מערכת "מעקב" חושפת מסמכים משפטיים חריפים שהוגשו ליועצת המשפטית לממשלה ולמשטרת ישראל, בדרישה להורות על פתיחה מיידית בחקירה פלילית נגד מי שהיה הרב הראשי לישראל ומנהיגה הרוחני של תנועת ש"ס. במוקד התלונה: קריאות פומביות לקרוע צווי גיוס, הנחיות להתעמת פיזית עם שוטרי המשטרה הצבאית והתפארות בביזוי צה"ל. מתוך הפנייה: "דבריו הם התשתית האידיאולוגית לאלימות הגואה בשטח, דין אחד לכל אדם".

בתאריך 24.02.2026 הונחה לפתחו של אגף החקירות תלונה פלילית רחבת היקף כנגד הרב הראשי לישראל לשעבר, הרב יצחק יוסף. במוקד התלונה עומדות טענות קשות בגין עבירות הסתה לאלימות, המרדה, קריאה להשתמטות ושיבוש הליכי גיוס.

דא עקא, קיים יסוד סביר לחשש כי משטרת ישראל תנקוט בגישה רפה כלפי התלונה ותימנע מחקירה יסודית. חשש זה נסמך, בין היתר, על התנהלותה התמוהה של המשטרה באירועי בני ברק (פברואר 2026), שם הסתפקה המערכת בהטחת אשמה לכאורית בלבד בחיילות צה"ל שנקלעו למקום, תוך העברת מסרים דו-משמעיים לרשויות הצבא. נדמה כי היראה מפני הממסד הרבני עלולה להוביל לאכיפה בררנית, המפלה בין דם לדם.

בשל רגישות העניין וחשש זה, פנינו במקביל ובאופן ישיר ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה. פנייתנו כוללת דרישה חד-משמעית להפעלת סמכותה להורות על פתיחה בחקירה פלילית לאלתר, מתוך מטרה להביא להגשת כתב אישום ומיצוי הדין בגין העבירות החמורות המיוחסות לחשוד.

הדרישה חושפת תמונה מדאיגה של תשתית עובדתית לכאורה, המצביעה על דפוס פעולה שיטתי מצד מנהיג ציבור לעידוד אי-ציות לחוק ולפגיעה חמורה בביטחון המדינה.

במוקד העניין עומדת העובדה כי הרב יצחק יוסף אינו דמות פרטית, אלא מנהיג רוחני בעל השפעה מאגדת על מגזרים שלמים. בקרב חסידיו, דבריו אינם נשמעים כהבעת דעה גרידא, אלא מתורגמים מיידית לפקודת מבצע מחייבת. זוהי 'דעת תורה' המהווה עבורם סוף פסוק, ללא עוררין או פקפוק.

"תקומו עליהם": רצף ההתבטאויות שבמרכז החקירה

התשתית הראייתית המוצגת בתלונה מתבססת על רצף התבטאויות פומביות של הרב יוסף מהשנתיים האחרונות, המצביעות על דפוס פעולה המיועד לחתור תחת אושיות שלטון החוק בישראל:

קריעה פיזית של פקודות החוק: ביולי 2024 תועד הרב כשהוא מורה מפורשות למועמדים לשירות ביטחון (מלש"בים): "מי שיקבל צו גיוס – שיקרע אותו, לא ילך".

צילום מרשתות חברתיות ומשידורי ערוץ 15 ו-i24NEWS; שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

קריאה לעימות פיזי עם אנשי חוק: באוגוסט 2025 השמיע הרב קריאה ישירה להתנגדות אקטיבית וכוחנית כלפי המשטרה הצבאית, באומרו: "יבואו המשטרה הצבאית, תקומו עליהם… אל תפחדו".

ביזוי והשמדת מסמכים רשמיים: בינואר 2026, במהלך שיעורו השבועי, התגאה הרב כי הנחה את נכדו האישי להשמיד את צו הגיוס שקיבל בדרך מבזה: "הנכד קיבל צו גיוס… הוא קרע את זה ושם את זה באסלה, כמו שאמרתי לו".

צילום מתוך רשתות חברתיות וכן מתוך שידורי ערוץ 15 ו-i24NEWS; השימוש נעשה בהתאם להוראות סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

תיעודי הווידאו הללו הועברו לבחינת היועצת המשפטית לממשלה ומשטרת ישראל. בסרטונים נשמע הרב כשהוא מבהיר כי חלו חלו איסור גיוס גם על צעירים חרדים שאינם תורתם אומנותם. בדבריו, משרטט הרב תמונה קשה ומבזה של צבא ההגנה לישראל, אותו הוא מתאר כמרחב של 'ניבול פה' ו'תועבה', ובכך מעמיק את השסע ואת הדה-לגיטימציה כלפי מוסדות המדינה.

בתיעוד נראה הרב כשהוא משפיל את צה"ל וקורא לביזוי צווי הגיוס, תוך מתן הוראה מפורשת 'להתקומם נגד חיילים' ולהשליך את הצווים לאסלה. מדובר בהסתה חמורה ובמסר כוחני ומתריס מצידו של הרב יוסף.

הניתוח המשפטי: בין חופש הביטוי להמרדה פלילית

הפנייה ליועצת המשפטית לממשלה מנתחת באופן מדוקדק את דברי הרב תחת הוראות חוק העונשין, תשל"ז-1977. נטען כי דבריו חצו את הקו האדום המפריד בין חופש הביטוי לבין תחום הפלילי המובהק, תוך פירוט סעיפי העבירה:

1. הסתה לאלימות (סעיף 144ד2): נטען כי הקריאה המפורשת "תקומו עליהם" המופנית כלפי חיילי המשטרה הצבאית המבצעים את תפקידם, מהווה לכאורה קריאה ישירה לעשיית מעשה אלימות. לאור מעמדו הציבורי, קיימת הסתברות גבוהה כי דבריו יתורגמו לתקיפה פיזית בפועל של אנשי כוחות הביטחון.

2. הסתה להשתמטות (סעיף 109): הרב מואשם כי הוא מסית ומעודד צעירים החייבים בשירות צבאי להימנע במפגיע ממילוי חובתם החוקית, תוך שימוש באמצעים של קריעה וביזוי מסמכים רשמיים.

3. המרדה (סעיף 133): מעשיו של הרב מכוונים, על פי התלונה, לעורר שנאה, בוז ואי-רצון כלפי רשויות המדינה ומוסדותיה החוקיים.

4. שיבוש מהלכי גיוס: מתן הנחיות אופרטיביות להשמדת מסמכי מדינה רשמיים ופעולה בניגוד מוחלט לצווים מנהליים וצבאיים.

הקשר הסיבתי לאלימות הגואה בשטח

במסגרת התלונה מוצג חשד כבד לקשר סיבתי ישיר ומובהק בין מוצא פיו של הרב יוסף לבין אירועי אלימות קשים שנרשמו לאורך חודש פברואר 2026.

צילום: דוד קשת (בני ברק, פברואר 2026 – חילוץ חיילות יהודיות); השימוש נעשה בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

הדרישה להעמיד לדין את כב' הרב יוסף, אשר הוגשה ליועצת המשפטית לממשלה, משרטטת קשר ישיר ובלתי אמצעי בין תקיפת החיילות בבני ברק והצתת הציוד המשטרתי, לבין הכסות ההלכתית שהעניק הרב לאלימות כלפי זרועות החוק. כפי שפורט במסמך: 'קריאתו של מנהיג ציבור במעמדו "לקום על" אנשי חוק, מפקיעה את דבריו ממתחם חופש הביטוי והופכת אותם לתשתית הרעיונית והמוסרית שבבסיס מעשי האלימות הקשים הללו'".

אם רב בכיר נותן, ולו במשתמע, לגיטימציה להתנהלות אלימה כלפי חיילי צה"ל, לרבות אנשי המשטרה הצבאית, ברי כי לדבריו עלולה להיות השפעה ממשית על ציבור רחב. בבני ברק, עיר שבה למנהיגות רוחנית נודעת השפעה עמוקה ומעצבת, אמירות מסוג זה אינן נותרות בגדר הצהרה תאורטית בלבד.

דבריו של הרב יוסף הושמעו בקול רם וברור, והדהודם הגיע לאוזניהם של רבים. כאשר שיח ציבורי מאמץ לשון של עימות במקום לשון של אחריות, קיים חשש כי חלק מן השומעים יפרשו את הדברים כהיתר מעשי.

זאת, על אף שהציווי המוסרי היסודי – "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" – מציב רף ערכי ברור של כבוד הדדי, ריסון ואחריות כלפי הזולת.

יתרה מכך, כאשר משטרת ישראל נוקטת 'יד רכה' כלפי פורעי חוק שתקפו חיילות צה"ל ומשחררת אותם לביתם לאחר בירור קצר, המסר המועבר הוא הרסני: פגיעה בחיילות והשחתת ציוד משטרתי בעלות של מאות אלפי שקלים מכספי הציבור, ייוותרו ללא מענה.

קרא עוד – לחץ כאן

חמורה מכך היא התנהלותה של משטרת ישראל, הבוחרת להעניק ככל הנראה 'יחס סלחני' לעבריינים שתקפו חיילות צה"ל ומשחררת אותם לביתם לאחר בירור קצר ותו לא. מדובר במסר ציבורי הרסני המכשיר את השרץ: שריפת ציוד משטרתי יקר-ערך והרמת יד על לובשות מדים הפכו למעשים נטולי ענישה.

במקום משטרה עניינית, הפועלת בלא מורא ומשוא פנים, אנו עדים למערכת אשר מקדמת, לכאורה, אכיפה בררנית ובעלת גוון נקמני. נדמה כי התלונה שהוגשה נגד הרב יוסף נותרה כאבן שאין לה הופכין, בסירוב תמוה של המשטרה לפתוח בחקירה פלילית.

דין אחד לכל אדם

הדרישה ליועצת המשפטית לממשלה נחתמת בקריאה חד-משמעית להבטחת עקרון השוויון בפני החוק. נוכח עוצמתו הפוליטית ומעמדו הציבורי הרם של הרב יצחק יוסף, מתעורר חשש ממשי מפני הפעלת לחצים זרים העלולים לסכל את מיצוי הדין בעניינו.

בדרישה להגיש כתב אישום ולפתוח בחקירה נגד הרב יוסף הודגש כי "עקרון השוויון מחייב שמעמדו של אדם, רם ככל שיהיה, לא ישמש לו כעיר מקלט מפני חקירה פלילית, במקום שבו קיימות ראיות לכאורה לביצוע עבירות חמורות נגד ביטחון המדינה ושלטון החוק".

בפנייה נדרשות היועצת המשפטית לממשלה ומשטרת ישראל להורות על פתיחה מיידית בחקירה פלילית, וזאת במטרה לבלום את מסע הדה-לגיטימציה כלפי שלטון המדינה ולמנוע הידרדרות חברתית נוספת, העלולה, לדבריהם, להסתיים בשפיכות דמים.

תגובות:

בלשכת היועצת המשפטית לממשלה אישרו את קבלת הפנייה והדרישה, ומסרו כי הדברים מצויים בבדיקה.

אדון "הראשון לציון", הרב יצחק יוסף, לא מסר תגובה לפנייתנו עד למועד פרסום הדברים – דומה כי בחר בשתיקה.

מערכת "מעקב" תמשיך לעקוב מקרוב אחר החלטות המשטרה והיועצת המשפטית לממשלה בפרשה רגישה זו ותדווח על כל התפתחות.

צילום היועצת המשפטית לממשלה – מתוך אתר משרד המשפטים; צילום הרב יוסף – מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי שלו. השימוש נעשה בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט הכדור אצל בהרב-מיארה: דרישה לחקירה פלילית נגד יצחק יוסף בגין המרדה הופיע לראשונה ב-מעקב.

צה"ל הודיע על השלמת הליכי כתיבת פקודת מטכ"ל ייעודית לבני הציבור החרדי המשרתים במסלולי השירות המותאמים. הפקודה נכתבה בתיאום עם משרד הביטחון, נחתמה בידי הרמטכ"ל, רב אלוף אייל זמיר, והוצגה לשר הביטחון ישראל כ"ץ.

לפי הודעת דובר צה"ל, מטרת הפקודה היא להסדיר את אופן שירותם של בני הציבור החרדי בצבא, תוך התחשבות באופיו של השירות הצבאי ובהכרה במאפייניה הייחודיים של האוכלוסייה החרדית. הפקודה נועדה לאפשר לחיילים חרדים לשמור על אמונתם ולקיים את אורח חייהם במסגרת מסלולי שירות ייעודיים הפזורים בכלל זרועות צה"ל.

הפקודה מסדירה שורת התאמות לחיילים במסלולים הייעודיים, לרבות מסגרות מגדריות מותאמות, כללים בתחום הפיקוד, פעילויות הווי, תכני חינוך והיבטים נוספים הנוגעים לאופי השירות. בצה"ל ציינו כי תהליך ההטמעה והיישום כבר החל, והוא צפוי להימשך בשבועות הקרובים, בין היתר באמצעות הנחיות פרטניות נוספות שיפורסמו בהוראות קבע של אגף כוח האדם.

עוד נמסר כי הצבא נערך להמשך קליטת בני הציבור החרדי, תוך הפקת לקחים מתהליכים קודמים ולמידה מתמשכת, במטרה להתאים את השירות לצורכי האוכלוסייה.

שלושה מסלולי שירות מותאמים

במרכז הפקודה נקבעו שלושה מסלולי שירות, שנועדו לאפשר לכל חייל חרדי לשרת בתנאים התואמים את אורח חייו, בהתאם להעדפותיו ולרמת ההתאמה הנדרשת.

מסלול "מגן" כולל שיבוץ החיילים בצוותים בעלי הפרדה מגדרית מותאמת, תוך השתלבות במסגרת כללית של היחידה.

מסלול "חרב" מבוסס על מסגרת מגדרית מלאה, כדוגמת גדוד שלם. במסלול זה נקבע כי המפקדים הלוחמים יהיו, ככלל, חיילים המקיימים אורח חיים חרדי או דתי, למעט מקרים חריגים באישור מיוחד.

מסלול "דוד" מיועד ליחידות שבהן כלל המשרתים מקיימים אורח חיים דתי. יחידות שייכללו במסלול זה יאושרו פרטנית בידי ראש אגף כוח האדם.

בצה"ל ציינו כי גיוון המסלולים נועד לאפשר לאוכלוסייה החרדית, על רבדיה השונים, להשתלב בשירות הצבאי תוך שמירה על אורח חייהם.

יועץ רמטכ"ל לענייני חרדים וזכויות שירות

במסגרת הפקודה הוחלט על מינוי יועץ רמטכ"ל לענייני חרדים, שתפקידו לייעץ ולפקח על תנאי השירות לבני הציבור החרדי. היועץ יפעל בתיאום עם כלל גורמי הצבא, בהם מפקדים, אגף כוח האדם והרבנות הצבאית, וישמש כתובת לציבור החרדי בכל הנוגע לשירות הצבאי. יתר סמכויות התפקיד צפויות להיקבע בעבודת מטה בשבועות הקרובים.

הפקודה מפרטת גם זכויות שירות נוספות לחיילים חרדים, ובהן זמני תפילה מוסדרים, כשרות מהודרת והצהרת אמונים לצבא כחלופה לשבועה. זכויות אלה מעוגנות כבר בפקודות אחרות, אך שולבו בפקודה הייעודית לאור חשיבותן עבור אוכלוסייה זו.

לפי הודעת צה"ל, הפקודה חלה על מתגייסים חרדים שבחרו במסלולי השירות הייעודיים. בני הציבור החרדי שיבחרו במסלול שאינו מוגדר כמסלול ייעודי, ישרתו בהתאם לפקודת השירות המשותף.

צילום: דובר צה"ל

הפוסט כל הפרטים על פקודת המטכ"ל למתגייסים ולבני הציבור החרדי בצה"ל הופיע לראשונה ב-מעקב.

בשעות האחרונות חידד יושב ראש מפלגת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, את התקפותיו על ממשלת ישראל ברשת החברתית X, כאשר סדרה של פוסטים חריפים מעלה שאלות רציניות על אמינות הטענות המועלות וההסתמכות על עובדות מוכחות.

במהלך 20 שעות האחרונות פרסם ליברמן מספר הודעות בוטות המכוונות כלפי ממשלת ישראל, כשהוא מציג טענות חמורות ללא הצגת מסמכים תומכים או ראיות קונקרטיות. הפוסטים, שזוכים להפצה רחבה ברשת, מעוררים דאגה בקרב בעלי תפקידים בממשל ובקרב חוקרים העוסקים באחריות תקשורתית.

בפוסט הראשון כתב ליברמן: "אני קורא לממשלת ה-7 באוקטובר להחזיר את כל החטופים במקום להאכיל מחבלים". הניסוח יצר רושם כאילו ראש הממשלה נתניהו עצמו מחזיק בשבי את החטופים, טענה שנתפסת כחמורה ומוטעית. בנוסף, הטענה על "האכלת מחבלים" הועלתה ללא הצגת כל עובדה או מקור מהימן התומך בטענה זו.

בהודעה נוספת טען ליברמן כי "סמוטריץ' מתכוון להעביר 3 מיליארד שקלים לחמאס", והוסיף: "זאת בעוד שמשאיות הסיוע בעזה נוסעות צמוד ללוחמינו ומסכנות אותם. ההזיה הזאת חייבת להיפסק, מימון הטרור הוא בגידה באזרחי ישראל וחיילינו". גם כאן, הטענות החמורות על העברת כספים לארגון טרור הועלו ללא הצגת מקורות מהימנים או מסמכים רשמיים התומכים בטענה.

ליברמן המשיך בסדרת הפוסטים והתייחס לנושא הגיוס לצה"ל, כשהוא כותב: "בעקבות מעצר משתמטים – התכנסות חירום בבית הרב לנדו, כדי להילחם בגיוס, בזמן שחיילינו נלחמים בכל הגזרות ומסכנים את חייהם". הוא הוסיף: "אם הם היו מתגייסים למען ביטחון המדינה כמו שהם מתגייסים למען ההשתמטות, מדינת ישראל הייתה חזקה ומאוחדת יותר".

במסר נוסף בנושא הגיוס, ליברמן הציג מה שנראה כחקיקה עתידית: "מי שמשתמט משירות צבאי או אזרחי – לא יקבל קצבה והעדפה מתקנת. לא יתרמו, לא יקבלו. לא מתגייסים – לא מצביעים". עם זאת, לא צוין על איזה חוק הוא מסתמך, מי אישר את החקיקה הזו, או אם מדובר ברעיון שטרם עבר תהליך חקיקה פורמלי בכנסת.

הפוסטים מעוררים שאלות יסודיות על האחריות הפוליטית ברשתות החברתיות. למרות שלחברי כנסת יש חסינות פרלמנטרית, השימוש בפלטפורמות דיגיטליות להפצת טענות לא מבוססות מעלה דילמות אתיות ומקצועיות. כפי שאמרו מקורות בממשל: "רשתות החברתיות הן כמו נייר סופג – הן קולטות כל דבר, אבל זה לא אומר שהכל נכון או מבוסס".

משקיפים פוליטיים מציינים כי הטענות החמורות שמעלה ליברמן דורשות הצגת ראיות קונקרטיות, במיוחד כאשר הן נוגעות לסוגיות רגישות כמו חטופים, ביטחון לאומי ומימון טרור. ללא מקורות אמינים ומסמכים תומכים, הטענות נותרות בגדר ספקולציות או כוונות פוליטיות ולא עובדות מבוססות.

הממשלה מצדה דוחה את הטענות ומדגישה כי המדיניות הממשלתית נקבעת בהתאם להחלטות קבינט הביטחון ובתיאום עם הגורמים הביטחוניים הרלוונטיים. גורמים בלשכת ראש הממשלה ציינו כי "ההתנהלות מתבססת על שיקולים ביטחוניים ומדיניים מקצועיים, ולא על הצהרות פוליטיות ברשתות החברתיות".

בתקופה רגישה זו, כאשר מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים מורכבים, החשיבות של הצגת עובדות מדויקות ומבוססות על מקורות אמינים עולה פי כמה. רשתות החברתיות, למרות היותן פלטפורמה לגיטימית לדיון ציבורי, דורשות אחריות מוגברת מצד השחקנים הפוליטיים, במיוחד בכל הנוגע להעלאת טענות חמורות המשפיעות על תפיסת הציבור את המצב הביטחוני והפוליטי.

צילום מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי של אביגדור ליברמן. שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

הפוסט ליברמן: "ממשלת נתניהו מאכילה מחבלים" הופיע לראשונה ב-מעקב.

תמונות שהופצו ברשתות החברתיות השבוע הראו צעירים קורעים צווי גיוס ומצלמים את עצמם בעת המעשה. התמונות עוררו סערה ציבורית והביאו לחידוש הדיון הציבורי הסוער סביב חוק הגיוס השווה בישראל, במיוחד בעת מלחמה כאשר חיילים נלחמים בכל החזיתות.

המקרה הנוכחי מעמיד במוקד את השאלה המהותית: מדוע מתגייסים החילונים והדתיים הלאומיים בלבד, בעוד שהציבור החרדי זוכה לפטור מהשירות הצבאי? שאלה זו עולה בחדות מיוחדת לאור העובדה שישראל מפעילה חוק גיוס חובה מאז הקמתה.

חוק שירות ביטחון התשמ"ו-1986 הוא החוק המסדיר כיום את הגיוס לצה"ל. החוק, שהוא המשך של חוק שירות ביטחון התש"ט-1949 וחוק שירות ביטחון התשי"ט-1959, קובע חובת גיוס כללית. עם חקיקתו של חוק שירות המילואים בשנת 2008, עברו אליו מרבית ההוראות העוסקות בשירות המילואים, ואילו בחוק שירות ביטחון נותרו הוראות העוסקות בשירות סדיר והוראות כלליות הרלוונטיות לשני סוגי השירותים.

השאלה המשפטית המרכזית הנשאלת היא האם המצב הנוכחי מהווה הפרה של חוק איסור הפליה התשס"א-2000. המבקרים טוענים שמדינת ישראל מפעילה אפליה מכוונת כלפי החילונים והדתיים הלאומיים, שעליהם להתגייס בעוד הציבור החרדי פטור מכך.

מצד שני, נציגי הציבור החרדי מעלים טיעונים שונים. רבנים טוענים שכאשר חרדים אינם מתגייסים הם מתפללים למען ישראל, וכי זהו תרומתם למאמץ הביטחוני. אולם מבקרים מעירים שבאירועי ה-7 באוקטובר, התפילות לא מנעו את המתקפה והטבח שביצעה חמאס.

ח"כ אביגדור ליברמן תקף בחריפות את הצעירים שקרעו את צווי הגיוס. ליברמן כתב ברשת X: "בלי בושה. בזמן שחיילינו נלחמים בכל החזיתות, צעירים קורעים צווי גיוס ומסיתים נגד צה"ל ומדינת ישראל בזמן מלחמה. זה לא משנה אם אתה חילוני או חרדי, הסתה להשתמטות היא עבירה פלילית, שדינה עד 15 שנות מאסר".

התמונות הללו מעמיקות את הפער החברתי הקיים בישראל ומעוררות את השאלה האם המדיניות הנוכחית בת קיימא, במיוחד בעת מלחמה ממושכת. המבקרים מדגישים כי הבעיה היא לא רק משפטית אלא גם מוסרית: מדוע דמו של יהודי חרדי יהיה קדוש יותר מדמו של יהודי חילוני? מדוע יהודי חרדי יהיה "כשר" יותר מיהודי חילוני או דתי לאומי?

הדיון הציבורי בסוגיה זו מתחדד בעתות מלחמה, כאשר הדרישה לכוח אדם צבאי גוברת. השאלה המרכזית המונחת לפתחה של המדינה היא האם להוסיף ולדבוק במדיניות הפטורים הנהוגה, או שמא לפעול לקידום חובת גיוס שוויונית לכלל אזרחי ישראל. החלטה זו צפויה להשפיע לא רק על ביטחונה של המדינה בעתיד, אלא גם על המרקם החברתי ועל תחושת הצדק והשוויון בקרב הציבור.

הסוגיה מעוררת תהיות מהותיות בדבר מהותה של מדינת ישראל והעקרונות המנחים את קיומה. האם ייתכן שישראל תוסיף להתקיים כמדינה דמוקרטית, שעה שחוק הגיוס הכללי חל רק על מגזרים מסוימים באוכלוסייה?

צילום מתוך רשתות חברתיות – שימוש בהתאם לסעיף 25א' לחוק זכויות יוצרים

הפוסט צעירים קורעים צווי גיוס בעת מלחמה הופיע לראשונה ב-מעקב.

הקלטות חסויות שפורסמו ברשת 13 חושפות כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הודה בפורשות כי הדיח למעשה את הרמטכ"ל הרצי הלוי ואת שר הביטחון יואב גלנט במטרה לקדם חוק השתמטות מגיוס. בשיחה עם רב בכיר מציבור החרדי-ליטאי, נתניהו אמר בקולו: "כשהם נגדך, אתה לא יכול להתקדם. עכשיו אפשר. המכשול הצבאי הוסר".

השיחה התקיימה עם הרב משה הלל הירש, חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה ומנהיג בציבור החרדי-ליטאי. בה נשמע נתניהו פורס בפניו את התמונה המלאה של מניעיו להחלפת הצמרת הביטחונית. "אנחנו צריכים להציל לא רק את מדינת ישראל אלא גם את עולם התורה, וזה מה שאני מאמין בו", אמר ראש הממשלה. "בעזרת השם, זה גם מה שנעשה. כדי לעשות את זה אנחנו זקוקים לזמן כדי להעביר את החוק באופן ראוי שלא ניתן לאתגר".

צילום: ערוץ 13, בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

נתניהו המשיך ופירט את המכשולים שעמדו בפניו: "היו לנו מכשולים עצומים שהסרנו. אתה יודע, כששר הביטחון נגדך והרמטכ"ל נגדך, אתה לא יכול להתקדם. עכשיו אנחנו יכולים להתקדם". הוא סיפר לרב כי שוחח אישית כ-20 פעמים עם יולי אדלשטיין, יו"ר ועדת חוץ וביטחון, וביקש ממנו לקיים דיונים נוספים בנושא.

"יש אנשים שמנסים לחתור תחתינו", הוסיף נתניהו בהקלטה. "הצבא עושה בדיוק את מה שביקשנו ממנו לעשות עכשיו. הם יוצרים מסלולים, יוצרים את היכולת לקלוט חרדים ולקיים אורח חיים חרדי בצבא. זה מדהים מה שנעשה. כך שאנשים נכנסים חרדים ויוצאים חרדים. אנחנו לא רוצים שהם ייכנסו חרדים וייצאו חילונים".

ראש הממשלה המשיך ופירט את ההבדל בין המצב הקודם למצב הנוכחי: "למעשה, בגלל שהחלפנו את הרמטכ"ל, בגלל שהחלפנו את שר הביטחון, שחסמו את זה למעשה לאורך כל התקופה הארוכה הזאת, עכשיו אנחנו יכולים להתקדם יותר בביטחון ויותר במקצועיות". הוא הבטיח לרב: "אנחנו יכולים להציל את עולם התורה, ולהיפטר מהעול הכבד הזה ששמו עלינו. זה בהחלט אפשרי, בעזרתך".

נתניהו התייחס גם ללוח הזמנים לקידום החקיקה ואמר: "לקבוע דד-ליין מהיר מדי, זה יעכב את התהליך. ראש השנה זה זמן מתאים. אנחנו לא יכולים לעשות את זה במהירות מסחררת כי אנחנו נותנים ליריבים שלנו מתנה על מגש של כסף. למה לתת להם את זה?". הוא הסביר כי הליכי החקיקה בכנסת כפופים לביקורת ציבורית, "למרבה הצער" כלשונו.

"הם יכולים להפיל אותנו רק בכך שיגידו 'מיהרתם עם זה מדי, לא עשיתם מספיק ישיבות על זה, לא עשיתם מספיק דיונים'", הסביר נתניהו את החשיבות בזהירות. "אז אנחנו רוצים להסיר את כל המכשולים האלה. אז אנחנו עושים את זה למעשה עכשיו. כי אתה יודע – הרמטכ"ל התחלף, המכשול הצבאי, ובאופנים רבים גם המכשול של המחוקק הוסר. אבל במשך יותר מדי זמן הם עיכבו אותנו. הם עיכבו אותנו במשך כמעט שנה וחצי".

בהקלטה תקף נתניהו את האופוזיציה בחריפות: "היריבים, אלה שבשמאל, רק מנסים להפיל את הממשלה ולפגוע בעולם התורה. מה שתקבל זאת ממשלת שמאל שתהרוס את עולם התורה, וזה מה שהם רוצים. האנשים האלה הם נגד עולם התורה, הם לגמרי אנטי, לגמרי אנטי". הוא הפציר ברב להסתייע בעזרתו: "אני אומר, כבוד הרב – אני צריך את העזרה שלך. אני סומך על העזרה שלך ואני רוצה שאתה תסמוך עליי. אם אנחנו נעבוד יחד, נסיים עם הדבר הזה אחת ולתמיד".

תגובת לשכת ראש הממשלה לא איחרה לבוא. במסר רשמי נאמר: "כפי שנשמע בבירור בהקלטות – ללא הפרשנות המסולפת של 'פרשני' ערוץ 13 – ראש הממשלה מציין כי הרמטכ"ל ושר הביטחון הקודמים הם שמנעו את הקמת היחידות הייעודיות לשירות חרדים. לעומתם, שר הביטחון והרמטכ"ל הנוכחיים מקדמים את הנושא בצורה מהירה ומקצועית – ואנו גאים בכך". נתניהו עצמו כינה את הפרסום "פרשנות מסולפת".

עם זאת, טענת נתניהו נתקלת בסתירה עובדתית ברורה. הרמטכ"ל הקודם הרצי הלוי היה זה שבפועל אישר את הקמת חטיבת החשמונאים, החטיבה החרדית בצה"ל, בניגוד לטענות ראש הממשלה בהקלטות.

מבית הרב הירש הגיעה תגובה זועמת להדלפה: "הזדעזענו לשמוע על הדלפת שיחה שהתקיימה בין מרן ראש הישיבה לראש הממשלה נתניהו. השיחה הייתה אישית והדלפתה לתקשורת היא מעשה חמור של אנשים שבשביל רווח פוליטי פועלים בחוסר אחריות ולא בוחלים בשום דרך".

שר הביטחון לשעבר יואב גלנט התייחס להקלטות במרומז ברשת X וכתב: "אני גאה בכך שעמדתי על העיקרון לפיו כולם צריכים לקחת חלק במשימת ההגנה על הארץ. על מנת לקיים את מדינת ישראל, אנו זקוקים לצבא חזק ונחוש. הצורך לגייס לצה"ל כל צעיר בגיל גיוס, חיוני כדי לקיים את ביטחון ישראל – כולם חייבים להתגייס: חילונים, דתיים וחרדים, כולם".

ראש האופוזיציה יאיר לפיד הגיב בחריפות: "נתניהו שולח עשרות אלפי צווי מילואים – ובמקביל זוחל לעבר השתמטות חרדית המונית. לנצח ייזכר כמי ששלח לשדה הקרב רק את מי שנוח לו פוליטית, ושמר רק על חיי ילדיהם של שותפיו לקואליציה".

יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, הוסיף: "נתניהו בעצמו מודה שהוא הדיח את הרצי הלוי וגלנט לא כי הם כשלו כמוהו בהגנה על המדינה ב-7/10, אלא כדי לקדם את חוק ההשתמטות. שוב הוא מפקיר את הלוחמים ומתגייס רק למען המשתמטים. הממשלה הזו חייבת ללכת הביתה".

מטה המאבק "חופשי בארצנו" מסר: "החשיפה של ליאור קינן בערוץ 13 צריכה לטלטל את מדינת ישראל. ראש ממשלת ישראל פועל נגד לוחמי צה"ל. נגד גיוס לצבא. הוא מוכן לעשות הכול, כולל פגיעה בביטחון המדינה ובחיילים האהובים שלנו, העיקר שיישאר בשלטון. נתניהו – מדינת ישראל היא לא הקורבן שתוכל להעלות למזבח למען המשך קריירת הכישלונות שלך".

במקביל לסערה הציבורית שחוללו ההקלטות, נחשף כי נתניהו בוחן "דרך לגשר על הפערים" לחקיקת חוק פטור מגיוס. על פי מקורים מעורים, ראש הממשלה גישש עם הסיעות החרדיות אם יסכימו להתחייב שלא יפזרו את הכנסת עד תום הכנס הנוכחי תמורת הדחתו של יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין. אולם הם הבהירו לו בתגובה: "ההדחה לא תעזור לנו".

שר חרדי, ששמו לא פורסם, סבור כי הפגישות נועדו בעיקר להדיח את אדלשטיין מתפקידו ולא לפתור את המשבר האמיתי. "זו שיטת נתניהו – כשאיימו להפיל את חוק הרווחים הכלואים ביבי פיטר את גלנט. כשמאיימים עכשיו בפיזור הכנסת הוא כנראה יידיח את אדלשטיין", אמר השר, אך הדגיש כי שינוי כיוון לא יהיה. "הבעיה תישאר. נתניהו לא רצה ולא רוצה לפתור את סוגיית מעמדם של לומדי התורה. לכן, הפתרון היחיד הוא פיזור הכנסת".

ההקלטות מציגות תמונה ברורה של ראש ממשלה המודה כי החליף את הצמרת הביטחונית לא מסיבות מקצועיות או בגין כישלונות בתפקיד, אלא כדי להסיר מכשולים מפני חקיקה פוליטית שנויה במחלוקת. הדברים נאמרו בשיחה פרטית עם רב בכיר, ללא ידיעה כי השיחה מוקלטת, מה שמעניק להם משקל רב במיוחד. כעת, עם פרסום ההקלטות, נדרש נתניהו להתמודד עם הדים ציבוריים ופוליטיים של הדברים שאמר, תוך שהוא מנסה לצמצם את הנזק ולהכחיש את הפרשנות הברורה של דבריו.

צילום ראשי דובר צה"ל

הפוסט הקלטות נתניהו חושפות: הדיח את הלוי וגלנט כדי לקדם חוק השתמטות הופיע לראשונה ב-מעקב.

במהלך נאום נוקב שנשא היום, יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, תקף בחריפות את מדיניות הממשלה בנושא גיוס החרדים והציג עמדה קיצונית: מי שלא מתגייס לצה"ל או לשירות המדינה – לא יורשה להצביע בבחירות.

"לא הגיוני שאזרחים לא מתייצבים בלשכות הגיוס, אבל מתייצבים להצביע בבחירות", אמר ליברמן בהתייחסו למצב הקיים, בו אוכלוסיות שלמות מקבלות פטור משירות צבאי אך נהנות מזכויות אזרח מלאות.

ליברמן הבהיר את חזונו לעתיד: "כשאקים את הממשלה הבאה כולם מתגייסים: יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ'רקסים, כולם כולל כולם מתייצבים לשירות המדינה". הצהרה זו מהווה ביקורת חריפה על מדיניות ממשלת נתניהו, המאפשרת פטורים נרחבים מגיוס לאוכלוסייה החרדית.

"מי שלא תורם למדינה, לא יחליט על עתידה", הדגיש ליברמן, מציג עמדה שעשויה לעורר סערה פוליטית משמעותית. הצעתו מאתגרת את הסטטוס-קוו הקיים ומציבה שאלות נוקבות לגבי היחס בין חובות וזכויות אזרחיות במדינת ישראל.

דבריו של ליברמן מגיעים על רקע המשבר המתמשך סביב חוק הגיוס והוויכוח הציבורי הסוער בנושא השוויון בנטל. ההצעה לקשור בין שירות צבאי לזכות ההצבעה מהווה הסלמה משמעותית בשיח הפוליטי ועשויה להוביל לעימות חריף בין המפלגות החרדיות לבין מפלגות האופוזיציה.

הקו הפוליטי החדש שמוביל ליברמן מהווה ניגוד חריף לעמדת ממשלת נתניהו, המתבססת על בריתות פוליטיות עם המפלגות החרדיות והערביות. הצהרותיו התקיפות נתפסות כאיום ישיר על כוחן הפוליטי של המפלגות הדתיות והערביות, שרבים מבוחריהן אינם משרתים בצה"ל. מהלך זה עשוי להוביל לשינוי משמעותי במפת הכוחות הפוליטית ולערער את יציבות הקואליציה הנוכחית.

התבטאויותיו של ליברמן משקפות תסכול גובר בציבור הישראלי לגבי חוסר השוויון בנשיאה בנטל השירות הצבאי.

ההצהרה החריפה של ליברמן מציבה אתגר משמעותי בפני ממשלת נתניהו, שנשענת על תמיכת המפלגות החרדיות, ומסמנת החרפה נוספת במתיחות הפוליטית סביב סוגיית הגיוס. נראה כי הויכוח על שוויון בנטל ממשיך להיות אחד הנושאים המפלגים ביותר בחברה הישראלית.

טרם נתקבלה תגובתן הרשמית של הממשלה והסיעות החרדיות לדבריו של ליברמן, ברם צפויה מערבולת פוליטית בעקבות הצהרותיו החריפות. ההצעה בדבר שלילת זכות ההצבעה מאזרחים אשר אינם נושאים בנטל השירות הצבאי, עשויה להוות נקודת תפנית בשיח הציבורי אודות מערכת היחסים שבין זכויות האזרח וחובותיו במדינת ישראל.

צילום: אתר הכנסת. תוכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

הפוסט ליברמן מפוצץ את הקואליציה: "נאסור על סרבני גיוס להצביע!" הופיע לראשונה ב-מעקב.

ריקי בליך, שחקנית בתיאטרון הבימה הממלכתי ויושבת ראש שח"ם, מרבה להתבטא בחריפות כנגד "המדינה הכובשת" – בעודה ניזונה מקופת הציבור (כשחקנית בתיאטרון ממלכתי) ועומדת בראש ארגון המייצג אמנים אשר למעלה מתשעים אחוזים מהם שירתו בצה"ל, וחלקם אף משרתים כעת במילואים. הכירו את בליך כאישה המפגינה דואליות מובהקת – מחד גיסא מגנה את המדינה, ומאידך גיסא נהנית ממשאביה.

במהלך ראיון סוער בערוץ i24 ב-25 בנובמבר 2024, הטיח משה פייגלין בריקי בליך את הטענה הרצינית: 'את במרחב האידיאולוגי שתומך בחמאס!'. אמירה זו לא נולדה בחלל ריק. היא באה בעקבות טענותיה של בליך כי מדינת ישראל היא "מדינה כובשת" – אמירה שזעזעה רבים, במיוחד לאור העובדה שבליך עומדת בראש ארגון שחברים בו שחקנים רבים המשרתים כעת במילואים, ואף שירתו בצה"ל.

צילום i24, תוכן ע"פ סעיף 27א'

הצביעות שבקבלת כספי ציבור
בליך, המשמשת כשחקנית בתיאטרון הלאומי הבימה, נהנית משכר המגיע ישירות מכספי משלם המיסים הישראלי. התיאטרון, הממומן על ידי עיריית תל אביב ומשרד התרבות והספורט, מעניק לבליך במה ופרנסה בזמן שהיא מטיחה ביקורת חריפה באותם מוסדות המממנים את פעילותה.

לטעמי, זהו שיא הציניות בתפארתה – היאך ניתן לקבל בחפץ לב את משאבי המדינה, ובעת ובעונה אחת להשחיר את שמה ולהכתים את כבודה?

העובדה המטרידה ביותר היא שבזמן שבליך מכנה את צה"ל "כוח כובש", חברים רבים בארגון אותו היא מנהלת משרתים במילואים ומסכנים את חייהם למען המדינה. דין מירושניקוב ועידן עמדי, שאף נפצע בעזה, הם רק דוגמאות בודדות. כיצד יכולה בליך להסתכל בעיניהם של חיילים אלה? היא מכנה אותם 'כובשים' בזמן שהם נלחמים על הגנת המדינה.

נראה כי לגברת ריקי בליך קיים קושי בהבנת מהותו של צה"ל, שכן כנראה מתוך תפיסתה בדבר היותו כוח כובש, נמנעה מלהתגייס לשורותיו (עובדה, תמיד אפשר להתנדב בצה"ל שבליך גם לא עשתה את זה – לא תרמה למען המדינה כמו רבים מאיתנו).

וכך מתנהלים הדברים: בעיני הגברת בליך, מדינת ישראל מצטיירת ככובשת ואכזרית (שהרי לשיטתה, אדם נאור נמנע מכיבוש, והשוואותיה אינן מחמיאות). צה"ל (ואני, כמשרת במילואים, נכלל בהגדרת הכובשים) מיישם, לטענתה, את החלטות הממשלה בעיניים עצומות ומבצע את הכיבוש.

בליך, מחזיקה בדעות שוליים, ועם זאת היא מוצאת לנכון לייצג שחקנים אשר כתשעים אחוזים מהם שירתו בצה"ל, ורבים מהם עודם משרתים במילואים. כנראה, היא מתנגדת להם אך ורק בשל היותם, לדעתה, כובשים.

עם זאת, אין היא מסרבת לקבל שכר מכספי משלמי המיסים של אותה ממשלת 'כובשים', ועל כן, כנראה ובהחלט, היא נמצאת במרחב האידאולוגי שתומך בחמאס!

ערכנו ראיון עם משה פייגלין ובו בחנו אם הבנו נכון את דבריה של בליך. חשבנו שאולי היו אמירות לפני ואחרי שלא שמענו. משה פייגלין אישר בפנינו כי הבנתנו נכונה את עמדתה: היא משוכנעת כי מדינת ישראל היא כובשת, וכתוצאה מכך צה"ל מיישם את הכיבוש (ולכן חייליו הם כובשים).

דו"ח הביקורת המוסתר
אך הביקורת על עמדותיה הפוליטיות היא רק קצה הקרחון. דו"ח ביקורת עומק שנערך בשח"ם חשף ליקויים חמורים בהתנהלות הארגון. הדו"ח, שנשלח לכל חברי ההנהלה כולל:

* ריקי בליך – יו"ר שח"ם
* רוני מרחבי – סגנית יו"ר שח"ם
* אליעד סודאי – חבר ועד
* דון לני גבאי – חברת ועד
* דניאל מורשת – חבר ועד
* יניב ביטון – חבר ועד
* ליאת אזר – חברת ועד
* מורן רוזנבלט – חברת ועד
* רודיה קוזלובסקי – חבר ועד
* תום חודורוב – חבר ועד

• קרא את הדוח: לחץ כאן

בעוד בליך דורשת שקיפות מראש הממשלה ואף מובילה הפגנות לסגירת איילון, הארגון בראשותה מסתיר מידע קריטי מחבריו. כל בעלי התפקידים שקיבלו את הדו"ח טוענים באופן תמוה כי "המייל לא התקבל" או "נכנס לספאם" – תירוצים שנשמעים חלולים במיוחד לאור העובדות.

במקרה מביך במיוחד, תום חודורוב, חבר ועד בשח"ם, נתפס בסיטואציה לא נעימה, כלומר, בעת שהודעתי לו על שליחת הדוח (ביקורת עומק) אשר נותר ללא מענה או תגובה מצדו, נתרחש הדבר בעת הקרנת 'טור פרידה' של רוני ניניו. בהתעמתו עם העובדה בדבר קבלת דוח הביקורת, בחר להציג פני תמיהה. התנהלות מתחמקת זו מעידה כי לא ניתן להטעות את הציבור דרך קבע.

לפני כחודש, בפגישה בכנסת ישראל עם מנכ"ל שח"ם, אבי בן הלל, עלה נושא הדו"ח שוב. למרות שהדו"ח נשלח אליו באופן אישי, בן הלל המשיך בקו ההכחשה של הארגון. זוהי התנהלות שמעידה על תרבות ארגונית בעייתית, כיצד ייתכן שארגון שדורש שקיפות מאחרים, מתנהל בצורה כה אטומה כלפי חבריו?

מר אבי בן הלל, אשר מפעיל ביקורת על ראש הממשלה, נמנע מפרסום דוח ביקורת מעמיק לטובת השקיפות הציבורית.

יתרה מזאת, הפקדת משרת המנכ"ל בשח"ם בידי מר אבי בן הלל מעוררת תהיות נכבדות. הדברים מתבהרים לאשורם בעת בחינת המסכת העובדתית: מר אורי רשטיק, אשר נשא בעבר במשרת יושב ראש אגודת הסטודנטים ולימים הועלה לכהונת מנכ"ל שח"ם, פינה את מקומו לחברו, מר בן הלל, בעת נתפנתה משרה ניהולית רמת-מעלה (שכר נכבד, חרף בורותו במלאכת המשחק ובעולם התרבות, אך מעניקה שליטה על עדר שחקנים מאולף לשתיקה, עדר שחקנים הנתונים באימה שנים ארוכות, החוששים להשמיע קולם אף בשאלה פשוטה, ומצייתים לכל הוראות ההנהלה הכוחנית).

ואילו רשטיק רקם תחבולה שונה: בעת כהונתו כמנכ"ל שח"ם, ועל חשבונה, הגיש תביעה נגד חברת 'אשכולות', ובכך סלל לעצמו נתיב אל משרת המנכ"ל. במהלך פשוט למדי של תביעה שהסתיימה בהסכם פשרה בו הפעיל לחץ רב, נטש את שח"ם ועבר ל'אשכולות' בתמורה לשכר נכבד (אך את השפעתו על שח"ם היה חייב לשמור, ועל כן, כפי הנראה, הביא לשם את רעהו מר בן הלל).

ברם, אף בית המשפט המחוזי קבע כי חברת 'אשכולות', המייצגת למעלה מארבעים וחמישה אלף שחקנים, נעדרת שקיפות כלפי מצביעיה ושחקניה. אולם פרשת רשטיק היא סוגיה נפרדת, ונייחד את חקירתנו לפרסומי הראווה שלו בהזדמנות אחרת (אך תיערך בחינה קלה, ויתגלה כי בכל מקום בו נוכח מר רשטיק, עולות שאלות בדבר העדר שקיפות).

אמנם שח"ם קיימה, למראית עין, הליך בחירות למשרת המנכ"ל והמנכ"לית, אך מעורר תהייה כיצד נבחר דווקא ידידו הקרוב של מר רשטיק, שכיהן באותה עת כמנכ"ל שח"ם. האם אכן מדובר ביד המקרה? ספק רב בעיניי, אם כי דעתי שולית בהתחשב בעובדה כי מדובר במנהלי ארגון שח"ם, הנושאים את דגל השקיפות!

כל זאת מתחולל תחת עיניה הפקוחות של בליך, אשר חרף היותה מוכרת כרודפת אמת וצדק, לפתע לובשת שתיקה ומהנהנת כמי שעיניה טחו מראות. מה טעם? הדבר פשוט להפליא: ירחים ספורים לאחר בחירתה ליושבת ראש שח"ם, הוענקה לה מניה בחברת 'אשכולות' – ככל הנראה, תמיד קיימת סיבה לשתיקה. והשחקנים, כאמור, כבר מאולפים לדממה מוחלטת.

התנהלותה של בליך מעידה על צביעות וכפל פנים, וזאת מדוע: היא מתגוררת במדינת ישראל ומשלמת מיסים (לרבות בעת רכישת מצרכים בסיסיים כלחם), כספים אלה מועברים לתקציב צה"ל. משמע, בין אם תחפוץ בכך ובין אם לאו, כספיה מממנים את מה שהיא מכנה 'כיבוש'.

לשם השוואה, כאשר פוטין פלש לאוקראינה וכבש שטחים מריבונותה, מיליוני אזרחים רוסים בחרו לעזוב את מולדתם כדי להימנע מתשלום מיסים למדינה, ובכך מנעו את השתתפותם העקיפה במימון כיבוש אוקראינה והריגת אזרחיה. אולי ראוי שבליך תנהג כדוגמת אותם רוסים המתנגדים למדיניות פוטין!

העובדה שבליך עצמה לא שירתה בצה"ל מוסיפה שכבה נוספת של ביקורת. קל מאוד לבקר כשאין לך שום מושג על המציאות בשטח, בליך מעולם לא חוותה את המורכבות של שירות צבאי, ובכל זאת מרשה לעצמה לשפוט את אלה שכן משרתים.
שחקנים רבים, שחוששים להזדהות בשמם מחשש לפגיעה בקריירה, מביעים מורת רוח מהתנהלותה של בליך. "היא אמורה לייצג את כולנו, אבל בפועל היא מייצגת רק את האג'נדה הרדיקלית שלה", כך אומר שחקן ותיק, שחשש לפרסם את שמו.

תגובות:

ארגון שח"ם לא טרח להגיב (בגלל שהם מאוד שקופים אז כנראה אך ורק מטעמי השקיפות), הגברת ריקי בליך סירבה להשיב (ואף חסמה בפייסבוק, בוואטסאפ ובנייד), ככל הנראה מתוך קושי להתמודד עם ביקורת.

ברם, שתיקתה של החונטה מדברת בעד עצמה.

-אנו במעקב-

נ.ב
תודה לאל כי ריקי בליך, רשטיק ובן הלל אינם מכהנים בממשלה, שכן חברי הקואליציה טרם השכילו להגיע לרמת התחכום של תחבולות חונטת האמנים המנהלת את שח"ם, אשכולות וכיוצא באלה.

• צילום ראשי של ריקי בליך מעמוד הפייסבוק שלה, תוכן ע"פ סעיף 27א'

הפוסט בליך, יו״ר שח״ם: נגד 'המדינה הכובשת' שמשלמת משכורתה הופיע לראשונה ב-מעקב.