דים אמור
חברת הכנסת מרב מיכאלי, יושבת ראש מפלגת העבודה לשעבר, פתחה היום במתקפה קשה נגד הקואליציה הנוכחית, כשהיא מעלה האשמות חמורות בדבר העברת כספים לארגון הטרור חמאס. במקביל, מיכאלי הביעה תמיכה בחבר הכנסת איימן עודה, תוך כדי ביקורת נוקבת על מדיניות הממשלה.
"אסור לוותר ואסור להתייאש, צריך להמשיך ולהילחם עד שנחליף אותם ונבנה מחדש את ישראל", הכריזה מיכאלי בסדרת התבטאויות נגד הקואליציה. דבריה הגיעו לשיא כאשר העלתה מדוכן הכנסת האשמות חמורות לפיהן הקואליציה מעבירה "מזוודות מזומן לקטר" הנמצאות בידי חמאס.
מיכאלי, שתקפה את הקואליציה בקשר לטיפול בנושא החטופים ובמלחמה, טענה כי מדובר בתופעה שפועלת "שנים רבות ללא הפסקה". עם זאת, מתעוררת שאלה חריפה בנוגע לכנותה של הח"כ לשעבר: מדוע שתקה על אותן "מזוודות מזומן" כאשר היא עצמה הייתה חלק מהקואליציה בממשלת נפתלי בנט?
מיכאלי, שכיהנה בקואליציה של בנט רק לפני כמה שבועות, נמנעה מלהעלות את הנושא החמור הזה באותה תקופה. כעת, כשהיא יושבת בספסלי האופוזיציה, היא מעלה האשמות דרמטיות על אותו מנגנון שלטענתה פעל גם כשהיא הייתה שותפה לקואליציה ונושאת באחריות לפעולותיה.
השתיקה הבוחקת של מיכאלי בזמן כהונתה בממשלת בנט מעמידה סימן שאלה גדול על מהימנות האשמותיה הנוכחיות. אם אכן מדובר בתופעה חמורה של העברת כספים לחמאס, כפי שהיא טוענת כיום, מדוע לא פעלה להפסיק אותה כשהיא עצמה הייתה בעמדת כוח לעשות זאת?
ההתנהגות הכפולה הזו מעלה שאלות קשות על המניעים האמיתיים מאחורי האשמות מיכאלי. האם מדובר בדאגה אמיתית לביטחון המדינה, או שמא בתמרון פוליטי מחושב שמטרתו לפגוע בקואליציה הנוכחית? העובדה שמיכאלי בחרה להעלות את הנושא רק כשהיא עברה לאופוזיציה מצביעה על כך שייתכן שמדובר במהלך פוליטי יותר מאשר בדאגה לביטחון.
התבטאויותיה הנוכחיות של מיכאלי, לצד תמיכתה בח"כ עודה, מציירות תמונה מורכבת של פוליטיקאית שמשנה את עמדותיה בהתאם לאינטרסים הפוליטיים הנוכחיים שלה. השאלה היא האם הציבור הישראלי יבחר להאמין לח"כ שלא הרימה את קולה נגד תופעה "חמורה" כשהיא הייתה בעמדה לעשות משהו בקשר אליה.
צילום מאתר הכנסת לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים
