים ותחזור להגן עליהם. הביטחון ברחובות והמשילות בנגב יחזרו. כמו שאמרתי בעבר: אנחנו, הדמוקרטים, ניקח את תיק הבט״פ ונשקם את משטרת ישראל, נמגר את הפשיעה, האלימות והפוליטיזציה שבן גביר הכניס לתוכה. מי שלא ישרת את המדינה לא ישאר"

על אף הרטוריקה התקיפה של גולן בדבר "משילות", "שיקום המשטרה" ו"מיגור הפשיעה והאלימות", הוא בוחר בעקביות לעצום עיניים ואינו רואה כיצד קבוצת המחאה המרכזית התומכת בו, ועוברת על החוק מדי יום ביומו, פועלת מחוץ לגבולות המשילות שהוא מבטיח.

הסערות הציבוריות וביקורת העבר של "מעקב"

התמיכה של אנשי עיר האוהלים ביאיר גולן מתקיימת במקביל לשורה של עימותים ציבוריים חריפים המלווים את פעילותו הפוליטית. לאחרונה עורר גולן סערה ציבורית ופוליטית חריפה במיוחד לאחר שאמר, במסגרת ביקורת על התנהלות הממשלה והמלחמה ברצועת עזה, כי "מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב". לדבריו, ישראל נמצאת על מסלול שעלול להפוך אותה ל"מדינה מוקצית בין העמים".

ההתבטאות הקיצונית עוררה תגובות זעם קשות במערכת הפוליטית. ראש הממשלה בנימין נתניהו תקף את הדברים בחריפות, ושרים וחברי כנסת הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה גינו את האמירה. מנגד, תומכיו של גולן ניסו לגונן עליו וטענו כי מדובר בביקורת פוליטית המופנית כלפי הממשלה ולא כלפי חיילי צה"ל. בהמשך נאלץ גולן להבהיר כי אינו מאשים את לוחמי צה"ל, אותם הגדיר כ"גיבורים", אלא מבקר את מדיניות הדרג המדיני שלטענתו פוגעת במעמדה הבינלאומי של המדינה. הסערה הפכה בתוך שעות לאחד העימותים הציבוריים החריפים של התקופה סביב גבולות הביקורת בזמן מלחמה וחופש הביטוי בישראל, קרא עוד.

פער זה בין הצהרותיו הדמוקרטיות של גולן לבין מעשיו בפועל אינו חדש למערכת "מעקב". בעבר פורסמה כתבת תחקיר של "מעקב" העוסקת בטענות שלפיהן גולן פעל, לכאורה, באופן הפוגע ישירות בחופש הביטוי ובערכים דמוקרטיים, לאחר שהגיש תביעת דיבה נגד קריקטוריסט בעקבות פרסום סאטירי. המהלך עורר בשעתו ביקורת ציבורית רחבה וחשש מפני פגיעה של איש ציבור בחופש העיתונות והבעת דעה פוליטית.

יתרה מכך, התחקיר חשף פגיעה בשקיפות ובזכות הציבור לדעת: מערכת "מעקב" פנתה לקבלת תגובה רשמית מגולן טרם הפרסום, אולם לא התקבל מענה. דוברו של גולן הבטיח בזמנו להעביר תשובה מסודרת, אך זו לא נמסרה בפועל עד לרגע פרסום הכתבה – התנהלות המציגה סתירה מובהקת לערכים המוצהרים של יו"ר הדמוקרטים, קרא עוד.

האבסורד שבמסווה הדמוקרטי

בסופו של דבר, המציאות בכיכר הכנסת מציבה סימן שאלה גדול ומהדהד בפני הציבור הישראלי. זכות המחאה היא אבן יסוד מחייבת, אך חובה לבחור במקום חוקי להפגנה מבלי לפגוע בזכויותיהם של אזרחים אחרים.

כאשר מחנה פוליטי שלם מנהל עיר בלתי חוקית, ללא טאבו, תוך השתלטות על תשתיות מים וחשמל ציבוריות וחסימת נגישות לנכים – וכל זאת תחת חסותם השקטה של פוליטיקאים שמדברים על משילות – ברור לכל כי הטענות על "קץ הדמוקרטיה" מנותקות לחלוטין מהמציאות. עיר האוהלים בירושלים היא לא דמוקרטיה; היא עדות לאנרכיה מוחלטת שזוכה לחסינות פוליטית.

"מעקב" פנתה לעיריית ירושלים לקבלת תגובה רשמית, אולם עד למועד פרסום הכתבה לא התקבלה כל התייחסות מטעם העירייה.

עדכון מיום 25.05.2026:

מעיריית ירושלים נמסר:

"עיריית ירושלים מכבדת את חופש הביטוי והזכות למחאה, ורואה בהן זכויות יסוד במדינה דמוקרטית. לצד זאת, העירייה מחויבת לשמירה על הסדר הציבורי, הבטיחות, הנגישות והשימוש התקין במרחב הציבורי לטובת כלל התושבים והמבקרים בעיר.

העירייה פועלת לאורך השנים, בשיתוף משטרת ישראל והגורמים הרלוונטיים, לאיזון בין מימוש זכות המחאה לבין שמירה על החוק והסדר הציבורי. ככלל, הצבת אוהלים, מתקנים ותשתיות במרחב הציבורי מחייבת עמידה בהוראות הדין ובתיאום מול הגורמים המוסמכים.

במקרים שבהם מתגלים מפגעים, חסימות, פגיעה במעבר הציבורי או השתלטות בלתי מורשית על שטחים ציבוריים, העירייה פועלת בהתאם לסמכויותיה ועל פי שיקולים מקצועיים, בטיחותיים ומשפטיים. לאורך השנים נעשו גם ניסיונות הידברות מול גורמים שונים במטרה להגיע לפתרונות מוסכמים ולצמצם פגיעה במרחב הציבורי ובשגרת החיים באזור, דבר שבא לידי ביטוי בשטח.

באשר לטענות הנוגעות לחיבורי מים וחשמל, אין לעירייה סמכות לאשר או להנחות על חיבורי חשמל, וסמכות זו נתונה לגורמים המוסמכים בלבד ובהתאם להוראות הבטיחות והדין. ככל שמתקבלות פניות או טענות בנוגע לשימוש בלתי מורשה בתשתיות ציבוריות, הן מועברות לבחינת הגורמים הרלוונטיים.

העירייה תמשיך לאפשר מחאות והפגנות בהתאם לחוק, תוך שמירה על האיזון הנדרש בין חופש המחאה לבין הסדר הציבורי, בטיחות הציבור, הנגישות וזכויות כלל המשתמשים במרחב הציבורי".

הפוסט כ-4 שנים אנרכיה מול הכנסת: עיר האוהלים של מחנה השמאל הופיע לראשונה ב-מעקב.

הרמטכ"ל פנה היום בנאום מרגש ללוחמי צה"ל ומפקדיו, סמוך לקראת שובם הצפוי של חטופים במסגרת עסקה עם חמאס. במסר שחלקים ממנו הופצו למפקדי הצבא ולחיילים, הצהיר הרמטכ"ל כי "מצדיע לכם, דור המלחמה. גאה על הזכות להוביל את צה"ל בשעה גורלית זו". הנאום, שנושא אופי של סיכום שלב, משקף את המורכבות והמחיר הכבד של המלחמה שהחלה בעקבות אסון 7 באוקטובר, לצד תחושת ההישג הצבאי.

הרמטכ"ל התייחס במפורש לפגיעה האנושה באמון שביסס צה"ל לאורך שנים מול אזרחי ישראל בעקבות הכישלון ביום האסון. "מתוך השבר, קם דור לוחמים ולוחמות, שהפך את אותו יום אפל לנקודת מפנה", הצהיר, והוסיף כי צה"ל יצא למלחמת קיום "קשה, כואבת, מעצימה ומעצבת – וניצח". לדבריו, מדובר במלחמה רב-זירתית בעצימות ובמורכבות שלא ידעה המדינה מיום הקמתה, כאשר המערכה לא התנהלה רק בשדות הקרב אלא גם בעורף, שם התגלה חוסן אזרחי חסר תקדים.

הרמטכ"ל הדגיש כי במהלך המלחמה עוצבו מחדש פני המזרח התיכון, תפיסת הביטחון הישראלית, ואסטרטגיית ההגנה וההרתעה לשנים הבאות. לדבריו, מן הרגע הראשון עמדו שתי מטרות מלחמה עיקריות: השבת החטופים הביתה והכרעת חמאס. הוא הדגיש כי משימת השבת החטופים צמחה מתוך ערכים ברורים של עם חופשי – החובה לבחור בחיים, והייתה לשיקול כבד משקל בכל החלטה מבצעית.

בהתייחס להישגים הצבאיים, הרמטכ"ל ציין כי בפעולה שיטתית ונחושה בעזה נוצרה מציאות ביטחונית חדשה, כאשר צה"ל פועל בשליטה מבצעית מלאה לאורך כל הרצועה. "הכרת האויב לא הייתה רק יעד צבאי, היא הייתה בעבורנו נתיב הכרחי לביצור ביטחון אזרחי ישראל ולמען תקומת העם והארץ", אמר. הרמטכ"ל תיאר את מפגשיו החוזרים עם חיילים ומפקדים במהלך ימי הקרבות, את הלהבה היוקדת, את העיניים הבורקות מעבר למסך העייפות, ואת האמונה הבלתי פוסקת בצדקת הדרך.

"אתם, לוחמות ולוחמים, ביבשה, באוויר ובים, אתם הדר פניו של עם ישראל", הכריז הרמטכ"ל בנאומו, והוסיף כי הם "מבשרי הימים" ו"פני תפארת הגבורה". התיאורים הרגשיים בנאום משקפים את הקרבות המפרכים ואת המחיר האישי שהלוחמים שילמו. עם זאת, הרמטכ"ל לא התעלם מהמחיר הכבד של המלחמה. "היום, לקראת שובם של החטופים הביתה, אנחנו מרכינים את ראשנו בפני המחיר הבלתי נתפס ששילמנו", אמר, והתייחס לנופלים, לפצועי הגוף והלב, ולמשפחות השכולות.

הרמטכ"ל התחייב כי הצבא ילך עם המשפחות השכולות והפצועים "את כל הדרך כולה – עד ההחלמה, בחיבוק אמיץ, ברעות לוחמים, ובהכרת תודה של חברה מתחדשת המוקירה את ההקרבה". בהתייחסו לעתיד, הוא הבהיר כי עם תום תקופת הלחימה הנוכחית, צה"ל יערך בקווי ההגנה מחדש לאור לקחי תבונת הקרב, באחיזה מבצעית איתנה שלא תאפשר לאיומים מתחדשים לשוב. הוא הדגיש שהצבא לא יסיט את מבטו מהלקחים הכואבים והעמוקים שעליו להפיק מכישלון 7 באוקטובר.

הרמטכ"ל בחר לצטט את דברי הרמטכ"ל לשעבר, משה דיין, שאמר בשנת 1956 על קברו של רועי רוטברג: "אל נסה את עינינו פן תחלש ידנו. זו גזרת דורנו. זו ברירת חיינו – להיות נכונים וחמודים, חזקים ונוקשים". ציטוט זה, המתייחס לפיגוע בנחל עוז לפני כמעט שבעים שנה, מהדהד את המסר שהרמטכ"ל ביקש להעביר בנוגע להיערכות לעתיד. "כאז, גם היום אנחנו נכונים לעמוד איתן מול משימות חיינו כשאנחנו חזקים, חמושים ונוקשים, אנו נשבעים שלא נסב את עינינו", הצהיר.

בסיום הנאום, הרמטכ"ל שב והצדיע "לדור הלחימה", והביע גאווה על הזכות להוביל את צה"ל בשעה הגורלית. "בהצדעתי מסורה לכם תודתו והערכתו של עם שלם, אתם הבטחת המחר", סיכם. הנאום, שמשלב הכרה במחיר הכבד עם תחושת הישג צבאי ולאומי, מגיע בעת שבה נראה כי מתקרב שלב חדש במלחמה עם חזרתם הצפויה של חטופים, אך גם בעת שבה טרם ברור מה יהיה המשך בזירה הצבאית ובחזית הפוליטית.

צילום: דובר צה"ל

הפוסט הרמטכ"ל: "מצדיע לדור המלחמה, גאה להוביל בשעה גורלית" הופיע לראשונה ב-מעקב.

החלטות האוסטרליה, בריטניה וקנדה להכיר במדינה פלסטינית זוכות להתנגדות נחרצת מכל הקשת הפוליטית בישראל. מנהיגים מהימין והשמאל מגנים בחריפות את הצעדים הבינלאומיים ומדגישים את כוחה העצמאי של ישראל.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיב בתקיפות לחלטות המדינות והכריז כי "נגמרו הימים שבריטניה ומדינות אחרות יקבעו את עתידנו, המנדט נגמר והתשובה היחידה לצעד האנטי ישראלי היא ריבונות על חבלי המולדת של העם היהודי ביהודה ושומרון והורדת רעיון האיוולת של המדינה הפלשתינית מסדר היום לתמיד." סמוטריץ' פנה לראש הממשלה ואמר: "אדוני ראש הממשלה, זו העת וזה בידיים שלך".

גם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט הצטרף למקהלת הגינויים וכינה את החלטת בריטניה להכיר במדינת פלסטין "צינית, מזיקה וריקה מתוכן." בנט דחה בתוקף את הטענה כי פעולות ישראל ברצועת עזה הן שגרמו למדינות נוספות לקבל החלטה דומה.

מהשמאל הפוליטי הגיעה תגובה חריפה לא פחות. חברת הכנסת מרב מיכאלי, יושבת ראש מפלגת העבודה לשעבר, פרסמה ברשת החברתית X: "מעבר לכל דבר אחר, רצף ההכרות במדינה פלסטינית לוקח את כל תשומת לב מהחטופים. כל ראשי המדינה האלה שמכירים במדינה פלסטינית יודעים שזה לא יקים מדינה פלסטינית. זאת פשוט הדרך היחידה שלהם לקרוא קריאת חירום – די למלחמה הארורה הזאת, די להתנהלות המשיחית החד צדדית, די להפוך פוטנציאל לשלום ושגשוג למוות והרס, חוסר יציבות וחוסר ביטחון".

מיכאלי המשיכה וטענה כי זוהי "דרכם המנומסת של ראשי מדינות שכן מתנהגים לפי מה שמקובל, להגיד – ישראל מנוהלת על ידי עבריינים כושלים שפועלים לפי גחמות פוליטיות קצרות טווח והרסניות לעתיד המדינה והאזור".

יושב ראש מפלגת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, הצטרף לגינויים וכינה את ההחלטות "הצביעות בהתגלמותה ופרס לטרור." ליברמן ייחס את ההחלטות ל"עוד כישלון נוראי של ממשלת ה-7 באוקטובר".

ראש הממשלה בנימין נתניהו השמיע מסר ברור כלפי מנהיגי המדינות המכירות במדינה פלסטינית: "יש לי מסר ברור לאותם מנהיגים שמכירים במדינה פלסטינית לאחר הטבח הנורא ב-7 באוקטובר: אתם מעניקים פרס עצום לטרור".

הביקורת הישראלית משקפת עמדה רחבה החוצה קווים פוליטיים וממחישה את התפיסה כי ישראל חזקה מספיק כדי לעמוד בפני לחצים בינלאומיים. גישה זו מבוססת על התפיסה כי מאז הקמת המדינה ב-1948, ישראל התחייבה להגן על יהודי העולם והיהדות, בניגוד למצב שהיה קיים בשנות הארבעים של המאה הקודמת.

האירועים הנוכחיים מעלים שאלות מהותיות לגבי היכולת של מדינות זרות להשפיע על מדיניות ישראל ולגבי העצמאות הישראלית במול קהילה בינלאומית שמנסה להכתיב לה את דרכה. מנהיגים ישראליים מדגישים כי המדינה יכולה לשרוד ולהתקיים גם ללא תמיכה בריטית או אוסטרלית, וכי היא אינה זקוקה להשתתפות בארגונים בינלאומיים כמו אופיפ"א, האולימפיאדה או האירוויזיון כדי לשמר את עצמאותה ולהגן על גבולותיה.

הממשלה הישראלית מדגישה את התחייבותה לדאוג ליהודי העולם ולאזרחי מדינת ישראל, ורואה בהחלטות ההכרה במדינה פלסטינית צעד שמתגמל טרור ופוגע באפשרויות להשגת שלום אמיתי. הקונצנזוס הרחב הזה מימין ומשמאל מהווה תופעה נדירה במפה הפוליטית הישראלית הקטובה והמשקף את חומרת המצב כפי שהוא נתפס על ידי המעמד הפוליטי.

הביקורת הנוקבת מכל חלקי הקשת הפוליטית מדגישה את הרגש שמדינות המערב נוהגות בסטנדרט כפול כלפי ישראל ומנסות להחליש אותה דווקא בעת שהיא נאבקת על ביטחונה לאחר הטבח ב-7 באוקטובר. מנהיגים ישראליים רואים בכך ניסיון להחזיר את ישראל למצב של חולשה ותלות, מצב שהיה קיים לפני הקמת המדינה ואפשר השמדות המוניות של יהודים.

צילומים של מרב מיכאלי ונפתלי בנט מאתר הכנסת; צילומים של בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן מרשת X, וכן וידאו של נתניהו מאותה רשת – שימוש לפי סעיף 27א' לחוק

הפוסט ישראל נגד העולם: ימין ושמאל מתאחדים נגד הכרת פלסטין הופיע לראשונה ב-מעקב.

ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, פרסם ביום 3 בספטמבר ברשת X דברים חריפים נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בכל הנוגע לאחריותו לאסון 7 באוקטובר. לפיד טען כי נתניהו פועל בעקשנות כדי לסכל את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, משום שהוא יודע היטב כי הוא "האחראי הראשי לאסון".

בפרסומו פירט לפיד, לטענתו, את הגורמים שהובילו לטבח: "מזוודות הכסף שהוא יזם, מדיניות חיזוק החמאס שהוא המציא, ומעל לכל – ההתעלמות והאדישות שלו מול כל אזהרות המודיעין בשבועות שקדמו לטבח". ואולם, גם לפיד עצמו נקט במדיניות דומה כלפי חמאס בתקופת כהונתו כראש הממשלה ה־14. כמי שכיהן כראש ממשלה וכיו"ר מפלגת "יש עתיד", הוא נושא אף הוא באחריות לאירועי אוקטובר. האומנם לפיד סובל מקוצר זיכרון?

יודגש, כי בתקופת כהונתו לא חל שינוי מהותי במדיניות כלפי חמאס: לא נחקקו חוקים חדשים, ולא אושרו עשרות הצעות החוק שהונחו על שולחן הכנסת בעניין זה. המציאות מלמדת כי המדיניות הקיימת כלפי הארגון נמשכה כמות שהיא גם תחת הנהגתו.

האסון של 7 באוקטובר לא התרחש בין יום לילה. מדובר בפצצה שחמאס ארגן במשך חמש עד שבע השנים האחרונות, תקופה בה כל חברי הכנסת הבכירים שימשו בתפקידים שונים – פעם כחלק מהקואליציה ופעם כחלק מהאופוזיציה. אולם בכל התקופות הללו, לא חל שינוי משמעותי בגישה כלפי חמאס.

העובדה שלפיד מעלה כעת טענות קשות כלפי ראש הממשלה מעוררת שאלות לגבי חשבון הנפש שעליו לערוך. גם הוא חייב לקחת אחריות על חלקו באירועים שהובילו לאסון. הביקורת מצביעה על כך שלפיד צריך לבחון את מעשיו ומחדליו לפני שהוא מטיל אשמות על אחרים.

כאשר ועדת החקירה הממלכתית תוקם, עליה לבדוק את שורש האסון ואת ההתחלות שהובילו אליו. חקירה מעמיקה של השורש תגלה כי האחריות מוטלת על מספר דמויות מרכזיות במערכת הפוליטית הישראלית. לא רק נתניהו, אלא גם לפיד, נפתלי בנט ואביגדור ליברמן – כולם נושאים באחריות באופן כזה או אחר.

המציאות הפוליטית המורכבת בישראל, בה מנהיגים עוברים בין תפקידי ממשלה ואופוזיציה, יצרה מצב בו אף אחד לא לקח אחריות מלאה על המדיניות כלפי חמאס. כל אחד מהמנהיגים הללו היה שותף, במידה כזו או אחרת, למדיניות שהובילה לאירועי אוקטובר.

הדרישה לועדת חקירה ממלכתית היא לגיטימית וחשובה, אולם עליה להיות מקיפה ולבחון את מעורבותם של כל הגורמים הרלוונטיים. רק חקירה כזו תוכל לחשוף את האמת המלאה ולקבוע מי נושא באחריות האמיתית לאסון.

האשמות הדדיות בין מנהיגי המערכת הפוליטית אינן יכולות להחליף חקירה מקצועית ויסודית. הציבור הישראלי זכאי לדעת את האמת על האירועים שהובילו לטבח, ולראות שכל האחראים, ללא יוצא מן הכלל, יישאו בתוצאות מעשיהם ומחדליהם.

צילום: מתוך אתר הכנסת, כנסת ישראל

הפוסט לפיד צבוע: מטיל אשמה על נתניהו, אך אינו חף מאחריות לאסון 07.10 הופיע לראשונה ב-מעקב.

מחר יתקיים במוסקבה מצעד הניצחון המסורתי לציון הניצחון על גרמניה הנאצית, ובמסגרת החלטה שמעוררת סערה ציבורית, ממשלת ישראל בחרה לשלוח את שגרירת ישראל ברוסיה, סימונה הלפרין, להשתתף במצעד על אף המחאות והקריאות לבטל את ההשתתפות. ההחלטה מקבלת תפנית מטרידה במיוחד לאור האיומים הביטחוניים המתגברים, והעובדה שרוסיה ממשיכה לתמוך בחמאס בזמן שישראל נמצאת במלחמה.

דובר משרד החוץ, אורן מרמורשטיין, אישר למערכת "מעקב" כי "אין שינוי משנים קודמות, וכמו בכל השנים האחרונות ישראל תיוצג במצעד על ידי שגרירת ישראל לרוסיה סימונה הלפרין. יצטרפו אליה שישה וטרנים ושורדי שואה מישראל". זאת בשעה שדיווחים אוקראיניים מעידים על כוונה לבצע פעולות צבאיות נגד מצעד הניצחון, ונשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, הזהיר כי אינו יכול להבטיח את ביטחונם של שגרירים ונציגויות זרות שישתתפו במצעד.

"סלחנו ושכחנו" – ישראל מול תומכי חמאס

ההחלטה לשלוח את שגרירת ישראל למצעד במוסקבה מעוררת ביקורת חריפה בקרב גורמים ביטחוניים ופוליטיים בישראל. גורמים בכירים במערכת הביטחון מתארים את המהלך כ"מזעזע" ובלתי נתפס לאור העובדה שממשלת רוסיה ממשיכה לתמוך בחמאס ובארגוני טרור נוספים הפועלים נגד ישראל.

מדובר בסטירת לחי לקורבנות ה-7 באוקטובר, לאחר שישראל צעקה "לא נשכח ולא נסלח" – ועתה, פחות משנה לאחר הטבח, בחרה לשלוח נציגות רשמית להתיישב לצד נציגי מדינה התומכת באופן פעיל בארגון שביצע את הטבח.

לא זו בלבד שרוסיה מעניקה חסות דיפלומטית לחמאס ומארחת את נציגיו במוסקבה, היא גם מספקת ציוד צבאי ותמיכה כלכלית לאיראן ולשלוחיה, ובהם חיזבאללה וחמאס. מקורות מדיניים מצביעים על כך שכלי נשק מתוצרת רוסיה שימשו את חמאס במתקפת ה-7 באוקטובר.

האיום הביטחוני המוחשי

בימים האחרונים התגברו האיומים הביטחוניים באזור מוסקבה. אתמול הותקפה הבירה הרוסית בתגובה לתקיפות רוסיות באוקראינה, והמודיעין האוקראיני אותת כי ב-9 במאי עשויות להתבצע פעולות צבאיות נוספות נגד המצעד בו צפויות להשתתף גם משלחות זרות.

נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, הצהיר בשבוע שעבר כי "אינו יכול להבטיח את ביטחונם של שגרירים ונציגויות זרות שישתתפו במצעד הניצחון במוסקבה". לדבריו, "אוקראינה ממשיכה לפגוע במטרות צבאיות רוסיות, וב-9 במאי צפויות להיות במוסקבה מטרות צבאיות רבות כחלק ממצעד הניצחון".

הפרדוקס מקבל משנה תוקף כאשר מבינים שישראל מוכנה להעמיד בסיכון את ביטחון השגרירה הישראלית והמשלחת, הכוללת שישה ניצולי שואה, רק כדי להשתתף באירוע תעמולה של מדינה התומכת באויביה המושבעים.

רוסיה והפגיעה ביהודים

הנתונים מהשנים האחרונות מצביעים על פגיעה מתמשכת של רוסיה ביהודים, במיוחד באוקראינה. על פי נתוני פדרציית הקהילות היהודיות באוקראינה, מאז תחילת המלחמה בפברואר 2022, לפחות 70 יהודים נהרגו וכ-400 נפצעו. כ-50,000 יהודים נאלצו לעקור מבתיהם, כ-150 משפחות יהודיות איבדו את קורת הגג שלהן, ו-27 מתוך 180 הקהילות היהודיות במדינה נמצאו תחת כיבוש רוסי.

במרץ 2022, בחארקוב, נפגע בית ספר יהודי הסמוך לבית הכנסת חובוטארסקה מפגיעת רקטה רוסית. בינואר 2023, באודסה, ניזוק בית כנסת היסטורי מפגיעת טיל רוסי, מה שגרר גינויים מצד פוליטיקאים ישראלים ורבנים.

במיוחד מזעזעים הם סיפוריהם של ניצולי שואה שנפלו קורבן למלחמת רוסיה-אוקראינה:

בוריס רומנצ'נקו, בן 96, ניצול ארבעה מחנות ריכוז נאציים, נהרג ב-18 במרץ 2022 כתוצאה מהפגזה רוסית על ביתו בחארקוב. שר החוץ האוקראיני הגיב אז: "שרד את היטלר – נהרג בידי פוטין".

ונדה סמיונובנה עובדקובה, בת 91, ששרדה את טבח יהודי מריופול בשנת 1941, נפטרה באפריל 2022 במרתף בו הסתתרה מפני הפגזות רוסיות, כשהיא מנותקת ממים וחום.

הסתירות והצביעות במדיניות הישראלית

בחינת ההתבטאויות הקודמות של בכירי משרד החוץ, ובראשם שר החוץ גדעון סער וסגניתו שרן השכל, חושפת סתירה בולטת בין עמדותיהם המוצהרות בעבר לבין החלטתם הנוכחית.

גדעון סער, שבאוקטובר 2016 הגדיר את רוסיה כבעלת "קו אנטי-ישראלי", ובספטמבר 2018 הצביע על שיתוף הפעולה בין רוסיה לאיראן בסוריה, מוביל כעת מדיניות המעניקה לגיטימציה לממשל הרוסי התומך באויביה של ישראל.

שרן השכל, שבאופן עקבי גינתה משטרים טוטליטריים ואת רוסיה בפרט, ואף הצהירה ביוני 2024 כי "לאיראן, רוסיה, סין וצפון קוריאה יש אימונים צבאיים משותפים, אין שום ספק שהתנין לא ירחם על היד המאכילה", שותקת כעת נוכח החלטת משרד החוץ לשלוח נציגות לאירוע תעמולה רוסי.

ניסיונות לקבלת תגובה

במסגרת הכנת כתבה זו, פנינו למשרד החוץ, לשר גדעון סער ולסגניתו שרן השכל בבקשה לקבל התייחסות לסוגיה. בפנייה מפורטת הוצגו הנימוקים להתנגדות להשתתפות ישראל במצעד, ביניהם:

– רוסיה מעניקה לגיטימציה לחמאס ומארחת את משלחותיו במוסקבה מאז מתקפת ה-7 באוקטובר

– רוסיה תומכת צבאית ופוליטית בחמאס, בחיזבאללה ובאיראן

– ממשלת רוסיה מסרבת להכיר בחמאס ובחיזבאללה כארגוני טרור

– רוסיה הכריזה חד-צדדית על הכרה במדינה פלסטינית ופתחה שגרירות פלסטינית במוסקבה

– כלי נשק מתוצרת רוסיה שימשו את חמאס ברצח אזרחים ישראלים

– לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר, רוסיה לא גינתה את מעשי חמאס ואף הצדיקה אותם

שר החוץ, גדעון סער, לא הגיב כלל לפנייה. משרדה של סגנית שר החוץ, שרן השכל, ניהל מסע התחמקות ממושך, שכלל הפניות הדדיות בין דוברים ולשכות, ובסופו של דבר לא סיפק כל תגובה מהותית. דובר משרד החוץ הסתפק באישור הטכני כי ישראל תשתתף במצעד.

המשמעות ההיסטורית והערכית

החלטת ממשלת ישראל מעוררת תהיות קשות אודות המחיר הערכי שהמדינה מוכנה לשלם. בשעה שישראל שוקדת על הנצחת זכרם של נרצחי ה-7 באוקטובר ומבקשת מהעולם להכיר בחמאס כארגון טרור, היא שולחת את נציגתה הרשמית לחבור לתומכי אותו ארגון.

מובן שאין זלזול בחשיבות יום ה-9 במאי כיום הניצחון על הנאצים – יום בעל חשיבות היסטורית עליונה, במיוחד לניצולי שואה ולצאצאיהם. אולם המהלך הנוכחי נראה כפגיעה בערכים הבסיסיים שעליהם הוקמה מדינת ישראל.

יהודי אוקראינה תרמו תרומה עצומה למורשת היהודית ולמדינת ישראל, ביניהם דמויות מפורסמות כמו גולדה מאיר (ילידת קייב), הבעל שם טוב (מייסד תנועת החסידות), רבי נחמן מברסלב, רבי שניאור זלמן מליאדי (מייסד חסידות חב"ד), והסופר שלום עליכם. רבים תוהים כיצד מדינה שהוקמה כדי להגן על היהודים מפנה עורף ליהודי אוקראינה.

לקראת ה-9 במאי

בעוד ימים ספורים, ב-9 במאי, הזרקורים יופנו למוסקבה. שגרירת ישראל, סימונה הלפרין, וששת ניצולי השואה שיתלוו אליה, יהיו בין הנוכחים במצעד. במקביל, ישראל תמשיך להילחם בארגוני טרור הנתמכים על-ידי אותה רוסיה שאת נשיאה יכבדו בנוכחותם.

בשבעת החודשים שחלפו מאז הטבח, ישראל קראה פעמים רבות "לא נשכח ולא נסלח". אך כפי שמעידה ההשתתפות במצעד ה-9 במאי, נראה כי מהר מאוד "סלחנו ושכחנו".

הפוסט קריסה מוסרית: ישראל כורעת ברך בפני תומכי חמאס ורוצחי יהודים במצעד במוסקבה הופיע לראשונה ב-מעקב.

ברגע היסטורי שריגש את המדינה כולה, שלוש החטופות הראשונות שוחררו היום (יום שישי) משבי החמאס ברצועת עזה. רומי גונן, דורון שטיינברכר ואמילי דמארי, שנחטפו באירועי השבעה באוקטובר, חזרו לחיק משפחותיהן במבצע מורכב ומתוכנן היטב שכלל שיתוף פעולה חסר תקדים בין גורמים בינלאומיים וכוחות הביטחון הישראליים.

המתיחות הייתה באוויר כבר משעות הבוקר המוקדמות, כאשר משפחות החטופים, יחד עם כל עם ישראל, המתינו בדריכות לתחילת המבצע. האור הירוק הראשון התקבל בשעה 15:45, כאשר נציגי הצלב האדום יצאו לדרכם לתוך רצועת עזה לאסוף את שלוש החטופות. דקות ארוכות של המתנה מורטת עצבים חלפו, עד שבשעה 16:10 התקבלה הידיעה המרגשת: האמהות של שלוש החטופות הוזמנו למעבר רעים.

צה"ל, שנערך למבצע מורכב זה במשך ימים ארוכים, פרס כוחות בשלוש נקודות מעבר שונות לאורך רצועת עזה. יחידות מובחרות של צה"ל והשב"כ הוצבו בעמדות אסטרטגיות, מוכנות לחבור לכוחות הצלב האדום שליוו את החטופות בתוך שטח הרצועה. במקביל, מסוקי חיל האוויר היו ערוכים במספר נקודות לאורך הגבול, מוכנים לכל תרחיש אפשרי.

הדרמה הגיעה לשיאה בשעה 16:16, כאשר רשת אלערביה דיווחה כי הצלב האדום קיבל לידיו את שלוש החטופות. ההתרגשות גאתה כאשר בשעה 17:11 פורסמו התמונות הראשונות המתעדות את רומי, דורון ואמילי ברכב הצלב האדום. שתי דקות לאחר מכן, בשעה 17:13, התקבל העדכון המרגיע מהצלב האדום: מצבן של שלוש הבנות מוגדר "טוב".

בשעה 17:16 פרסמו דובר צה"ל ודוברות השב"כ הודעה משותפת היסטורית: "ארגון הצלב האדום מסר כי שלוש החטופות הישראליות הועברו לידיו, והם עושים את דרכם לכוח צה"ל ושב"כ בשטח הרצועה." ההערכות בישראל בשעה 17:22 היו כי תוך כחצי שעה יגיעו החטופות לידי כוחות צה"ל.

הרגע המיוחל הגיע בשעה 17:39, כאשר התקבל האישור הרשמי: רומי, דורון ואמילי הועברו בהצלחה לידי צה"ל. במעבר רעים, שם המתינו בני המשפחות המתוחים, החלו ההכנות האחרונות לקראת המפגש המרגש.

דובר צה"ל שחרר תיעוד מנקודת הקליטה הראשונית, המראה את ההיערכות המקיפה שנעשתה לקבלת החטופות. צוותים רפואיים, אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, ואנשי ביטחון בכירים המתינו בנקודת הקליטה, מוכנים להעניק את הטיפול המיידי הנדרש.

מערך שלם של תמיכה רפואית ונפשית הוקם במיוחד עבור רגע זה. צוותים מיוחדים עברו הכשרה ייעודית לטיפול בחטופים המשתחררים, מתוך הבנה כי המעבר מהשבי לחירות דורש ליווי מקצועי צמוד ורגיש. בתי החולים באזור נערכו אף הם לקליטה אפשרית, עם מחלקות ייעודיות שהוכנו מראש.

שחרורן של רומי, דורון ואמילי מהווה את יריית הפתיחה של עסקת החטופים ההיסטורית, שהתגבשה לאחר משא ומתן מורכב ועדין. המבצע המוצלח מסמן תקווה חדשה למשפחות החטופים הנוספים, שממשיכות להמתין בדריכות לשובם של יקיריהן.

בעוד המדינה כולה חוגגת את שובן של שלוש החטופות הראשונות, מערכת הביטחון ממשיכה לפעול ללא לאות להשבת כל החטופים הביתה. המבצע המורכב של היום הוכיח כי שיתוף הפעולה בין כל הגורמים – צה"ל, שב"כ, הצלב האדום והגורמים הבינלאומיים – יכול להוביל להצלחה, ומהווה תקווה להמשך התהליך בימים הקרובים.

צילום: תוכן ע"פ סעיף 27א'

הפוסט הרגע שכולנו חיכינו לו: רומי, דורון ואמילי חזרו הביתה הופיע לראשונה ב-מעקב.

פעולה צבאית נרחבת שהחלה הלילה, כוחות צה"ל השתלטו על מעבר רפיח בצידו הפלסטיני של הגבול עם רצועת עזה. לאחר שדגל ישראל הונף במקום, החלו הכוחות לפשוט לעבר שכונות מזרח העיר רפיח, תוך תקיפת מטרות ברצועה.

דים אמור || 07.05.2024

המבצע, המוגדר על ידי ישראל כ"מוגבל ומדורג", נועד להפעיל לחץ צבאי על ארגון החמאס השולט ברצועה, בניסיון לקדם את שחרור החטופים הישראלים ויתר מטרות המלחמה. זאת, על רקע המשבר הנוכחי בדרך למציאת הסדר כולל עם הארגון.

פשיטת רפיח – תחילת הפעולה.

בשעות הלילה המוקדמות, לוחמי צה"ל מכוחות שריון, גבעתי ויחידות מיוחדות, בסיוע ארטילריה וחיל האוויר, פשטו על מעבר רפיח הגובל עם מצרים. במהלך הפעולה, שתואמה עם הרשות המצרית, חוסלו 20 לוחמי חמאס, ונתפסו שלוש מנהרות הברחה.

ניסיון של מחבלים להפעיל מכונית תופת נגד כוח הפשיטה סוכל, כאשר הרכב הומם מטווח קרוב. לאחר השלמת ההשתלטות על המעבר, דגל ישראל הונף באופן סמלי במקום. הכוחות הישראלים כעת פרוסים במרחב המעבר ושולטים עליו באופן מבצעי.

אל תוך רפיח.

במקביל, כוחות קרקעיים, בשיתוף ארטילריה וחיל האוויר, פתחו במתקפה מדורגת לעבר שכונות מזרח רפיח, שבקרבתן למעבר הגבול. במהלך הלילה תקף חיל האוויר כ-50 יעדים נוספים ברצועה, ביניהם מוקדי פיקוד ושליטה, אתרי ייצור נשק וסילוני רקטות.

בתגובה לפעולה, הוכרזה הפסקת הכנסת הסיוע ההומניטרי דרך מעברי רפיח וכרם שלום, שנסגרו זמנית. בכיר בממשלה אמר כי "המבצע מוגבל ומדורג, וניתן יהיה לעצור אותו בכל רגע בהתאם להתפתחויות המדיניות".

חמאס מאשים, מצרים מגנה.

בתגובה לפעולה הישראלית, הודיע דובר החמאס כי "הכיבוש הציוני מוביל להסלמה חמורה". הארגון איים בתגובה צבאית נמרצת. מנגד, מצרים שמתווכת בין הצדדים גינתה את הפעולה וטענה כי היא "פוגעת במאמצים להשגת הפסקת אש".

גורמים דיפלומטיים ציינו כי הפעולה הישראלית מהווה ניסיון להפעיל לחץ צבאי על חמאס, בעקבות הכישלון עד כה להגיע להסדר מקובל. זאת, לאחר שאמש חמאס הודיע כי הוא מקבל את הצעת הפסקת האש – ההצעה שהוגשה על ידי מצרים שונה מההצעה המקורית שלה הסכימה ישראל.

הקבינט הישראלי הוגדר המהלך כ"הטעיה" של חמאס, בירושלים מקווים שהלחץ הצבאי יוביל את הארגון להתגמש ולקבל את דרישות ישראל, ובראשן שחרור החטופים והפסקה מוחלטת של הירי לעברה.

הפוסט כוחות צה"ל השתלטו על מעבר רפיח, דגל ישראל הונף במעבר רפיח הופיע לראשונה ב-מעקב.