דים אמור

בדיקה מספרית של מחירי גלידות בישראל מצביעה על פערים משמעותיים בין מוצר הנמכר במסעדת מזון מהיר לבין גלידות הנמכרות ברשתות הקמעונאיות. גלידת "פיצוץ" של מקדונלד׳ס נמכרת בכ-19 שקלים לכוס שמשקלה כ-180 גרם בלבד, נתון המעלה שאלות על מדיניות התמחור ועל התנהגות הצרכנים בשוק המזון המהיר.

על פי החישוב ל-100 גרם, גלידת הפיצוץ מתומחרת בכ-10.55 שקלים. לשם השוואה, גלידה של Ben & Jerry’s הנמכרת בכ-19 שקלים לאריזה של 500 גרם מגיעה לכ-3.8 שקלים ל-100 גרם בלבד. פער גדול עוד יותר נמצא מול גלידת פלדמן מסוג בליסימו, הנמכרת בכ-9.8 שקלים לאריזה של 510 גרם – כלומר כ-1.92 שקלים ל-100 גרם.

• צילום מסך מתוך אתר "רמי לוי אונליין" – שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים:

הנתונים המספריים מציגים תמונה ברורה: גלידת הפיצוץ של מקדונלד׳ס יקרה כמעט פי שלושה מבן אנד ג'ריס, ופי חמישה עד שישה מגלידת פלדמן, כאשר ההשוואה נעשית לפי משקל זהה.

נתוני השוואה מרכזיים

גלידת פיצוץ מקדונלד׳ס: 19 ₪ ל-180 גרם: כ-10.55 ₪ ל-100 גרם

Ben & Jerry’s: כ-19 ₪ ל-500 גרם: כ-3.8 ₪ ל-100 גרם

פלדמן בליסימו: כ-9.8 ₪ ל-510 גרם: כ־1.92 ₪ ל־100 גרם

פערי המחיר הללו ממחישים כי מוצר גלידה הנמכר במסעדת מזון מהיר עשוי להיות מתומחר גבוה משמעותית ממוצרים מקבילים הנמכרים ברשתות השיווק, גם כאשר מדובר באותה קטגוריית מזון בסיסית. בשוק חופשי, המחיר נקבע על פי ביקוש והיצע, ולכן שאלת התמחור קשורה גם להתנהגות הצרכנית: כל עוד קיים ביקוש, המחיר נשמר ברמתו.

סוגיית המידע לצרכן

מעבר לפערי המחיר, עולה גם סוגיית הנגישות למידע על מרכיבי המוצר. בעוד חברות גלידה מסוימות מפרטות על גבי האריזה את רכיבי הגלידה, במוצרי מקדונלד׳ס המידע מופיע לרוב במסמכי החברה או בתקנונים מקוונים, ולא בהכרח בנקודת המכירה עצמה.

על פי הנתונים שנמסרו, בסיס גלידת הווניל הרכה עשוי לכלול חלב, סוכר, שמנת, סירופ תירס או גלוקוז, חומרי טעם, מתחלבים ומייצבים. בין התוספים האפשריים שנזכרים:

E407 – קרגינן (מייצב)

E412 – גואר גאם (מייצב)

E471 – מונו ודיגליצרידים של חומצות שומן (מתחלב)

לעיתים גם:

E410 – קמח חרובים (מייצב)

E466 – קרבוקסי מתיל תאית (מייצב)

תוספים אלו משמשים לשמירה על מרקם חלק, למניעת הפרדת שומן ומים וליציבות בהקפאה ובהפשרה.

לצד זאת, חלק מן התוספים עומדים במרכז דיון מדעי. למשל, E466 (CMC) הוא חומר מייצב סינתטי שמופק מתאית. מחקרים בבעלי חיים הצביעו על שינוי בהרכב חיידקי המעי ועלייה בדלקתיות, וכן על קשר אפשרי להשמנה או לתסמונת מטבולית. במחקרים בבני אדם נמצאו שינויים במדדי חיידקי המעי לאחר צריכה מבוקרת, אך לא הוכח נזק ישיר בכמויות מזון רגילות.

גם הקרגינן (E407), המופק מאצות, נמצא בדיון מדעי. מחקרים מסוימים הצביעו על קשר לדלקות במעי בבעלי חיים ועל פגיעה אפשרית ברירית המעי בצריכה גבוהה. עם זאת, הרשויות קבעו כי הקרגינן המותר לשימוש במזון בטוח בכמויות רגילות, והדיון המדעי בנושא נמשך.

תוספים אחרים, כגון קמח חרובים (E410) וגואר גאם (E412), נחשבים בטוחים יחסית, אך בצריכה גבוהה עלולים לגרום לאי נוחות במערכת העיכול. גם המתחלב E471 נחשב מקובל לשימוש, כל עוד אינו מכיל שומן טראנס.

בתמונה מוצגת טבלת ערכים תזונתיים לגלידת "פיצוץ" של מקדונלד׳ס, והיא מרמזת על רכיבים ותוספים תעשייתיים. בטבלה עצמה לא תמיד מופיעים קודי ה-E במפורש, אך התוספים שציינת קודם (כגון E407, E412, E471, E410, E466) נפוצים בגלידות תעשייתיות מסוג זה.

מדובר בחומרים תעשייתיים האופייניים למזון אולטרה מעובד, ויש מחקרים המצביעים על השפעות אפשריות על מערכת העיכול, בעיקר בצריכה תכופה או בכמויות גדולות.

פרשנות רכיבי הגלידה נערכה על ידי אתר "מעקב", שכן רשת מקדונלד'ס אינה מפרסמת מתכון מפורט, מטעמי סוד מסחרי, ולעיתים מציגה תוספי מזון ושומנים תחת שמות טכניים או ידידותיים יותר לצרכן.

שאלת התמחור והצרכן הישראלי

פערי המחיר בין מוצרי הגלידה מעלים שאלות רחבות יותר על מבנה שוק המזון המהיר ועל כוחו של הצרכן. בעוד מוצרים דומים נמכרים ברשתות השיווק במחירים נמוכים בהרבה ליחידת משקל, במסעדות מזון מהיר המחיר עשוי להיות גבוה משמעותית.

המשמעות הכלכלית ברורה: צרכן הבוחר בגלידת הפיצוץ משלם פי שלושה ואף פי חמישה לעומת חלופות הנמכרות ברשתות השיווק. פערים אלו מדגישים את חשיבות ההשוואה והמודעות הצרכנית, במיוחד בתקופה של יוקר מחיה ועליית מחירי המזון.

במציאות שבה מחירים נקבעים לפי ביקוש, התנהגות הצרכנים עשויה להשפיע ישירות על רמות התמחור. כאשר מוצר נמכר למרות פערי מחיר משמעותיים, השוק מאותת כי הצרכן מוכן לשלם את המחיר המבוקש. לעומת זאת, ירידה בביקוש עשויה להוביל להתאמות מחיר.

הנתונים שהוצגו מציבים מראה לשוק הגלידות בישראל: מוצר אחד, במשקל קטן יותר, נמכר במחיר גבוה בהרבה ממוצרים דומים ואף ממותגים יוקרתיים. השאלה שנותרת פתוחה היא עד כמה הצרכן הישראלי מודע לפערים הללו, ועד כמה מודעות זו עשויה להשפיע על המחיר בעתיד.

גלידת פיצוץ: ישראל בין היקרות בעולם

השוואה ממוקדת של גלידת "פיצוץ" ברשת מקדונלד'ס, לפי מדינות, על בסיס מחירים ממוצעים בסניפים רגילים – ללא משלוחים וללא מבצעים.

ישראל
19 שקלים לגלידת פיצוץ רגילה.

ארצות הברית
כ-4.5 דולרים, שהם כ-16 שקלים.

גרמניה
כ-3 אירו, שהם כ-12 שקלים.

מצרים
כ-35 לירות מצריות, שהם כ-3 שקלים.

יוון
כ-3 אירו, שהם כ-12 שקלים.

קפריסין
כ-3 אירו, שהם כ-12 שקלים.

אוסטרליה
כ-4 דולרים אוסטרליים, שהם כ-9 שקלים.

• ישראל נמנית עם המדינות היקרות בעולם ביחס למחיר הגלידה.
• בניו יורק המחיר מתקרב לרמה הישראלית.
• בגרמניה, יוון וקפריסין המחיר נמוך יותר.
• באוסטרליה המחיר נמוך משמעותית.
• במצרים מדובר במחיר נמוך במיוחד ביחס לשאר המדינות.

בעת פרסום הכתבה לא נמסרה תגובה מטעם מקדונלד'ס. ככל שתתקבל תגובה בהמשך, היא תפורסם במלואה.