נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שלח הבוקר (רביעי) איגרת רשמית לנשיא המדינה יצחק הרצוג, ובה הוא קורא לו לתת חנינה מלאה לראש הממשלה בנימין נתניהו. במכתב הדרמטי, טראמפ טען כי התיק נגד נתניהו הוא "פוליטי ובלתי מוצדק" וכי "תשומת ליבו של ביבי לא יכולה להיות מוסחת שלא לצורך". הנשיא האמריקני הוסיף כי "הגיעה העת לאפשר לו לאחד את ישראל". הרצוג השיב בצהריים כי "מי שרוצה חנינה – יכול להגיש בקשה בהתאם לכללים", אך הביע את הערכתו לטראמפ על תמיכתו הבלתי מסויגת בישראל ותרומתו העצומה להשבת החטופים.

טראמפ פתח את מכתבו בהצהרה כי הושג שלום ש"חיפשנו במשך לפחות 3,000 שנה", כלשונו. הוא הודה על האירוח בכנסת ועל הכנסת האורחים הלבבית, והמשיך: "כשמדינת ישראל הגדולה והעם היהודי המופלא נעים קדימה מעבר לתקופות הקשות של שלוש השנים האחרונות – אני קורא לך לחון לחלוטין את בנימין נתניהו, שהיה ראש ממשלה חזק ומכריע במלחמה – וכעת מוביל את ישראל לעידן של שלום". טראמפ הדגיש כי הדבר כולל את המשך עבודתו עם מנהיגים מרכזיים במזרח התיכון כדי להוסיף מדינות נוספות להסכמי השלום ההיסטוריים – הסכמי אברהם.

הנשיא האמריקני המשיך והסביר: "ראש הממשלה נתניהו עמד איתן למען ישראל מול יריבים עוצמתיים וסיכויים קשים, ותשומת ליבו אינה יכולה להיות מוסחת שלא לצורך. בעוד שאני מכבד לחלוטין את עצמאותה של מערכת המשפט הישראלית ואת דרישותיה, אני מאמין שהתיק נגד ביבי, שנלחם לצידי במשך זמן רב – כולל נגד יריבתה הגדולה של ישראל, איראן – הוא תיק פוליטי ובלתי מוצדק". טראמפ הוסיף: "יצחק, יצרנו מערכת יחסים נהדרת, על כך אני מודה ומכבד מאוד. הסכמנו שכבר עם כניסתי לתפקיד בינואר, המיקוד היה להביא את החטופים הביתה ולהשיג את הסכם השלום".

את המכתב חתם טראמפ בקריאה חד-משמעית: "כעת, משהשגנו הישגים חסרי תקדים אלה, ושומרים את חמאס תחת שליטה, הגיע הזמן לתת לביבי לאחד את ישראל באמצעות חנינתו, ולשים סוף ל'לוחמה המשפטית' הזו אחת ולתמיד. תודה על תשומת הלב לנושא הזה". תגובת הרצוג הייתה זהירה ודיפלומטית: "נשיא המדינה מכבד מאוד את הנשיא טראמפ, הוא שב ומביע את הערכתו על תמיכתו הבלתי מסויגת בישראל ותרומתו העצומה להשבת החטופים, שינוי פני המזרח התיכון ועזה, ושמירה על ביטחונה של מדינת ישראל".

זו לא הפעם הראשונה שטראמפ מעלה את נושא החנינה. בחודש שעבר, בנאומו בכנסת ביום שבו שוחררו 20 החטופים החיים, טראמפ פנה ישירות להרצוג: "יש לי רעיון אדוני הנשיא, למה שלא תיתן לו חנינה?". הרצוג נראה המום מהפנייה הישירה. גם בחודש יוני טראמפ אמר דברים דומים, ושגריר ארה"ב בישראל מייק האקבי אף הגיע באופן חסר תקדים אל אולם בית המשפט.

לאחר שהמריא מהמזרח התיכון, נשאל טראמפ במטוסו ה"אייר פורס 1" אם הוא הודיע מראש לנתניהו על הכוונה לבקש זאת מהרצוג, והשיב שהייתה זו פנייה ספונטנית – שנבעה מהתרשמותו ממחיאות הכפיים שלהן זכה נתניהו במהלך הנאום. "למעשה אמרתי (לנתניהו) שאני לא הולך להעלות את סוגיית החנינה. אבל זה היה פשוט הרגע המושלם. זה היה תזמון טוב", אמר טראמפ. "בגלל שהוא קיבל מחיאות כפיים טובות מאוד, ואז עצרתי, אמרתי 'למה שלא תיתן לבחור הזה חנינה'. אם הוא לא היה מקבל מחיאות כפיים טובות, לא הייתי עושה את זה". טראמפ הודה כי לקח בקריאה הזו "סיכון קטן", וציין שמדובר ב"נושא די כואב בישראל".

אולם הדרך למימוש הקריאה של טראמפ רצופה מכשולים משמעותיים. על פי ההליך, ראש הממשלה נתניהו, סנגוריו או אחד מבני משפחתו מקרבה ראשונה צריכים להכין בקשת חנינה. מבחינת הרצוג, בקשה כזו היא הדרך היחידה להניע את ההליך – ובלעדיה הלחצים האמריקניים-ישראליים עליו לא יועילו. נתניהו, מבחינתו, מעדיף היה להימנע מבקשה רשמית. משוכת הגשת הבקשה הרשמית אינה המכשול היחיד: נדיר ביותר להעניק חנינה לאדם עוד לפני הרשעתו, ומדובר גם במוקש משפטי – על אף שאביו של הרצוג, הנשיא חיים הרצוג, כבר יצר את התקדים בשנות ה-80 כשהעניק חנינה לאנשי שב"כ בעקבות פרשת קו 300.

כללי ההליך מורכבים עוד יותר: אחרי הגשת הבקשה הרשמית, היא מועברת לחוות דעת של מחלקת החנינות בפרקליטות, וניתן להעריך ששם יקשו – ואף ישללו – מתן חנינה לנתניהו בטרם הורשע. בשיחות סגורות שנגעו לאפשרות של הסדר טיעון וגישור פלילי, ולא לעניין החנינה, אמרה היועמ"שית גלי בהרב מיארה שאינטרס "הרגעת הרוחות" אינו מקובל עליה – גם כי לשיטתה אין שום ערובה כי הסדר טיעון, וניתן לגזור מכך שגם חנינה, אכן ירגיע את רוחות המהפכה המשפטית והקיטוב. מנגד, לתפיסתה, יהיה מדובר במסר לעבריינים, שלפיו ככל שיתקפו ויקשו על הפרקליטות בזירה הציבורית – כך ייטב להם בזירה המשפטית.

גם אם תוגש חוות דעת שלילית ממחלקת החנינות, הרי שהנשיא הרצוג עדיין יהיה רשאי להכריע בניגוד אליה – סביר שתחת מכבש לחצים משני צידי המפה הפוליטית. בכל מקרה, החלטה של הרצוג שתסתור את חוות הדעת המשפטית תסלול את הדרך להגשת עתירות לבג"ץ, שמוגבל במידת ההתערבות המשפטית בהחלטות נשיא המדינה.

הדרך לסיום המשפט בפשרה כלשהי כבר נבחנה לא פעם – אך לא הושג סיכום מעולם. כך למשל, סנגורו של נתניהו עו"ד עמית חדד וסנגורו של שאול אלוביץ' עו"ד ז'ק חן כבר נפגשו בנושא לפני יותר מחצי שנה עם נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרן ברק. אלא שהפגישה הזו נמשכה לא יותר מחצי שעה – מכיוון שכבר בתחילתה חדד הבהיר שבכל מקרה "נתניהו ימשיך בחייו הפוליטיים", כך ש"אין ולא תהיה הסכמה לקלון". ברק הגיב שאם כך, "אין לאן להתקדם", והפגישה התפזרה.

נתניהו מואשם במרמה והפרת אמונים בתיק 1000 (תיק המתנות), בעבירת מרמה והפרת אמונים בתיק 2000 (שיחות נתניהו-מוזס) ובשוחד, מרמה והפרת אמונים תיק 4000 (פרשת בזק-וואלה). במהלך המשפט, העירו השופטים כי יהיה קשה להוכיח את עבירת השוחד המיוחסת לנתניהו בתיק 4000. המשפט נמצא היום בפרשת ההגנה, ובימים אלה מעיד נתניהו.