דים אמור
הסערה הציבורית שחוללו דבריה של יעל פוליאקוב בפודקאסט המשותף עם אסי עזר מסרבת לשקוע, אך נדמה כי המאבק על "דימוי גוף חיובי" עלה השבוע מדרגה, אל תוך הבוץ והצחנה של הרפת. יוצרת התוכן שיר טרן, המחזיקה בקהל של מעל 100 אלף עוקבים באינסטגרם, בחרה להגיב למתקפה של פוליאקוב בדרך שמעוררת תהיות קשות לגבי הגבול שבין מחאה לגיטימית לבין פרובוקציה זולה וחסרת רסן.
כזכור, פוליאקוב עוררה זעם רב כשכינתה נשים במידות גדולות המעלות סרטוני התלבשות בכינוי "פרות". "הפרות מנצלות את השומן של עצמן בשביל לקבל פידבקים", הטיחה פוליאקוב בפרק המדובר, והוסיפה בהתבטאות קיצונית: "אני אגמור את השמנות!". בעוד אסי עזר מיהר לפרסם התנצלות מפורשת ("טעיתי בשיקול הדעת… מתנצל בפני כל מי שנפגע, נקודה"), טרן החליטה שהתגובה הראויה אינה טקסטואלית, אלא ויזואלית – וחשופה במיוחד.
הלבשה תחתונה בין הפרות: אקט של עוצמה או מבוכה ציבורית?
גב' טרן התייצבה בלב רפת, כשהיא לבושה בסט הלבשה תחתונה מינימליסטי, שניתן להגדירו כ"כמעט ללא הלבשה תחתונה". על רקע הפרות והתפאורה החקלאית, הצטלמה טרן בפוזיציות חושפניות וצירפה את הכיתוב הישיר: "יעלוש, אני מקווה שאת יושבת מאמי".
לא ברור מדוע בחרה טרן להשתמש בעירום חלקי כ"תשובה" ניצחת לפוליאקוב. בעוד שטרן טוענת כי היא מובילה העצמה נשית, המבקרים טוענים כי הבחירה להשיל את הבגדים דווקא ברפת מחזקת את הדימוי הבהמתי שפוליאקוב ניסתה להדביק לנשים במידותיה. האם מדובר בשימוש מושחז בדימוי המעליב, או שמא מדובר בניצול ציני של סערה תקשורתית לצורך צבירת לייקים על חשבון הכבוד העצמי?
ניסיונותינו לקבל הבהרות מגב' טרן על המניעים מאחורי הבוק החשוף עלו בתוהו. לא התקבלו תשובות חיוביות מהיוצרת, שנדמה כי היא מעדיפה לתת לגופה לדבר במקום להסביר את ההיגיון שמאחורי המעשה.
מה את מביאה לעולם כפרה?
פוליאקוב מצידה, התייחסה מוקדם יותר השבוע לסערה וסירבה להתנצל מפורשות, תוך שהיא מציבה מראה אל מול תרבות ה"עוצמה הנשית" דרך חשיפת הגוף. "תפסיקו למסור את המסר הנוראי הזה והרדוד הזה, שאהבה עצמית זה בעירום, ואישה חזקה זה דרך עירום", אמרה פוליאקוב. "אישה שאוהבת את עצמה זו אישה שלא חייבת פידבק… אהבה עצמית זה פנימה. זאת העצמה נשית? השדיים שלכן? מה את מביאה לעולם כפרה? את מביאה ידע, רעיונות פורצי דרך, יצירתיות, או כישרון?".
נראה כי הצילומים של טרן ברפת רק מחזקים את טענתה של פוליאקוב. בעוד שטרן ניסתה "להעמיד אותה במקום", חלק נכבד מהגולשים חשו אי-נוחות מהמיצג.
זעם ברשת: "ליצנית, מה לא תעשי בשביל לייקים"
התגובות ברשת לא איחרו לבוא, ורבות מהן לא היו אוהדות, בלשון המעטה. נראה כי הציבור – גברים ונשים כאחד – לא התחבר לבוק הכמעט-ערטילאי ברפת.
בין התגובות הבולטות שפורסמו:
lironpiroyansky: "אם מילים שלה גרמו לך לצאת בקור להוריד בגדים ולהצטלם ברפת אז נראה לי שהיא בפור עלייך… יותר עוצמתי היה להמשיך בשלך".
may_navon7: "האם חשיפה של הגוף היא הדרך להוכיח ביטחון? מה אנחנו מלמדות את הדור הצעיר – שביטחון שווה חשיפה?".
nofarlacham: "הפוסט הזה רק מרים ומחזק את מה שיעל אמרה, סורי".
meitar_mordechay: "ליצנית. מה לא תעשי בשביל לייקים… מביך מאוד".
גב' טרן בחרה להשיב לביקורת וכתבה: "אנחנו מלמדות את הדור הצעיר שאפשר להרגיש טוב בגוף שלך… וכשיש מישהי עם השפעה שהחליטה לעשות עוול – אפשר להילחם בה". אולם, השאלה נותרת בעינה: האם המלחמה בהשפלה נעשית באמצעות השפלה עצמית בפרהסיה?
בין תיעוד לשיפוט
אנו כאן כדי לתעד, ולא לשפוט, אך אי אפשר להתעלם מהתחושה הקשה שעולה מהתמונות. בסופו של יום, עירום הוא עניין אישי, וכל אדם חי על פי ערכיו, תרבותו וחינוכו. עם זאת, במבחן התוצאה הציבורי, נדמה כי הניסיון של שיר טרן להפוך ל"לוחמת צדק" בבגדים תחתונים בתוך רפת פרות, הותיר אותה בעיקר עם תדמית של בלוגרית פרובוקטיבית המחפשת תשומת לב בכל מחיר.
שיר טרן אולי למדה משחק בעבר, אך כפי שזה נראה כרגע – שחקנית גדולה לא יצאה ממנה. לעומת זאת, כיוצרת תוכן המוכנה ללכת רחוק מדי (ואולי רחוק מדי מהטעם הטוב), היא בהחלט הצליחה לייצר פרובוקציה. האם זה שווה את המחיר של הפיכת הגוף ל"כלי נשק" בלב רפת? התשובה, כנראה, נמצאת בעיני המתבונן ובתגובות הקשות של הגולשים.
כלל הצילומים נלקחו מחשבון האינסטגרם של Shir Taran (שיר טרן); השימוש נעשה בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.
צילום של יעל פוליאקוב, כפי שפורסם באתר "מאקו"; השימוש בתצלום נעשה בהתאם להוראות סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.
