דים אמור
"ניו יורק טיימס" נאלץ להוסיף הבהרה למאמר שפרסם על המשבר ההומניטרי ברצועת עזה, לאחר שהתברר כי פעוט שהוצג כסמל הרעב בעזה סובל למעשה ממחלות גנטיות נדירות. התיקון הגיע יומיים לאחר פרסום תחקיר עצמאי שחשף את האמת מאחורי התמונה שהפכה לוויראלית ברחבי העולם.
התמונה של הפעוט מוחמד אל-מעתוק בן השנה וחצי, שצולמה על ידי העיתונאי העזתי אחמד אל-אריני, פורסמה במהלך השבועות האחרונים בכלי תקשורת מובילים ברחבי העולם. הפעוט צולם כשהוא מוחזק בידי אמו, לבוש בחיתול שעשוי משקית זבל שחורה, בתמונה שזעזעה את העולם והפכה לסמל המשבר ההומניטרי ברצועה.
התמונה פורסמה בעיתונים ובאתרים מובילים כמו CNN, "סקיי ניוז", "גרדיאן", "דיילי מייל", "טיימס" ו-BBC. אף העיתון הבריטי "דיילי אקספרס", הנחשב לפרו-ישראלי, בחר לפרסם את התיעוד. אל-אריני, שצילם את התמונות, טען כי משקלו של מוחמד ירד מ-9 קילוגרמים ל-6 קילוגרמים – כחצי מהמשקל התקין של ילד בריא בגילו, וכי הפעוט לבש חיתול "מאולתר" שנוצר משקית זבל בשל מחסור בסיוע הומניטרי.
לטענת העיתונאי העזתי, הפעוט לא קיבל כלל חלב אם, תחליף חלב לתינוקות או ויטמינים כלשהם כשהתמונה צולמה ב-21 ביולי. הטענות הללו הפכו את התמונה לכלי תעמולתי רב עוצמה נגד ישראל, ויצרו גל זעם בינלאומי כלפי המדיניות הישראלית ברצועה.
אולם העיתונאי העצמאי דיוויד קולייר ערך תחקיר מקיף על מקרה זה, שחשף מציאות שונה לחלוטין. קולייר התבסס על דוח רפואי של "אגודת בסמה לסיוע בעזה", שנחתם ואושר על ידי הרופא העזתי ד"ר סעיד מוחמד אל-נאסאן. מהדוח עולה כי הפעוט סובל ממחלות גנטיות נדירות, ובהן שיתוק מוחין ומחסור בחמצן בדם.
עוד עולה מהדוח הרפואי כי מוחמד זקוק לתוספי תזונה מיוחדים מאז לידתו בדצמבר 2023 – כחודשיים אחרי פרוץ המלחמה – וכי המצב הרפואי המורכב הוא תוצאה של מחלה כרונית שמשפיעה על שריריו, על תנועתו ועל היציבה שלו. ממצאים אלה מצביעים על כך שמצבו הבריאותי של הפעוט נובע ממחלה גנטית ולא מרעב או מחסור במזון.
בעקבות פרסום התחקיר, "ניו יורק טיימס" נאלץ להוסיף "הערת עורך" בסוף המאמר המקורי. בהערה נכתב כי "מאמר זה עודכן וכולל מידע על מוחמד אל-מעתוק, ילד בעזה הסובל מתת-תזונה חמורה. לאחר פרסום המאמר, נודע ל'טיימס' מרופאו כי למוחמד היו גם בעיות בריאותיות קודמות". העיתון טען כי בריאותו של הפעוט הידרדרה במהירות בחודשים האחרונים ככל שהיה קשה יותר למצוא מזון וטיפול רפואי.
ההבהרה פורסמה רק בחשבון יחסי הציבור של העיתון ברשת X, שאינו מוכר בציבור הרחב, ולא בחשבון הרשמי שמונה עשרות מיליוני עוקבים. הקונסוליה הישראלית בניו יורק מסרה כי ההבהרה נכתבה בעקבות פנייתה, והקונסול הכללי אופיר אקוניס הביע ביקורת חריפה על התקשורת הבינלאומית שלדבריו "נופלת פעם אחר פעם לתעמולת השקרים המתועבים של חמאס".
ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט הגיב בחריפות להבהרת "ניו יורק טיימס" וכתב ברשת החברתית: "זה פשוט בלתי נתפס. אחרי שיצרו צונאמי של שנאה כלפי ישראל באמצעות התמונה המצמררת ההיא, הניו יורק טיימס מודה כעת בשקט שהילד סבל ממחלות רקע". בנט האשים את העיתון בכך שידע על השימוש שחמאס עושה בתינוקות עם מחלות רקע וכינה את הפרסום "עלילת דם ב-2025".
תחקירו של קולייר חשף פרטים נוספים המעידים על המניפולציה בתמונה. העיתונאי ציין כי התמונה שצילם אל-אריני נמנעת מלהציג את אחיו הגדול של מוחמד, ג'וד בן השלוש, שמתמונות אחרות שצילם העיתונאי העזתי הוא נראה במצב בריאותי טוב. כמו כן, לפי התמונות לא נראה שאמו של מוחמד, הודא, סובלת ממצב של רעב קיצוני שהיה מצביע על מחסור משמעותי במזון.
קולייר מתח ביקורת גם על BBC, שפרסמה ריאיון בן 64 שניות עם האם הודא, שבו הושמטה העובדה שמוחמד סובל ממחלות גנטיות נדירות. לדברי קולייר, "אפילו בסרטון האמא רומזת לכך, ומתייחסת למאבק ממושך שכלל טיפולים פיזיותרפיים שסייעו לילד לעמוד על רגליו". העיתונאי הדגיש כי העקמומיות של עמוד השדרה של הפעוט היא רמז נוסף לאבחנה של שיתוק מוחין, אך הקריין של BBC לא התייחס לכך כלל.
במאמר המתוקן של "ניו יורק טיימס" צוין כי מוחמד אובחן כסובל מתת-תזונה חמורה על ידי מרפאת "חברי המטופל" ובית החולים לילדים אל-רנטיסי, אך שלא היה הרבה שהם היו יכולים לעשות. בביקור שנערך לאחרונה במרפאה, אמרה האם, "הם אמרו לי – הטיפול שלו הוא אוכל ומים".
המקרה מדגים את האתגרים שעומדים בפני כלי התקשורת הבינלאומיים בסיקור המלחמה ברצועת עזה, ואת הקושי להפריד בין מידע אמיתי לבין תעמולה. השימוש בתמונות של ילדים חולים כדי להשפיע על דעת הקהל הבינלאומית מעורר שאלות על האחריות העיתונאית ועל הצורך בבדיקה יסודית של מידע לפני פרסומו.
האירוע מצטרף לשורה של מקרים דומים בהם התברר כי תמונות או סיפורים שפורסמו כדוגמה למשבר ההומניטרי ברצועה לא שיקפו את המציאות במלואה. הקונסול הישראלי הכללי בניו יורק הבהיר כי ישראל תמשיך להיאבק על האמת ועל העובדות ולנפץ את תעמולת חמאס בכל דרך אפשרית.
מקרה זה מעלה שאלות חשובות על תפקידם של כלי התקשורת בעת מלחמה ועל האחריות המוטלת עליהם לוודא את דיוק המידע לפני פרסומו, במיוחד כאשר מדובר בתוכן שיש לו פוטנציאל להשפיע על דעת הקהל הבינלאומית ועל יחסים דיפלומטיים. התיקון המאוחר של "ניו יורק טיימס" מדגיש את הנזק שיכול להיגרם כאשר מידע לא מדויק מופץ לפני בדיקה יסודית, ואת הקושי לתקן את הנזק לאחר שהמידע כבר הפך לוויראלי ברחבי העולם.
