דים אמור
ח"כ אחמד טיבי פרסם ברשת X הודעה בה כתב: "מלבד ממשלת ישראל, האחריות על טרור המתנחבלים בגדה היא של הרמטכ״ל זמיר. זה לא 'איבוד שליטה' אלא עוד 'מנגנון שליטה' של ישראל על הפלסטינים. כך נראה כיבוש".
הציטוט מייחס אחריות ישירה על "טרור המתנחבלים" לרמטכ"ל זמיר ולממשלת ישראל. טיבי קובע כי מדובר ב"אחריות" ולא ב"איבוד שליטה", ומגדיר זאת כ"מנגנון שליטה של ישראל על הפלסטינים". השימוש במונח "אחריות על טרור" מייחס לרמטכ"ל אחריות על מעשים שטיבי עצמו מכנה "טרור".
הפרסום הופץ בשתי שפות – עברית ואנגלית – מה שמעלה שאלות לגבי קהל היעד של המסר. פרסום באנגלית חושף את ההאשמות לקהל בינלאומי ועשוי לספק חומר לגורמים אנטישמיים נגד ישראל.
השאלה המרכזית היא מדוע חבר כנסת שמייחס לרמטכ"ל ולממשלה אחריות על מעשי טרור, מסתפק בפרסום ברשתות החברתיות. כחבר כנסת, עומדות לטיבי אפשרויות רבות: הגשת תלונה במשטרה על מה שהוא תופס כפשיעה, הצעת חוק חדש, ביקור במקום, דרישה להקמת ועדת חקירה, הצבת שאלות לממשלה במליאה. כל אלה נמצאים בגדר סמכויותיו כחבר כנסת.
אם טיבי באמת חושב שהרמטכ"ל ממשלת ישראל אחראים על מעשי טרור, עליו להגיש תלונה במשטרה. אם הוא סבור שקיימת בעיה מבנית הדורשת תיקון, עליו להציע חקיקה. אם הוא מבקש לחשוף ממצאים, עליו לדרוש הקמת ועדת חקירה. במקום זאת, הוא בחר בפרסום ברשת X.
טיבי מתאר מצב שבו, לדעתו, קיימת פשיעה – "טרור" – ויש לה אחראים ישירים. אך במקום לפעול כנגד אותה פשיעה לכאורה באמצעות הכלים שעומדים לו, הוא מפרסם פוסט. הפער בין חומרת ההאשמות – ייחוס אחריות על טרור לרמטכ"ל – לבין הימנעות מפעולה פרלמנטרית או משפטית ממשית, מעלה שאלות לגבי מטרת הפרסום.
צילום חבר הכנסת אחמד טיבי מתוך אתר הכנסת – שימוש בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות היוצרים
