דים אמור
המילים 'מיצינו' אינן נכתבות בחלל ריק. הן מהדהדות ברחובותיה המפולגים של נוף הגליל ומשתקפות גם בנתוני סקר שנערך בפייסבוק, נתונים המעידים, ככל הנראה, על מגמה של אי שביעות רצון בקרב חלק מהציבור. עבור תושבים רבים, כך עולה מתגובותיהם ומהשתתפותם בסקר, העיר שהייתה פעם ביתם מזוהה כיום עם תחושות של שלטון כוחני, תביעות השתקה ונטל כבד המוטל על הקופה הציבורית.
מערכת "מעקב", אשר ניהלה ומנהלת לא פעם ולא פעמיים תחקירים מעמיקים על הניהול הכושל של ראש העירייה, רונן פלוט, מביאה כעת את תמונת המצב המלאה. מדובר במסכת מתמשכת של הידרדרות, כישלונות ניהוליים, וניסיונות בלתי פוסקים לסתום פיות של עיתונאים ותושבים המעזים להשמיע ביקורת לגיטימית נגד המערכת העירונית שאליה הם משלמים את מיסיהם וארנונתם.
קראו את כל התחקירים בנושא נוף הגליל – לחצו כאן
במוקד הסערה הנוכחית עומדים שני סקרים פוליטיים מקיפים שביצענו במערכת "מעקב" בקשר לבחירות המקומיות. הנתונים, התגובות וקולות הרשת חושפים מציאות דרמטית: רוב מוחלט של בעלי העמדה הברורה בעיר מראים לרונן פלוט את הדרך החוצה, ומביעים מיאוס עמוק כלפי מה שנראה, לכאורה, כסממנים של משטר דיקטטורי במסגרתו הכסף הציבורי מנוצל למלחמות אישיות נגד האזרח הקטן.
השבר הדמוגרפי: הפוליטיקה של כהונת פלוט
בשנים האחרונות משנה נוף הגליל את פניה לבלי הכר, ותהליכים אלו רשומים ישירות על שמו של ראש העירייה, רונן פלוט. העיר, שבמשך עשורים התאפיינה ברוב יהודי מוצק ובשורשים היסטוריים עמוקים, חוותה תהליך מואץ של שינוי דמוגרפי, עד שאיבדה כמעט לחלוטין את הרוב היהודי בה, העומד כיום על כ-51% בלבד.
נתונים אלו מקבלים משנה תוקף נוכח מחקר אקדמי המבוסס על נתוני הלמ"ס, המראה כי אך בינואר 2015 מנתה אוכלוסיית נצרת עילית (כיום נוף הגליל) 40,312 תושבים, מתוכם כ-78.3% יהודים וכ-21.7% בלבד ערבים.
לעיון ולהורדת הדו"ח המלא – לחצו כאן
הזינוק החד בשיעור האוכלוסייה הערבית – מ-22% לפאתי ה-50% – אינו יד המקרה. זוהי תוצאה ישירה של המדיניות הפוליטית שמובילה הנהגת העירייה הנוכחית. מדיניות זו הובילה לנטישה המונית של משפחות צעירות, לקריסה מוחלטת של המרקם הדמוגרפי המקורי, ולמציאות שבה הקהילה היהודית נותרת עם זיכרונות ושורשים בלבד, ללא עוגני משיכה אמיתיים לאוכלוסייה.
תעשיית תביעות ההשתקה: לאן הולך כסף הארנונה?
כאשר מנהלים עירייה באמצעות פחד, הדרך הקלה ביותר להתמודד עם ליקויים היא לנסות ולסגור את הפה לעיתונאים ולתושבים, במקום לתקן את הדורש תיקון. רונן פלוט ועיריית נוף הגליל פיתחו, כך נדמה, תחביב של ממש: הגשת תביעות משפטיות נגד תושבי העיר המפרסמים ביקורת.
לאחרונה נחשף ניסיון מצד ד"ר שוכרי עואודה, סגן ראש עיריית נוף הגליל, להגיש תביעת דיבה נגד מערכת "מעקב". ואולם, בהמשך בחר סגן ראש העיר שלא להמשיך בניהול ההליך, והתביעה לא הגיעה לכדי הכרעה שיפוטית.
הליך זה מצטרף לשורה של מאבקים משפטיים שנוהלו בשנים האחרונות נגד גורמים ביקורתיים בעיר. במקביל, הליכים משפטיים שנוהלו נגד מקסים פלסטון ויוסי אבוטבול הסתיימו בהפסדי העירייה ובחיובה בהוצאות משפט.
הליכים אלה ממומנים מן הקופה הציבורית, הנשענת על כספי הארנונה, האגרות והמיסים המשולמים על ידי תושבי העיר. כאשר העירייה מפסידה בהליכים משפטיים, המשמעות היא כי הוצאות המשפט והחיובים הכספיים מוטלים בסופו של דבר על התקציב הציבורי.
ראש העירייה אוהב מאוד את השכר הגבוה שהוא מרוויח, והעירייה תחת הנהגתו מגלה ככל הנראה אובססיביות בגביית כספים מהתושבים. עבור פלוט ושותפיו לעירייה, כספם של תושבים כמו מקסים פלסטון אינו מסריח, ממנו הם מתעשרים ונהנים מתנאי שכר מופלגים. אולם, כאשר פלוט בוחר להשפיל את מר פלסטון, לפגוע בשמו הטוב ולנהל נגדו מאבקים, הוא כנראה שכח עובדה בסיסית אחת: אנשים כמו מר פלסטון הם אלו שמשלמים את משכורתו ואת משכורתם של שותפיו לחוג השלטון.
שכרו של ראש עיריית נוף הגליל, רונן פלוט, עומד על כ-50 אלף ש"ח בחודש.
מן הראוי לשוב ולהדגיש כי שכר זה ממומן מכספי הציבור, באמצעות תקציב העירייה, תקציבי משרד הפנים ותקציבי מדינת ישראל. מקורות תקציביים אלה נשענים, בין היתר, על כספי הארנונה, האגרות והמיסים המשולמים על ידי תושבי העיר וכלל אזרחי המדינה, ובהם גם מקסים פלסטון ותושבי נוף הגליל כולם.
משכך, תפקידו של ראש עיר הוא לפעול למען כלל התושבים ללא הבדל, לשרת את האינטרס הציבורי, להקשיב לצורכי הקהילה ולזכור כי הסמכות הציבורית ניתנה לו מכוח אמון התושבים ומתוך מחויבות לרווחתם ולטובת העיר כולה.
הסקר המטלטל: הציבור אומר "מיצינו"
ב-5 ביוני 2026 פרסמה מערכת "מעקב" פוסט פתוח ברשת החברתית פייסבוק, שנועד לבחון את עמדת הציבור בצורה ישירה, שקופה ומכבדת. השאלה שהוצגה לתושבים הייתה פשוטה: "אם הבחירות לראשות העיר היו מתקיימות היום, האם הייתם תומכים ברונן פלוט לכהונה נוספת?".

התוצאות שהתקבלו הולידו רעידת אדמה פוליטית במסדרונות העירייה. בעוד שפלוט זוכה לתמיכה של כ-49.3% בלבד, רוב מוחלט של המשיבים – 50.7% – בחרו להביע התנגדות מפורשת למדיניותו, לדרכו הפוליטית, או שהציגו עמדה ניטרלית המעדיפה מועמד אחר.
המשמעות היא חד משמעית: רוב הציבור אינו רוצה לראות את רונן פלוט ממשיך בתפקידו כראש העיר.
החשיפה של הסקר הייתה חסרת תקדים והגיעה לכ-20,000 בני אדם. הנתון המפתיע ביותר, המעיד על העניין הציבורי העצום וחוסר השקט האזרחי בעיר, הוא שמעל 97% מהצופים בפוסט אינם נמנים עם עוקביו הקבועים של העמוד:
-
עוקבים: 509 בני אדם (2.6%)
-
שאינם עוקבים: 19,061 בני אדם (97.4%)
ניתוח דמוגרפי מדויק של קהל הצופים חושף כי רובם המכריע הם אנשים צעירים, המהווים את גרעין העבודה והמשפחה של העיר (גילאי 25-54 מהווים כ-76.7% מכלל הצופים):
-
גיל 35–44: 31.9% (כמעט שליש מהצופים)
-
גיל 25–34: 24.5%
-
גיל 45–54: 20.3%
-
גיל 55–64: 11.2%
-
גיל 65 ומעלה: 8.3%
-
גיל 18–24: 3.8%
הנתונים מוכיחים כי שכבת הגיל הצעירה והיצרנית בעיר היא זו שעוקבת באדיקות ובדאגה אחר המתרחש, ומביעה את מחאתה השקטה והרועמת נגד השלטון הנוכחי.
קולות הרשת: "עיר מושחתת, התנהגות בזויה"
התגובות לסקר של מערכת "מעקב" לא הותירו מקום לספק. הציבור בנוף הגליל פתח את סגור ליבו והטיח ביקורת קשה וישירה בראש העיר ובמדיניותו הכוחנית.
אלכסנדרה לוין ביטאה את ייאושן של המשפחות הצעירות בעיר: "בכמה שנים לא הגענו לפינוי בינוי. כל מה שבונים עכשיו במחירים שווים למרכז וגבוהים ממגדל העמק ועפולה. לא נשארו משפחות עם ילדים קטנים, סוגרים גנים ולא בכל בית ספר השנה פותחים כיתה א'… אתם, ששמים לבבות וצועקים שאין ראש העיר יותר טוב כנראה לא יצאתם מהעיר המון שנים… דבר הכי חשוב לראש העיר זאת רכבת, השאלה האם אנחנו צריכים אותה".
התושב יובל אדרי תקף ישירות את האופי הניהולי והמוסרי של השלטון: "אין ספק שהוא דואג פה לכבישים תשתיות וכל המסביב, הבעיה היחידה שהוא מכתים את הדברים האלה ביחס האנושי כלפי התושבים. הוא תובע, חוסם, משפיל ביחד עם הסגן שלו את התושבים שרק רוצים תשובות הגיוניות ולהאיר את העיניים לטובת העיר! הכל מושחת בעירייה, הכל מושחת במועדון הכדורגל בחסות העירייה. הוא בעצמו מושחת… זה לא ראש עיר שיכול להמשיך ולכהן עם ההתנהגות הבזויה שלו".
אורן חק התרכז בנזקים הכלכליים היומיומיים שנגרמים לתושבים בשל רשלנות בתשתיות הבסיסיות: "הדבר הראשון שצריך לתקן בעיר… זה פסי ההאטה. אין אחידות ביניהם… חלק אי אפשר לעלות עליהם בלי לעשות נזק לרכב. כל כמה חודשים צריך לבדוק את הבולמים והקפיצים ברכב… משפחות עם 2-3 רכבים צריכים להוציא הרבה כסף על משהו שבעיר אחרת לא מוציאים עליו".
תושב נוסף, דניס טולדו, העלה תמונת מצב קשה של קריסה חברתית וביטחונית ברחובות העיר: "נוף הגליל היא הבית שלנו, ודווקא בגלל זה אסור לפחד לדבר על מה שכואב. יש מספיק מחליפים… גל העזיבה הוא לא המצאה. יותר ויותר צעירים ומשפחות מחפשים עתיד במקום אחר… חברה מפולגת, תחושת בדידות… רעש בלתי פוסק, אלימות ברחובות, וחשיפה של ילדים למצבים שאף ילד לא אמור לגדול בהם. יש תושבים שמרגישים שהרחובות מוצפים בסמים, שיש פחות מדי אכיפה… כשמכורים לא מקבלים מענה אמיתי, כל הקהילה משלמת את המחיר".
מקרים אנושיים קורעי לב נחשפו אף הם, כמו עדותה של שרית טל: "לנו הרסו את הבית והבניין וזרקו אנשים עם חוב ההריסה, כן חוב ההריסה על חשבון בעלי הדירות, כבר 5 שנים מנחם אריאב 9 ואין היתר בנייה, בלי בית".
התושבת ופא רואשדה הצביעה על מדיניות האכיפה הדרקונית: "מבחינת הדוחות שקיבלנו על שמאל וימין לא היה מוצדק, וכשהגשנו ערעור לא התחשבו בנו ובמיוחד רכב נכה. משקם העיר על חשבון התושבים". דברים אלו חזרו גם אצל אלי מישקרי: "התנהלות הפקחים על הפנים, אשכרה מרגישים שבאו לעבוד כי לקנוס אנשים. אפס שיקול דעת, מצלמים רכבים מרחוק ועוד מלא דברים מכעיסים".
אבי שק שיתף בהבטחות ריקות מתוכן שקיבל מראש העיר עצמו: "ישבתי עם רונן לפני שנתיים לערך, והבטיח לי שאוטוטו יש כביש עוקף כפרים לכיוון גולני… עד היום לא בוצע… זה נקרא לדאוג לתושבים!".
חסידי השלטון: אינטרסים אישיים או תמיכה עיוורת?
מערכת "מעקב" שומרת על הגינות עיתונאית ומציגה גם את קולות התמיכה שקיבל פלוט (כ-49%). בין המגיבים היו סוהיל שליאן ששיבח את עבודות הפיתוח, ודבורה שטיגליץ שציינה כי העיר שודרגה. אולם, מבט מעמיק לתוך פרופיל התומכים חושף תופעות מעניינות במיוחד המעבות את התחושה לגבי התנהלות המערכת המקורבת.
כך למשל, הגולש עובדיה סלע, אשר קבע בנחרצות כי פלוט הוא "ראש עיר מס' 1", מתגורר בכלל בעיר עפולה השכנה. התהייה העולה היא – מדוע מי שאינו משלם ארנונה בנוף הגליל ואינו חווה את מצוקותיה היומיומיות בוחר להלל את שלטונו של פלוט?
במקרה אחר, הגולש ראובן ברטפלד כתב בלהט: "אין ראש עיר כזה ולא יהיה, נוף הגליל זכתה". אלא שהבדיקה מעלה כי אשתו, כנרת ברטפלד, היא ככל הנראה עובדת בעיריית נוף הגליל, אשר מיהרה אף היא להגיב בפוסט בטקסט דומה: "איזה שאלה, רונן הוא ראש עיר מספר אחד והייתי שוב ושוב בוחרת בו". האם מדובר בדעה אובייקטיבית של תושבים, או שמא בפחד מאיבוד מקום העבודה או ברצון לרצות את ראש המערכת העוקב אחרי הפרסומים באובססיביות? התשובה נדמית ברורה מעליה.
הגולש Suleman Hamed סיכם את תמונת המצב השלטונית במילים מדויקות: "נכון שהפקחים לא מרחמים! אבל הוא החזק בנוף הגליל ונראה לי בכל הארץ". כוחנות ואפס רחמים כלפי האזרח, זהו כנראה כרטיס הביקור של השלטון הנוכחי.
מהפך בפתח? נתוני הסקר השני
אם לא די בנתוני פייסבוק הכלליים, מערכת "מעקב" מפרסמת כעת נתונים ראשוניים מסקר ממוקד נוסף שהסעיר את המערכת הפוליטית בעיר, תחת הכותרת: "תושבי נוף הגליל: האם הגיע הזמן לראות את מקסים פלסטון במועצת העיר?"

הנתונים שנאספו ונחשפו כבר ליותר מ-3,000 גולשים מציגים מגמה ברורה של דרישה לשינוי פרסונלי ומערכתי:
-
תמיכה במקסים פלסטון: 50% מהמשתתפים.
-
תמיכה ברשימה הקיימת של העירייה: 40.9% בלבד.
-
ניטרליים / ללא עמדה: 9.1%.
כאשר מנתחים את בעלי העמדה הברורה בלבד (ללא הקולות הניטרליים), התמונה הופכת לחדה עוד יותר:
-
מקסים פלסטון: 55%
-
הרשימה הקיימת: 45%
מדובר ביתרון דרמטי של 10 נקודות אחוז לטובת מקסים פלסטון על פני הרשימה הממסדית הקיימת. מאחר שההצבעות והאינטראקציות ממשיכות להצטבר ברגעים אלו, הנתונים המלאים, המעודכנים והמדויקים ביותר יוצגו בכתבה נפרדת ומורחבת בהמשך.
נ.ב
בשלה העת כי רונן פלוט וחברי המועצה יקשיבו לרחשי הלב של השטח, יקיצו אל המציאות, ויבינו נכוחה כי ציבור התושבים תובע שינוי שורשי ויסודי באורחות ניהולה של העיר.
הבהרה לגבי סקר נוף הגליל: מגמות ברשת ואינן עובדות מוגמרות
בסקר המדובר נרשמו אלפי צפיות ומעורבויות, ומערכת "מעקב" השקיעה מאמצים רבים כדי לפנות לתושבי נוף הגליל ולשקף את עמדתם. עם זאת, מאחר שלא היה מדובר בסקר טלפוני מפוקח אלא במשאל פתוח ברשת החברתית פייסבוק, קיימת סבירות כי בין המשיבים היו גם מי שאינם תושבי העיר, משתמשים מזדמנים וכו'.
המערכת עשתה כל שביכולתה כדי להציג את הנתונים המדויקים והקרובים ביותר למציאות בהתאם לכלי המדידה הקיימים. יחד עם זאת, אין לראות בנתונים אלו עובדות מוגמרות או ממצאים חד משמעיים. מדובר בסקר רשת עצמאי המבוסס על פלטפורמת פייסבוק בלבד, ואין להשוותו או להתייחס אליו כאל סקר רשמי של גוף ממשלתי, סטטיסטי או מחקרי מוסמך.




























