ובכן, מתחם שרונה בתל אביב, שנחשב במשך שנים לאחד מסמלי הבילוי והתרבות המובילים בעיר, הפך בזמן האחרון למוקד למחאה חריפה מצד בעלי העסקים הפועלים בו. לטענתם, ההנהלה מתעלמת ממשבר תברואתי חמור הכולל הזנחה מתמשכת, ריח חריף, התפשטות חולדות ויתושים, ופגיעה ממשית בפעילות העסקית ובציבור המבקרים.

על פי תיעודים שנאספו במהלך השבועות האחרונים, המתחם היוקרתי שבעבר היווה מוקד משיכה למבלים, תיירים ומשפחות, מציג כיום תמונה שונה לחלוטין. אשפה ופסולת מצטברת במעברים ובסמוך למסעדות, ריח כבד חונק את הסביבה, ובעלי עסקים מדווחים על מכת מזיקים הגורמת נזק תדמיתי וכלכלי משמעותי. חלקם טוענים כי לקוחות נאלצים לקום ולעזוב את המקום בשל התנאים הירודים, בעוד ההנהלה ממשיכה לגבות מהם דמי ניהול גבוהים ללא כל מענה לפניותיהם.

• בעיצומו של מרכז שרונה ניצב מכל אשפה גדול, הממוקם מול בתי הקפה ועל שביל המטיילים. מהמכל עולה ריח חריף ובלתי נסבל, והוא מושך נחילי זבובים ויתושים, ואף מביא עמו התפרצות של חולדות, עכברים ומיני טפילים נוספים. בעלי בתי הקפה מספרים כי הריח חודר אל החלל הפנימי, והלקוחות מסרבים לשבת בעסקים הסמוכים למכל האשפה.

לדברי בעלי העסקים, הם כבר ממילא מתקשים להתאושש מאז המלחמה עם איראן, וכעת – בשל מפגע התברואה המתמשך – הם מאבדים מאות לקוחות מדי שבוע. על אף הפגיעה הקשה בפעילותם, הם אינם זוכים לשום הקלה בדמי השכירות, בדמי הניהול או בארנונה, והעסקים סביב המתחם נותרו כמעט ריקים לחלוטין.

אחד מבעלי העסקים תיאר את המצב במילים חריפות: "זה כבר לא מקום בילוי, זה אתר הזנחה. אנחנו משלמים אלפי שקלים בחודש, ובמקום לראות ניקיון אנחנו רואים רק ערימות זבל ושתיקה מההנהלה". בעלת חנות ותיקה הוסיפה: "אפס תקשורת, אפס אחריות. שלחנו מכתבים, בקשנו פתרון, כלום. זה מצב משפיל. אנשים פשוט לא רוצים להיכנס".

תיעודים שצולמו על ידי צוות מעקב מציגים מעברים עמוסים בציוד ישן של ההנהלה, פחים מלאים עד אפס מקום, ושבילים שבורים המסכנים את הולכי הרגל. על פי עדויות, חלק מהציוד המוזנח נותר בבתי עסק עצמם, בניגוד מוחלט לנהלים הבסיסיים של תחזוקת שטחים ציבוריים. בעל מסעדה במתחם הסביר: "זה לא רק ריח וזבל, זה פוגע בעובדים שלנו, זה לא בריא. אנשים משתעלים, מתלוננים, ואנחנו מרגישים שאין מי שייקח אחריות".

במכתב רשמי שנשלח לגב' בנסימון, פנתה מערכת "מעקב" בבקשה לקבל הבהרות מפורטות באשר לניהול השוטף של המתחם – לרבות תדירות פינוי האשפה, מועד ההדברה האחרון נגד מזיקים, וכן האם נערכה במקום בדיקה מטעם משרד הבריאות או גורמים עירוניים. בין השאלות נכללו גם סוגיות כלכליות: היקף דמי הניהול החודשיים הנגבים מהעסקים, והשירותים שאמורים להינתן בתמורה.

שאלות נוספות נגעו לאפשרות של הפחתת דמי ניהול או החזר כספים לעסקים שנפגעו כתוצאה מההזנחה. המכתב כלל גם התייחסות ישירה למצבם של בעלי העסקים, הטוענים להפסדים כספיים חמורים ולפגיעה ממשית בבריאות הציבור. אחת מהפניות שנמסרו למערכת כללה את המשפט: "אנחנו לא יודעים על מה אנחנו משלמים. זה מרגיש כמו גבייה אוטומטית, בלי אחריות, בלי ניהול, ובלי כבוד לאנשים שעובדים כאן יום ולילה".

העסקים מדווחים כי פניותיהם להנהלה נותרו ללא מענה. בעלי חנויות ומסעדות אומרים: "שום דבר לא זז. ביקשנו הדברה, ניקיון, טיפול בסיסי, כלום. הצוותים לא מגיעים, ומי שמגיע עושה עבודה שטחית שלא פותרת כלום. אנחנו מרגישים ננטשים". במקביל, ישנה תחושה גוברת בקרבם כי מדובר בכשל ניהולי מערכתי. אחד מהם ציין: "אם זו הייתה שכונה בעיר, העירייה הייתה סוגרת את המקום עד לפתרון. אבל כאן זה כאילו מישהו החליט פשוט להתעלם".

העסקים מזהירים כי המשבר הנוכחי עלול להפוך לסכנה ממשית לבריאות הציבור, במיוחד לנוכח הריחות החריפים, הצטברות הפסולת ומוקדי מים עומדים שמושכים יתושים. חלקם פנו למשרד הבריאות ולרשויות הפיקוח העירוניות בבקשה לבדיקה דחופה של תנאי התברואה במקום. עד כה, לדבריהם, לא נמסרה להם תשובה רשמית.

הדימוי הציבורי של מתחם שרונה, שפעם שימש סמל לחדשנות אורבנית ולתרבות בילוי מתקדמת, מתערער לנוכח העדויות והתיעודים. אחד מבעלי העסקים סיכם במילים נוקבות: "זה הפך לפח זבל יוקרתי בלב תל אביב. אנשים באים, מסתכלים, מצלמים והולכים. ככה נראה כישלון ניהולי, לא פחות".

לצד תיעודי הפסולת, המזיקים והבורות, עולות שאלות קשות על אחריות ציבורית. כיצד ייתכן שמתחם בסדר גודל כזה, המנוהל על ידי גורמים פרטיים, פועל זמן כה ממושך תחת תנאים של ריח, לכלוך וסיכון תברואתי, מבלי שאיש מהנהלתו יידרש לתת דין וחשבון. בעלי העסקים מביעים תקווה שהפרסום יביא לשינוי: "אנחנו לא מחפשים עימות, אנחנו רק רוצים לעבוד בסביבה נקייה ובטוחה".

בתגובה לפניית מעקב, מסרה גב' גאלה גיא בנסימון, מנכ"לית פארק שרונה:

"פארק שרונה הוא מאתרי התרבות והפנאי המרכזיים בעיר, ואנו מברכים על ההתעניינות. ניקיון, פינוי אשפה ותברואה במרחבים הציבוריים מצויים באחריות מלאה של עיריית תל אביב–יפו. חברת הניהול אחראית לשירותים ולתחזוקת 27 מבני הטמפלרים בלבד מתוך 37 הקיימים בפארק.

למרות זאת, אנו פועלים בשיתוף פעולה עם אגף התברואה בעירייה לשיפור הניקיון והתחזוקה בכלל שטחי הפארק.

נמשיך לפעול עם העירייה ובעלי העסקים לשמירה על סביבה נקייה, מטופחת ונעימה לטובת הציבור".

עיריית תל אביב לא מסרה כל תגובה, בהתאם לנוהג המוכר מלשכת הדובר של העירייה.