דים אמור
תמונות שהופצו ברשתות החברתיות השבוע הראו צעירים קורעים צווי גיוס ומצלמים את עצמם בעת המעשה. התמונות עוררו סערה ציבורית והביאו לחידוש הדיון הציבורי הסוער סביב חוק הגיוס השווה בישראל, במיוחד בעת מלחמה כאשר חיילים נלחמים בכל החזיתות.
המקרה הנוכחי מעמיד במוקד את השאלה המהותית: מדוע מתגייסים החילונים והדתיים הלאומיים בלבד, בעוד שהציבור החרדי זוכה לפטור מהשירות הצבאי? שאלה זו עולה בחדות מיוחדת לאור העובדה שישראל מפעילה חוק גיוס חובה מאז הקמתה.
חוק שירות ביטחון התשמ"ו-1986 הוא החוק המסדיר כיום את הגיוס לצה"ל. החוק, שהוא המשך של חוק שירות ביטחון התש"ט-1949 וחוק שירות ביטחון התשי"ט-1959, קובע חובת גיוס כללית. עם חקיקתו של חוק שירות המילואים בשנת 2008, עברו אליו מרבית ההוראות העוסקות בשירות המילואים, ואילו בחוק שירות ביטחון נותרו הוראות העוסקות בשירות סדיר והוראות כלליות הרלוונטיות לשני סוגי השירותים.
השאלה המשפטית המרכזית הנשאלת היא האם המצב הנוכחי מהווה הפרה של חוק איסור הפליה התשס"א-2000. המבקרים טוענים שמדינת ישראל מפעילה אפליה מכוונת כלפי החילונים והדתיים הלאומיים, שעליהם להתגייס בעוד הציבור החרדי פטור מכך.
מצד שני, נציגי הציבור החרדי מעלים טיעונים שונים. רבנים טוענים שכאשר חרדים אינם מתגייסים הם מתפללים למען ישראל, וכי זהו תרומתם למאמץ הביטחוני. אולם מבקרים מעירים שבאירועי ה-7 באוקטובר, התפילות לא מנעו את המתקפה והטבח שביצעה חמאס.
ח"כ אביגדור ליברמן תקף בחריפות את הצעירים שקרעו את צווי הגיוס. ליברמן כתב ברשת X: "בלי בושה. בזמן שחיילינו נלחמים בכל החזיתות, צעירים קורעים צווי גיוס ומסיתים נגד צה"ל ומדינת ישראל בזמן מלחמה. זה לא משנה אם אתה חילוני או חרדי, הסתה להשתמטות היא עבירה פלילית, שדינה עד 15 שנות מאסר".
התמונות הללו מעמיקות את הפער החברתי הקיים בישראל ומעוררות את השאלה האם המדיניות הנוכחית בת קיימא, במיוחד בעת מלחמה ממושכת. המבקרים מדגישים כי הבעיה היא לא רק משפטית אלא גם מוסרית: מדוע דמו של יהודי חרדי יהיה קדוש יותר מדמו של יהודי חילוני? מדוע יהודי חרדי יהיה "כשר" יותר מיהודי חילוני או דתי לאומי?
הדיון הציבורי בסוגיה זו מתחדד בעתות מלחמה, כאשר הדרישה לכוח אדם צבאי גוברת. השאלה המרכזית המונחת לפתחה של המדינה היא האם להוסיף ולדבוק במדיניות הפטורים הנהוגה, או שמא לפעול לקידום חובת גיוס שוויונית לכלל אזרחי ישראל. החלטה זו צפויה להשפיע לא רק על ביטחונה של המדינה בעתיד, אלא גם על המרקם החברתי ועל תחושת הצדק והשוויון בקרב הציבור.
הסוגיה מעוררת תהיות מהותיות בדבר מהותה של מדינת ישראל והעקרונות המנחים את קיומה. האם ייתכן שישראל תוסיף להתקיים כמדינה דמוקרטית, שעה שחוק הגיוס הכללי חל רק על מגזרים מסוימים באוכלוסייה?
צילום מתוך רשתות חברתיות – שימוש בהתאם לסעיף 25א' לחוק זכויות יוצרים
