דים אמור 

מאזן הכוחות בין הדרג הפוליטי למקצועי מגיע לנקודת רתיחה חדשה: שרת הגנת הסביבה, עידית סילמן, הכריזה על תנין היאור כ"חיית בר מטופחת" – צעד תקדימי שנועד לאפשר לשירות בתי הסוהר (שב"ס) להציב תנינים כאמצעי אבטחה והרתעה סביב מתקני כליאה שבהם שוהים אסירים ביטחוניים. המהלך, שקודם על רקע לחצים ממושכים מצד המשרד לביטחון לאומי בראשות השר איתמר בן גביר, מעורר התנגדות חריפה וגורפת מצד אנשי המקצוע, המשפטנים וארגוני בעלי החיים, המזהירים מפני פגיעה חמורה ברווחת בעלי החיים, היעדר בסיס חוקי וסיכונים בטיחותיים קשים.

הלחץ הפוליטי וההגדרה המשפטית החדשה

היוזמה להקמת "כלא התנינים" החלה לפני מספר חודשים, כאשר הופעל לחץ על רשות הטבע והגנים (רט"ג) לאפשר למשרד לביטחון לאומי לקבל תנינים מחמת גדר. על פי התוכנית, הפיילוט הראשוני של הפרויקט עתיד היהצאת לפועל בכלא קציעות. לאחר שגורמי המקצוע ברט"ג והדרג המשפטי במשרד להגנת הסביבה סירבו להכשיר את המהלך, בחרה השרה סילמן לעקוף את עמדתם באמצעות יצירת הגדרה משפטית חדשה לתנין היאור.

חוות הדעת המקצועית של רשות הטבע והגנים קובעת באופן חד משמעי כי השימוש בתנינים כאמצעי אבטחה יוצר סיכונים משמעותיים לביטחון, לסביבה ולרווחת בעלי החיים, ואינה ממליצה לקדם את המהלך. עו"ד שי פרץ, התובע הראשי של רט"ג, שיגר מכתב רשמי ליועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה, עו"ד נטע דרורי, ובו פירט את עמדת הרשות המתנגדת בתוקף לבקשת השרה. ברט"ג הבהירו לשר בן גביר ולשרה סילמן כי "אנחנו צריכים לשמור עליהם ולא הם עלינו. זו לא רוח החוק".

התנגדות משפטית ומקצועית מקיר לקיר

הוויכוח המרכזי סביב ההחלטה אינו נוגע רק לעצם הרעיון של שימוש בטורפים במתקני כליאה, אלא בעיקר לשאלת הסמכות החוקית. היועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה, עו"ד נטע דרורי, התריעה כי אין לשרה סמכות להשתמש בהכרזה על "חיית בר מטופחת" לצורך אבטחת בתי כלא. לטענת הדרג המשפטי והמקצועי, חוק חיות הבר נועד להסדיר החזקת בעלי חיים למטרות מוגדרות בלבד, כגון מחקר, שימור, חינוך והסברה – ולא כאמצעי הרתעה ביטחוני.

גורמים מקצועיים מדגישים כי אין כל תקדים מקצועי או משפטי לשימוש בתנינים כאמצעי אבטחה בבתי כלא מודרניים. עמדת המשפטנים היא שאם המדינה חפצה לאפשר שימוש מסוג זה, עליה להוביל חקיקה ראשית ומסודרת בכנסת, ולא להסתפק בהחלטת שרה המנוגדת ללשון החוק. כמו כן, הועלו חששות כבדים מפני היעדר מומחיות של שב"ס בגידול וטיפול בתנינים, וכן מפני סיכונים ממשיים של בריחת החיות ופגיעה בחיי אדם.

מנגד, תומכי המהלך מציגים קו טיעון לפיו ככל שהתנינים יוחזקו בתנאים נאותים, יקבלו טיפול וטרינרי הולם ולא יסבלו מעבר למה שנגרם לבעלי חיים בגני חיות או בחוות גידול, אין הבדל מהותי מבחינת רווחתם, ועל כן ניתן להסדיר את הנושא גם למטרות אבטחה. עם זאת, המתנגדים משיבים כי גני חיות פועלים בישראל תחת מערכת חוקית מוסדרת ומפוקחת למטרות שהמחוקק הכיר בהן, בעוד שימוש בבעלי חיים לצורכי הרתעה ואבטחה חורג לחלוטין ממסגרת זו ומעלה שאלות אתיות וציבוריות קשות.

ביקורת חריפה בארגוני בעלי החיים ובזירה הציבורית

ההחלטה עוררה תגובות נסערות מצד ארגונים למען בעלי חיים. בארגון "אנימלס" תקפו בחריפות את המהלך ומסרו:

"הם רוצים לקחת תנינים ולנצל אותם בבית כלא. ההחלטה להגדיר תנינים כ'חיות מחמד מטופחות' כדי שיהיה אפשר לנצל אותם היא פשוט מזעזעת. אין לזה מילה אחרת. רק לפני כמה חודשים טבחו במאות תנינים בחוות פצאל, ועכשיו מפקירים את בעלי החיים המסכנים האלה לגורל של ניצול והתעללות. חייבים לבטל את זה עכשיו! איך החלטות נוראיות כאלה מתקבלות ב-2026?".

במקביל לביקורת הממוקדת על הפרויקט הנוכחי, עולה בקרב פעילי סביבה טענה עקרונית רחבה יותר, לפיה גם החזקת בעלי חיים בשבי במסגרת גני חיות כרוכה בהתעללות ובפגיעה ברווחתם, פגיעה שאינה זוכה לעיתים קרובות להד תקשורתי מספק.

השלכות פוליטיות ואלקטורליות

מעבר להיבטים המשפטיים והסביבתיים, המהלך גורר ביקורת ציבורית נוקבת המופנית כלפי מפלגת הליכוד וכלפי השרה סילמן, אשר מתוקף תפקידה מחויבת להגנת הסביבה ולשמירה על הטבע. גורמים במערכת הפוליטית מציינים כי קידום תוכנית מעין זו, תוך התעלמות מוחלטת מעמדת הדרג המקצועי ומזכויות בעלי החיים, מסב נזק תדמיתי כבד למפלגת השלטון, במיוחד בתקופה שלפני בחירות.

בקרב הציבור הרחב ובקרב פעילי סביבה מתחזקת התחושה כי נציגי הליכוד פועלים בדרכים המרחיקות באופן אקטיבי בוחרים ומצביעים פוטנציאליים. ההנחה הרווחת בקרב ארגוני הסביבה היא כי כל אדם שאוהב בעלי חיים ומגלה חמלה כלפיהם לא יוכל לתת את קולו בקלפי למפלגה המאשרת מהלכים הנתפסים כהתעללות ממוסדת בבעלי חיים – נתון שעלול להתברר כבעל משקל אלקטורלי מכריע ביום הבוחר.