דים אמור
Belavia אינה עוד חברת תעופה זרה החוזרת לשמי ישראל לאחר הפסקה טכנית. חידוש הקו ממינסק לתל אביב מעלה מחדש שאלות כבדות משקל הנוגעות לבטיחות, לריבונות אווירית, לאחריות מוסרית ולמימון עקיף של מלחמה פעילה. מדובר בחברה ממשלתית בבעלות מלאה של מדינת בלארוס, משטר הנתון לסנקציות בינלאומיות חמורות, ובעל ברית מרכזי של רוסיה מאז פתיחת המלחמה נגד אוקראינה. כל כרטיס טיסה שנרכש, כל דולר שמוזרם לקופתה של Belavia, אינו מסתיים בדלפק הצ'ק אין – אלא נכנס, במישרין או בעקיפין, למערכת מדינתית הפועלת בשיתוף פעולה הדוק עם הקרמלין.
Belavia פועלת תחת שליטה מלאה של השלטון הבלארוסי. אין מדובר בתאגיד עצמאי, אלא בזרוע תעופתית של מדינה המספקת לרוסיה גיבוי לוגיסטי, טריטוריאלי וכלכלי. בלארוס מאפשרת שימוש בשטחה לשיגור כוחות, מעבירה ציוד, משתתפת בייצור רכיבים לרחפנים ולמערכות צבאיות, ומחזיקה מפעלים הפועלים בפועל עבור המאמץ המלחמתי הרוסי.
לכך מצטרפת תלות כלכלית עמוקה: בלארוס חייבת לרוסיה חלק משמעותי מהחוב הציבורי החיצוני שלה, המוערך בכ-8.3 מיליארד דולר. שירות חוב זה מייצר זרימת כספים קבועה מהמדינה הבלארוסית לכיוון מוסקבה, גם אם אינה מוגדרת כתשלום צבאי ישיר. במציאות כזו, קשה לנתק בין פעילות אזרחית לכאורה של חברת תעופה לבין המערכת המדינתית והצבאית שבתוכה היא פועלת.
הטענה כי מדובר בטיסות "רגילות" מתעלמת מהתקדים החמור שבלארוס עצמה יצרה. במאי 2021 אילץ המשטר במינסק מטוס אזרחי של Ryanair לנחות בכפייה, תוך שימוש באיום ביטחוני כוזב, כדי לעצור נוסע פוליטי. האירוע זעזע את עולם התעופה והוגדר כמעשה חטיפה אווירית לכל דבר. בעקבותיו נסגרו שמי אירופה בפני Belavia, ונאסר עליה לפעול בנמלי תעופה רבים. מעבר לכך, בלארוס אף עצרה בעבר אדם אשר רק חלף מעל שטחה האווירי, מבלי שנחת במדינה ומבלי שטס בחברת Belavia – תקדים קיצוני המעיד על זלזול עמוק בנורמות תעופתיות בינלאומיות.
במציאות זו, הטענה שטיסות Belavia בטוחות מעוררת סימני שאלה חמורים. בלארוס ורוסיה מחזיקות בהסכמים ביטחוניים ותעופתיים המאפשרים שיתוף פעולה מלא במרחב האווירי. החשש המועלה הוא כי בעת טיסה עם חברה ממשלתית בלארוסית, שיקולים מדינתיים עלולים לגבור על שיקולים אזרחיים. עצירות כפויות, שיבושי טיסה או התערבות פוליטית אינם תרחיש תיאורטי בלבד, אלא אפשרות הנשענת על ניסיון עבר מוכח.
הפסקת פעילותה של Belavia בישראל בשנת 2022 לא נבעה מגחמה או מתקלה נקודתית. היא הייתה תוצאה ישירה של קריסה בינלאומית במעמד החברה. האיחוד האירופי, בריטניה ומדינות נוספות סגרו את שמיהן ונמליהן בפני החברה, והטילו עליה סנקציות תעופתיות חריפות. במקביל, מגבלות אמריקאיות פגעו אנושות ביכולתה התפעולית. צי המטוסים של Belavia כלל מטוסי Boeing ומערכות הכפופות לרגולציה אמריקאית, והחברה התקשתה להשיג חלפים, תחזוקה ואישורים טכניים. ללא ביטוח תעופתי תקף וללא גישה לשרשרת האספקה הבינלאומית, הפעלת טיסות בינלאומיות הפכה לבלתי אפשרית.
במאי 2022 בוטלו הטיסות הישירות לישראל. על פי פרסומים באותה עת, הרשויות בישראל סירבו לאפשר מתן שירותים קרקעיים למטוסי החברה בנתב"ג, בין היתר בשל שיקולי רגולציה, ביטוח ובטיחות הקשורים לסנקציות ולמעמדה הבינלאומי הבעייתי של Belavia. ללא תדלוק, תחזוקה ושירותי קרקע, הקו קרס.
מה השתנה כעת?
במהלך שנת 2025 דווח על הקלות מסוימות בסנקציות האמריקאיות, לרבות הסרת Belavia מרשימות מגבילות מסוימות. צעדים אלו אפשרו חידוש חלקי של גישה לחלפים ולשירותי תחזוקה, ושיפרו את כשירות צי המטוסים. במקביל, ענף התעופה העולמי התאושש ממשברי הקורונה והמלחמה, וחברות רבות שבו בהדרגה לקווים שהוקפאו. בישראל נבחנה מחדש העמדה הרגולטורית, ובכפוף לאישורים מעודכנים, חודשו השירותים הקרקעיים בנתב"ג.
בתחילת ינואר 2026 הודיעה Belavia על חידוש הקו ממינסק לתל אביב, בשלב ראשון בשתי טיסות שבועיות בלבד. מחיר כרטיס טיסה מתל אביב למינסק עומד על כ-284.70 דולר אמריקאי, או כ-1,539.45 רובל בלארוסי. מאחורי המחיר הזה עומדת שאלה שאינה מופיעה בלוח ההמראות: למי בדיוק מוזרם הכסף, ומה משמעותו במציאות של מלחמה פעילה.
חידוש הקו של Belavia אינו צעד תעופתי ניטרלי. הוא מחזיר לשמי ישראל חברה ממשלתית של מדינה הנתונה לסנקציות, המזוהה עם אחד העימותים המדממים והקשים באירופה בעשורים האחרונים. עבור מבקרי המהלך, מדובר בנורמליזציה שקטה של פעילות כלכלית עם משטר המעורב במלחמה, גם אם בעקיפין. עבור אחרים, זו חלופה תעופתית נוספת. בין שתי העמדות הללו מרחף קו אחד ממינסק לתל אביב – קו שאינו נושא רק נוסעים, אלא גם מטען פוליטי, מוסרי וביטחוני כבד, כזה שקשה להתעלם ממנו.
בין השנים 2022-2025 נקטה בלארוס קו מדיני עקבי וברור בזירה הבינלאומית, הכולל תמיכה מוצהרת בהקמת מדינה פלסטינית ובהגברת מעמדה המדיני של פלסטין במוסדות הבינלאומיים. מדובר בתקופה שבה העמדה הבלארוסית קיבלה ביטוי פומבי בולט יותר, הן בהצהרות רשמיות והן בהתנהלות דיפלומטית בפועל.
בשנת 2022 המשיכה בלארוס להצביע בעד שורת החלטות באו"ם ובגופים בינלאומיים אחרים, העוסקות בזכויות הפלסטינים, בגינוי פעולות צבאיות בשטחים הפלסטיניים ובהדגשת הצורך בפתרון מדיני כולל. נציגי מינסק שבו והבהירו כי לשיטתם, פתרון הסכסוך מחייב הכרה מלאה בזכויות הפלסטינים ובהקמת מדינה עצמאית, בהתאם לעקרונות המשפט הבינלאומי.
בשנת 2023 נרשמה החרפה בניסוחי ההצהרות הרשמיות. גורמים במשרד החוץ הבלארוסי הדגישו בפורומים בינלאומיים כי בלארוס תומכת בהקמת מדינה פלסטינית ריבונית, והביעו הסתייגות גלויה ממדיניות ישראל בשטחים. במקביל, נמשכה הפעילות הדיפלומטית הישירה בין מינסק לבין נציגי הרשות הפלסטינית, תוך שימור ערוצי קשר רשמיים ופעילים.
ההתפתחויות הביטחוניות במזרח התיכון בשנת 2024 הביאו להצהרות חריפות אף יותר מצד בלארוס. בכירים בממשל קראו להפסקת אש מיידית, הביעו תמיכה בעמדות פלסטיניות בזירה הבינלאומית והדגישו את התנגדותם לשימוש בכוח צבאי. בלארוס הציגה את עמדתה כחלק ממאבק רחב יותר נגד מדיניות חד־צדדית ונגד מה שהיא מגדירה כהפרת הדין הבינלאומי.
בשנת 2025 חזרו והודגשו המסרים הללו גם ברמה הנשיאותית. נשיא בלארוס, אלכסנדר לוקשנקו, הצהיר על רצונה של ארצו להעמיק את שיתוף הפעולה עם פלסטין בתחומים מדיניים והומניטריים, והבהיר כי בלארוס תמשיך לתמוך ביוזמות שמטרתן חיזוק מעמדה של פלסטין בזירה הבינלאומית, לרבות באו"ם.
במקביל, כלי תקשורת ממלכתיים בבלארוס אימצו קו ביקורתי חריף כלפי ישראל, לעיתים תוך שימוש בשפה תקיפה, אם כי לא כל פרסום כזה יוחס ישירות להצהרה ממשלתית רשמית. עם זאת, הקו המדיני של השלטון נותר עקבי וברור לאורך התקופה.
סיכומו של דבר, בשנים 2022-2025 פעלה בלארוס באופן שיטתי לחיזוק העמדה הפרו פלסטינית שלה בזירה הבינלאומית, באמצעות הצהרות, הצבעות ופעילות דיפלומטית מתמשכת, ללא סטייה מהקו המדיני שהציבה לעצמה בשנים האחרונות.
בלארוס מסרבת לגנות את חמאס מאז 7 באוקטובר
בעוד ישראל נשענת על חברות הברזל עם ארצות הברית ומדגישה את זכותה להגנה עצמית, מינסק מאשימה את וושינגטון בעידוד ישראל לשימוש בכוח וממשיכה להימנע מהגדרת חמאס כארגון טרור.
מאז מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר נמנעה בלארוס מגינוי הארגון על רצח אזרחים ישראלים, ולא הגדירה אותו כארגון טרור. במקביל, מינסק המשיכה בקו מדיני מתואם עם מוסקבה, שבמסגרתו נמתחה ביקורת פומבית על פעולת התגובה הצבאית של ישראל ברצועת עזה.
בכלי תקשורת בלארוסיים פורסמו בתקופה זו חומרים בעלי אופי תעמולתי, אשר שיקפו לעיתים הזדהות עם הצד הפלסטיני או ביקורת כלפי ישראל. עם זאת, אין בפרסומים אלה, כשלעצמם, כדי להעיד על קיומה של תמיכה רשמית של המדינה בארגון חמאס.
בחודש יוני 2024 הצהיר נציג רשמי של בלארוס כי ארצו דוגלת בדיאלוג מדיני ובהיצמדות להחלטות הקהילה הבינלאומית, והדגיש את הצורך בהפסקת סבלם של האזרחים ברצועת עזה. בדבריו נכללה ביקורת ישירה על מדיניותה של ישראל ועל פעולותיה הצבאיות, לצד הטלת אחריות על ארצות הברית, הנחשבת לבעלת ברית מרכזית של ישראל ולחברת ברזל שלה בזירה הבינלאומית.
לדבריו:
"מנקודת מבטנו, אחד המכשולים המרכזיים בדרך לשלום הוא העידוד הגלוי שמעניקות ארצות הברית לישראל להשתמש בכוח צבאי לשם השגת יעדיה".
בלארוס אינה מגדירה את ארגון חמאס כארגון טרור, בניגוד לישראל, ארצות הברית, האיחוד האירופי ומדינות מערביות נוספות. בהתאם למדיניות זו, מינסק מקיימת קו מדיני המזדהה עם העמדה הפלסטינית הכללית, תוך ביקורת חריפה ומתמשכת כלפי ישראל. מדובר בעמדה פוליטית מוצהרת, ולא בהכרזה רשמית של תמיכה ישירה בארגון חמאס, אך המשמעות המעשית של מדיניות זו רחבה.
על פי הדין הפנימי בבלארוס, חמאס אינו כלול ברשימת ארגוני הטרור המוכרים במדינה. בלארוס אינה מחויבת לרשימות הטרור של האיחוד האירופי או של ארצות הברית, ומפעילה מנגנון עצמאי להגדרת ארגונים כארגוני טרור. במסגרת רשימה זו, חמאס אינו מופיע. היעדר ההגדרה המשפטית מאפשר יחס סלחני יותר כלפי הארגון, לרבות קשרים פוליטיים עקיפים והיעדר חסימה חוקית לפעילות או לנוכחות של גורמים המזוהים עמו, כל עוד אינם מפרים חוקים מקומיים אחרים.
בהקשר זה יש לציין כי חברת התעופה Belavia, חברת התעופה הלאומית של בלארוס, מצויה בבעלות מלאה של המדינה. כיוון שמדובר בחברה אזרחית, וכיוון שבלארוס אינה רואה בחמאס ארגון טרור, אין מניעה עקרונית לכך שאנשי חמאס יטוסו בטיסות אזרחיות, בכפוף להחזקה בדרכונים תקפים ואשרות כניסה כנדרש למדינות היעד. מצב זה אינו ייחודי ל-Belavia, והוא רלוונטי גם לחברות תעופה אחרות הפועלות ממדינות שאינן מגדירות את חמאס כארגון טרור.
מדיניות זו משתלבת במערך היחסים האזורי והבינלאומי של בלארוס. מינסק מקיימת יחסים קרובים עם רוסיה ועם איראן – שתיהן מדינות המוכרות כתומכות בארגונים כגון חיזבאללה וחמאס. קשרים אלה מחזקים את מיקומה של בלארוס בציר מדיני המתנגד לעמדות המערביות כלפי ישראל וארגוני טרור פלסטיניים.
מן הבחינה העובדתית, ניתן לקבוע שלושה נתונים מרכזיים: בלארוס אינה מגדירה את חמאס כארגון טרור; בלארוס תומכת בעמדה הפלסטינית ומגנה את ישראל בזירה המדינית; ובלארוס מקיימת יחסים מדיניים עם מדינות התומכות בארגונים המוגדרים כארגוני טרור על ידי ישראל ומדינות המערב. נתונים אלו משרטטים תמונה ברורה של מדיניות חוץ שאינה מתיישבת עם הקונצנזוס המערבי, וממשיכה לעורר שאלות בזירה הבינלאומית.
מירי רגב ואישור חזרת Belavia לישראל
על רקע זה, אחריותה הישירה של שרת התחבורה, מירי רגב, אינה יכולה להיוותר בשוליים, אלא ניצבת בלב הדיון הציבורי. מאז מתקפת ה-07 באוקטובר, שבה נרצחו ונחטפו אזרחים ישראלים בידי חמאס, נדרש קו מדיניות תקיף, עקבי ונטול פשרות בכל הנוגע למגעים עם משטרים וגופים שאינם מגדירים את חמאס כארגון טרור. מדובר במבחן ערכי וביטחוני כאחד, ולא בהחלטה טכנית בתחום התעופה.
חידוש פעילותה של חברת תעופה ממשלתית ממדינה המזוהה עם ציר עוין לישראל, ואשר מסרבת להכיר בחמאס כארגון טרור, מעלה סימני שאלה מהותיים באשר לשיקולי קבלת ההחלטות במשרד התחבורה. האם נשקלו המשמעויות המדיניות והסמליות של המהלך? האם הובאה בחשבון רגישות הציבור לאחר הטראומה הלאומית של ה־07 באוקטובר? או שמא ערכים, ביטחון וזיכרון הקורבנות נדחקו הצידה לטובת נרמול תעופתי שאינו תואם את המציאות הביטחונית והמדינית שבה מצויה ישראל כיום.
בלארוס מכירה במדינה פלסטינית ומציגה את ירושלים כבירתה
בלארוס הכריזה באופן חד צדדי על הכרה במדינה פלסטינית – ישות מדינית שאינה קיימת בפועל כמדינה ריבונית.
במקביל, במינסק נפתחה שגרירות פלסטינית רשמית. מתיעוד חזותי שפורסם מן המקום עולה כי הצד הפלסטיני מציג את ירושלים כעיר הבירה שלו, אף שירושלים היא בירתה של מדינת ישראל. בצילומים נראים נציגים בכירים של המשטר הבלארוסי מצטלמים לצד שילוט רשמי הנושא את הכיתוב "פלסטין – הבירה: ירושלים".
בצילום נראה יועץ שגרירות פלסטין, נביל בורצ'אלי (Nabil Bourchalli), לצד בכירים במשרדי ממשלת בלארוס, במהלך מפגש רשמי במינסק:
מדובר בצעד מדיני הנתפס כפגיעה חמורה בריבונותה של ישראל וכביטוי לזלזול עמוק כלפי המדינה והעם היהודי.
משרד החוץ של בלארוס מסר ל"מעקב":
חברת התעופה הלאומית Belavia שבה לפעול בקו ישראל-בלארוס. ביום 8 בינואר 2026 נחת בישראל הטיסה הראשונה מאז חידוש הפעילות. לדבריהם, חידוש הקו התאפשר הודות לשיתוף פעולה בין חברת Belavia, שגרירות בלארוס בישראל, משרד החוץ הבלארוסי וגורמים מקצועיים מקבילים בישראל.מהלך זה התאפשר בזכות עבודה משותפת של חברת Belavia, שגרירות בלארוס בישראל, משרד החוץ של בלארוס וגורמים מקצועיים רלוונטיים בישראל.
לשאלות נוספות שהועלו על ידי מערכת ״מעקב״, ובהן סוגיות הנוגעות לתמיכת בלארוס בחמאס, בעמדה הפלסטינית ולמעורבותה במלחמה נגד אוקראינה – בחר משרד החוץ הבלארוסי שלא להגיב
פניות הועברו לשרת התחבורה, ח״כ מירי רגב, ולדוברות משרד התחבורה; עד למועד פרסום שורות אלה טרם התקבלה תגובה.
נ.ב
סלחנו ושכחנו – וממשיכים לנהל קשרים עסקיים עם משטר אשר ירק בפניה של מדינת ישראל.
בהתקדמות "מרשימה", בקרוב יחודשו הטיסות לטורקיה וישראלים ישובו לטוס אליה באהבה, כאילו לא קרה דבר. די בהחלטת שרים בממשלה הנוכחית, ובראשם שרת התחבורה מירי רגב מהליכוד, כדי להשיב קווים אוויריים. ישראל, שוב, מדינת פראיירים?
צילום: Belavia | שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים
