דים אמור 

בתאריך 05.10.2026 פרסמה חברת הכנסת טלי גוטליב מסר ברשת X, כשהיא תוקפת בחריפות את יו"ר מפלגת הדמוקרטים יאיר גולן בעקבות החלטת בית המשפט העליון בעתירתו:

"תנחומיי ליאיר גולן אבי אבות המסיתים והממרידים מעודד הסרבנות ואי ציות בזמן מלחמה. שוב הוא נחל תבוסה בבג״צ! יאיר גולן היה מאד עצוב. עוצמה יהודית בראשות השר בן גביר מתחזקת ב״ה. אץ ורץ גולן לבג"צ והגיש עתירה לפסול אותי ואת השר בן גביר מלרוץ לכנסת. ובכן, עתירתו נדחתה! יאיר גולן, מולי זה כבר ההפסד השלישי שלך. אל תנסה אפילו מולי ומול השר בן גביר. חבל.".

הרקע להודעה: בג"ץ דחה את העתירה לפסילת עוצמה יהודית, בן גביר וגוטליב  מבלי להכריע בטענות לגופן

התבטאותה של חבר הכנסת גוטליב מגיעה לאחר שבית המשפט העליון דחה את עתירת מפלגת הדמוקרטים ודרור מורג, שביקשו לפסול את רשימת עוצמה יהודית מהתמודדות לכנסת ה-26, ולחלופין למנוע את התמודדותם האישית של איתמר בן גביר וטלי גוטליב. פסק הדין מתמקד בעיקר בחסמים דיוניים ובמסלול שקבע חוק הבחירות – ולא בהכרעה מהותית בטענות הפסילה עצמן.

לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן

בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, דחה ביום 4 באוקטובר 2026 את עתירתם של מפלגת הדמוקרטים – מיסודה של תנועת העבודה – ושל דרור מורג, שביקשו להביא לפסילתה של רשימת עוצמה יהודית מהשתתפות בבחירות לכנסת ה-26. לחלופין ביקשו העותרים להורות על פסילתם האישית של השר לביטחון לאומי היוצא איתמר בן גביר ושל חברת הכנסת היוצאת טלי רויטל גוטליב.

העתירה, בג"ץ 70532-09-26, נדונה בפני השופטים דפנה ברק-ארז, עופר גרוסקופף וחאלד כבוב. את פסק הדין כתב השופט גרוסקופף, והעותרים יוצגו בידי עו"ד עומרי שגב. בעתירה, שהוגשה ב-29 בספטמבר 2026, נטען כי יש למנוע את השתתפות עוצמה יהודית בבחירות, ולמצער את השתתפותם של בן גביר וגוטליב, מכוח עילות הפסילה הקבועות בסעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת. בפסק הדין מצוין כי העותרים הסתמכו על העילות שעניינן שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית והסתה לגזענות.

הדיון בבג"ץ לא התחיל בחלל ריק. קודם להגשת העתירה כבר נבחנה בקשה לפסילת רשימת עוצמה יהודית בוועדת הבחירות המרכזית. הוועדה החליטה, ברוב של 19 מתנגדים מול 10 תומכים, לאפשר לרשימה להשתתף בבחירות. במקביל, בקשת מפלגת הדמוקרטים לפסול אישית את בן גביר וגוטליב נדחתה על הסף בידי יו"ר ועדת הבחירות כבר ב-14 בספטמבר 2026. הסיבה הייתה דיונית: סעיף 63א(א) לחוק הבחירות לכנסת מחייב שבקשה לפסילת מועמד תיחתם בידי לפחות שליש מחברי ועדת הבחירות – תנאי שהבקשה לא עמדה בו.

בג"ץ קבע כי יו"ר ועדת הבחירות פעל בהתאם לדין כאשר הורה על מחיקת הבקשה. בית המשפט הדגיש כי המחוקק קבע מנגנון מפורש הן להגשת בקשת פסילה והן לערעור על החלטות הנוגעות להתמודדות בבחירות. כאשר ועדת הבחירות אינה מונעת ממועמד להשתתף בבחירות, זכות הערעור נתונה, בהתאם להסדר החוקי, ליועצת המשפטית לממשלה, ליו"ר ועדת הבחירות או לשליש מחברי הוועדה לפחות.

העותרים היו מודעים למכשול זה, אך ביקשו מבית המשפט לעשות שימוש בסמכותו השיורית כבג"ץ. לטענתם, הצטברותן של נסיבות חריגות וקיצוניות הצדיקה סטייה מהמסלול שקבע המחוקק והתערבות ישירה של בית המשפט. בית המשפט לא קבע כי סמכותו נשללת. להפך: בפסק הדין הודגש כי הסדר חקיקתי רגיל אינו יכול להגביל את סמכות בג"ץ, המעוגנת בחוק יסוד: השפיטה. עם זאת, מי שמבקש לעקוף את "דרך המלך" שקבע חוק הבחירות נדרש להרים נטל נוסף ולהראות הצדקה ממשית לכך – ובמקרה הנוכחי קבעו השופטים כי העותרים לא עמדו בנטל הזה.

נקודה נוספת שעליה הצביע בית המשפט נוגעת ליועצת המשפטית לממשלה. חלק ניכר מטענות העותרים בנוגע לפסילתם של בן גביר וגוטליב נשען, לפי פסק הדין, על עמדת היועצת המשפטית לממשלה שהוגשה לוועדת הבחירות במסגרת ההליך שעסק בפסילת רשימת עוצמה יהודית, ובה הייתה התייחסות למעשיו ולהתבטאויותיו של בן גביר. אלא שבג"ץ ציין כי לא נעשתה כל פנייה ליועצת המשפטית לממשלה, אף שהחוק מעניק גם לה זכות לערער על החלטה שלא לפסול את רשימת עוצמה יהודית. כמו כן, בית המשפט הצביע על שיהוי בכל הנוגע לניסיון לפסול אישית את בן גביר וגוטליב: החלטת יו"ר ועדת הבחירות למחוק את הבקשה התקבלה ב-14 בספטמבר, ואילו העתירה הוגשה רק ב-29 בספטמבר – מה שהוגדר בנסיבות העניין כ"שיהוי משמעותי", במיוחד לנוכח לוחות הזמנים הצפופים באישור רשימות ומועמדים.

דחיית העתירה אינה הכרעה בטענות לגופן

מבחינה משפטית ועיתונאית, זו אולי הנקודה החשובה ביותר בפסק הדין: אין בו קביעה שלפיה בית המשפט בחן לגופן את מכלול הטענות נגד עוצמה יהודית, בן גביר וגוטליב והגיע למסקנה כי הן אינן מקימות עילת פסילה. מנגד, אין בפסק הדין גם קביעה המקבלת את טענות הדמוקרטים או קובעת כי התקיימה אחת מעילות הפסילה שבסעיף 7א.

ההכרעה היא בעיקרה דיונית. בג"ץ קבע כי העותרים לא עמדו בדרישות המסלול שקבע המחוקק ולא הראו הצדקה מספקת לכך שבית המשפט יסטה ממנו ויפעיל את סמכותו החריגה. בכך משדר פסק הדין מסר רחב יותר בנוגע להתערבות שיפוטית בתקופת בחירות: סמכות בג"ץ נותרת קיימת, אך קיומה אינו הופך אותה למסלול חלופי אוטומטי כאשר התנאים והמנגנונים שקבע חוק הבחירות לא מולאו.

בסופו של דבר, העתירה נדחתה על שני רכיביה בידי השופטים ברק-ארז, גרוסקופף וכבוב. המשמעות המעשית היא כי במסגרת ההליך הזה לא נפסלו רשימת עוצמה יהודית, איתמר בן גביר או טלי גוטליב מהתמודדות בבחירות לכנסת ה-26.