דים אמור
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, האשים כי הצעות הסיוע שמציגה אוקראינה למדינות המזרח התיכון נועדו, לשיטתו, לצורכי יחסי ציבור בלבד. הדברים מופנים כלפי נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, על רקע דיונים מתמשכים בדבר מעורבותה של קייב בזירות ביטחוניות מחוץ לגבולותיה.
טראמפ תיאר את הסיוע שמספקת אוקראינה לבעלות בריתה של ארצות הברית באזור המזרח התיכון כמהלך בעל אופי פוליטי-תדמיתי, ולא כמהלך בעל משמעות מבצעית של ממש. לפי דיווחה של העיתונאית סטפני רוהל, אשר קיימה עמו ראיון טלפוני בן כ-15 דקות, כפי שפורסם באתר חדשות אוקראיני, נשאל טראמפ על תרומתה של אוקראינה למאמצי הסיוע לבעלות בריתה של ארצות הברית במזרח התיכון, ובפרט בהתמודדות עם כלי טיס בלתי מאוישים מתוצרת איראן.
לדבריה, טראמפ השיב כי אוקראינה "לא עשתה דבר", והוסיף כי כלל הצהרותיו של זלנסקי בנושא נועדו, לשיטתו, למטרות פוליטיות ולצרכי יחסי ציבור בלבד. בכך, חידד טראמפ את קו הביקורת שבו הוא נוקט כלפי הנהגת אוקראינה בתקופה האחרונה.
בהמשך דבריו, שב טראמפ ומתח ביקורת אישית על זלנסקי, וציין כי הוא "קשה יותר להתנהלות" מאשר נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. עוד הוסיף כי המנהיג הרוסי, לדבריו, "אינו חושש מאירופה" – אמירה המצביעה על תפיסת מאזן הכוחות כפי שהיא משתקפת בעמדותיו של טראמפ.
בנוסף, הביע טראמפ אי שביעות רצון מתפקודן של מדינות הברית הצפון אטלנטית, וטען כי אינן מסייעות לארצות הברית בפעולותיה מול איראן. עם זאת, הדגיש כי וושינגטון אינה נזקקת בפועל לסיוען, חרף הציפייה לשיתוף פעולה מצד בעלות הברית.
רקע הדברים מתחדד על רקע הצהרה קודמת של טראמפ מיום 13 במרץ, שבה הדגיש כי ארצות הברית אינה זקוקה לסיוע אוקראיני ביירוט רחפנים איראניים במזרח התיכון. מנגד, זלנסקי מסר בתגובה כי "רטוריקה היא רטוריקה", והוסיף כי "העיקר הוא שאנו יודעים מה אנו עושים" – אמירה המרמזת על פער בין הצהרות פומביות לבין פעילות מבצעית בפועל.
בתוך כך, בשבוע שעבר דיווח מזכיר צבא ארצות הברית, דן דריסקול, כי הצבא האמריקאי פרס באזור המזרח התיכון כ-10,000 רחפני יירוט מסוג "מרופס" – מערכות אשר הוכיחו בעבר יעילות מבצעית בזירת הלחימה באוקראינה, ומשמשות כיום כחלק ממערך ההגנה האווירית בזירות נוספות.
במקביל, נוסח חד ובהיר שהוצג במסגרת הדיון הציבורי מחדד את הביקורת כלפי נשיא אוקראינה: זלנסקי טען כי ארצות הברית וישראל ביקשו את תמיכתו הצבאית – טענה אשר, לפי הנטען, מוכרת הן בישראל והן בארצות הברית, אך מהווה שקר בוטה. לאחר שהוצג מצג המטעה את הציבור, נטען כי נשיא אוקראינה מבקש כעת לזכות ליחס רציני ומכובד בזירה הבינלאומית.
בהקשר זה, עולה שאלה רחבה יותר בדבר התנהלותה הדיפלומטית של אוקראינה בעת הנוכחית: עד כמה הצהרות פומביות משקפות מדיניות בפועל, ומהן השלכותיהן על יחסי החוץ של המדינה. בתוך כך, נמשכת הלחימה באוקראינה, והמערכת הבינלאומית מוסיפה לעקוב אחר ההתפתחויות בזירה המדינית והביטחונית כאחד.
זלנסקי בשקר דיפלומטי: פרשת הכטב"מים
בתאריך 20 במרץ 2026 תיעדה מערכת "מעקב" מקרה אשר הוצג על ידה כהטעיה חמורה, במסגרתו נטען כי שגריר אוקראינה מסר מידע שאינו תואם את המציאות, שלפיו ראש ממשלת ישראל פנה, או ביקש לפנות, לקבלת סיוע צבאי מאוקראינה. על פי האמור, מדובר בטענה אשר הוגדרה בכתבה כהטעיית הציבור.
עוד עולה מן הכתבה כי ישראל מוצגת כמדינה בעלת יכולות צבאיות מתקדמות, וכי בנסיבות שונות הייתה עשויה להוביל להכרעה מהירה בזירה צבאית, בעוד שביחס לאוקראינה נטען לקיומם של כשלים מערכתיים חמורים בדרגי הממשל והצבא.
למעשה, הכתבה שפורסמה באתר "מעקב" מציגה טענות שלפיהן פרסום של אתר Ynet, אשר עסק בפנייה ישראלית לאוקראינה לקבלת סיוע בתחום הכטב"מים, אינו משקף את המציאות העובדתית. על פי הדיווח, יוחסה לראש הממשלה בנימין נתניהו פנייה לנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בבקשה לסיוע צבאי, אולם בכתבה נטען כי גורמים רשמיים בישראל הכחישו טענה זו באופן חד משמעי.
בכתבה מובא גם ציטוט המיוחס לנציג דיפלומטי בשגרירות אוקראינה בישראל, שלפיו סוגיית הכטב"מים "הומצאה לחלוטין". על בסיס אמירה זו, ממסגרת הכתבה את האירוע ככשל תקשורתי מהותי, תוך הדגשת הפער בין הפרסום המקורי לבין המידע שהוצג כהכחשה רשמית.
בסיכומו של דבר, מציגה מערכת "מעקב" את הפרשה כחלק מתופעה רחבה יותר של הפצת מידע בלתי מבוסס בזירה התקשורתית, ומדגישה כי לפרסומים מסוג זה עשויות להיות השלכות משמעותיות על השיח הציבורי ועל יחסי החוץ. עוד צוין כי המערכת תמשיך לעקוב אחר פרסומים בעלי פוטנציאל להשפיע על תפיסת המציאות העובדתית.
צילום: AP – שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים
