דים אמור
שורת אירועים חריגים שאירעו באמצע פברואר 2026 בעיר בני ברק הציפו מחדש את השאלה עד כמה רשויות המדינה מצליחות להבטיח את שלומם של חיילי צה"ל גם בתוך גבולות ישראל.
על פי עדויות, הודעות רשמיות והודעות דוברות, חיילות שהגיעו לפעילות בעיר בני ברק נתקלו בהתנהגות אלימה מצד גורמים מקומיים. כוחות משטרה שנשלחו לחלצן נאלצו להתמודד עם התפרעויות שכללו הפיכת ניידת והצתת רכב משטרתי. חרף חומרת האירועים, כלל העצורים שוחררו בהמשך, והמתיחות בין המשטרה לצה״ל סביב סוגיית התיאום רק החריפה.
עדויות מהשטח: ביקור רווחה שהסתיים באלימות
על פי המידע שנמסר למערכת "מעקב", חיילת משקית ת"ש, אשר זוהתה בשם הבדוי אודליה לוי, סיפרה כי במסגרת תפקידה היא מגיעה לעיתים לביקורי רווחה אצל משפחות של חיילים עולים חדשים, בעיקר על רקע קשיים כלכליים. לדבריה, בביקורים הנערכים באזור בני ברק היא נתקלת שוב ושוב בהתנכלויות.
החיילת מסרה כי במהלך הביקורים נזרקים לעברה ביצים, עגבניות ומים, וכי לעיתים היא מותקפת מילולית בצעקות "שִׁקְצָה" או "שיקסע" – כינוי ביידיש לנערה שאינה יהודייה. לדבריה, מדובר בתופעה חוזרת, ולא במקרה חד־פעמי.
על פי העדות, עצם ההגעה לביקור רווחה בעיר מחייבת לעיתים תיאום מוקדם עם המשטרה, או שינוי מסלול הגעה, מחשש לפגיעה פיזית או מילולית. מצב זה, מעורר תמיהה על האפשרות של חיילות לנוע בחופשיות בתוך תחומי המדינה.
למעשה, לדברי חיילת ששוחחה עם מערכת "מעקב", אירועי האלימות שחוותה בעבר במהלך שירותה הצבאי לא זכו לטיפול גלוי, אלא הושתקו באותה עת. היא מוסיפה כי היא חוששת להגיע לבני ברק, ואף נמנעת מלרדת בתחנה המרכזית בעיר לצורך החלפת אוטובוס והמשך נסיעה. לדבריה, מאחר שצה״ל אינו מממן נסיעות במוניות, חיילים וחיילות נאלצים להסתמך על התחבורה הציבורית, גם באזורים שבהם הם חשים מאוימים.
עוד מסרה כי תופעות של אלימות והתעמרות כלפי חיילות היו ידועות, אך לטענתה לא זכו לטיפול עד להחרפת האירועים לכדי מעשי פוגרום ולינץ׳. הדברים נאמרו בראיון בלעדי ל"מעקב", אשר, כך לדבריה, התקיים בצל חשש ופחד.
התפרעויות וחילוץ חיילות: נתוני המשטרה
בהודעת דוברות המשטרה מיום 15 בפברואר 2026 נמסר כי כוחות משטרה פעלו להשבת הסדר הציבורי בעיר, וכי עד לאותה עת נעצרו 22 מפירי סדר, בעוד שוטר אחד נפצע במהלך האירועים.
עוד נמסר כי המתפרעים הציתו קטנוע משטרתי והפכו ניידת משטרה. בהודעה נוספת מאותו יום צוין כי לאחר חילוץ שתי חיילות מהעיר, החלו מפירי סדר להתפרע ברחובות, הפכו ניידת והציתו אופנוע משטרתי, וכי כוחות גדולים הוזעקו למקום כדי להשיב את הסדר.
מפכ"ל המשטרה, רב ניצב דני לוי, גינה את ההתפרעויות ואמר כי מדובר ב"התפרעויות חסרות רסן, שחצו כל גבול". לדבריו, פורעי החוק פגעו בסמלי שלטון החוק, נהגו באלימות כלפי כוחות הביטחון וגרמו לנזק לרכוש משטרתי.
המפכ"ל הוסיף כי הוא מצדיע לשוטרים על פעולתם המהירה לחילוץ החיילות, והנחה לבצע מעצרים ולמצות את הדין עם המעורבים. לדבריו, המשטרה תפעל להביא לדין את כל האחראים.
עמדת הדרג הצבאי
גם בצה"ל הביעו זעזוע מהאירועים. הרמטכ"ל, רב אלוף אייל זמיר, מסר ביום 15 בפברואר 2026 כי "מציאות בה חיילי וחיילות צה"ל לא יכולים לנוע בחופשיות במדינת ישראל היא מציאות בלתי נסבלת שיש לטפל בה".
דבריו של הרמטכ"ל שיקפו את עמדת הצבא, שלפיה עצם התקיפה של חיילות במהלך מילוי תפקידן בתוך שטח המדינה מהווה תופעה חריגה המחייבת טיפול מערכתי.
יום לאחר האירועים, ב-16 בפברואר 2026, התפתח עימות גרסאות בין המשטרה לצה"ל סביב שאלת התיאום. במשטרה טענו כי החיילות הגיעו לעיר ללא תיאום מוקדם, וכי במהלך הביקור חילקו עלונים למועמדים לשירות ביטחון.
לטענת המשטרה, בארבע כתובות לפחות הושארו עלונים למלש"בים שלא אותרו. המשטרה אף הפיצה את העלון, ובו מידע כללי על הגיוס הצפוי.
שחרור העצורים והמשך המחלוקת
למרות הדיווחים על עשרות מעצרים במהלך ההתפרעויות, כלל העצורים שוחררו בהמשך. השחרור עורר ביקורת ציבורית, במיוחד על רקע הנזק שנגרם לרכוש המשטרה והאלימות כלפי חיילות.
חילוץ חיילות צה״ל במהלך האירוע
במקביל, נמשכה המחלוקת בין המשטרה לצה"ל בנוגע לשאלה האם הביקור חייב תיאום מוקדם, ומה היה אופיו המדויק. המשטרה המשיכה להדגיש את נושא העלונים, בעוד גורמי ביטחון התעקשו כי מדובר בביקור רווחה בלבד.
תגובות פוליטיות
האירועים עוררו גם תגובות פוליטיות. יו"ר ש"ס, אריה דרעי, קרא למפכ"ל המשטרה להוציא צו הרחקה מיידי לנפתלי בנט מרחובות בני ברק, בטענה כי הגיע לעיר כדי "לשלהב את הרוחות" ולנצל את המצב לצרכים פוליטיים.
נפתלי בנט, ראש הממשלה ה-13 של מדינת ישראל – צילום בבני ברק
לדבריו, בנט הוא "המסית והמדיח" שהגיע לזירה במטרה לקושש קולות, וכי אין לו מקום בעיר בעת מתיחות ציבורית.
סוגיית הביטחון האישי של חיילות
האירועים בבני ברק מצטרפים לשורה של מקרים שבהם חיילים וחיילות נתקלו בהתנכלויות במהלך פעילותם האזרחית או הצבאית בתוך שטח המדינה. על פי הדיווחים, במקרים מסוימים חיילות נדרשות לתאם מראש את כניסתן לאזורים מסוימים, או לשנות מסלולי הגעה, כדי להימנע מחיכוך.
השילוב בין עדויות על תקיפות, התפרעויות אלימות, נזק לרכוש משטרתי ושחרור העצורים, מעלה שאלות בנוגע לאכיפה, הרתעה והיכולת של רשויות המדינה להבטיח חופש תנועה לחיילים.
האירועים, שהחלו בחלוקת עלונים הנוגעים לגיוס עתידי, התפתחו בתוך שעות לעימות רחב היקף שכלל חילוץ חיילות, חיכוכים עם כוחות המשטרה ונזק לרכוש ציבורי.
יש להדגיש כי החיילות לא פעלו ביוזמתן האישית, אלא במסגרת פקודה שניתנה להן על ידי מפקדיהן. בצה"ל חיילים וחיילות מחויבים לציית לפקודות, ואי ציות לפקודה אינו מותר על פי הדין הצבאי.
משטרה מול צה"ל
המשטרה טוענת: חיילות חילקו עלונים למלש"בים ללא תיאום מוקדם, בצה"ל מדגישים כי מדובר בפעילות שגרתית של מסירת מידע על הגיוס.
